על ידי קובי » 01 יולי 2017, 21:34
אהרל׳ה וויסברג:
אז הנה עוד דוגמה שמוכיחה למה מכבי ת"א היא כבר לא מכבי ת"א:
בעבר, כשהצהובים החליטו להיפרד ביוזמתם מסמלים ו/או קפטנים, זה קרה באחד משני מצבים - כשהמועדון בשיא תפארתו או כשיש חלופה מוכנה.
כשטל ברודי פרש, מיקי ברקוביץ' היה שם.
כשמיקי ברקוביץ' עזב, דורון ג'מצ'י היה שם.
כשדורון ג'מצ'י ומוטי דניאל עזבו, עודד קטש ודורון שפר היו שם.
כשנדב הנפלד עזב, הקבוצה הייתה אחרי שלושה פיינל פורים רצופים.
כשגור שלף עזב, מכבי הייתה אלופת אירופה פעמיים ברציפות.
כשדריק שארפ עבר לעמדת עוזר המאמן, היא הייתה סגנית אלופת היורוליג.
כפי שגיא פניני העיד על עצמו בעבר "אני שחקן שאוהבים לשנוא", וזה לא מקרי שאוהדי מכבי אהבו אתו ואוהדי הקבוצות האחרות שנאו אותו. הוא, כנראה, האחרון שהצליח ליצור בקהל כל כך הרבה רגשות. ומי שמסתכל על כדורסל בעיניים מקצועיות בלבד, בלי להתחשב ברגשות, אינו מבין כדורסל.
פניני כבר מעבר לשיאו. הרבה מעבר לשיאו. אבל מכבי ת"א רוצה להשתקם. ומועדון שרוצה להשתקם, זקוק לסמלים שלו, אלה שהיו שם גם כשהכל היה טוב ישרדו כדי לספר. הוא לא צריך לשחק 30 דקות, וגם לא לקלוע שלוש שלשות בערב. הוא צריך פשוט להיות שם.
כי ככה זה כשיש תרבות ספורט. אף אחד בברצלונה לא חושב להיפטר מחואן קרלוס נבארו, אף אחד בריאל מדריד לא משתעשע אפילו במחשבה להיפרד מפליפה רייס. גם פרנקי אלוורטיס היה על תקן שחקן אימונים בשנותיו האחרונות בפנאתינייקוס.
כך הייתה צריכה מכבי ת"א לנהוג בפניני. בשבוע הזה שבו היא תפסיד בשלושה משחקי יורוליג רצופים (וזה יקרה לה גם אם היא תצליח העונה, כפי שקרה אשתקד לכל הגדולות), היא תזדקק לדמות כזו כדי לייצב את חדר ההלבשה.
טעות.
הסגל שלי:
PG-שארונאס יאסיקביצ'יוס
SG-מיקי ברקוביץ'
SF-אנטוני פארקר
PF-ארל וויליאמס
C-ניקולה וויצ'יץ'
מחליפים:דרק שארפ, קווין מגי, נייט האפמן, אריאל מקדונלד, ג'ים בוטרייט, עודד קטש, דורון ג'מצ'י, מייסאו באסטון
מאמן:פיני גרשון
עוזרים:רלף קליין ודיוויד בלאט
