קודם כל מוכרח לציין שנהנתי מאוד לקרוא כאן ת'תגובות
אתם מנתחים נפלא (לרוב

אז ככה, המכה המנטלית הכי גדולה של האוהדים השנה היא בעצם, שנה שעברה.
לדעתי המקבילה הדומה ביותר מהספורט הישראלי היא, כמה אירוני, הפועל של לפני שנתיים של אלי גוטמן. שבתה את כולם והתפוגגה כלא היתה.
כשהתחילה השנה הרגשתי שאני הולך להגיד הרבה פעמים את המילים "שנה שעברה".
מישהו כאן אמר שחסר star quality, אני ישנה את זה מעט ל... fans quality
אני לא רואה אף אחד משחקני מכבי שהגיעו השנה ככאלה שהקהל יכול להתאהב בהם.
הקרוב ביותר לשם הוא לאנגפורד, שאיכשהו מדגדג לנו על אותו איזור שדיגדג לנו פארגו...
כבר מהמחזורים הראשונים הבנתי שסמית' זה שחקן נחמד שהגישה שלו למשחק מזכירה יותר מדי גישה עסקית, עולה על המגרש, נותן הופעה ממוצעת, יציבה, וזהו למקלחת. זה לא זה, הכוח של מכבי, האוהדים, לא קונה את זה.
אין ספק שיש כמה נקודות שכבר ציינתם שיכלו להתבצע אחרת, בעמדה כזו או אחרת... אבל עד שנגיע לשם,
הייתי אומר דבר אחר, דווקא במצבים כאלה מועדונים גדולים יכולים לעשות היסטוריה, דווקא כשזה נראה לא טוב, דווקא כשמפסיקים לספור אותך, זה הזמן להתעלות,
זה הזמן של בלאט להסביר לכולם שהם על תקן טום קרוז במשימה בלתי אפשרית בכל משחק מעכשיו. לחבר אותם לצד הפנטזיונרי, לצאת מהאנמיות שמנתקת אותך ואת הקהל מהתשוקה למשחק.
התחושה באוויר היא שלא היינו רוצים לראות בעונה הבאה לפחות 5 שחקנים מהסגל הנוכחי, אבל עדיין, לפחות עכשיו,
כששאריות ההתרגשות והתקווה האחרונות תלויות על התקרה ביד אליהו, אולי יהיה אפשר צעד צעד, כמו לוחם נינג'ה עקשני, לגרור את זה לפיינל פור, תוך כדי שימוש מקסימלי וחד בכל הכישרון שיש לך. אני חושב שבשלב הזה בלאט אמור להכיר מספיק טוב את הקבוצה.
נורה אדומה נדלקה בשלוש נקודות במהלך העונה,
1- במשחק הבית מול פרטיזן ביורוליג כשמכבי פשוט הראתה שהיא לא מסוגלת לנצח בהפרשים גדולים למרות התחושה שהיא מסוגלת.
2- בתבוסה לריאל, כשהבנו שמכבי של השנה מסוגלת להיות מובסת.
3- ברבע השני מול ברצלונה, כשמכבי נתנה את כל כולה כדי לעלות ל-7 הפרש בשיניים, ובארסה קיזזה את זה תוך דקה.
הכי משונה זה שמצאתי את עצמי היום ברבע האחרון אומר לעצמי, בוא לא נכנס לבאסה הנה עוד שבוע לסחוב עם הפסד ביורוליג, נהנה מהמשחק ומה שיהיה יהיה... אז צימצמו ל-4 והכדור של השלשה של מאלט כבר היה בפנים יותר משהיה בחוץ, אבל... משהו במכבי של השנה נראה בדיוק כמו השלשה ההיא של מאלט... נכנס בפנים, מסתובב, מתגלגל, וחומק מהסל.
שנה שעברה לאייאפים קשים יותר היו נכנסים, זה לא צירוף מקרים שהשנה גם הפשוטים לא נכנסים.
אין שחקנים מרגשים במכבי של השנה. גם בניצחון על מדריד וגם כשהיה צמוד מול בארסה, הרגשת שזה הולך קשה מדי, גם לשחקנים וגם לאוהדים.