שמעון עבד 45 שנה כדי להפוך את המועדון הזה למה שהוא, אבל הוא אשם במה שקורה, לא פחות ואולי אפילו יותר מהאחרים.
למה? כי הוא היחיד שם שאין לו שום אינטרס להגן על אף אחד. אין לו בנים בשדרת הניהול, אין לו אנשי סוד בתפקידים בכירים במועדון,
אין לו אנשים שלו בצוות המקצועי, וגם לא שחקנים (למעט יבזורי אותו הוא החתים).
אז למה לעזאזל הוא נותן לדבר הזה יד? אם דייויד פדרמן החליט להעביר את המושכות לבנו, אז סבבה, אבל למה שמעון צריך לקחת בזה חלק?
חבל שהוא נדבק לכסא שלו והופך לשותף להרס המועדון, אותו הוא בנה במו ידיו.
לגבי דני פדרמן - מרוב כל הדיבורים שהיו, על כך שהוא לא מנכ"ל וכאלה, קצת נסתר מעיננו השקר הגס שלו בהקשר
למעורבותו בקבוצה.
הוא אמר שמראש תיכנן להישאר כמנכ"ל 4-5 שנים, ואני אומר שזה פשוט שקר גס. אני לא מאמין למילה שיוצאת לו מהפה, ובמיוחד בהקשר
הספציפי הזה.
התכנית היתה להעביר אליו את המושכות באופן מלא, והוא היה אמור להישאר ולהמשיך לנהל את המועדון הזה במשך שנים.
הנה, יש כאן כתבה מעניינת למי שרוצה קצת פרספקטיבה:
http://sports.walla.co.il/item/1807939
מבחינתי הדברים האלה שנכתבו בכתבה, מספרים את כל הסיפור, ובפרספקטיבה של 5 שנים אנחנו מבינים עד כמה הכשלון היה גדול:
"מה שבטוח זה שתהיה במכבי צורה אחרת של ניהול", ממשיך המקורב ואומר. "מכבי תנוהל בצורה יותר עסקית, יותר מחושבת. כבר לא יקרה יותר שמכבי תיקח שחקן מהפועל רק כדי להחליש אותה. דברים כאלו לא מדברים לילדים. מה שכן, מאוד חשובה להם הדרך. יש להם חזון למכבי, הם יודעים איך המערכת צריכה להיראות וצריכה לתפקד".
החזון של דני פדרמן ושל שי רקנאטי, אומרים בסביבתם, הוא לראות בעוד חמש או עשר שנים מערכת בריאה, שתתבסס ברובה על תוצרים מקבוצת הנוער; "מערכת שתעזור לחבר את הקבוצה מחדש לקהל ושבדרך גם תפסיד פחות כסף, שמתבזבז היום בעיקר על שחקני רכש", מספר גורם במכבי.
