קודם כל, איזה כיף- אה???
יש לנו קבוצה נחמדה מאוד. לא יודע כמה רחוק היא מסוגלת להגיע, אבל יש עם מה ומי לעבוד. אנחנו לגמרי על הגל הנכון, וזה מחזיר את כל הצבע למה שנקרא "אהדת כדורסל" שהלך לאיבוד בשנים האחרונות.
ריאל באה בסגל מוגבל ומכבי ידעה לדחוף לה את מלוא הפין בנקודה הכואבת ביותר.
בלי איון שהיה פסל החירות של ריאל בצבע, ובטח אם נספור גם את ההיעדרות של קוזמיץ', הקו הקדמי של ריאל היה פריך ביותר ומכבי הצליחה להראות דומיננטיות מדהימה בנקודת החוזקה הבלתי צפויה של העונה.
אנחנו קבוצת ריבאונד מצויינת! זה המון האסל, אבל גם כשרון ואתלטיות של השחקנים בעיקר בכל מה שנוגע לריבאונד התקפה. זה בולדן, וזה דשון תומאס, וזה הגארדים, ופתאום אנחנו מקבלים המון פוזשנים קלים ואלף נצחונות מורליים תוך כדי המשחק.
יש למכבי סגל מוגבל מאוד אבל נבן ספאחיה הצליח באומנות גדולה לייצר היררכיה מצויינת שפשוט עובדת בינתיים.
ההבנה המצויינת של התכונות של כל שחקן איפשרה לייצר מערכת שמביאה לכל אחד את הבמה שלו, והעובדה שאין בעיות אגו בחדר ההלבשה פשוט מייצרת חגיגה על הפרקט.
אנחנו אכן מוגבלים כרגע, ועוד נפסיד משחקים בהמשך בגלל פערי כשרון, אבל העובדה שדווקא חלק מהשחקנים המשלימים שלנו הצליחו להפגין יכולת יציבה כבר בפתיחת העונה היא סימן חיובי להמשך.
נוריס קול הוא פאקינג מנוע. הכניסה שלו בחילוף היא מהלך לוקסוס שספאחיה נהנה ממנו מאוד והוא בד"כ משהו שאנחנו רואים בקבוצות על כמו ריאל או צסק"א הגדולות.
העבודה שלו בשני צדי המגרש ביחד עם היכולת לפרגן לחברים ולא לכפות את עצמו על ההתקפה של הקבוצה היא בדיוק מה שאנחנו צריכים מהמנהיג החדש של הקבוצה.
דווקא במשחק "חלש" שלו על הנייר, היה אפשר להרגיש שיש למכבי באנקר שיחזיק את הרמה של הקבוצה באנרגיות, בדחיפה, באגרסיביות ובכשרון רב. בהחלט נכס גדול.
דשון תומאס הוא בובה של שחקן. נראה שבמכבי מבינים משהו שהקבוצות הקודמות שלו לא הבינו. עוטפים אותו, דוחפים אותו והוא מחזיר בגדול.
אני חושב שהוא בהחלט הראה שהוא מסוגל לנצל מצ' אפים בשתי עמדות הפורוורד (אכל את דונצ'יץ' וגם את רנדולף בתאבון בצבע), ושבעיקר צריך למצוא את העמדה שבה הוא מסוגל להביא את עצמו בצורה הכי אפקטיבית בכל ערב.
גם מייקל רול מסתמן כסקורר אמין מאוד.
אפילו אמין מדי, לטעמי, עם 71.5 TS% מטורפים לחלוטין. כן, רול עושה עבודה מצויינת בלייצר לעצמו את המצבים המסובכים מהבלטה שהוא אוהב, אבל קשה לי לראות אותו ממשיך בכושר כזה לאורך זמן.
אני מת על ההתלהבות השקטה שהוא מביא, והבטחון העצמי והשקט שלו על המגרש מאוד מאזנים את הפראיות של הרבה שחקנים סביבו. עד שהם ימצאו את עצמם, השקט הזה ניצח לנו הרבה משחקים.
אפשר גם להיות מרוצים מדיאנדרה קיין שלמרות שלא מצליח לקלוע כמעט בכלל מוצא לעצמו מעמד חשוב בתור הבאדי גארד על עמדות 2-3, ועושה יופי של עבודה בהרכבי הריצה של מכבי.
היכולת שלו להוביל כדור מעמדה 3 היא משהו שמכבי עדיין לא ממקסמת, וברבע הרביעי הוא הצליח להכניס אקסטרות בתחום הזה שלא ממש ראינו ממנו העונה, ואולי הגיע הזמן שנראה.
ברור שהוא לא הצליח לשתק את דונצ'יץ' (ומאוד התקשה מול קארול, שעליו אולי היה נכון לשלח את דיברתולומאו, שנחבט אל הספסל), אבל הנישה של רול פלייר שנותן הגנה, ריבאונד ואסיסטים היא משהו שהוא מסוגל למלא בהצלחה, ואנחנו רואים שיש לו מקום חשוב בתוך הקבוצה.
פייר ג'קסון עם משחק שקט ויעיל עם 0 איבודים, 4 אסיסטים, 5 ריבאונדים (כולל אחד יפה בהתקפה) עדיין נראה דהוי בהתייחס לסקורר המטורף שראינו במשחק הפתיחה של העונה ומה שאני מאמין שעוד נראה בהמשך.
הצליח לקבור שלשות חשובות במאני טיים, ייצר יש מאין עם הכדור, ובסה"כ השילוב שלו עם ובמקום קול נראה כמו הדבר הכי טבעי בעולם. ממש לא מובן מאליו, וכיף שככה.
אפילו איתי שגב וג'ייק כהן הצליחו לסגור ח"י דקות סבירות לחלוטין על המגרש עם מדד 7 משותף, שזה באמת הישג מדהים לעבודה הקבוצתית, וגם קצת לעבודה האישית ששניהם מצליחים להביא.
אם נסתכל על הדברים הפחות טובים, אז ג'ונה בולדן פתח את המשחק הזה מצויין, אבל בעיית העבירות שלו כבר הופכת להיות כרונית והבחור צריך להבין איך הוא נשאר על המגרש דרך הספסל.
הדקות באמצע המשחק עם טיוס, בולדן ותומאס היו משובחות, והראו שמכבי מסוגלת להעמיד ליין אפ פיזי מאוד גם מול קבוצה גדולה כמו ריאל, ולעמוד ראש בראש מולה ואפילו לנצח.
(היה שם איזה מהלך עם סרייה של ריבאונדים בהתקפה והחטאות מתחת לסל שבסוף הסתיימו בנקודות קשות, היה שם מצ' אפ נייטמר לדונצ'יץ' מול תומאס ב3 שפשוט ריסק אותו בפוסט)
ג'ונה נתן משחק מעולה בהתחשב בזה ששיחק רק 10 דקות: 8 נקודות, 7 ריבאונדים (4 בהתקפה)- וההתקדמות והבטחון שהוא צובר ממש מעודדות. עכשיו טפל בעבירות ותתחיל להתפקס, חבוב.
מי שזקוק לכאפת התעוררות חזקה הוא ביג ארט שפשוט ישן במשחק שיכל להוציא אותו מהתרדמת שאופפת את כל פתיחת העונה שלו.
רייס הכבד נקנק אותו עם הפנים לסל ובתנועה ללא כדור מה שמעלה חששות לגבי כמה הוא מוגבל, אבל ה0 מ-4 מהשדה וחוסר האגרסיביות בהתקפה הן משהו שקשה לעכל כשמדובר בשחקן כל כך גדול פיזית.
הוא חייב לנצל את המיס מצ'ים שהוא מקבל בפוסט. להבדיל מתומאס שמתגלה כבאנקר, ארט ממש לא מצליח לנצל את היתרון שלו. סופו הוא רחוק מלהיות, אבל בואו נקווה שהוא יתאפס ולא יגמור כמו מאריץ'.
אני אופטימי לגבי ההמשך כי מכבי מגלה חוזקות במקומות שלא צפיתי, בעיקר בכל מה שנוגע לריבאונד, קשיחות מנטלית ולהגנה קבוצתית, שהן יסודות מצויינים לקבוצה מנצחת.
אני חושב ששני הנתונים החלשים יותר במכבי, כמות החטיפות (אחרונה בממוצע ביורוליג!) והשלשות (בקרוב תהיה שם, בהנחה ואולימפיאקוס תקלע יותר מ-2 שלשות במשחק מול פאו) הם דווקא ברי שינוי,
כאשר החבר'ה ילמדו קצת יותר אחד את השני בהגנה ובהתקפה ויוכלו להרשות לשחק קצת יותר משוחרר ולהמר על מתפרצות. שלשות עוד יהיו בקבוצה הזאת, בטח כשחבר'ה שאוהבים את הזריקה מהטווח הזה יתחילו לחבר אותה (בעיקר בולדן וקיין), אבל לא הייתי דואג מזה כל כך כשהקבוצה מצליחה להגיע לפאנצ'ים שלה בחדירות לצבע, גב-לסל ותרגילי קליעה מחצי מרחק.
היה עוד שלב במשחק שהקבוצה החליפה מסירות על קשת השלוש בפרגון אדיר והסתיים בהחטאה של זריקה די חופשית מהפינה. הדברים האלה עוד יפלו.
אנחנו זורקים זריקות טובות וקולעים מצויין, פשוט קורה שכשאתה יורה באחוז כל כך מפתיע מחצי מרחק, דברים מתפספסים בזריקות אחרות. עוד נעלה באחוזים (משהו שאי אפשר לומר על האחוזים מהקו).
אה, ואלכס טיוס אדיר. ספרו לי עוד על הזהות הישראלית, על הצברים והכוס של האמא של "טובי בנינו".
בונים את השלד הישראלי על השחקנים הישראלים הכי טובים- אלו שבאמת מתאימים לרמה הזאת. ואלכס טיוס הוא אלוף אמיתי, שהוכיח מה הוא שווה כבר מיליון פעמים.
יש רק אחד כזה, ואני שמח מאוד שבמכבי ידעו לעשות את המעשה הנכון ולהחזיר אותו למערכת. הלוואי שישמור על גישה כזאת גם בהמשך, כי הניסיון שלו מדבר והוא באמת פנטסטי.
יש לנו עדיין תקרת זכוכית ביורוליג הנוכחית. אנחנו לא הולכים לרמוס מחר את צסק"א ופנר, אבל אנחנו נראים כמו קבוצה ואנחנו משתפרים ממשחק למשחק ויש פה עוד הרבה אפסייד לממש.
להמשיך לעבוד ולנצח את אנאדולו ביום שלישי. סטפ ביי סטפ, רק להמשיך.
