סרט חדש של היורוליג על תקופת השושלת - "סימפוניה בצהוב"

[Jack55]

A new film that reunites members of Maccabi Tel Aviv's back-to-back EuroLeague-winning teams from 2004 and 2005, and recounts their unforgettable journey together, continues this season's Insider Documentary Series, which brings the best stories in the game to the fans.

[שמואל1]

קבוצה אגדית

[itai7]

אחלה סרט, מצחיק הקטע עם שמעון וגור שלף שהוא לא רצה שייכנס למגרש.

האנגלית של שלף נוראית.

[שמואל1]

אחלה סרט, מצחיק הקטע עם שמעון וגור שלף שהוא לא רצה שייכנס למגרש.

האנגלית של שלף נוראית.

ושל פיני גם.

[יוסי22]

תענוג ..

מצאתי את הזמן לראות את זה באמצע הלילה , מדהים .

[ankram]

אוהב מאד את הסרטים האלו.

[Mitelka]

אני אוציא את זה - מעבר לטחינה האדירה של כל מה שקשור לשושלת ההיא (ובצדק), ועל כמה שנהנתי ממנה, אני חייב לומר שאותי אישית, וזה מאוד אישי, "ריגשו" קבוצות אחרות של מכבי שדווקא אליהן יותר התחברתי. זה לא שלא חגגתי בטירוף בזכיות ושמחתי לראות כוכב כמו שאראס, אבל איכשהו מקדולנד בשנת 2000 עשה לי את זה יותר.
מבחינתי מכבי ההיא זה קבוצה מפלצתית, דורסנית, הכי טובה באירופה שגם "מימשה" את כל מה שהיא יכולה להיות. אם תרצו - צסק"א או ריאל מודרניות רק טובה יותר וגם כזו שלא נחנקת (להפך). איכשהו אני מתחבר יותר לקבוצות של שנת 2000 ו2011 שהגיעו בלי ציפיות וכמעט זכו (או ההיא שזכתה ב2001)

בקיצור:
מקדולנד > שאראס.
האפמן > וויצ'יץ.

ואגב, אני אוהב לראות שחקנים שגדלים עם מכבי. כמו אריאל או פארגו שהופכים להיות כוכבי על תחת מכבי (אריאל אמנם הגיע לפיינל פור לפני מכבי אבל זהו פחות או יותר), מאשר נגיד שאראס שהגיע כסופרסטאר ענק אחרי הזכייה עם ברצלונה והנס שהוא הסתכסך שם עם וואטאבר ומכבי יכלו בכלל לשים עליו את היד. היום לדמיין רכז שמוביל קבוצה לאליפות היורוליג חותם במכבי נראה כמו חלום לא קשור למציאות.

אבל זה לגמרי אני, ולגמרי לא קשור לכדורסל כי שאראס מין הסתם היה הגאון שבגאונים.

[felix_r]

אני אוציא את זה - מעבר לטחינה האדירה של כל מה שקשור לשושלת ההיא (ובצדק), ועל כמה שנהנתי ממנה, אני חייב לומר שאותי אישית, וזה מאוד אישי, "ריגשו" קבוצות אחרות של מכבי שדווקא אליהן יותר התחברתי. זה לא שלא חגגתי בטירוף בזכיות ושמחתי לראות כוכב כמו שאראס, אבל איכשהו מקדולנד בשנת 2000 עשה לי את זה יותר.
מבחינתי מכבי ההיא זה קבוצה מפלצתית, דורסנית, הכי טובה באירופה שגם "מימשה" את כל מה שהיא יכולה להיות. אם תרצו - צסק"א או ריאל מודרניות רק טובה יותר וגם כזו שלא נחנקת (להפך). איכשהו אני מתחבר יותר לקבוצות של שנת 2000 ו2011 שהגיעו בלי ציפיות וכמעט זכו (או ההיא שזכתה ב2001)

בקיצור:
מקדולנד > שאראס.
האפמן > וויצ'יץ.

ואגב, אני אוהב לראות שחקנים שגדלים עם מכבי. כמו אריאל או פארגו שהופכים להיות כוכבי על תחת מכבי (אריאל אמנם הגיע לפיינל פור לפני מכבי אבל זהו פחות או יותר), מאשר נגיד שאראס שהגיע כסופרסטאר ענק אחרי הזכייה עם ברצלונה והנס שהוא הסתכסך שם עם וואטאבר ומכבי יכלו בכלל לשים עליו את היד. היום לדמיין רכז שמוביל קבוצה לאליפות היורוליג חותם במכבי נראה כמו חלום לא קשור למציאות.

אבל זה לגמרי אני, ולגמרי לא קשור לכדורסל כי שאראס מין הסתם היה הגאון שבגאונים.

אתה רק שוכח, שהקבוצה של מקדונלד זכתה בעונת החלוקה, כשהיו שתי ליגות. כמה קבוצות גדולות, והדוגמה הכי טובה היא קינדר בולוניה (עם ג'ינובילי, ריגודו, יאריץ' וגריפית'), שיחקו בליגה אחרת.

[Mitelka]

אני אוציא את זה - מעבר לטחינה האדירה של כל מה שקשור לשושלת ההיא (ובצדק), ועל כמה שנהנתי ממנה, אני חייב לומר שאותי אישית, וזה מאוד אישי, "ריגשו" קבוצות אחרות של מכבי שדווקא אליהן יותר התחברתי. זה לא שלא חגגתי בטירוף בזכיות ושמחתי לראות כוכב כמו שאראס, אבל איכשהו מקדולנד בשנת 2000 עשה לי את זה יותר.
מבחינתי מכבי ההיא זה קבוצה מפלצתית, דורסנית, הכי טובה באירופה שגם "מימשה" את כל מה שהיא יכולה להיות. אם תרצו - צסק"א או ריאל מודרניות רק טובה יותר וגם כזו שלא נחנקת (להפך). איכשהו אני מתחבר יותר לקבוצות של שנת 2000 ו2011 שהגיעו בלי ציפיות וכמעט זכו (או ההיא שזכתה ב2001)

בקיצור:
מקדולנד > שאראס.
האפמן > וויצ'יץ.

ואגב, אני אוהב לראות שחקנים שגדלים עם מכבי. כמו אריאל או פארגו שהופכים להיות כוכבי על תחת מכבי (אריאל אמנם הגיע לפיינל פור לפני מכבי אבל זהו פחות או יותר), מאשר נגיד שאראס שהגיע כסופרסטאר ענק אחרי הזכייה עם ברצלונה והנס שהוא הסתכסך שם עם וואטאבר ומכבי יכלו בכלל לשים עליו את היד. היום לדמיין רכז שמוביל קבוצה לאליפות היורוליג חותם במכבי נראה כמו חלום לא קשור למציאות.

אבל זה לגמרי אני, ולגמרי לא קשור לכדורסל כי שאראס מין הסתם היה הגאון שבגאונים.

אתה רק שוכח, שהקבוצה של מקדונלד זכתה בעונת החלוקה, כשהיו שתי ליגות. כמה קבוצות גדולות, והדוגמה הכי טובה היא קינדר בולוניה (עם ג'ינובילי, ריגודו, יאריץ' וגריפית'), שיחקו בליגה אחרת.

דווקא יותר התכוונתי לעונת 00 וההפסד בגמר לפאו. הקבוצה הזו לא נספרה בכלל והגיעה לפיינל פור אחרי איבוד ביתיות נגד פאף.
מסכים לגבי העונה שאחרי זה. מה גם שהקבוצה הפכה (ובצדק) לפייבוריטית בעקבות השנה שלפני והפיצול.

Sent from my MI 8 using Tapatalk

[קובי]

אני אוציא את זה - מעבר לטחינה האדירה של כל מה שקשור לשושלת ההיא (ובצדק), ועל כמה שנהנתי ממנה, אני חייב לומר שאותי אישית, וזה מאוד אישי, "ריגשו" קבוצות אחרות של מכבי שדווקא אליהן יותר התחברתי. זה לא שלא חגגתי בטירוף בזכיות ושמחתי לראות כוכב כמו שאראס, אבל איכשהו מקדולנד בשנת 2000 עשה לי את זה יותר.
מבחינתי מכבי ההיא זה קבוצה מפלצתית, דורסנית, הכי טובה באירופה שגם "מימשה" את כל מה שהיא יכולה להיות. אם תרצו - צסק"א או ריאל מודרניות רק טובה יותר וגם כזו שלא נחנקת (להפך). איכשהו אני מתחבר יותר לקבוצות של שנת 2000 ו2011 שהגיעו בלי ציפיות וכמעט זכו (או ההיא שזכתה ב2001)

בקיצור:
מקדולנד > שאראס.
האפמן > וויצ'יץ.

ואגב, אני אוהב לראות שחקנים שגדלים עם מכבי. כמו אריאל או פארגו שהופכים להיות כוכבי על תחת מכבי (אריאל אמנם הגיע לפיינל פור לפני מכבי אבל זהו פחות או יותר), מאשר נגיד שאראס שהגיע כסופרסטאר ענק אחרי הזכייה עם ברצלונה והנס שהוא הסתכסך שם עם וואטאבר ומכבי יכלו בכלל לשים עליו את היד. היום לדמיין רכז שמוביל קבוצה לאליפות היורוליג חותם במכבי נראה כמו חלום לא קשור למציאות.

אבל זה לגמרי אני, ולגמרי לא קשור לכדורסל כי שאראס מין הסתם היה הגאון שבגאונים.

אתה רק שוכח, שהקבוצה של מקדונלד זכתה בעונת החלוקה, כשהיו שתי ליגות. כמה קבוצות גדולות, והדוגמה הכי טובה היא קינדר בולוניה (עם ג'ינובילי, ריגודו, יאריץ' וגריפית'), שיחקו בליגה אחרת.

דווקא יותר התכוונתי לעונת 00 וההפסד בגמר לפאו. הקבוצה הזו לא נספרה בכלל והגיעה לפיינל פור אחרי איבוד ביתיות נגד פאף.
מסכים לגבי העונה שאחרי זה. מה גם שהקבוצה הפכה (ובצדק) לפייבוריטית בעקבות השנה שלפני והפיצול.

Sent from my MI 8 using Tapatalk

עונת 99/00 הייתה עונה פשוט בלתי נשכחת.
עונה פיננסית, שהחלה עם עזיבתו של כוכב הקבוצה, חילופי זרים ברגע האחרון, גיבוש של קבוצה לוחמנית ומלהיבה, יד אליהו חוזר להיות מפוצץ, אנשים שוכבים על הגדרות בשביל לקנות כרטיסים, שברון לב במשחק ההצלבה הראשון ביד אליהו נגד בולוניה האדירה והמשחק העוקב שהסב אושר רב נגד אותה בולוניה בחוץ.
ואח"כ חצי הגמר המשכנע והגמר, קטש, עוד שברון לב, אבל עם הרבה ציפייה לעתיד...

[my man]

אני אוציא את זה - מעבר לטחינה האדירה של כל מה שקשור לשושלת ההיא (ובצדק), ועל כמה שנהנתי ממנה, אני חייב לומר שאותי אישית, וזה מאוד אישי, "ריגשו" קבוצות אחרות של מכבי שדווקא אליהן יותר התחברתי. זה לא שלא חגגתי בטירוף בזכיות ושמחתי לראות כוכב כמו שאראס, אבל איכשהו מקדולנד בשנת 2000 עשה לי את זה יותר.
מבחינתי מכבי ההיא זה קבוצה מפלצתית, דורסנית, הכי טובה באירופה שגם "מימשה" את כל מה שהיא יכולה להיות. אם תרצו - צסק"א או ריאל מודרניות רק טובה יותר וגם כזו שלא נחנקת (להפך). איכשהו אני מתחבר יותר לקבוצות של שנת 2000 ו2011 שהגיעו בלי ציפיות וכמעט זכו (או ההיא שזכתה ב2001)

בקיצור:
מקדולנד > שאראס.
האפמן > וויצ'יץ.

ואגב, אני אוהב לראות שחקנים שגדלים עם מכבי. כמו אריאל או פארגו שהופכים להיות כוכבי על תחת מכבי (אריאל אמנם הגיע לפיינל פור לפני מכבי אבל זהו פחות או יותר), מאשר נגיד שאראס שהגיע כסופרסטאר ענק אחרי הזכייה עם ברצלונה והנס שהוא הסתכסך שם עם וואטאבר ומכבי יכלו בכלל לשים עליו את היד. היום לדמיין רכז שמוביל קבוצה לאליפות היורוליג חותם במכבי נראה כמו חלום לא קשור למציאות.

אבל זה לגמרי אני, ולגמרי לא קשור לכדורסל כי שאראס מין הסתם היה הגאון שבגאונים.

אתה רק שוכח, שהקבוצה של מקדונלד זכתה בעונת החלוקה, כשהיו שתי ליגות. כמה קבוצות גדולות, והדוגמה הכי טובה היא קינדר בולוניה (עם ג'ינובילי, ריגודו, יאריץ' וגריפית'), שיחקו בליגה אחרת.

דווקא יותר התכוונתי לעונת 00 וההפסד בגמר לפאו. הקבוצה הזו לא נספרה בכלל והגיעה לפיינל פור אחרי איבוד ביתיות נגד פאף.
מסכים לגבי העונה שאחרי זה. מה גם שהקבוצה הפכה (ובצדק) לפייבוריטית בעקבות השנה שלפני והפיצול.

Sent from my MI 8 using Tapatalk

עונת 99/00 הייתה עונה פשוט בלתי נשכחת.
עונה פיננסית, שהחלה עם עזיבתו של כוכב הקבוצה, חילופי זרים ברגע האחרון, גיבוש של קבוצה לוחמנית ומלהיבה, יד אליהו חוזר להיות מפוצץ, אנשים שוכבים על הגדרות בשביל לקנות כרטיסים, שברון לב במשחק ההצלבה הראשון ביד אליהו נגד בולוניה האדירה והמשחק העוקב שהסב אושר רב נגד אותה בולוניה בחוץ.
ואח"כ חצי הגמר המשכנע והגמר, קטש, עוד שברון לב, אבל עם הרבה ציפייה לעתיד...

סיכום נהדר

Sent from my Redmi Note 6 Pro using Tapatalk

[SirCharles]

אחלה סרט, מצחיק הקטע עם שמעון וגור שלף שהוא לא רצה שייכנס למגרש.

האנגלית של שלף נוראית.

גם העברית. יש לו אוצר מילים ויכולת חיבור משפטים של ילד ביסודי .
ואיזה מעפן הוא יצא כששאל בארוחה את החברים למי היו הכי הרבה אסיסטים בגמר מול בולוניה (הוא הוביל עם 7).

ועוד משהו, השק אשכים שיורד לשמעון מזרחי מהגרון זה אחד הדברים הדוחים.

[jol9]

ב-20 השנים האחרונות היו למכבי כמה סגלים מרגשים באמת.
יש משהו בזה שבתקופת שאראס, מכבי היתה סוג של גולדן סטייט, ובאיזשהו מקום אפילו קצת הפסקנו להתרגש מהניצחונות,
כי הקבוצה היתה פשוט כ"כ טובה.
אבל עדיין, כדורסל כמו זה של הקבוצה של שאראס, לא נראה לדעתי ביבשת בכלל, לא לפני ולא אחרי.
הגדולה של פיני היתה שהוא איפשר את זה, ולא ניסה לרסן את הכוכבים שלו, וזה לא עניין של מה בכך. לדעתי, הוא היה המאמן המושלם לקבוצה ההיא.

בכל מקרה, אלה ימים עברו. נקווה שקצת הצבע שיאניס והחבר'ה שלו מצליחים להחזיר לנו ללחיים בשבועות האחרונים, זה לא משהו זמני וחולף.

[Holiday_Armadillo]

הפרסונה החדשה של שאראס מבאסת תחת

[אחדשיודע]

הפרסונה החדשה של שאראס מבאסת תחת

"החדשה"?

[Holiday_Armadillo]

כן, הפרסונה הסופר רצינית והלקונית

שאראס של פעם היה שואו-מן

[שמואל1]

כן, הפרסונה הסופר רצינית והלקונית

שאראס של פעם היה שואו-מן

התבגר.

[Holiday_Armadillo]

כן, הפרסונה הסופר רצינית והלקונית

שאראס של פעם היה שואו-מן

התבגר.

התבאס

[my man]

העיקר שהצצנו באימונים שלו..

[אחדשיודע]

כן, הפרסונה הסופר רצינית והלקונית

שאראס של פעם היה שואו-מן

בואי נגיד שהטרנספורמציה שהוא עבר פחות מבאסת אותי מזאת שעבר וויצ'יץ'

ולגבי הסרט, וואלה לא התלהבתי. לא חידש יותר מידי (אם בכלל) ולא הרגשתי שהצליחו להעביר עד כמה הקבוצה הזאת הייתה גדולה. כל מה שעשו זה לקבץ 4 חבר'ה לארוחה ולתת לשלף (יותר מידי) לדבר. נו, שיהיה. ליורוליג יש עוד הרבה עבודה בכל הקשור להפקות דוקומנטריות.