ברשותך, אעשה קצת סדר בדבריי.
לגבי בלו ודריק, אולי התרומה הכלל עונתית שלהם נחותה משל בורשטיין, אבל מבחינת מניות בהישגים מצבם הוא לכל הפחות טוב כשלו.
דריק העלה כמעט לבדו את מכבי לפיינל ב2004 עם אותו נס מפורסם ובאותו פיינל-פור, השחקן הבולט של מכבי היה בלו (אז בלות'נטל) שנתן משחק פשוט פנטסטי בחצי הגמר.
גם בשני הפיינל-פורים האחרונים בהם השתתפה מכבי, בלו בא מפוקס והיה גורם משמעותי מאוד בעליה לגמר.
חוץ מגמר הסופרו ליג ואולי אותו משחק גמר אומלל בקופל-פור (שגם בהם בורשטיין לא היה השחקן המצטיין), אני לא זוכר מתי בורשטיין ידע להתעלות במשחקים מכריעים ולתת תרומה משמעותית בהשגת תארים.
אגב, סטטיסטיקת הקריירה של בלו היא טובה מזאת של בורשטיין וכמו כן, בורשטיין גם לעולם לא סיים ולו עונה אחת ביורוליג עם ממוצע נקודות בדאבל פיגרס, בניגוד לדריק ובלו.
גם ההשואה בין המספרים של שארפ לבורשטיין היא לא כ"כ אמינה, שהרי דריק משחק במכבי הרבה יותר זמן מבורשטיין והוא נמצא בגיל בו בורשטיין כנראה כבר לא ישחק כדורסל. אם תעשה חישוב סטטטיסטי ביחס לגילאים של השניים, תראה שדריק גובר על טל בהליכה.
כמו כן, הסטטיטסטיקה שהצגת אינה כוללת את העונות שלפני הצטרפותה של מכבי ליורוליג במתכונתה החדשה ב2001 (בעונת הסופרוליג למשל, דריק קלע יותר מפי שתיים מטל).
בכל מקרה, אני לא חושב שכל מה שכתוב בפיסקה הקודמת הוא רלונטי ואני לא בעד שנייחס משמעות רבה לדברים שנעשו בעבר (הרחוק או הקרוב).
כפי שטענתי קודם, בורשטיין תרם רבות למכבי וגם קיבל על כך הכרה רבה.
יתרה מזאת, מאז שחלה ירידה דרסטית ביכולות של בורשטיין, מכבי בכל זאת רצתה בו ובכך, חלקה לו כבוד רב.
מדברייך מצטיירת תמונה לפיה רק בגלל שבורשטיין היה שותף לחלק לא מבוטל של הישגיה של מכבי, מכבי צריכה לתת לו תמיכה בלתי מסוייגת ולענות לכל דרישותיו.
אולי תופתע, אבל אני דוקא מסכים איתך כאן ואני כן חושב שהגישה הזאת נכונה. שחקן שנתן הרבה, צריך לקבל הרבה,
אבל עד גבול מסוים.לא סביר, שאחרי שלוש עונות בהן טל בכלל לא מהווה פקטור במכבי, מכבי תתן לו שנתיים נוספות לעשות זאת (וזאת מבלי בכלל להזכיר את נושא השכר).
במה יועילו השנתיים האילו?גם אם אותן שתי עונות יוסיפו כבוד לבורשטיין (ואני בספק אם באמת כך יהיה), הדבר ישים ללעג את האוהדים וההנהלה. לתת לשחקן להשלים חמש עונות בהם הוא נמצא על תקן אויר, זה לא דבר שהנהלת מכבי או אוהדיה רוצים לראות וזה גם לא שמדובר כאן בשחקן נשמה גדול או סמל ברמתו של דריק שארפ.
לגבי נושא השכר, אני לא נכנס כאן לכיסו של בורשטיין, רק מציין עובדה שאינה אופיינית לשחקן המכונה "סמל". שחקנים שבאמת מזוהים עם המועדון בו הם משחקים, לא יטו לעזוב אותו מהר, לא ידרשו סכומים מופקעים ובטח ובטח שלא יבקרו את המועדון בתקשורת (במיוחד כאשר אותו מועדון חלק להם הרבה כבוד).
נושא השכר הוא רק חלק מהתנהלות כללית של בורשטיין, המציירת אותו כשחקן לא צנוע, לא מסור ובטח לא כשחקן המצדיק את התואר "סמל" ולכן העלתי את נושא זה.
ליאור אליהו לעולם להתיימר להיות סמל של מכבי וגם אף-אחד לא טען כך. הוצעה לו הצעה מפתה מספרד והוא הלך אליה.
אגב, אליהו בעצמו אמר שכל הנושא היה כסף ושההצעה של מכבי היתה רחוקה מאוד מזאת של ויטוירה, אבל בד בבד, לא ביקר את מכבי. יתרה מזאת, אליהו הצהיר שהוא רוצה להישאר במכבי במידה וזאת תתן לו הצעה שנמוכה עד 30% מזאת של ויטוריה, אך דבר זה לא קרה.
השוואה בין טל לאלן פירושה:
9 אליפויות מדינה, 7 גביעי מדינה ו-3 גביעי אירופה לעומת אגו נפוח וסוציומטיות.
מצטער, אבל גם מהאמירה הזאת אני מסתייג.
גם בין יניב גרין לג'רמי פארגו מפרידים לא מעט תארים ואיפלו שחקנים כמו ציון קובה ודיויד שטרנלייט השיגו יותר תארים מאנדרסון, אבל זה בכלל לא רלונטי. אני גם מכיר שחקנים שיודעים כקבלני תארים (ע"ע וויל סולומון), שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה לראות כאן.
שחקן לא נמדד רק לפי התארים שהוא השיג , אלא בראש ובראשונה בכישרון, ביכלות, בכושר ובאופי.
העובדה שבאמתחתו של בורשטיין ישנם מספר לא מובטל של תארים, לא הופכת אותו באופן מיידי לסמל או לשחקן עדיף על שחקנים פחות מנוסים.
צריכים גם לזכור שבורשטיין היה שחקן של מכבי לאורך רוב הקריירה שלו, ואין פלא איפוא, שהוא זכה בתארים רבים.