חנו'ש כתב:Ido_Maccabi כתב:LIAV10 כתב:Ido_Maccabi כתב:אני לא מבין איך אנשים עד עכשיו מתו על פארגו, ועכשיו שונאים אותו כמו אני לא יודע מה.
אני מההתחלה לא אהבתי אותו, וכל פעם שאמרתי שהוא לא שונה מגארדים שחורים אחרים (ממש לא קשור לגזענות. לשחקנים לבנים יש מנטליות אחת, לשחורים מנטליות אחרת) אמרו לי "לא נכון, הוא לא אגואיסט, הוא מוסר, הוא חושב על טובת הקבוצה". מההתחלה ראיתי בו שחקן שרוצה להגיע ל NBA ולא חושב יותר מדי על הקבוצה. כשהוא חתם פה היה לו ברור שזה רק ל"מקרה ש-" הוא לא ישיג חוזה ב NBA.
מההתחלה לא אהבתי אותו, גם כשהוא היה טוב הערכתי את מה שהוא עשה אבל אף פעם לא אהבתי אותו. גם עכשיו אני לא אוהב אותו. אבל מי שאהב אותו ופתאום שונא אותו שנאת מוות- זה קצת מגוחך.
זה ממש לא מגוחך..
הוא הפר חוזה, השאיר את מכבי במצב מאוד מאוד לא נעים..
איך שהוא מדבר זה מגעיל ("אני לא חוזר לתל אביב")..הוא דפק אותנו, לפני שאני אוהב שחקן ברמה אישית אני אוהב את המועדון, את מכבי..
הטענה שלי היא לא על השנאה... היא על אנשים שכל שבוע אמרו "פארגו המלך" והוא היה השחקן האהוב עליהם במכבי, ופתאום הם שונאים אותו. נכון, מה שהוא עשה לא לגיטימי, אבל אני לפחות לא הופתעתי.
אף אחד כאן לא מכיר את הבחור אישית שאפשר להגיד "חולה עליו" או "שונא אותו", אומרים את זה בדר"כ סתם על סמך היכולות המקצועיות שהשחקן מפגין.
ולגבי פארגו היכולות הללו היו ללא ספק גבוהות ואף אחד לא שינה את דעתו בעקבות מה שעשה.
הוא היה כביכול שחקן "אהוב" בגלל שהוא היה שחקן טוב שנתן עונה נהדרת, לא כי היה שחקן נשמה סטייל דריק.
עכשיו הוא שנוא לא כי הפסיק להיות לפתע שחקן טוב אלא בגלל שעשה לנו קטע מסריח.
אתה לא צריך לראות את הדברים ברמת השטחיות שאתה מציג אותם.
יש שחקנים שרואים שאכפת להם מהמועדון, ויש שחקנים שלא. אישית, אני אוהב רק שחקן שאכפת לו מהמועדון. שחקנים טובים שלא אכפת להם, אני מעריך מקצועית, אבל הם אף פעם לא יהיו השחקנים האהובים עלי. מהסיבה הזאת אני לא אוהב שחקנים כמו קובי או לברון, אלא שחקנים כמו נאש.
אז הטענה שלי היא לא על השנאה עכשיו... גם אני כועס עליו, וחושב שמה שהוא עשה הוא דבר מגעיל, אבל אני לא הופתעתי בכלל.
אולי לא ניסחתי את עצמי נכון- אני מתכוון שכולם מופתעים ששחקן כמו פארגו יכול לעשות דבר כזה. לא ראו עליו מההתחלה שמה שמעניין אותו זה NBA? הוא אף פעם לא אמר כמה הקבוצה חשובה לו, בד"כ הוא דיבר על הקריירה. אז זה לא ששנאתי אותו על זה, אבל אני אוהב שחקנים שלפנים משורת הדין גם אוהבים את הקבוצה (ולא צריך להגיד שרק דריק הוא כזה, השבוע קיבלנו הוכחה בדמות הנדריקס) וחושבים עליה לפני התחת של עצמם.
אולי אצלי זה שונה כי אני מגיע לכל משחק, ורואה את היחס של השחקנים לקהל גם אחרי משחקים ובמהלך המשחק, אבל אני אוהב שחקנים קודם כל לפי האישיות.