המשחק הקרוב: אולימפיה מילאנו נגד מכבי FOX תל אביב, 22 בספטמבר, ראשון, 18:00


אוף סיזן 19/20 - 18 קבוצות על שולחן הניתוחים

פורום האוהדים של מכבי תל-אביב בכדורסל

המנהלים: Holiday_Armadillo, rc4991, jol9

אוף סיזן 19/20 - 18 קבוצות על שולחן הניתוחים

הודעהעל ידי החציל האצטקי » 17 אוגוסט 2019, 16:00

קיץ מלהיב עובר על אוהדי היורוליג. שתי קבוצות חדשות הצטרפו והרחיבו את המפעל, ורשימת השחקנים גדולה ומפוארת מתמיד.
כמות התנודות מעבר לאוקיינוס וחזרה מעולם לא נראתה גבוהה יותר, והעומס האדיר שנחזה בעונות האחרונות גרם למירוץ חימוש בסדר גודל שטרם ראינו כמותו.

לכל מי שהתקשה לעקוב אחריו, ולכל מי שאוהב לראות סדר בעיניים- האשכול המסורתי חוזר להנאתכם.
כתבתי עבורכם סקירה מלאה של סגלי כל הקבוצות וגם ניתוחון קצר על איך אני חושב שהתנהלה בניית הסגל ואיך זה בסופו של דבר הולך להראות.
כמה קליפים שיציתו את הדמיון, הרבה מאוד מלל וכדור אחד כתום- עונת היורוליג 19/20- לפניכם:

אלבה ברלין:
5: לנדרי ננוקו, יוהאנס ת׳ימן
4: לוק סיקמה, טיילר קבאנו, טים שניידר
3: רוקאס גיידרייטיס, מרקוס אריקסון, ניילס גיפיי
2: מרטין הרמנסון, קנת׳ אוגבה, יונאס מאטיסק
1: פייטון סיבה, סטפאן פניו, מאקאי מייסון
מאמן: אאיטו גרסיה רנסס (עונה שלישית)

ברוך שובך, אלבה ברלין. אחרי ארבע שנות היעדרות מהמפעל, במרצדס-בנץ ארינה יחזרו להשמיע את המנון היורוליג.
היש חדש תחת השמש? ובכן- לא ממש. אלבה הייתה ונותרה אותה יריבה חצי טורדנית-חצי סימפטית, וזו, אולי, סיבה מרכזית לכך שהיא שבה לזירה.

לכאורה, נראה שבברלין עשו כמעט הכל נכון כדי לשפר עמדות לקראת עונת הקאמבק.
אאיטו גרסיה רנסס והמנהל הספורטיבי המוערך מרקו בלדי עמלו במשך השנתיים האחרונות על מנת להרכיב גרעין מאוזן ומוכשר שבעונה שעברה נראה היה שרחוק פסע מללכת עד הסוף.

זה מתחיל ברכז פייטון סיבה, ששלט ביורוקאפ בשנה שעברה באין עוררין עם כדורסל יעיל וקטלני. בגיל 29 יעשה הרכז קטן המימדים (1.82 מ׳) את הופעתו הראשונה במפעל, ואחרי עונה בה דייק במעל 50% מהשדה ומשלוש ומסר קרוב ל-8 אסיסטים, יהיה מסקרן לראות כיצד ההתאקלמות שלו לרמת הכשרון שתובא מולו תשפיע על שאר המערכת. סיבה, שהציג גרף שיפור מרהיב במהלך שלוש עונותיו בברלין, וכבר הדגים את מנהיגותו כשסחף את לואיוויל לתואר אלופת המכללות ב2013, לא עורר עניין יוצא דופן ברחבי היבשת במהלך הקיץ, ונראה שגם הצ׳יפ הזה שמונח על הכתף אמור להוסיף לו אקסטרה מוטיבציה לקחת את אלבה הכי רחוק שאפשר.

ליד אותה כתף יחכה לו לוק סיקמה, שיידרש לעמוד במבחן זהה למדי, וגם לו תהא זו עונה ראשונה במפעל. גם סיקמה מעט נמוך לעמדתו (2.03 מ׳), אך הוא מביא איתו מרפקים משופשפים היטב ממאבקים ארוכים בליגה הספרדית והגרמנית. השחקן המצטיין של היורוקאפ אשתקד מצא לעצמו בית בברלין וחתם הקיץ על חוזה ל4 שנים במועדון, בו הצליח להביא לידי מיקסום את יכולת המסירה הנהדרת שלו, שתמיד הייתה שם, אך זכתה בברלין לכבוד הראוי לה. סיקמה, בדומה לסיבה, שיפר משמעותית את יכולת הקליעה שלו מחוץ לקשת, ואם השניים יצליחו לתרגם את זו לרמת יורוליג- הרי שבברלין יכולים להיות אופטימיים לגבי סיכויי ההצלחה שלהם השנה במפעל.

לצדם ישחק צוות מסייע סולידי למדי. רוקאס גיידרייטיס (שחקן כנף אתלטי ומוכשר ביותר כשלעצמו), מרטין הרמנסון (קומבו גארד איסלנדי אחראי ומדוייק), טיילר קבאנו (סטרץ׳ פורוורד-סנטר הישר ממחוזות המורמונים) ומרקוס אריקסון (המוכר לכם מגראן קנאריה) מחזיקים כולם בידיות נפץ מסוכנות, כאשר לנדרי ננוקו אמור לספק את המטרייה האווירית באיזור הטבעת. גם סטפאן פניו הסרבי הצעיר מסוגל להוות הפתעה נעימה, בהנחה ויצליח להשאר בריא.

לאלבה אין את הסייז או הכשרון כדי לדבר בצמרת המפעל, אבל יש לה מאמן מנוסה, גרעין ותיק ומתורגל ומערכת כמו שרק בגרמניה מסוגלים לייצר. זה אמור להספיק כדי להיות קבוצת יורוליג לגיטימית. מה זה אומר? בימינו, לא ממש ברור לאף אחד...


פייטון סיבה. סיבה טובה לראות את אלבה העונה.

אנאדולו אפס איסטנבול:
5: בראיינט דאנסטון, טיבור פלייס, סרטאק סאנלי
4: אדריאן מוארמה, אלק פיטרס, יגיטקאן סייביר
3: קרונוסלב סימון, ג׳יימס אנדרסון, טולגה גצ׳ים, מוסטפה קורוטולדום
2: שיין לארקין, רודריג בובואה, עומרקאן איליאסוגלו
1: ואסילה מיציץ׳, דואוש בלבאי, בוגרהאן טונצ׳ר
מאמן: ארגין עתאמן (עונה שלישית)

כמעט משעשע לכתוב את המילים ״סגנית אלופת אירופה״ ו״אלופת טורקיה״ (אחרי עשור שחון) על הקבוצה בכחול מאיסטנבול, אבל מסתבר שגם לארגין עתאמן מגיע לצאת ווינר, פעם באף פעם.

ובכן, הווינר עתאמן שיחק אותה גם אל תוך הקיץ, כאשר הצליח לשמור על הנכסים שהביאו לו את עונת הסינדרלה, ובעיקר על הקו האחורי הקטלני סביב שיין לארקין ו-ואסיליה מיציץ׳. באיסטנבול ידעו להכות בברזל החם כשחידשו את החוזה של מיציץ׳ כבר בחודש מאי, ואלילת המזל האירה להם פנים כאשר התגלה ששיין לארקין, מפלצת הקלאץ׳ דאשתקד, מחזיק בסוכן עם קצת פחות קילר-אינסטינקט.

למעשה, אתם כבר מכירים את הקבוצה הזאת היטב. הבסיס הוא אותו בסיס, סביב לארקין, מיציץ׳, דאנסטון ומוארמה, כאשר הרכישות המרכזיות של הקיץ הן של הסטרץ׳ פורוורד אלק פיטרס (בעונה שעברה בצסק״א) וטולגה גצ׳ים הצעיר והכשרוני (ב-5 השנים האחרונות בבאנוויט). הראשון אמור למלא את מקומו של ברוק מוטום החביב, ולייצר ריווח קטלני לשני היוצרים הדינמיים שלו בקו האחורי, והשני הוא פוינט-פורוורד גדול מימדים שאמור לעזור לשניים ואולי לנגוס בדקות של קרונוסלב סימון ובעיקר ג׳יימס אנדרסון.

לבראיינט דאנסטון תהיה זו כבר עונה שביעית ביורוליג והוא ימשיך לתת את הטון בהגנה ובמלחמה על הקרשים, כאשר טיבור פלייס ימשיך להוות מחליף יעיל, אף מפוקפק, ממרום 222 סנטימטריו.

לכאורה, אמורים לראות באנאדולו אפס מועמדת לגיטימית להמשיך וללכת עד הסוף. הגרעין נשמר, הכשרון בקו האחורי נדיר, ועתאמן הצליח לנהל את העניינים בצורה בה הקבוצה הצליחה להביא את עצמה לידי מיצוי מלוא הפוטנציאל. אז למה לא? בעיקר- כי זו אנאדולו אפס. עוד עונה מחוץ למעגל הנאחס תהיה מדהימה אפילו יותר, ואז, באמת שיהיה קשה להטיל בהם ספק.


שיין לארקין. תנו לו את הכדור- הוא כבר יידע מה לעשות.

AX ארמאני אקסצ׳יינג׳ אולימפיה מילאנו:
5: ארתוראס גודאיטיס, קיילב טרזוצקי, פול ביליה
4: אארון וייט, ג׳ף ברוקס, כריסטיאן בארנס
3: ולדימיר מיצוב, מייקל רול
2: נמאניה נדוביץ׳, אמדאו דלה-וולה, ריקרדו מוראשיני
1: שלווין מק, סרחיו רודריגז, אנדראה צ׳ינצ׳אריני
מאמן: אטורה מסינה (עונה ראשונה)

מייק ג׳יימס יושב כרגע בביתו בפורטלנד ומתעמר בבובת וודו של אטורה מסינה. כישופים שחורים אופפים את המדיולנום פורום במילאנו ורק ממתינים לפתיחתה של עונת היורוליג כדי להלום בחבורה שלבושה ארמאני. ואת כל השחור הזה אמורים לעצור אבירי האור: מייקל רול, סרחיו רודריגז, נמאניה נדוביץ׳ ו-ולדימיר מיצוב?

היוש, 2020. ארמאני מילאנו איז בק. והיא שגרתית מתמיד.
המעבר המתוקשר של אטורה מסינה זכה לשלל שבחים ורף הציפיות זינק אוטומטית לאוויר, אבל מפה לשם- מילאנו נראית כמו בליל לא ברור של בינוניות, מלווה בלבנבנות, מלווה בהגנה פריכה להחריד.

זה התחיל לא רע בכלל עם החתמתו של אארון וייט הקפיצי מז׳לגיריס, אחרי עוד עונה בה הוכיח את איכויותיו ככלבויניק חכם ואתלטי, נמשך עם עיבוי הסגל בידית הבטוחה של מייקל רול (לא לפני מריחות ארוכות ובחינת כל מועמד אלטרנטיבי במקומו), נמתח עם ההחתמה הנאה של סרחיו רודריגז הותיק והטוב ונגמר בפיאסקו שבו נזרקים מייק ג׳יימס וג׳יימס נאנלי מהקרון הרבה אחרי שרכבת הפרי-אייג׳נסי יצאה מהרציף, רק בשביל להעלות עליה את שלווין מאק- קומבו גארד די בינוני, שספק גדול אם שווה את זה.

למאק רזומה של 8 עונות בליגה הטובה בעולם (6.6 נקודות ו3.1 אסיסטים ב18.4 דקות בממוצע בקריירה), וגם קריירת מכללות נהדרת תחת השרביט של בראד סטיבנס במדי באטלר שסחפה בשעתו את ארצות הברית, אבל בסופו של דבר מדובר בקומבו גארד לא יעיל במיוחד, שלא מצטיין לא בניהול המשחק ולא בצבירת נקודות. ההגנה תהיה לחם חוקו ואם יצליח לעמוד במשימה בה כל שותפיו לקו האחורי נכשלו מראש, אולי אז יובן ההיגיון שעמד בראשם של מקבלי ההחלטות הלא-כל-כך אופנתיות בעיר האופנה.

ארתוראס גודאיטיס צפוי לשוב מפציעת הברך הקשה שהשביתה אותו מחודש פברואר, ויחד עם קיילב טרזוצקי המוצק ופול ביליה הקפיצי ירכיבו עמדה 5 עמוקה ואיכותית למדי. גם ג׳ף ברוקס וכריסטיאן בארנס אמורים להעניק למילאנו איכות מספקת בקו הקדמי.

הסיפור נעוץ בעיקר בקו האחורי וביכולת של מסינה להוציא ממנו יותר ממה שעשה קודמו, פיאניג׳יאני. ספק אם הכשרון שם מספיק לטפס גבוה יותר מאשתקד. ספק גדול אפילו יותר אם יש שם מספיק כדי לנפץ את הכשפים של ג׳יימס. יש לי הרגשה שמשעמם לא יהיה כאן.


אארון וייט. האם ההימור הראשון של מסינה יפרוץ העונה בגדול?

צרבנה זבזדה mts בלגרד:
5: מייקל אוג׳ו, ג׳יימס גיסט, אוניין קוזמיץ׳
4: מוחמד פאייה, בוריסה סימאניץ׳, דרק בראון
3: סטרטוס פרפרוגלו, דז׳אן דוידובאץ, נמאניה ננאדיץ׳
2: בילי בארון, צ׳ארלס ג׳נקינס, בראנקו לאזיץ׳, אלכסה רדאנוב
1: לורנזו בראון, פיליפ קוביץ׳
מאמן: מילאן טומיץ׳ (עונה שנייה)

גם הכוכב האדום תשוב אלינו העונה, אחרי שנת היעדרות בה בודצ׳נוסט ניסתה למלא את נעליה באי-הצלחה. האימפריה הסרבית וגרעין האוהדים הפנאטי שלה נקמו על התבוסה דאשתקד בגמר הליגה האדריאטית בתצוגה שספורטיביות היא ממנה והלאה, אבל זה לא ממש משנה- כשבסופו של דבר- האוהד הממוצע שמח בחזרתה לזירה.

הקבוצה הצנועה מבלגרד נסמכה בעונה שעברה על משחק ראן-אנד-בלאגן שלא ממש הספיק ברמת יורוקאפ (הודחה בשלב הטופ16), אבל בהחלט אפשר לה לשלוט ביד רמה בזירה המקומית.

מי שהיה חתום על ההישג באדריאטית וצפוי לקבל את ההזדמנות הראשונה העונה ביורוליג הוא הקומבו-גארד בעל ידית הזהב- בילי בארון. מדובר בקלעי מהזן הטבעי- שחקן שישמח להעניש כל קבוצה שתשאיר אותו חופשי וגם מסוגל מדי פעם לייצר מכדרור לעצמו ולחבריו לקבוצה. גובהו- 1.88 מ׳ בלבד- אמנם שם אותו בחסרון הגנתי, אבל בסה״כ מדובר בשחקן מנוסה ואחראי למדי.

מי שאמורים לייצר קצת בלאגן סביבו הם צ׳ארלס ג׳נקינס הותיק והטוב שיחזור לקדנציה שלישית במועדון בו הפך לשחקן בית, והרכז הגבוה לורנזו בראון- שגם עבורו תהיה זו עונת בכורה במפעל. בראון הוא רכז טבעי וגבוה (1.96 מ׳), שאמנם סובל מקליעה חשודה אך מביא לפרקט איכויות אול-אראונד גבוהות ומגוונות. אחרי שבילה את מרבית הקריירה שלו על התפר בין האן בי איי לג׳י-ליג וריפד את חשבון הבנק בכמה יואנים סיניים, בראון יגיע ליורוליג במטרה להוכיח שהוא רכז לגיטימי, ויהיה מעניין לראות איך זה מסתדר במערכת המטורפת שבהר הגעש האדום.

את עמדות הכנף יעטרו מוחמד פאייה האתלטי, סטרטוס פרפרוגלו המנוסה, דרק בראון הותיק שינסה להשתקם ולהוכיח שיש לו עוד מה לתרום וגם חבורת הסרבים החביבה סביב לאזיץ׳ ההגנתי והפוינט-פורוורד דוידובאץ. השם המעניין בחבורה הסרבית הוא זה של בוריסה סימאניץ׳ בן ה-21, גבוה נייד ואתלטי שלא חושש מלהטיס זריקות גם מחוץ לקשת. סימאניץ׳ הצעיר נחשב לפרוספקט מסקרן בסרביה, והכוכב האדום, שלא העמיסה את עמדות הפורוורד בכשרון, אמורה להעניק לו הזדמנות הגונה לבחון את הפוטנציאל גם ברמת יורוליג.

בסרביה כמו בסרביה, עמדת הסנטר היא המסקרנת ביותר. מילאן טומיץ׳, מאמן הקבוצה (ועוזרו של ספרופולוס לשעבר), שהעביר יותר מעשור באולימפיאקוס, ניצל שעת כושר כדי להנחית בבלגרד את ג׳יימס גיסט, יריבו המר מהדרבי היווני (ויריבה של הכוכב האדום בשירות פרטיזן בתחילת העשור), שיוסיף ניסיון ואתלטיות לזוג הביגמנים הגדולים והכבדים שיחנו מתחת לטבעות.
את אוניין קוזמיץ׳ המקומי השיבו בשמחה גדולה ממדריד, אליה עבר מעונת שיא בבלגרד, אך מאז הספיק הסנטר לעבור תאונת דרכים קטלנית, לשכב בקומה, להתעורר ממנה, ולא ברור לגמרי מתי ואיך יהיה זמין לשחק.

מפה לשם, נראה שמייקל אוג׳ו המסקרן עשוי להנות מההפקר. הסנטר הניגרי בן ה26, המתנשא לגובה 216 ס״מ וסוחב עליהם קרוב ל140 קילוגרם של שריר, הוא תפלץ פיזי ואתלטי נדיר שבכוכב האדום ינסו לסחוט ממנו את מירב הפוטנציאל. בעונה שעברה זה נראה לא רע, כשאוג׳ו הענק מצליח לקלוע באיזורי ה70% מהשדה (הרוב המוחלט בדאנקים מפלצתיים) וקרוב ל70% מהעונשין, אבל הכל בדקות מצומצמות ומלווה ברגליים כבדות בהגנה והסתבכות בעבירות. אם אוג׳ו, שהחל את הפריצה שלו בגיל מאוחר, יוכיח את עצמו כסנטר דומיננטי שאפשר להשען עליו- הכוכב האדום תהיה מסוכנת לכל יריבה- היות וסייז וכוח כאלה נדירים בכל רמה.

בשורה התחתונה מדובר בקבוצה שסיכויי הפלייאוף שלה נמוכים עד אפסיים, אך תמיד נהנתה ממבצר ביתי איתן ומפרוספקטים שידעו לנצל את ההזדמנות שלהם על הבמה הגדולה. שמחים שחזרת.


מייקל אוג׳ו. חיה פיזית נדירה. האם יצליח להפוך לכוח העולה הבא מבלגרד?

צסק״א מוסקבה:
5: קוסטה קופוס, קייל היינס, ג׳ואל בולומבוי
4: יוהאנס פויטמן, אנדריי ורונטסביץ׳, סמן אנטונוב, אנדריי לופטין
3: וויל קלייברן, ניקיטה קורבנוב
2: דרן היליארד, רון בייקר, איוון אוחוב
1: מייק ג׳יימס, דניאל האקט, יאניס שטרלניקס, מיכאיל קולאגין
מאמן: דימיטריס איטודיס (עונה שישית)

אלופת אירופה מגיעה לעונת היורוליג הקרובה מעמדה לא אופיינית.
מי שהרגילה אותנו בחמש השנים האחרונות לפרצופים כמעט זהים מדי שנה, עברה הקיץ שידוד מערכות משמעותי. כל כך משמעותי, שדי ברור שהיא פשוט לא כיוונה לו.

במשך חמש השנים האחרונות במוסקבה, בנה דימיטריס איטודיס מערכת משומנת סביב האלגנטיות הרצחנית והיעילה עד כאב של הכוכב הגדול שלו- ננדו דה קולו. הוא שיכלל את השימוש בשחקני המשנה שלו לכדי שלמות והפך את קורי היגינס מגזיאנטפ לכוכב יורוליג ענק כשלעצמו. והוא נהנה מיכולות הלהטוטנות של הקוסם הנפלא, צ׳אצ׳ו רודריגז. הקיץ, בין אם רצה ובין אם לא, הגיע העת לפרק את החבילה. מרגע שאדי השמפנייה התפוגגו, נראה היה שהמשימה הושלמה, וזו שעתם של החיילים להשתחרר מהצבא, ולחזור אל השמש הזורחת- איפה שזה לא יהיה.

רק שנראה שצסק״א התקשתה הקיץ במלאכת הגיוס. כמות סירובים שקבוצה בעלת תקציב עתק שכזה מקבלת- קשה לשחזור. הם פלירטטו עם שחקני אן בי איי. ועם מנהלי קבוצות ביורוליג. והיו מוכנים לשפוך מיליונים דימיוניים. וקיבלו לא, ולא, ולא. ומפה לשם, צסק״א מוסקבה- הדוב הרוסי המאיים- נבנתה כמעט כמו קבוצה מן המניין: ממה שיש.

ועדיין, ״מה שיש״ בשביל צסק״א מוסקבה זה הרבה יותר מ״מה שיש״ לרוב קבוצות היורוליג, גם בתחזיות הדימיוניות ביותר.
הם התחילו את הקיץ עם ההחתמה הסולידית של יוהאנס פויטמן הנהדר, וצירפו לו במהירות את חברו מבאסקוניה דרן היליארד. שניהם שחקנים חכמים, מוכשרים ויעילים מאוד, אבל לא בדיוק המפלצות שצסק״א הרגילה אותנו אליהן. הם צירפו להם גם את יאניס שטרלניקס, האינסטנט סקורר הפנטסטי מאולימפיאקוס, שכבר יותר מתאים קונספטואלית בהיותו קלעי מדוייק להחריד (עומד איתן במחוזות ה60% באחוזי יעילות הקליעה בשנים האחרונות). נחמד והכל? בהחלט. אבל מי אמור למלא את הנעליים של ננדו?

ובכן, ההחתמות הבאות של צסק״א הן בבחינת צל״ש או טר״ש, כי את המקומות שמילאו בעבר כוכבי העל של הנבחרות הבכירות באירופה הולכים למלא הקיץ צמד אמריקאים שלא ברור כיצד יתאקלמו למעמד. הראשון: רון בייקר- הינו גארד אול-אראונד די סימפטי, בן 26, שקריירת האן בי איי שלו מסתכמת בעיקר בסירוק הבלורית. הוא אמנם היה שחקן מכללות מוערך (שיתף פעולה בקו אחורי מחשמל עם פרד ואן-וליט בוויצ׳יטה סטייט), אבל שום דבר לא באמת מסביר מה הופך אותו לכשיר לתפקיד. בייקר, שנחשב לבחור עם מוסר עבודה גבוה במיוחד, אמור להתאים לאיטודיס- שאוהב לעצב את השחקן לתפקיד שנדרש למלא. אז לכאורה, יש כאן משהו. אבל האם זה ננדו? כנראה שלא.

בין לבין, צסק״א ניסתה לחזק את עמדת הסנטר שלה. היא בדקה עם דראגן בנדר, ועם ניקולה מילוטינוב, וסביר להניח שעם עוד רבים וטובים אחרים- ובסופו של דבר שמה את היד על המפלצת הבלתי עצירה(!!!)… קוסטה קופוס. היווני בן ה30, שגם בשיאו היה שומר איטי וכבד, קלעי עונשין חלש ושחקן גמלוני למדי. מה הוא הולך להביא? רק איטודיס יודע. למזלו הטוב- קייל היינס ימשיך לעמוד לשירות הקבוצה, וגם ג׳ואל בולומבוי הסימפטי הראה בליגת הVTB שהוא פרוייקט ששווה להשקיע בו עם יכולות פנים-חוץ מסקרנות.

טוב, חזרנו לסיפור ננדו, ובהמשך לכשפים שמרחפים על הראש של מסינה- צסק״א הנחיתה במהלך בזק את מייק ג׳יימס, ימים בודדים אחרי שנחתך באכזריות. האם ההימור על רכז שנחתך מקבוצה שסיימה במקום ה-12, וזכה לבעיטה בתחת מאחת האוטוריטות הבכירות ביבשת- אופייני לצסק״א? בהחלט לא. האם הוא ישתלם לה? יכול להיות שכן.

מייק ג׳יימס הוא מגה סקורר. הוא שחקן אתלטי בצורה פנומנלית. הוא מוביל כדור איכותי, שחקן קלאץ׳, מנוסה, ובעצם… די מתאים. בטח כשלצד השגעונות שלו צסק״א תהיה מסוגלת להעמיד גארדים סולידיים בהרבה כמו דניאל האקט (שהרוויח את לחמו בישורת האחרונה של העונה, ונראה נהדר), היליארד האמין ובייקר (שהספיק להסתפר). יש לו את רמת הכשרון שאיטודיס היה זקוק לה כדי להפיח חיים בקו האחורי של צסק״א, ובהיעדר ג׳רמי לינים למיניהם- יכול להיות שהוא עוד יגלה שיצר הנקמה של ג׳יימס יעשה לקבוצה שלו שירות אדיר.

תוסיפו לכל החבורה הזאת את וויל קלייברן, הMVP של הפיינל פור, ואחד שישמח לדהור ליד חבר׳ה אתלטיים שירוצו יחד איתו- וקיבלתם את צסק״א מודל 2020. צסק״א האתלטית של וויל ומייק ג׳יימס.
יהיה מגניב? בטוח. יהיו בלאגנים? די בטוח. יהיו פיינל פורים? קצת פחות בטוח, אבל עדיין- אל תהמרו נגדם.

צסק״א החדשה הולכת להיות מסקרנת מתמיד, מלאכת בניית ההיררכיה מורכבת מתמיד, והאתגר של איטודיס גדול מתמיד. שזה די מצחיק, בהתחשב בזה שאתה מחזיק את התקציב הכי גדול באירופה ומצופה ממך לקחת תואר בכל עונה, לא?


וויל קלייברן. התאימו את הקבוצה לקצב שלו. האם הוא מספיק גדול כדי לקחת אותה לצמרת?

FC ברצלונה:
5: ברנדון דייויס, אנטה טומיץ׳, ארטם פוסטוביי
4: ניקולה מירוטיץ׳, ויקטור קלאבר, פייר אוריולה, רונלדס סמיתס
3: אדם האנגה, אלכס אברינס
2: קורי היגינס, קייל קיוריק, פאו ריבאס
1: תומא הרטל, קווין פנגוס
מאמן: סבטיסלב פשיץ׳ (עונה שלישית)

תגידו שלום למלכת היופי של קיץ 2019, ברצלונה!
מי שהעפילה עד למקום החמישי בעונה שעברה ונהדפה בהדחה אכזרית מול אנדולו אפס במשחק שובר שיוויון, באה לקיץ הזה כשמטרה ברורה מול עיניה: לחזור לפיינל פור.

ואיזה סגל בנו בשביל זה… אלוהים ישמור.
זה התחיל במעבר המשמעותי של קורי היגינס שמאס במעמד המופחת ש״זכה״ לו במוסקבה, והגיע לקטלוניה ברעש מצלצלים כבד שאמור להשאיר אותו מבסוט לפחות ב3 השנים הקרובות. להיגינס, שהצטיין במשחק הגמר, תהיה העונה במה אמיתית להראות כמה גדול הוא מסוגל להיות ומעניין לגלות איך יתרגם את אחוזי היעילות הקטלניים שלו בצסק״א (נושק ל50-50-90) במימדי ניצול גבוהים יותר. ייתכן וגם מלאכת ניהול המשחק שלו תובא לידי מבחן כאשר נודע לנו לאחרונה שתומא הרטל צפוי להיעדר מהמגרשים לתקופה לא מבוטלת. בהחלט מסקרן, ובהחלט יאלץ אותו להוכיח במהירות שההשקעה הגדולה בו השתלמה.

מי שהצטרף בתוך פחות מיממה אחריו היה ברנדון דייויס הפנטסטי. הסנטר שהגיע מז׳לגיריס נראה בעונה שעברה כמו טים דאנקן המורמוני, כשהוא מנצל את הכישורים הטכניים שלו בצורה מעוררת כבוד מול השומרים הקשוחים ביותר ביבשת. העובדה שמאחורי השניים האלה ברצלונה שמרה לעצמה את שחקני ההרכב מהשנה שעברה- אנטה טומיץ׳ הותיק והטוב, ארטם פוסטוביי המוכשר, קייל קיוריק בעל ידית הנפץ ופאו ריבאס המגוון, אומרת בפירוש: אנחנו מכוונים גבוה יותר.

לאחר אתנחתא ארוכה בת יומיים ברצלונה הביאה את הבומבה של הקיץ- אם כל הבומבות- והחתימה את אחד השחקנים החופשיים המבוקשים ביותר בפלנטה כולה, כלומר- באן בי איי, והנחיתה את ניקולה מירוטיץ׳ בהחתמה היקרה ביותר בתולדות הכדורסל האירופאי מאז ומעולם (המספרים מדברים על 26 מיליון יורו ל3 שנים). מירוטיץ׳, שבעונות האחרונות בNBA הפך לסטרץ׳ פור 3&D שג׳נרל מנג׳רים מזילים עליו ריר, פשוט החליט שבא לו לכייף. ונראה שכיף לא יחסר בברצלונה השנה.

בארסה הגדילה לעשות עם החזרתו של הסווינגמן החביב אלכס אברינס מאוקלהומה סיטי, וסגרה לעצמה סגל חלומות של ממש.

אדם האנגה ימשיך להיות אמון על ההגנה, ויקטור קלאבר ימשיך למלא את החתיכות החסרות בעמדות הכנף בדבק מגע, פייר אוריולה ימשיך לספק אנרגיות וקשיחות וקווין פאנגוס ימשיך לרכז בעיקר כי אף פראיירית אחרת לא הייתה מוכנה לשים עליו כסף. מי יודע- אולי גם זה לטובה- ויכולת המסירה וריכוז המשחק הנהדרות שלו יבואו לידי ביטוי בקלילות עם ערימות הכשרון הפסיכיות שנמצאות שם מסביב.

השאלה העיקרית נעוצה ביכולת של סבטיסלב פשיץ׳ בן ה-70, שלא מתהדר בכדורסל מודרני או בטור הישגים נוצץ בעשור הנוכחי, לקחת את הכשרונות הללו ופשוט לתת להם לשחק. לכאורה, למעט אולי יכולות הגנתית מעמדת הרכז- יש בסגל הזה כל מה שאפשר רק לחלום עליו. ומכאן, פשיץ׳ מסתמן כחולייה החלשה ביותר פה.

קשה להמר נגדו, וכל כשלון יבוא בגללו. שיהיה בהצלחה חבוב… מקווה שהלב יעמוד בזה.


ניקולה מירוטיץ׳. אם כל הבומבות. פחות מפיינל פור יהיה אם כל הכשלונות.

FC באיירן מינכן:
5: גרג מונרו, מתיאס לסור, לאון ראדושביץ
4: דנילו בארת׳ל, ג׳וש יוסטיס, מרווין אוגונסיפה
3: ולדימיר לוצ׳יץ׳, פול זיפסר, אלכס קינג
2: ניהאד דיידוביץ׳, פטרי קופונן, דייגו פלקדורי,קארים ז׳אלו
1: טי ג׳יי בריי, מאודו לו, נלסון ויידמן
מאמן: דיאן ראדוניץ׳ (עונה שלישית)

הפרוייקט של אלופת גרמניה ממשיך להתפתח, והקבוצה, שרק ״חזרה לחיים״ אי שם ב2008 (וזו בסה״כ עונתה החמישית במפעל), נראית כיום כמו קבוצת יורוליג ראוייה מן המניין. הג׳נרל מנג׳ר של הקבוצה הזאת, מרקו פשיץ׳, לא זוכה למספיק הערכה על הפרוייקט הנהדר הזה, והרי שזו הזמנות מצויינת לומר בשבחו: בבאיירן מינכן יש כדורסל.

ובכן, מה עשינו הקיץ?
זה התחיל בהחתמתו של הכוכב העולה של הליגה בגרמניה, טי ג׳יי בריי הפנטסטי, שזכה לסיקור נרחב במיוחד בהיותו מועמד הרכש הראשון של מכבי תל אביב העונה. הרכז בן ה-27 פרץ השנה בגדול אחרי ארבע שנות דשדוש במחוזות החשוכים של הליגה האיטלקית השנייה, הליגה הבלגית ומרכז הטבלה ביוון. ההזדמנות שקיבל ברסטה וכטה, בה קיבל לראשונה את המושכות לניהול ההתקפה והשליטה בקבוצה כולה, השתלמה לו ולקבוצה בגדול, כשהוא סוחף את הקבוצה שרק עלתה מליגת המשנה לחצי גמר הפלייאוף, עם מספרים דימיוניים של 15.6 נקודות (2.8 שלשות ב42%), 8 אסיסטים (מול 3 איבודים), ובאזז שבחיים לא ציפה לקבל. הילד-טוב-פרינסטון הזה, 1.96 מ׳ של לבנבנות שלרוב תופקד כסקנד גארד, קיבל בטחון ונראה היום כמו אחד הרכזים המעניינים ביותר במפעל.

לצדו, באיירן דאגה לשמור על השלד הותיק סביב ניהאד דג׳דוביץ׳ הבוסני-גרמני, פטרי קופונן המנוסה ומאודו לו הקשוח. גם דייגו פלקדורי האיטלקי הנמרץ מטרנטו צורף במטרה להוסיף אגרסיביות ורוח נעורים לחבורה המעט מזדקנת בקו האחורי.

את עמדות הכנף דאגו לחזק גם כן, כאשר ולדימיר לוצ׳יץ׳ (מעונה פנטסטית) ודנילו בארת׳ל (מעונת בכורה מוצלחת למדי) זכו לתגבורת עם צירופם של ג׳וש יוסטיס ההגנתי והכוכב המקומי הגולה פול זיפסר שדשדש מעט בספרד אחרי שנתיים לא רעות בכלל בשיקגו. השניים האלה אמורים להוסיף אתלטיות, אורך והגנה שמאוד משמעותית בסגנון המשחק של דיאן ראדוניץ׳, ובוודאי קריטית לאור הרכות המסתמנת בקו האחורי.

אך ההחתמה המרשימה באמת במינכן הייתה זו של גרג מונרו, הסנטר בן ה29 בעל נסיון של 9 שנים באן בי איי, 6 מתוכן כשחקן חמישייה משמעותי. בשיאו, גרג מונרו היה סנטר של 16 נקודות,כמעט 10 ריבאונדים ו3.5 אסיסטים. לפני פחות משנתיים הספיק עוד לרשום טריפל דאבל. אבל באן בי איי, שנראתה הקיץ אכזרית מתמיד, סגנון המשחק של מונרו לא ממש מתיישב. הוא טכני מאוד, אבל לא ממש קולע. הוא גבוה למדי, אבל לא ממש אתלטי. הוא חכם מאוד, אבל לא ממש יעיל. מפה לשם- הוא במינכן.

אחרי שההחתמה של דרק וויליאמס הוכיחה את עצמה בגדול בעונה שעברה, באיירן שיחקה אותה עם עוד אקס-NBA מרשים, ודורשת שתיקחו אותה בחשבון. בכל זאת- היא חלקה את אותו מאזן בדיוק כמו מילאנו ומכבי, וסיימה בסה״כ במקום ה-11.

כדי להמשיך ולהראות כמה רציני העניין, באיירן צירפה גם את מתיאס לסור הכשרוני והאתלטי, סוג של פיט מיטבי לחפות על ההגנה הבעייתית של מונרו, וייצרה לעצמה עמדה 5 איכותית מתמיד. זוכרים מי פתח שם בעונה שעברה? לאון ראדושביץ׳? אז הוא גם יהיה שם. לגיבוי.

בין אם סיימה את מסע הרכש שלה ובין אם לא (ראדוניץ׳ אוהב לחטוף שחקנים באוקטובר. עשה את זה בזמנו עם קווינסי מילר וגם עם דרק וויליאמס אשתקד- שתיהן רכישות אדירות לאותה עת), לבאיירן יש כבר עכשיו מספיק איכות, מספיק אימון, מספיק ארגון- כדי שלא תקלו בהם ראש. מדובר במתמודדת שווה בת שווים במאבק על תחתית הפלייאוף, ובקרבות האלה- כל משחק יהיה חשוב.


גרג מונרו. מה שלא התאים באן בי איי אמור להתאים לאירופה כמו כפפה. האם זה יספיק לפלייאוף?

פנרבחצ׳ה בקו איסטנבול:
5: אחמט דובריוגלו, יאן וסלי, ז׳ופרה לוברן
4: דרק וויליאמס, ברקאי קנדאן, אגהאן ארנא
3: ניקולה קאליניץ׳, לואיג׳י דאטומה, טאריק ביברוביץ׳
2: ננדו דה קולו, מליח מחמטוגלו, ארגי טירפאנצ׳י
1: קוסטאס סלוקאס, עלי מוחמד, לאו ווסטרמן
מאמן: ז׳לימיר אובראדוביץ׳ (עונה שביעית)

בחמש השנים האחרונות הרגילו אותנו ז׳לקו אובראדוביץ׳ ופנרבחצ׳ה לחשוב שמדובר בקונטנדרית בטוחה. מאז 2015, בו חזרה למעמד ארבע הגדולות ברעש גדול, הקבוצה הטורקית לא נעדרה ממשחקי הפיינל-פור וגם בעונה שעברה עשתה זאת בסטייל האופייני לה, כשהיא נועצת יתד במקום הראשון בטבלה עוד בטרם הסתיימה העונה הסדירה.

אך העונה שעברה הסתיימה במפח נפש עבור הקבוצה מאיסטנבול, כאשר היא נעצרת מול יריבתה העירונית בחצי הגמר האירופי וסופגת הפסד צורב מולה גם בפלייאוף הטורקי, בתום סדרה בת 7 משחקים.

לא זאת ועוד, אובראדוביץ׳ ספג בתחילת הקיץ מכה נוספת כאשר שניים משחקני המפתח אותם קידם באיסטנבול, ניקולו מלי הותיק והטוב ומרקו גודוריץ׳ הצעיר, אותו ליטש לכדי צלף יורוליג מהוקצע, עוזבים את היבשת בדרכם לאתגר חדש בליגה הטובה בעולם.

אין ספק שמרבית קבוצות היורוליג היו מתקשות להתאושש מעזיבה משמעותית של שני שחקני חמישייה, אך לפנרבחצ׳ה, שכבר ייצאה לאן בי איי שורה ארוכה של שחקנים נפלאים (מנמאניה בייליצה, דרך אפיי אודו, בוגדן בוגדנוביץ׳ ועד לבראד וונאמייקר ואפילו ג׳יימס נאנלי), היה הדבר כבשגרה.

אז מה עושה קבוצה כמו פנרבחצ׳ה בזמן שרוב קבוצות היורוליג היו עסוקות בלהתייפח? תשובה פשוטה: מחתימה את השחקן הכי איכותי ביבשת.

במהלך כמעט-פשוט, פנרבחצ׳ה פשוט שלפה את הארנק וקלטה לשורותיה את הכוכב האדיר של אלופת אירופה, ננדו דה קולו. בעוד הצרפתי פלירטט עם קבוצות ספרדיות כמו ולנסיה וריאל מדריד, בפנרבחצ׳ה פשוט עטו עליו ואיפשרו לו לשנות אווירה בלי כאבי ראש מיותרים, בדרך לנסות ולשחזר את ההישגים מהעונה שעברה בתוך אטמוספירה חמימה ולא פחות מוכשרת. דה קולו, שכבר בן 32, הרגיל אותנו למספרי יעילות פסיכיים לחלוטין, מגיע מעונה אישית ״פושרת״ בה קלע ״רק״ 14.7 נקודות (55% מהשדה, 43% משלוש, 95% מהקו) ומסר 3.4 אסיסטים. יכול בהחלט להיות שהקריירה שלו נמצאת על הצד היורד, אבל במקרה של פנרבחצ׳ה- היא זכתה בגארד סופר-מיומן ומנוסה שאמור למלא בקלילות את הנעליים הצנועות שהשאיר לו הסרבי הצעיר והסימפטי.

את מקומו של מלי, אולי שחקן הדבק המשמעותי של פנר, נזעק למלא אחד הכוכבים העולים בעונת היורוליג שעברה, דרק וויליאמס הנהדר. הבחירה השניה בדראפט 2011, בסה״כ בן 28, שדשדש בשנים האחרונות על ספסלים של קבוצות אן בי איי ואף נדד למחוזות הליגה הסינית, נחטף באוקטובר שעבר על ידי באיירן מינכן, שמהר מאוד הבינה שזכתה בשלל רב. וויליאמס, שנחשב באן בי איי לטווינר שמתקשה למצוא לעצמו נישה בין עמדות הפורוורד, התגלה בבאיירן כפאוור-פורוורד מבריק שמסוגל לספק לקבוצתו ניצוץ התקפי בכל רגע נתון. וויליאמס סיים את העונה שעברה עם 13.4 נקודות (54% מהשדה, 33% משלוש ו78% מקו העונשין) ו-4.2 ריבאונדים, תוך שהוא עולה בדרך קבע מהספסל ומשחק 26 דקות לערב בלבד. אובראדוביץ׳ ראה, אהב, והפורוורד האתלטי אמור להמשיך את הפריצה המרשימה שלו על במה גדולה יותר השנה.

לשניים האלה צירפה פנרבחצ׳ה רכש צנוע נוסף בדמותו של לאו ווסטרמן, הרכז המוביל של ז׳לגיריס אשתקד, שאמור להוסיף עוד יצירתיות וקור רוח לקוסטאס סלוקאס הנפלא (שאחרי סאגה קצרצרה בה היה מבוקש בכל בכירות היבשת, חידש חוזה במועדון) ולעלי מוחמד המזדקן והטוב.

את עמדות הכנף ישלימו, כרגיל, ניקולה קאליניץ׳ הלוחמני ולואיג׳י דאטומה המיומן, כאשר מליח מחמטוגלו וטאריק ביברוביץ׳ אמורים להוסיף עומק נוסף בעת צרה.

עמדה 5 נותרה יציבה, כאשר הטורקי-ירדני אחמט דובריוגלו ימשיך לתת לאובראדוביץ׳ את המרפקים בחמישייה, כאשר ז׳ופרה לוברן (מעונה פושרת למדי), ובעיקר יאן וסלי הפנטסטי- יעלו מהספסל כדי לטחון את היריבות עם כישורי פיק אנד רול שאובראדוביץ׳ ינצל עד תום.

פנרבחצ׳ה נראית כמו מועמדת ודאית ללכת עד הסוף ועם הצירוף של דה קולו ו-וויליאמס לגרעין כל כך מתורגל ומוכשר קשה לדמיין אותם מחוץ ללנקסס ארינה בקלן בסוף מאי, אבל אובראדוביץ׳ עדיין יידרש להתמודד עם מספר התאמות: ראשית, ההגנה בקו האחורי נראית שבירה מעט, כאשר לא דה קולו ולא ווסטרמן מצטיינים בפן ההגנתי, בלשון המעטה, ושנית: בהתאמתו של דרק ״0.6 אסיסטים״ למשחק לתוך התפקיד המאוד-משמעותי שמילא ניקולו מלי בתוך המארג הקבוצתי. לכאורה אלו בעיות שאמורות להפתר בקלות כשמדובר בשחקנים כל כך מוכשרים ובמאמן כל כך מיומן ומעוטר, אבל גם בגן עדן כדאי לנסות לחפש צרות, כשמתאמצים ללכת על כל הקופה. בסוף היום, ובהנחה וכולם נשארים בריאים, פנרבחצ׳ה מסתמנת אולי כבעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לעשות את זה.


ננדו דה קולו. נתן הכל לצסק״א. יספיק בשביל עוד גביע בארון של ז׳לקו?

חימקי מוסקבה:
5: דווין בוקר, טימופיי מוזגוב, אנדריי דסיאטניקוב
4: יונאס ירבקו, ג׳רמי אוואנס, אנתוני גיל, סרגיי מוניה
3: סרגיי קאראסב, יאניס טימה, יבגני ולייב
2: אלכסיי שבד, דייריס ברטאנס, איגור ויאלצב
1: סטפן יוביץ׳, כריס קריימר, ויאצ׳סלב זייצב
מאמן: רימאס קורטינאיטיס (עונה שנייה)

חימקי כבר הרגילה אותנו לרכישות מפוצצות, ככה שהפתעה ענקית אין פה. בטח לא בקיץ הזה.
ועדיין, נראה שמישהו במועדון הזה הפעיל כמה תאים אפורים וניסה לייצר התאמות בין החלקים השונים, לפחות על הנייר. ולמען האמת? זה נראה מעניין. כל עוד האגו יישאר מחוץ לתמונה.

אם בשנה שעברה זה היה בעיקר אלכסיי שבד וג׳ורדן מיקי, עם צוות מסייע מאוד אפרורי, הרי שהקיץ יש במוסקבה סגל עמוק ואיכותי פר אקסלנס- עם ייבוא של 3 שחקני אן בי איי, 3 שחקני יורוליג וכוכב רוסי ענק אחד. מבחינת בניית הקבוצה- הם לגמרי עשו את שלהם. מה יהיה על המגרש? זה כבר סיפור אחר.

זה חייב להתחיל במוליך הכדור הדומיננטי והסקורר הנהדר שבד, שאלמלא היה פצוע ביותר ממחצית העונה היה גורף את תואר מלך הסלים של היורוליג בקלילות (23.3 נקודות ו6.6 אסיסטים למשחק בעונה שעברה). שבד הוא סוג של עוף מוזר באירופה בהיותו שחקן כל-כך דומיננטי. אם באן בי איי אנחנו מורגלים לראות ולהאדיר סופרסטארים מהזן הזה, הרי שבאירופה הבחור זוכה כמעט לבוז ותמיד סוחט אליו ביקורת על כדורסל מרושל ואגואיסטי. בסופו של דבר, הוא שחקן כדורסל כשרוני ביותר, וחימקי העמידה סביבו קבוצה שמצד אחד מתאימה לשחק לצדו (עם הרכש החדש יוביץ׳, שאמור להוות שדרוג על פני הגרסה המזדקנת שלו- סטפן מרקוביץ׳, ויאניס טימה או דייריס ברטאנס שישמחו למבטים פנויים בלי צורך בכדרור), ומצד שני גם במקומו- עם שחקן הרכש המסקרן סרגיי קאראסב.

סרגיי קאראסב הוא שחקן שהיינו צריכים לפגוש ביורוליג כבר מזמן, אבל הכסף הגדול של זניט השאיר אותו במחוזות נמוכים יותר והרי שהקיץ נזכה לראות אותו בעונת בכורה בליגה של הגדולים. מדובר בסמול פורוורד שמאלי, טכני מאוד, שמסוגל להוסיף לחימקי כוח התקפי משמעותי עם ובלי הכדור. קראסב, שאף שיתף פעולה עם יאניס טימה, מביא למגרש קליעה טובה ובעיקר טיפול מצויין בכדור ויכולת מסירה שיאפשרו לחימקי גמישות גדולה בבניית ההרכבים שלה. שיתוף הפעולה שלו עם שבד אמור להיות מסקרן ולמרות ששניהם (ולמעשה, כל הקו האחורי של חימקי) לא מצטיינים בהגנה, מבחינה התקפית יש כאן כשרון לעשות דברים מלהיבים במיוחד.

את הקו האחורי סוגרים כריס קריימר הקשוח שעבר מריטאס וילנה, צמד ה״צבים״ הותיקים ויאלצב את זייצב, וסרגיי מוניה, שבגיל 37 ספק אם עדיין ימצא את עצמו על הפרקט.

הקו הקדמי של חימקי הועשר אף הוא באיכות, כאשר הרכש הגדול והמשמעותי אמור לבוא מכיוונו של יונאס ירבקו השבדי. לירבקו נסיון של 9 עונות בליגה הטובה בעולם והוא ידוע בעיקר כקלעי פנטסטי מחוץ לקשת, אבל בגדול- זה כשרונו העיקרי. מבין בליל השמות המפוצצים שהונחתו באירופה הקיץ, ההחתמה של ירבקו בקבוצה שגם ככה משופעת בצלפים ולא מתהדרת בהגנת ברזל היא לא הרכש האולטימטיבי, אבל לכאורה מדובר בשחקן אן בי איי לגיטימי והוא בוודאי יהיה ידית שימושית נוספת מסביב לקרקס שינהל שבד. גם טימופיי מוזגוב בן ה-33 חוזר למועדון ממנו יצא לאן בי איי, אבל אחרי שנה מחוץ למגרשים, ספק אם ל״טימו״ יש עדיין מה להציע ברמות האלה.

מי שבוודאי יהיו חשובים בתוך עדר הקלעים של חימקי הם צמד האתלטים דווין בוקר וג׳רמי אוואנס המעופפים, שבוודאי יהנו מחיתוכים קלילים לסל, בהנחה ומישהו יהיה מוכן למסור להם את הכדור. אוואנס גם מביא יכולת חסימה מצויינת שחשובה בתוך הסגל הלא-מאוד-הגנתי, בלשון המעטה, וייתכן וימשוך את היכולת הנהדרת שלו בדרושפאקה לתוך הצלחה קבוצתית משמעותית יותר במוסקבה. בין לבין, נמצא גם ״הפצוע המתמיד״ אנתוני גיל המוכשר וגם אנדריי דסיאטניקוב עצום המימדים, שאמור להוסיף לחימקי תורן נוסף מתחת לטבעת שהיריבות יתקשו להתעלם ממנו.

מאחר וכבר ראינו את חימקי בונה סגלים נפלאים בעבר ונכשלת כל פעם מחדש, קשה לי להמר עליה כעל קבוצת פלייאוף. קורטינאיטיס יכול לחרבן את זה, שבד יכול לחרבן את זה, עודף האגו המטורף יכול לחרבן את זה, ובעצם- אפשר למצוא יותר מדי סיבות שזה פשוט יתחרבן, איכשהו. אבל אם איכשהו הכוכבים יסתדרו בשמיים- מדובר בסגל איכותי שנושק רק לגדולות ביותר. מי יודע, אם אנאדולו אפס הצליחו לצאת מהבוץ- אולי זו השנה של חימקי?


סרגיי קאראסב. יצליח להדביק את החתיכות או שיוסיף עוד אגו נפוח לקבוצה שכבר מלאה בו?

קירולבט בסקוניה ויטוריה-גסטאיז:
5: יוסופה פאל, מייקל אריק, אילימאנה דיופ
4: טורניקה שנגליה, אצ׳ילה פולונרה, איידין פנאבה
3: שבון שילדס, פטריסיו גארינו
2: ניק סטאוסקאס, מאט ג׳נינג, מיגל גונזלס
1: לוקה וילדוזה, פירייה הנרי, ג׳ייסון גריינג׳ר
מאמן: ולימיר פראסוביץ׳ (עונה שנייה)

בסנריו די מוכר, הפירות של בסקוניה נקצרים על ידי קבוצות אחרות. מי שמיתגה את עצמה כאחת ממערכות פיתוח השחקנים הבכירות (אם לא הבכירה) ביבשת, הפסידה הקיץ שלושה משחקני המפתח שלה, כאשר הבכיר שבהם- ואנסה פוארייה הפנטסטי- שנראה אשתקד כמו הסנטר הכי מאיים ביורוליג ונהנה מעונת פריצה חלומית, פורש כנפיים ועובר ללבוש את הירוק של הסלטיקס, וצמד שחקני המשנה המוכשרים יוהאנס פויטמן ודרן היליארד עורקים אף הם ליריבת הפלייאוף המרופדת ממוסקבה.

בבאסקוניה לא התרגשו יותר מדי מהמעבר (הצפוי) של הכוכבים לכסף גדול יותר, וכבר דאגו לבטח את עצמם עם חוזים חכמים תוך כדי תנועה. טוקו שנגליה הותיק והטוב ינסה העונה לשמור על עצמו בקו הבריאות ולספק לבאסקים את היציבות והביטחון שדרושים לקבוצה בבנייה, כשגם לוקה וילדוזה הצעיר והמוכשר אמור להמשיך את גרף השיפור המצויין שלו (9.1 נקודות ו3.8 אסיסטים בממוצע למשחק בפחות מ23 דקות- בערך כפול מהמספרים שהציג רק שנה קודם לכן).

מאט ג׳נינג (בעל הידית הבטוחה), שבון שילדס (מעונת בכורה סולידית למדי) ופטריסיו גארינו (שהציג מגמת שיפור צנועה בעצמו) אמורים להמשיך ולסייע לצמד המוכשר מעמדות הכנף, כאשר ג׳ייסון גריינג׳ר מגבה בניסיון והגנה קשוחה מעמדת מוביל הכדור ואילימאנה דיופ ואיידין פנאבה (שהעביר את העונה שעברה בליגת המשנה) יוסיפו כישרון מהקו הקדמי.

מחלקת הרכש של באסקוניה התרכזה בהחתמתם של רול-פליירס איכותיים שיתאימו למלא את החורים מהם סבלו בעונה שעברה. הגנת הפרימטר (אותה התקשה לספק מרסליניו הוארטס הישיש שנפרד מהקבוצה) חומשה בפירייה הנרי שנראה תפור למשימה- כשהוא מגיע מעונה אישית טובה למדי באוניקס קאזאן, בה הציג יכולות אול-אראונד משובחות (10.4 נקודות, 4 ריבאונדים, 5.3 אסיסטים ו1.5 חטיפות למשחק ביורוקאפ בעונה שעברה). את המרפקים של פוארייה נכנס למלא מייקל אריק הותיק (11.1 נקודות ו-5 ריבאונדים למשחק בדרושפאקה), כאשר הרכש המסקרן שהושאל בעונה שעברה- יוסופה פאל (2.23 מ׳ עם מוטת ידיים עצומה של 234 ס״מ)- יקבל העונה את ההזדמנות להפוך לדבר הגדול הבא מבית היוצר הבאסקי. פאל בן ה24 הוחתם כבר בקיץ שעבר על חוזה ארוך טווח, הושאל לעונת התחשלות נוספת בשטרסבורג ולא אכזב עם מספרים מרשימים של 14.3 נקודות, 8.2 ריבאונדים ו1.4 חסימות למשחק, כשהוא קולע ב69% מרשימים מהשדה. הסנטר הצרפתי-סנגלי מביא איתו סייז נדיר ורגליים ניידות שאמורים להציב אותו כמחליף די אידיאלי לפוארייה, אף שספק אם תהיה לו הקשיחות הפיזית שהצרפתי האנונימי לפניו הצליח להביא לבאסקים מדי ערב. מייקל אריק, כאמור, יוכל לסייע לו בכך, ונראה שעמדה 5 של באסקוניה תהיה השנה אטרקטיבית כרגיל.

מי שיחבור לקבוצת הפרוספקטים הצנועה הזו ואמור להביא את העוקץ ההתקפי הוא הגארד הקנדי ניק סטאוסקאס. השם בעל הניחוח האירופאי מביא עמו DNA שנטוע בשורשים ליטאיים, ואחרי 5 שנים סימפטיות למדי יביא איתו את ידית הזהב לאירופה. הידית הזאת אמנם הכניסה אותו לאן בי איי אחרי קריירת מכללות נאה ביותר במישיגן, אבל העובדה שהתקשה להציג הרבה מסביב לה גרמה לו להפלט מהליגה כשהוא בן 25 בלבד. ברמת הקולג׳ים, סטאוסקאס נראה כמו סקנד גארד שלם בהרבה- כשהוא מציג גם יכולת חדירה פונקציונלית, משחק פיק אנד רול ואפילו הגנה סולידית. באן בי איי, כאמור, הדברים פחות באו לידי ביטוי, ובאסקוניה בהחלט אמורה להנות משחקן התקפה מוכשר ומגוון שיוכל לתת את הטון עבורה בקו האחורי.

את מקומו של פויטמן אמור למלא המצטרף המאוחר לסגל- אצ׳ילה פולונרה האיטלקי המוכשר (2.05 מ׳, 27)- שהצטרף לקבוצה בסוף אוגוסט. פולונרה, שכיכב בשנים האחרונות בססארי ורג׳יו אמיליה- קבוצות צמרת בליגה האיטלקית- הוא פורוורד/סנטר נייד ולא פיזי במיוחד, שמפצה על החסרון במאסה וסנטימטרים באנרגיות, תשוקה ויכולת טכנית גבוהה למדי. בבאסקוניה יקוו שמי ששימש כסופר-סאב בססארי הצנועה (אלופת היורופ-קאפ של פיב״א, הליגה הצנועה ממנה משכו את פויטמן בעבר)- ימלא את התפקיד גם על הבמה הגדולה ביורוליג.

האם הבאסקים הם קבוצת פלייאוף גם השנה? לא ברור לגמרי, אבל הם בהחלט נראים ככה. החיזוקים הממוקדים נראים מדוייקים, הפרוספקטים נראים מבטיחים, וסטאוסקאס בהחלט נראה כמו כוכב פוטנציאלי שאמור להתיישב מצויין בתוך המערכת החמימה הזו. ובכל זאת, מלאכת הרכבת קבוצה חדשה בתוך שתי מסגרות תובעניות כל כך כמו היורוליג והליגה הספרדית היא משימה קשה ביותר, משימה שולימיר פראסוביץ׳ מכיר מצויין (בכל זאת, בילה במועדון בארבע קדנציות שונות). כשהיורוליג כל כך תחרותית ועונות מוכרעות על חודה של נקודה, באסקוניה תידרש להכנס לקצב במהירות במטרה לצאת לדרך חדשה ואופטימית, שתסתיים, בלי קשר להישגיה הקבוצתיים, באקזיט של הכוכבים שלה.


יוסופה פאל. הדבר הגדול הבא מבית הפיתוח הבאסקי?

LDLC אסבל וילרבאן:
5: אדריאן פיין, טוניה ג׳קירי, איסמאל באקו, קאדים סו
4: ליביו ז׳אן-שארל, אמין נואה
3: שארל קאהודי, שארל גאליו, סופיאן בריקי
2: אדווין ג׳קסון, דייויד לייטי, ריהארדס לומאש
1: תיאו מלדון, ג׳ורדן טיילור, אנטואן דיו
מאמן: זבזדן מיטרוביץ׳ (עונה שנייה)

הרחבת היורוליג ל-18 קבוצות נבעה במידת מה מרצונם של ג׳ורדי ברתומיאו וקברניטי היורוליג לפתוח את היורוליג לשווקים נוספים, כאשר השוק הצרפתי הותיק והרחב נמצא בראש סדר היום.

הקבוצה מוילרבאן ונשיא הכבוד שלה, טוני פארקר, שגרפו את אליפות צרפת באופן משכנע, נראו כמו המועמדים הלגיטימיים ביותר שיש למדינה להציע- אבל לא בטוח שזה אומר הרבה מבחינת היכולת שלה לתקוע יתד ככוח אמיתי ביורוליג. הקבוצה, שזכתה לרישיון לשנתיים הקרובות במפעל, מגיעה עם סגל די צנוע לעונת הבכורה שלה, ונראה שקפיצת המדרגה ממרכז הטבלה ביורוקאפ הישר לליגה של הגדולות אמורה להיות עבורם מאתגרת ביותר.

וילרבאן מביאה ליורוליג גרעין לא-רע של אמריקאים ומקומיים שסחפו אותה לשליטה מרשימה בזירה הצרפתית. הפרצוף המוכר ביותר לאוהדי היורוליג, על אף ששיחק בה רק 16 משחקים, הוא זה של אדריאן פיין. הסנטר האתלטי בעל היד הרכה מקשת השלוש לא ממש הלהיב אף אחד כשחקן שוליים בפנאתינייקוס, אך המעבר שלו במשך העונה שעברה סייע לוילרבאן לייצר דומיננטיות של ממש בזירה המקומית. הסנטר, שבשיאו בפאו ניפק רק 4.8 נקודות ו2.5 ריבאונדים, השתלט במהירות על הקו הקדמי של הצרפתים ותרם 10.4 נקודות (41% משלוש) ו4.3 ריבאונדים ב17 דקות משחק צנועות, שהספיקו לצרפתים כדי להמשיך את ההתקשרות עמו אל תוך עונת היורוליג המאתגרת שצפוייה להם.

פיין, שנחשב לכשרון התקפי מגוון ומעניין, ייתמך בשורה של ביג-מנים הגנתיים איכותיים, בדמותם של ליביו ז׳אן-שארל הסולידי, איסמאל באקו הבלגי שבלט בליגת האלופות במדי אנטוורפן, וטוניה ג׳קירי הכשרוני- ששלט בליגה הטורקית עם ממוצעי דאבל-דאבל מרשימים של 12.8 נקודות (62% מהשדה), 10.2 ריבאונדים ו2.2 אסיסטים למשחק. בעוד היכולת של פיין לספק דומיננטיות התקפית במשחק פנים-חוץ נראית ברורה, יהיה מעניין להבין מי יהיה הציוות שלו בקו הקדמי- שכן כל השלושה לא ממש מתהדרים בורסטיליות התקפית או יכולות הגנתיות שוברות-שיוויון שיאפשרו לו לזוז לעמדת הפורוורד בהצלחה. מי שעשוי לספק את הפתרון לעניין הוא הסטרץ׳-פור הצעיר והמוכשר אמין נואה. מעט אנדרסייזד בגובה 2.02 מ׳, אבל מביא איתו ידית לוהטת (43% משלוש ביורוקאפ בעונה שעברה) וכישורים אתלטיים סולידיים למדי.

מלאכת גיבוש ההיררכיה בקו הקדמי אמורה להיות כאב הראש העיקרי של המאמן המונטנגרי הדי-אנונימי מחוץ לגבולות צרפת, זבזדן מיטרוביץ׳, אך אם יצליח לייצר כזאת ולמקסם את הכשרונות שטמונים שם, לוילרבאן יש עומק, אתלטיות, קשיחות וגיוון שעשויים להפוך אותה לקבוצה מפתיעה.

הקו האחורי של הצרפתים נראה אטרקטיבי הרבה פחות. שארל קאהודי המנוסה אמנם מביא איתו קילומטרז׳ מרשים של התמודדויות ביורוקאפ ואפילו בנבחרת הטריקולור, אבל בגיל 33 תהיה זו עונת היורליג הראשונה שלו וספק כמה גדולה היא מסוגלת כבר להיות. בסה״כ מדובר בשומר קשוח ואגרסיבי מאוד, ששידרג לעת זקנה גם את יכולת הקליעה שלו מחוץ לקשת. מבחינה הגנתית הוא אמור לתת את הטון עבור הצרפתים, אבל ההתקפה שלו היא לא ממש משהו לרשום עליו הביתה. מי שאמור לעזור לו בהגנה ולתת קצת יותר ורסטיליות בצד השני של המגרש הוא דייויד לייטי האמין, אלוף הtbt הטרי, שמביא גם הוא כישורים הגנתיים גבוהים ומעט יותר ורסטיליות בכל הנוגע לטיפול בכדור ויצירת מצבים. לייטי סבל לאורך השנים מקליעה לא יציבה שמנעה ממנו להגיע לרמות הגבוהות באמת, אבל בגיל 31 ואחרי שתי עונות יורוליג ושנים ארוכות של שליטה בליגה הצרפתית, הוא נראה בשל יותר כדי לספק לקבוצה את הניסיון והמנהיגות שהיא דורשת ממנו.

הרכש המשמעותי- אם אפשר לקרוא לו כך- הוא זה של אדווין ג׳קסון. הגארד הצרפתי שיצא מצרפת כהבטחה גדולה כבר בן 30, ומיילג׳ היורוליג שלו (בברצלונה, מלאגה ובודוצ׳נוסט) לא ממש ראוי לאזכור. העובדה שלפני שנתיים כיכב כמלך הסלים בליגה הספרדית במדי אסטודיאנטס, והסביבה המוכרת בה פרח בעבר, עשויות לשים אותו בעמדה טובה יותר מבחינה אישית- אך ספק אם הוא הוא הבחור שמסוגל לסחוף את וילרבאן לעונה מוצלחת מבחינה קבוצתית. יסייע לו הקומבו-גארד הלטבי הצעיר ריהרדס לומאש שמגיע מעונת פריצה בונטספילס שבמולדתו. לומאש הוא קלעי מצויין שמסוגל לתרום גם בניהול המשחק, והמקפצה שוילרבאן הציעה לו בהחלט מציבה אותו בעמדה בה הוא יכול לחשוף את כישוריו ברמות הגבוהות ביותר.

מי שבוודאי ישמח לשחק על הבמה הזאת הוא הרכז המוכשר תיאו מלדון. מי שמדורג כבחירת טופ5 בקונצנזוס באתרי הדראפט השונים והשתלט על הקבוצה ככל שהתפתחה העונה שעברה, יגיע ליורוליג במטרה לצבור ניסיון נוסף מול הגארדים הבכירים ביותר שיש ליבשת להציע. מלדון, פלור-ג׳נרל ארוך בגובה 1.96 מ׳ עם ידי תמנון וחושים טבעיים לכדור, הוא שחקן אול אראונד מסקרן שבשלהי העונה נראה בשל למדי גם כסקורר. יהיה מרתק לראות האם בוילרבאן נכונים לתת לו את המושכות, אך בכל מקרה גיבו אותו בניסיון עם הצירוף של ג׳ורדן טיילור (המוכר לאוהדים הישראלים מחולון) ואנטואן דיו (שחזר למולדתו אחרי 4 שנים חביבות בולנסיה).

האם וילרבאן מסוגלת להתפתח ליותר מבשר תותחים? מסופקני. האם יש בה מספיק עניין בשביל הצופה הממוצע? בהחלט. יהיה מעניין לראות את מלדון הצעיר ושורת השחקנים המשלימים מנסים להלחם בקבוצות העשירות של המפעל, ו-וילרבאן בהחלט מסוגלת להתפתח ליצואנית כשרונות לדרג הבכיר יותר של הקבוצות ביבשת, משהו שמעט אבד ביורוליג המצומצמת בת 16 הקבוצות. נאחל להם בון שאנס.


תיאו מלדון. לא נראה אותו עוד הרבה במגרשים. נצלו את ההזדמנות.

מכבי פוקס תל אביב:
5: טאריק בלאק, אות׳לו האנטר
4: עמרי כספי, קווינסי אייסי, ג׳ייק כהן
3: דני אבדיה, יובל זוסמן, אנג׳לו קלויארו
2: טיילר דורסי, אלייז׳ה בראיינט, ג׳ון דיברתולומאו, סנדי כהן
1: סקוטי ווילבקין, נייט וולטרס
מאמן: יאניס ספרופולוס (עונה שנייה)

יותר מארבע שנים עברו מאז ביקרה מכבי תל אביב במעמד שמונה הגדולות. שורת המאמנים והשחקנים הכושלים שעברו כאן בניסיון להחזיר את החשמל להיכל ארוכה מכדי להתחיל ואפילו לנסות למנות אותה. בארבע השנים האחרונות הספיקו ב״מנורה״ להחליף את מדי היורוליג במדי יורוקאפ, לעטר את המקום ה-14 בזנבה של נמושה כמו גלאטסריי, לשבור ולבנות רק כדי לסיים במקום ה-10, ״לייצר המשכיות״ רק כדי לפתוח עונה במאזן 1-8 מבעית, לשבור, שוב, ולבנות, שוב, עם מאמן חדש ומיומן על הקווים תוך מירוץ לא הגיוני נגד השעון, רק כדי לחזור עם נצחון אחד יותר- אבל במיקום זהה בדיוק. מה נגיד? כיף- לא היה פה. מפחי נפש? דווקא היו כאן בשפע.

הקיץ, נראה שבמכבי החליטו לתת אמון מלא באוטוריטה שאספו לתוכם במהלך העונה שעברה, כאשר ליאניס ספרופולוס ניתן מנדט אמיתי להרכיב את הסגל השחקנים כפי שהוא מוצא לנכון. לכאורה, מובן מאליו שלמאמן תינתן זכות שכזאת- אבל במכבי תל אביב של השנים האחרונות מדובר באירוע כמעט מהפכני, ובמשב רוח מרענן של ממש. המאמן היווני, שהצליח לקחת קבוצה מפורקת מנטלית ולהפוך אותה ליחידה קשוחה ולוחמת, כך מאמינים, הוא האיש הנכון כדי לייצר במכבי את השינוי התדמיתי שהיא כל כך מייחלת לו.

האיש שהוצב במרכז העניינים עוד בטרם הסתיימה העונה שעברה היה הסנטר המוכשר טאריק בלאק. בלאק בן ה-27 הגיע למכבי בקיץ שעבר כהבטחה גדולה, אך נראה היה בתחילת הדרך שההתאמות שעליו לבצע לכדורסל האירופאי מורכבות בהרבה מהמתוכנן. במהלך חציה הראשון של העונה נצפה בלאק משוטט לא פעם בחוסר יכולת להיכנס לקצב המשחק. הוא צבר עבירות שלומיאליות, התקשה לקבל מבטים נוחים מתחת לסל ונראה היה שהחסרון ברכז טהור מנטרל אותו מלהפוך לחייה הדומיננטית שנדמה שהוא בנוי להיות. איפה שהוא באמצע הדרך- הדברים התחברו. מאז משחק החוץ במוסקבה, בו קורקע לספסל וראה איך אלכס טיוס ממלא את מקומו בדרך לניצחון חוץ מהמם על האלופה שבדרך, בלאק הפנים שזה הזמן שלו להוכיח שהוא הדבר האמיתי. הוא למד לנצל את הפיזיות והגוף הרחב שלו לתפיסת עמדה אפקטיבית מתחת לטבעות בדרך לסלים קלים באחוזים גבוהים, הבין מה דרוש ממנו כדי להימנע מעבירות ולהמשיך לתת את הטון בהגנה, ובשלהי העונה גם נראה כמו רים-פרוטקטור אימתני. החלום לבחון מחדש את את מקומו באן בי איי אמנם גרר סחבת קלה של המתנה, אבל במכבי יכולים להיות אופטימיים: בלאק שוב כאן, ואחרי שנת התחשלות- הוא צריך להיות דומיננטי מתמיד.

מי שהובא כדי לסייע לו במאבקים מול הגופות הגדולות של אירופה הוא הסנטר הפותח של האלופה הטרייה- אות׳לו האנטר. הסנטר הותיק, ששיתף פעולה עם ספרופולוס באולימפיאקוס ולו שש שנות ניסיון כשבתווך שיחק גם במדריד, אמור להוסיף לבלאק עוד מימד של קשיחות ואתלטיות כשהוא מוסיף להן גם יכולת סיום טובה ויד רכה מקו העונשין. לשניים, שלא מתהדרים בסנטימטרים אבל כן מביאים למגרש אגרסיביות, ניסיון ומרפקים מחודדים- יהיה אתגר לא פשוט מול האורך והכשרון שמסוגלות להעמיד היריבות הבכירות של היבשת- אך במכבי מאמינים שבכדורסל המודרני- היכולת שלהם להתנייד מחוץ לאזור הצבע משמעותית וחשובה יותר.

מי שאמור לסייע לשניים האלה מעמדת הביג-מן הנוסף הוא הפורוורד הקשוח קווינסי אייסי. השור הזועם מטקסס העביר שבע שנים כסוג של טרוריסט של אגרסיביות ואנרגיות באן בי איי, כשעם השנים הוא מפתח גם יד רכה מחוץ לקשת השלוש. אייסי לא נחשב לכשרון מבריק, כי אם לשחקן אתלטי מאוד ומלא בתשוקה- בשני צדי המגרש. המחסור שלו בסנטימטרים (2.01 מ׳ בלבד) לא אמור להפריע לו להוות שדרוג הגנתי משמעותי על פניו של ג׳וני אובראיינט העצל, ויהיה מסקרן לראות מה התפקיד והצורה שבה ייבחר ספרופולוס לשלב אותו בתוך המערכת.

בקו האחורי, מכבי תל אביב ניסתה מאוד למצוא את השידוכים הנכונים לגארד הבכיר שלה- סקוטי ווילבקין. גם ווילבקין עבר עונה לא פשוטה בלשון המעטה, אחרי שהגיע מפיק גדול כאלוף היורוקאפ וMVP בקונצנזוס, ומצא את עצמו בסיטואציה מתסכלת מאוד בה נדרש, לפרקים ארוכים מדי, להרים את הקרן וגם לנגוח. הרכז שאוהב להפציץ מבחוץ נפצע בתחילת העונה בפרק כף היד והתקשה מאוד להכניס את הקליעה הרצחנית שלו לפורמה, ובהיעדר אופציות התקפיות איכותיות סביבו השתולל עם קרוב ל7 שלשות למשחק אותן קלע בפחות מ33%. גם מלאכת ריכוז המשחק לא הייתה פשוטה מבחינתו, כשהוא מוסר 3.1 אסיסטים בלבד, ובנוסף לכל אלה, גם קבלת ההחלטות שלו (או אחוזי ההצלחה שלו) ברגעי הקלאץ׳ נראתה מפוקפקת. לווילבקין, שלמרות כל אלה, עדיין חתום על האליפות של מכבי בליגה ובכל זאת היה השחקן האמין ביותר בקו האחורי שלה, בהחלט יש על מה לשחק העונה- ובמכבי מקווים שחופשת הקיץ תחזיר אליה את האלוף כשהוא בשל יותר לסחוב את הקבוצה על הגב- ולהשאיר את העבר מאחור.


סקוטי ווילבקין. העונה הקשוחה הפכה אותו לאנדרייטד. השנה זו השנה שלו?

מי שהובא כדי להפחית את העומס ממנו ולמלא את מקום הרכז שמעולם לא היה שם אשתקד הוא הגארד הלבנבן נייט וולטרס, שמגיע מז׳לגיריס. וולטרס הגבוה (1.94 מ׳) הוחתם בשלב מוקדם מאוד של הקיץ ובמכבי מאמינים שיש לו את מה שדרוש כדי להניע את שאר הגלגלים שמסביב, בהיותו הפליימייקר הטבעי הבכיר בסגל (אף על פי שביורוליג תופקד כסוג של קומבו גארד). מי שסחט השוואות לג׳ייסון וויליאמס בצאתו ממכללת דרום דקוטה לא ממש הביא ליורוליג את הניצוץ הזה, מה שהוביל גם להדחתו מהחמישייה בעונה שעברה, והעלה תהיות רבות עת החתמתו. הרכז לא אתלטי בלשון המעטה, לוקה בהגנה וגם יכולת הקליעה שלו מוטלת בספק, אבל אם ימצא את הדרך לייצר סדר ושליטה בקצב המשחק של מכבי, ומדי פעם לחתוך את ההגנה בדרך לפלואטר טיפוסי, הוא יוכל להרוויח מקום של כבוד בהיררכיה של ספרופולוס, שנכשל במאמציו לאתר את הפיור פליימייקר שקיווה להנחית בצאתו לקיץ.

את החיזוק המשמעותי ביותר שלה עשתה מכבי בעמדות הכנף.
מי שנשענה בשנתיים האחרונות על קבלת החלטות מרושלת של דיאנדרה קיין ואנמיות מעייפת של מייקל רול, ביצעה השנה חריש עמוק ביותר, כשהיא משליכה את יהבה על כשרונות התקפיים בפרופיל גבוה בהרבה. זה מתחיל בהחתמה המסקרנת של אלייז׳ה בראיינט, כוכב הפועל אילת בעונה החולפת, אחרי קמפיין ליגת קיץ משכנע ביותר מצדו. המורמוני בן ה24 ניפק בעונה שעברה קרוב ל18 נקודות למשחק כשהוא קולע ב65% מדהימים ל-2 נקודות ומצרף גם יכולת אול-אראונד סולידית למדי ושקט נפשי שרחוק מלהסגיר את היותו טירון. מכבי, שראתה כיצד כוכבי הליגה פורחים בשדות זרים והיא מוצאת עצמה מתחרטת על כך פעם אחר פעם, זיהתה את הכשרון ואת האופי הנוח כבר במהלך העונה שעברה, ואחרי שקבוצות אן בי איי התחילו לגשש היא הבינה שההייפ סביבו שווה את הצ׳אנס. ספרופולוס יקווה לקבל מבראיינט דברים דומים לאלה שקיבל באולימפיאקוס ממאט לוג׳סקי- סווינגמן מגוון שמסוגל לייצר התקפה במגוון צורות ולהעניק לקבוצה עומק, קבלת החלטות ואיכות מהספסל, ויהיה מרתק לגלות איך בראיינט, שלא הגיע לתל אביב כדי לנופף במגבת ומחזיק בשאיפות גבוהות (המגובות באופציית יציאה לאן בי איי בקיץ הבא), ישתלב בקבוצה.

מי שהובא כרכש האחרון בקיץ ואמור למלא את מקום הגארד הנוסף הוא טיילר דורסי הכשרוני. הגארד הצעיר (23) שנפלט מהליגה הטובה בעולם על אף שנתן בה שנתיים מוצלחות למדי (ממוצעי קריירה של קרוב ל7 נקודות ב16 דקות למשחק), נחשב לסקורר וקלעי נהדר ולשחקן התקפה חסר פחד. את דורסי, שנמנה על הסגל הרחב של נבחרת יוון וייצג אותה בטורנירי פיב״א לנבחרות צעירות בהצלחה, מכיר ספרופולוס היטב וההחלטה ללכת עליו בתור שותפו הבכיר של ווילבקין לא נראית כטבעית ביותר. העובדה שהוא סקורר בראש ובראשונה, ולא מנהל משחק או שומר יוצא דופן, עשויה לעורר חששות ברחבי ההיכל, אך העובדה שספרופולוס רצה בו אמורה להוריד קצת ממפלס החרדה. שיתוף פעולה של צמד סקוררים קטלני כמו דורסי ו-ווילבקין יכול להקשות מאוד על ההגנות היריבות, ובהנחה והמאמן יבין מה הדרך הנכונה לשלב ביניהם- הפוטנציאל לעשות כאן משהו מיוחד- בהחלט קיים. העובדה שדורסי יירשם כישראלי היא בוודאי בונוס נוסף, ונראה שתנאי הפתיחה להשתלבות שלו בקבוצה די אופטימליים.

את הסגל ימשיכו לחזק הגרעין המסייע סביב ג׳ון דיברתולומאו התזזיתי, ג׳ייק כהן הותיק ואנג׳לו קלויארו הלוחמני, כאשר יתווסף לו (בהנחה ולא יושאל במהלך העונה) גם הסווינגמן האתלטי סנדי כהן. כהן (השני בקבוצה והשלישי לשמו) בן ה-23 גם הוא טירון באירופה, ואחרי שהיה הכוכב המשמעותי של מכללת גרין-ביי הצנועה (17.6 נקודות, 6.4 ריבאונדים, 4.7 אסיסטים, 1.9 חטיפות ויותר מחסימה למשחק) יידרש לפלס לעצמו תפקיד של רול-פלייר באירופה. הפרופיל הפיזי-אתלטי שלו מרשים מאוד לשחקן ישראלי, ואם יתגלה שהוא מסוגל לרתום אותו לצרכי הגנה- לספרופולוס בהחלט יהיה כאן קלף נוסף שיוכל לשלוף בעיתות הצורך.

גם על צמד הישראלים הכשרוניים- יובל זוסמן ודני אבדיה, עבר קיץ מעניין ונראה ששניהם באים מוכנים מתמיד לעונה הקרובה. הMVP של אליפות אירופה לעתודה ב2018 בילה את הקיץ בארצות הברית ונמנה בהרכב השחקנים של הקליבלנד קאבלירס בליגת הקיץ. למרות שלא הציג מספרים יוצאי דופן, ״זוס״ הדגים את הפוטנציאל ההגנתי הנדיר שלו ונראה שגם באן בי איי מבינים שמדובר בשומר איכותי שייתברג השנה כסטופר ההגנתי המשמעותי בקבוצה. לזוסמן, שהוליך את מכבי בדקות משחק בליגה בעונה שעברה, נצבר קילומטרז׳ שאמור להספיק לו כדי לקחת צעד אחד קדימה העונה- בדרך לתפקיד משמעותי יותר במכבי, וההגנה תהיה זו שאמורה לספק לו אותו. מי שבעל כורחו עלול להפריע לו לצבור כאלה הMVP של אליפות אירופה לעתודה ב2019- הלא הוא דני אבדיה. הפורוורד בן ה-18 שסחף את ישראל לאליפות בק-טו-בק על הפרקט בדרייב אין צבר לעצמו קהל מעריצים ענק הקיץ, כשהוא מלהיב את העולם כולו עם 18.4 נקודות, 8.3 ריבאונדים, 5.3 אסיסטים, 2.1 חטיפות ו2.4 חסימות למשחק. יהיה מרתק להבין איך מכבי אמורה להתנהל מול פרוספקט בקליבר גבוה כל כך, שהוא גם שחקן בית שהאוהדים צמאים כל כך לראות. בעונה שעברה אבדיה זכה רק להבלחות בודדות של דקות משחק, כשספרופולוס נאלץ לקחת בחשבון שיקולים מגוחכים כמו משחקי הליגה של בית הספר תיכון חדש, אבל השנה הוא מגיע במטרה להיות שחקן מן המניין. הכשרון הנדיר והאופי הממוקד שלו צריכים להספיק כדי לקבל הזדמנות אמיתית- ומכאן אפשר רק לדמיין מה אבדיה מסוגל לייצר. למרות שמדובר ב״וואן אנד דאן״ ודאי כשחקן בוגרים ״אמיתי״, יש לדני את האיכויות, הגובה (2.06 מ׳), ובפוטנציה- גם ההתאמה המקצועית- להתיישב מצויין בתוך סגנון המשחק שמכבי שואפת לייצר. האם זה ייגמר בפירורים וניצוצות בלבד? קשה לי להאמין. הילד הזה פשוט נולד בשביל לשחק.


דני אבדיה. באזז אדיר וכשרון של פעם בדור. כמה מכבי תהנה ממנו?

מי שחותם את תמונת הסגל של מכבי הוא הבן הגולה שישוב לסגל אחרי יותר מעשור של נדודים בליגה הטובה בתבל- עמרי כספי. כספי מביא איתו חבילה כבדה של ניסיון, כשרון, חלומות וסימני שאלה שהעונה של מכבי כולה הולכת לחוג סביבן. מצד אחד- מדובר בקומבו-פורוורד מוכשר ואגרסיבי, שמביא איתו קשיחות, קליעה, תנועה פנטסטית ללא כדור, ריבאונד וסייז מרשימים במונחים אירופאים. מהצד השני, מדובר בספורטאי שנפצע המון ושחקן משלים באן בי איי, שיידרש השנה להכתיב איזשהו טון שלא ברור בכלל מה הוא והאם הוא מסוגל לו. בסוף היום, הניסיון והכישורים של כספי, והעובדה שהוא וטרן אן בי איי אמיתי שזרים כישראלים יוכלו לשאת אליו עיניים, והאופי המכביסטי והדומיננטיות בחדר ההלבשה טבועים בו מינקות- הולכים להיות משמעותיים מאוד בסיכויי ההצלחה של מכבי בעונה הקרובה. בהנחה הלא פשוטה שעמרי ומכבי יצליחו לשמור עליו בריא- לכספי יש סיכויים טובים לבלוט בנוף הפורוורדים של אירופה ולמצב את עצמו כמנהיג ובעל הבית שמכבי מאוד קיוותה להביא. יהיה מסקרן לראות איך יבחר ספרופולוס לשלב בין כספי לצמד הצעירים אותם עמרי שואף לחנוך, ובאיזה עמדה יוכלו האיכויות שלו לבוא לידי ביטוי בצורה האופטימלית.

בסיכומו של דבר, מכבי, כרגיל, מעמידה סגל עם הרבה סימני שאלה, אבל לתחושתי אפשר להתחיל לפתח כאן אופטימיות זהירה. הכשרון והורסטיליות בסגל הזה גדולים מתמיד, המאמן מביא עמו פילוסופיה ברורה וקיבל את האשראי להנחית את השחקנים שיתאימו לה, ולכל אלו שגמגמו בעונה שעברה תהיה הזדמנות להוכיח שהיה מדובר בסך הכל בכאבי גדילה. מכבי תלך השנה על הפלייאוף ובאם תצליח להשאר בריאה- היא גם הולכת לעשות אותו. נכון, היריבות שמולה רבות וקשוחות, אבל הסגל הזה בנוי מצויין כדי לצאת למלחמה הזו. תחזיקו אצבעות.


עמרי כספי. סימן שאלה לא קטן, אבל כולנו מאושרים ששבת הביתה.

אולימפיאקוס פיראוס:
5: ניקולה מילוטינוב, אית׳ן האפ, אלכסיי פוקוסבסקי
4: יורגוס פרינטזיס, אוגוסטין רוביט, סשה וזנקוב
3: קוסטס פאפאניקולאו, מינדאוגס קוזמינסקאס, ואסיליס חרלמפופולוס
2: ברנדון פול, קווין פאנטר
1: ואסיליס ספאנוליס, וייד בלדווין, אנתוניס קוניאריס, וויל צ׳רי
מאמן: דייויד בלאט (עונה שנייה)

עונה מרתקת הולכת לעבור על אולימפיאקוס שתשחק השנה לראשונה כשהיא משוחררת מעול הליגה המקומית ומעמידה למעשה קבוצת יורוליג שתתמקד באופן כמעט ומוחלט במפעל עצמו בלבד.

שערוריות השיפוט בליגה היוונית הובילו את קברניטי המועדון לפיצוץ משחקים וסירוב בתוקף להתייצב על המגרש ומפה לשם אולימפיאקוס צפוייה לממש את חזונה של מכבי מהעונה הקודמת- ולהעמיד ״קבוצת ב״ שתתחרה בליגת המשנה המקומית, כשבשבועות לא מעטים היא עולה על הפארקט רק למשחק אחד בלבד. יהיה מעניין לראות כיצד הניסוי הזה יעבוד ואיך ישפיע על מלאכת בניית הקבוצה וכושרם של השחקנים, והאתגר שצפוי לדייויד בלאט, שהצהיר לאחרונה כי הוא מתמודד עם טרשת נפוצה, הולך להיות גדול באופן חסר תקדים.

אם יש מאמן כדורסל שנכון לאתגר על הפלנטה הזאת זה קואץ׳ דייויד האדיר, ולפני הכל- נאחל לו בריאות והצלחה בהתמודדות האישית שעומדת לפניו.

מכאן, אפשר לצלול למישור המקצועי. אולימפיאקוס הצליחה (למרות ניסיונות עיקשים מבחוץ) לשמור על הגרעין האיכותי והותיק שלה סביב ואסיליס ספאנוליס, יורגוס פרינטזיס, ניקולה מילוטינוב וקוסטאס פאפאניקולאו. אפשר לצרף גם את שמו של סשה וזנקוב המוכשר לחבורה, בעודו מתפתח באולימפיאקוס לסוג של שחקן בית.

היא גם ידעה להיפרד מונג׳ליס מנצאריס הבינוני (כמו גם מנייג׳ל וויליאמס גוס המאכזב, שמצא חוזה ביוטה ג׳אז) ולהחליף אותם בסוללה של פוטנציאלים מסקרנים שאמורים להתאים בצורה טובה מאוד לסגנון של בלאט ובמקביל - לדי. אן. איי. האופייניים של הקבוצה מפיראוס.

זה מתחיל בברנדון פול, הסווינגמן המאוד-אתלטי ומוכשר שבילה בשנה שעברה בליגה הסינית, אחרי עונה צנועה למדי בתוך המערכת המשומנת של הסאן אנטוניו ספרס. פול הוא שחקן two-way איכותי, שמתפקד באותה עת גם כסקורר וגם כמנעול הגנתי, ומסוגל להשתלב בצורה טובה לצד הרגליים העייפות של ואסיליס ספאנוליס. פול, שסייע בעבר לאנאדולו אפס להאבק במרוצות הפלייאוף, העמיד בעונה שעברה ממוצעים נאים של 28.4 נקודות (באחוזים נמוכים של 44% מהשדה, 31% מחוץ לקשת ו65% מהקו), 9.1 ריבאונדים, 4.9 אסיסטים ו2.8 חטיפות בסין, אבל בשורה התחתונה מדובר בקלעי סטריקי שבנוי יותר לשחק בכנף מעם הכדור בידיים. הקומבו-גארד וייד בולדווין (23, 1.94 מ׳ עם מוטת ידיים של 211 ס״מ) מפורטלנד יובא גם הוא כדי לתת את הטון בהגנה, ולמרות שגם כאן לא מדובר במוביל כדור טבעי יש לו את הכישורים ההגנתיים (שומר אתלטי, פיזי וקשוח ברמה גבוהה מאוד) וההתקפיים (סקורר לא רע, קלעי חשוד) להתאים לשיטת המשחק היוונית-בלאטית. מי שאמור לתת את הניצוץ ההתקפי בתוך החבורה הזאת הוא קווין פאנטר, אלוף הצ׳מפיונס-ליג בשנתיים האחרונות, שמביא איתו בטחון עצמי בטונות וכישורי קליעה וחדירה מצויינים, שאמורים לספק לבלאט אס התקפי חשוב בתוך הסגל המוכשר אף אפרפר שבנה שם. וויל צ׳רי ואנתוניס קוניאריס נראים כמו מועמדים בכירים להוליך את קבוצת המילואים, אף שייתכן ובלאט ינסה לשלב אותם גם ביורוליג במידת הצורך.

בקו הקדמי- אולימפיאקוס ביצעה רכש צנוע וסולידי יותר, כאשר הנחיתה את אוגוסטין רוביט הנמוך והאתלטי כדי למלא את מקומו של זאק לידיי ויספק קצת יותר כישורי טיפול בכדור מעמדת הגבוה, את אית׳ן האפ- סנטר/פורוורד טכני והגנתי שאמור לספק לה עומק וגודל נוספים תחת מילוטינוב הנפלא, ואת מינדאוגאס קוזמינסאקס הליטאי שינוע בין עמדות 4 ו3 ויספק תנועה ללא כדור, קליעה ואתלטיות.

בשורה התחתונה, אולימפיאקוס נכנסת לניסוי מרתק כשאף אחד לא יודע איך היא תצא ממנו. זו נראית כמו אחת ההזדמנויות האחרונות לראות את ואסיליס ספאנוליס בן ה37 בתור קיל ביל ויכול להיות שהעובדה שלא יידרש לבזבז אנרגיות מיותרות בזירה המקומית תתן לנו עוד כמה רגעי חסד של הרכז הפנומן הזה. יכול להיות שנחזה גם בחילופי הדורות והעברת השרביט לחבורה האתלטית והמסקרנת שבלאט הלחים כדי לעטוף אותו. יהיה מעניין מאוד בהיכל השלום והאחווה, והרבה דברים מעבר לכדורסל יתכנסו לסיפורה של אולימפיאקוס העונה. האם היא תצליח להשתחל גם לפלייאוף בתוך כל המהומה? באולימפיאקוס כמו באולימפיאקוס- תמיד מכוונים לשם.


ברנדון פול. ינסה להתברג לצד הרביעייה המגובשת של אולימפיאקוס עם כישורים גבוהים בשני צדי המגרש.

פנאתינייקוס אתונה:
5: יורגוס פפאיאניס, ג׳ייקוב ויילי, יאן ויוקאס
4: דשון תומאס, בן בנטיל, קוסטאס מיטוגלו
3: יואניס פאפאפטרו, ווסלי ג׳ונסון, ריון בראון
2: ג׳ימר פרדט, ניקוס פאפאס, יאניס את׳ינאיו
1: ניק קלאתיס, טייריס רייס, יורגוס קלאיצאקיס
מאמן: ארגיריס פדולאקיס (עונה ראשונה)


מצדה הירוק של אתונה, פנאתינייקוס מגיעה לעונת יורוליג נוספת אחרי שרכבת ההרים דאשתקד נסתיימה בV משכנע למדי, הרבה בזכותו של המאמן הנהדר שהוזעק (והצליח) להציל את הקבוצה- ריק פיטינו.

פאו, שחוותה בעונה שעברה משברים רבים ולפרקים נראתה מפורקת, עלתה על הגל בישורת האחרונה והצליחה להתברג חזק במקום השישי במפעל, כשהיא חומקת באלגנטיות מההתגוששות בין שוברי-השיוויון הפנימיים של תחתית הפלייאוף. אליפות יוון, משהוסר איום אולימפיאקוס, באה אף היא בקלות יחסית, ונראה שבפאו מרגישים בנוח עם הסגל היחסית-צנוע (במונחי טופ-יורוליג) שגיבשו שם השנה.

הבסיס הוא כמובן ניק קלאתיס הנפלא, מלך האסיסטים של היורוליג (8.7 מול 3.1 איבודים בלבד) והמוח והלב הפועם של המועדון. הגרעין המסייע, סביב יואניס פאפטרו הקשוח, דשון תומאס ההתקפי ויורגוס פפאיאניס הצעיר (והמבטיח?), אף הוא נשמר, כשגם יאן ויוקאס, קוסטאס מיטוגלו (המבטיח בעצמו) ויורגוס קלאיצקיס ימשיכו כדי לספק עומק לירוקים.

פנאתינייקוס חימשה את הקו הקדמי שלה בצמד ביג-מנים ״מודרני״ למדי, כשהנחיתה את הפורוורד-סנטר החסון בן בנטיל (2.03 מ׳, 24) שמביא עמו כישורי פנים-חוץ מגוונים, ואת ג׳ייק ויילי המגה-אנרגטי (2.02 מ׳, בן אותו הגיל), שאף שיחק ביורוליג והצליח לסייע לגראן קנאריה לברוח מתחתית הליגה הספרדית עם מספרים נהדרים (16.5 נקודות ב64% מהשדה ו5.1 ריבאונדים למשחק בפחות מ26 דקות לערב). בעוד פפאיאניס מביא לפאו את הגודל והנוכחות, השניים הללו יספקו את המימד האתלטי והניידות שנדרשת מביג-מנים מודרניים, וסביר להניח ששיתוף הפעולה שלהם עם קלאתיס יסייע לשניים מאוד בהתברגות בצמרת הכדורסל האירופאי.

פנאתינייקוס גם דאגה לעבות את הקו האחורי שלה באתלטים, כשהיא מצרפת עוד שחקן מהליגה היוונית- ריון בראון, שחקן ה3&D המצטיין של פרומיתיאס בעונה שעברה, ואת ווס ג׳ונסון הותיק שמגיע מוושינגטון. ג׳ונסון, הבחירה הרביעית בדראפט 2010, מגיע לאירופה אחרי 9 שנים נאות באן בי איי, בהן העמיד ממוצעים של 7 נקודות ו3.1 ריבאונדים למשחק בקצת יותר מ22 דקות בממוצע. למרות שבוודאי נחשב לאכזבה גדולה במונחי אן בי איי ומעולם לא עמד בציפיות הגבוהות ממנו (בעיקר בהיותו שחקן התקפה מוגבל וקלעי לא מרשים), ג׳ונסון בהחלט מתאים לספק לפאו גודל, הגנה ואתלטיות שיהיו חשובים מאוד מול גארדים ופורוורדים יריבים.

אבל השם המעניין ביותר שצירפה פנאתינייקוס הקיץ הוא זה שנבחר במקום ה10 בדראפט שאחריו, והוא ג׳ימר פרדט. ״הג׳ימר״ בן ה30 מגיע ליורוליג לראשונה אחרי 6 שנים של דשדוש באן בי איי ועוד שלוש עונות נפלאות בליגה הסינית, אבל הוא תמיד יישאר הצלף מBYU, בה פרץ לתודעה של חובבי הכדורסל בגלובוס ככוכב מכללות מהמרגשים שאמריקה מסוגלת לייצר. פרדט הוא סקורר יוצא דופן, המתמחה בקליעה משלוש ושולט בה בכל דרך אפשרית, המסוגל לסייע לקלאתיס גם במלאכת ניהול המשחק והובלת הכדור. שיתוף הפעולה בין פרדט שאוהב את הכדור בידיים (באיזורי ה25 זריקות למשחק בסין) לקלאתיס שחייב אותו אצלו, נראה כמו הצלחה מסחררת או טרגדיה איומה, ויהיה מסקרן לבחון איך השניים האלה ימצאו שפה משותפת.

מי שנכנס בתווך הוא הווינר הגדול טייריס רייס, שאחרי סיבוב בבאמברג ותואר MVP בליגת האלופות של פיב״א, חוזר בגיל 32 ליורוליג במטרה לספק מנהיגות ואגרסיביות מהספסל.

אך אחרי כל הנבירה בסגל המסקרן הזה שהעמידה- נותר לחזור שוב להתחלה. פנאתינייקוס לא הייתה מגיעה להישגים שלה בעונה שעברה אלמלא עמד על הקווים מאמן מבריק ומוטיבטור גדול כמו ריק פיטינו. ההחלטה להחזיר לשורותיה את ארגיריס פדולקאיס, שכבר אימן במועדון בשתי קדנציות שונות בלא הצלחה יתרה, היא יותר מתמוהה- וגובלת בשערורייתית. בפנאתינייקוס מפלסי הלחץ והחרדה גבוהים מאוד, הסגל, על אף הכשרון שבו, מלא בסימני שאלה, והמאמן- ברווז צולע. לפנאתינייקוס צפוי מאבק לא פשוט על מקום בפלייאוף והיא תצטרך להתפלל שהשילוב בין קלאתיס לפרדט יעבוד, ומישהו מבין הגבוהים שלה יצליח לתרום לה תפוקה יציבה. הניסיון אמנם עומד לטובתם, אבל המאבק השנה קשה מתמיד ובפאו יצטרכו הרבה מזל ונחישות כדי למצוא את המקום בין 8 הגדולות.


ג׳ימר פרדט. הימור גדול- אבל בידיים שלו עשוייה להיות ההכרעה האם זו קבוצת פלייאוף.

ריאל מדריד:
5: וולטר טאבארס, ג׳ורדן מיקי, עוסמאן גארובה
4: אנת׳וני רנדולף, טריי תומפקינס, פליפה רייס
3: ג׳פרי טיילור, רודי פרננדז, גבריאל דק
2: פביאן קוזר, ג׳ייסי קארול
1: סרחיו יוי, פקונדו קמפאצו, ניקו לפרוביטולה
מאמן: פבלו לאסו (עונה שמינית)

מי שבוודאי תשמח להנות מהרעש שעשו הקיץ יתר הקונטנדריות שלצדה ולשוב למקומה המוכר בצמרת היא ריאל מדריד, אלופת ספרד שנהדפה אשתקד בחצי גמר שהוא גמר לכל הדעות מול צסק״א.

בריאל עשו הקיץ עבודה שקטה מאוד. הרכש ״צנוע״ במונחים מקומיים כשההחתמות במדריד מסתכמות בג׳ורדן מיקי הנפלא שמגיע מחימקי וניקולאס לפרוביטולה מחובנטוד בדאלונה. מיקי בן ה-25, סנטר-פורוורד שסיים קמפיין רוקי מוצלח ביותר עם 14.2 נקודות (35% לשלוש), 5 ריבאונדים ו1.1 חסימות למשחק במוסקבה, הוא תחליף מודרני ומתאים מאוד למלא את מקומו של גוסטבו איון הותיק, ואמור לספק לריאל יכולת הגנתית משובחת ואופציית קליעה נוספת מעמדה מספר 5. לפרוביטולה, שגרף את תואר הMVP בליגה הספרדית בעונה שעברה, הוא רכז מבריק שניפק 17.1 נקודות ו6.4 אסיסטים למשחק, תוך שהוא מלהטט עם שליטה נפלאה בכדור, קליעה טובה מבחוץ ומסירות אמן. במדריד אמרו שאם זה לא שבור- לא נתקן את זה, והתוספת של שני השחקנים המוכשרים הללו, אולי יחד עם קידום של עוסמאן גארובה הצעיר והאתלטי, אמורים להספיק.

השינוי במדריד כבר התחיל מבפנים. פליפה רייס הישיש כבר מזמן לא משמעותי בתוך תוכנית המשחק של פבלו לאסו, וגם רודי פרננדז, ג׳ייסי קארול, פביאן קוזר ואפילו סרחיו יוי המתבגרים אמורים לשמש בעונה הקרובה כסוג של שחקנים משלימים בתוך הרוטציה הרחבה של המדרידאים. ג׳פרי טיילור ימשיך להיות אמון על ההגנה, גבריאל דק יספק עומק בעמדות הכנף, וטריי תומפקינס ואנתוני רנדולף ימשיכו להיות הגבוהים הטכניים והמוכשרים שכל אירופה מנסה למצוא להם פתרון.

אז של מי הקבוצה הזאת? נדמה שאנחנו חוזים באחד הצמדים היותר מגניבים בכדורסל העולמי מתפתח לנגד עינינו, כאשר הפיק אנד רול של פקונדו קמפאצו ו-וולטר טאבארס מתפתח להיות אחד הדברים הכי מסוכנים ואסתטיים בכדורסל האירופי. לקמפאצו בן ה28 תהיה זו עונה רביעית במדריד, והארגנטינאי הננסי (1.80 מ׳ עם נעליים) מתפתח עם הזמן להיות אחד הרכזים הגדולים באירופה. הכשרון שלו לפרק הגנות בכדרור ובזריזות, להפעיל לחץ מתמיד על הרכזים היריבים, לקלוע ולסיים מצבים קשים ובעיקר לחלק בונבונים לכל חבריו לקבוצה הפכו את קמפאצו לשחקן הכי משמעותי בריאל מדריד, כאשר הציוות שלו עם ביג מן אדיר מימדים כמו טאבארס ( 2.21 מ׳), שבעונה שעברה נבחר לשחקן ההגנה של היורוליג ומהווה נוכחות פיזית שוברת-שיוויון (הרבה הודות למוטת ידיים אדירה של 236 סנטימטרים) שכל מה שצריך זה לקבל את הכדור קרוב לטבעת בדרך לדאנק מהדהד, מצית את הדימיון. לטאבארס בן ה27 תהיה זו רק עונה שלישית ביורוליג, ואחרי ששידרג מעט את ממוצע הנקודות שלו (7.4 לערב ב79% מפחידים בקצת יותר מ19 דקות)- ריאל תשאף לנסות ולמקסם את התרומה שהיא מקבל מהציוות הזה.

כאן- אין הימורים. ריאל מדריד כל כך איכותית, מנוסה, מלאת אופי וסגנון, שכל דבר פחות מפיינל פור פשוט לא צריך לבוא בשיח. פבלו לאסו כבר האכיל את משמיציו בכובעים והסמכות שלו בתוך המערכת הזאת ברורה ומוחלטת. יהיה כיף לראות את הקרבות של ריאל מול ברצלונה השנה, ובכלל את ההתפתחות שלה כקבוצה שמשלבת בין כוחות עולים לכאלה שיורדים. גם אם המזל יתאכזר אליה בסופו של יום (כטיבו של הספורט)- ריאל היא מודל ספורטיבי למופת וראוייה להרבה מאוד שבחים על התנהלות חכמה ונהדרת, לאורך שנים.


פקונדו קמפאצו. בלי ששמתם לב, הקבוצה עוברת לידיים שלו. אין ספק שמדובר בקוסם.

ולנסיה באסקט:
5: בוז׳אן דובלביץ׳, מוריס אנדור, מייק טובי
4: לואי לברי, ברוק מוטום, אארון דורנקמפ
3: פרננדו סן אמטריו, חואן סאסטרה, אלברטו אבאלדה
2: ג׳ורדן לויד, וניה מרינקוביץ׳
1: סם ואן רוסום, קינו קולום, גיים ויווס
מאמן: חאומה פונסרנאו (עונה שנייה)

ולנסיה שתמיד נמצאת על התפר בין היורוקאפ ליורוליג חוזרת השנה לעוד עונה בליגה של הגדולים, אף שמבחינת היערכות שמרה, באופן מסורתי למדי, על מדיניות של ״עסקים כרגיל״.

הגרעין הרחב והמצויין סביב בוז׳אן דובלביץ׳- סנטר הפנים-חוץ הפנטסטי שכבר מזמן הפך לפרנצ׳ייז פלייר, פרננדו סן אמטריו- שגם בגיל 35 עדיין חי ובועט, סם ואן רוסום- הרכז האמין שדייק אשתקד עם אחוזים מדהימים וניהול משחק פנטסטי, גיים ויווס- שהפך מצעיר מבטיח לרכז מחליף אמין, חואן סאסטרה ואלברטו אבאלדה- הקלעים המצויינים והאנרגטיים, אארון דורנקמפ- הסטרץ׳ פור ההולנדי החביב, מייק טובי- הביג סופטי החדש של הכתומים ולואי לברי- הצרפתי הדינמי, כולם נותרו במועדון, ועדיין- ולנסיה הצליחה לדחוף לתוך הרוטציה הרחבה הזאת כמה שחקנים מוכשרים שמסוגלים לעבות אותו בהצלחה.

בקו האחורי- ולנסיה החליפה את אנטואן דיו הותיק ברכז האנדורי חואקין קולום, שליהטט בשנים האחרונות בליגות הטורקית והרוסית בהצלחה לא רעה. קולום אמנם לא נחשב לשומר מוכשר, אבל הוא בהחלט שחקן התקפה איכותי שמסוגל לייצר לעצמו ולאחרים נקודות- ויכולת המסירה שלו בהחלט אמורה לסייע לולנסיה להתמודד עם ההגנות הקשוחות שיש ליורוליג להציע. את וניה מרינקוביץ׳, הצלף הסרבי בן ה-20 שחתם את הדראפט האחרון כשנבחר 60 ע״י סקרמנטו- ולנסיה רכשה מפרטיזן בלגרד והוסיפה לעצמה עוד סווינגמן מוכשר ורעב לתוך הרוטציה העמוקה שלה.

מי שאמור להיות הרכש המשמעותי בולנסיה הקיץ הוא ג׳ורדן לויד שסוגר את הקו האחורי, כשעונת הרוקי שלו בטורונטו אמנם לא לוותה בהרבה דקות משחק- אבל לפחות סידרה לו טבעת אליפות. הקומבו גארד שכיכב בהפועל אילת בילה את מירב זמנו בליגת הפיתוח- שם סיפק מספרים מצויינים של 22.5 נקודות (37% משלוש), 5.8 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו1.8 חטיפות למשחק. לויד בן ה26 הוא בהחלט תוספת מסקרנת ליורוליג- ואחרי שסייע לראפטורס באימונים כשנדרש ללמוד לחקות את סטף קארי בתרגולי הגמר- בלונסיה יקוו שייתן להם ולו במקצת ממה שיש לכוכב הווריורס להציע.

את הקו הקדמי יעבו בולנסיה צמד הפורוורד-סנטרים ברוק מוטום האוסטרלי (בעונה שעברה כמחליף סולידי למדי באנאדולו אפס) ומוריס אנדור הסנגלי האתלטי (בעונה שעברה בשפיץ ההגנה של אוניקס קאזאן).

הרוטציה העמוקה של ולנסיה אמורה להספיק לה כדי לעמוד בעונה מתישה של יורוליג וACB, אבל יצירת היררכיה ברורה והתמודדות על פלייאוף הן מטרות שנראה שקצת גדולות על מידותיו של מאמן אנונימי כמו חאומה פונסרנאו בן ה48, שלא מחזיק ברזומה מרשים ביותר, ומאידך… הוביל את הקבוצה לזכייה ביורוקאפ. יהיה מעניין לעקוב אחרי ההתגבשות של הקבוצה הזאת והגרעין הותיק שלה בוודאי יסייע לה להתמודד ביורוליג- אך ספק אם יש לולנסיה יומרות אמיתיות כשמדובר בליגה של הגדולים. מצד שני, אם היא תגלה כאלה- הולכת להיות לנו ליגה מאוד מעניינת...


ג׳ורדן לויד. אתלטי, מגוון ויצירתי. מספיק אמביציוזי כדי להפוך את ולנסיה למתמודדת לגיטימית?

ז׳לגיריס קובנה:
5: ג׳וק לנדייל, זאק לידיי, מרטינאס גבן, לאורינס ביירוטיס
4: נייג׳ל הייז, פאוליוס ינקונאס
3: אדגראס אולנובאס, ארתוראס מילאקניס
2: מריוס גריגוניס, תומאס ווקאפ, מרטינאס ורנאס
1: אלכס פרז, לוקאס לקביצ׳וס, רוקאס ג׳וקובאיטיס
מאמן: שרונאס יסיקביצ׳יוס (עונה חמישית)

בז׳לגיריס ובשרונאס יסיקביצ׳יוס אף אחד לא יזלזל בהגיענו לעונת היורוליג ב2019/20. אחרי עונת סינדרלה מהממת בה העפילה לפיינל פור ב2018 והתגנבות מרגשת נוספת לפלייאוף ב2019, ברור לכל בר דעת שמדובר בקבוצה ובמאמן שהסגל שתעמיד על הנייר לא באמת משקף את החווייה שאפשר יהיה לראות על הפרקט.

אמנם, אחרי שנתיים כל כך מוצלחות, ז׳לגיריס נאלצה לשלם מחיר כבד, ואיבדה בקיץ את מירב הנכסים שלה, ובעיקר את הסנטר שהוביל אותה לצמרת- ברנדון דייויס. דייויס, שהיווה עבור ז׳לגיריס עוגן בהתקפה ובהגנה, עם איכויות נדירות כשחקן ציר שהכל עובר דרכו, יצא לכסף הגדול של ברצלונה, וכמותו נמכרו גם נייט וולטרס (למכבי תל אביב) ולאו ווסטרמן (לפנרבחצ׳ה)- שהיו אמונים על ניהול המשחק. גם אארון וייט יצא לכסף גדול יותר במילאנו, ומפה לשם, שאראס מצא את עצמו שוב בסיטואציה בה יידרש להרביץ תורה ולהטמיע את פילוסופיית המשחק המיוחדת שלו.

הקו האחורי של ז׳לגיריס ימשיך להיתמך בשחקני הכנף המוכרים והטובים, בראשות אדגראס אולנובאס הפיזי והקשוח, ארתוראס מילאקניס בעל ידית הנפץ, מריוס גריגוניס המגוון והמוכשר ותומאס ווקאפ האמין והלוחמני. אליהם צירף השנה שאראס גם את בן הבית לוקאס ״סקייווקר״ לקביצ׳וס ששב לז׳לגיריס אחרי שנתיים על הספסל של פנאתינייקוס, ואמור לתרום לו אינסטנט סקורינג ופליימייקינג מהספסל. נוסיף לגרעין הקבוצה גם את הביגמן הצעיר והמאוד מוכשר מרטינאס גבן שחוזר מעונת השאלה מוצלחת מאוד באוטנה הליטאית, כמו גם חבורת השוליים המונה את רוקאס ג׳וקובאיטיס, מרטינאס ורנאס ולאורינס ביירוטיס- ולשאראס יש שלד מספיק רחב כדי להתחיל ממנו.

את עמדת הרכז הפותח אמור לאייש אלכס פרז, הרכז המקסיקני שהבליח לתקופה קצרה במכבי חיפה ב2016, ובעונה שעברה הצטיין במדיה של באנביט בליגה הטורקית עם 14.7 נקודות (37% לשלוש) ו5.5 אסיסטים למשחק. פרז (26, 1.91 מ׳) הוא רכז יצירתי למדי, והעובדה ששאראס בחר בו אמורה לסמן לנו שכנראה שיש בו יותר ממה שפוגש את העין, אף על פי שבעמדה הזו, נראה ששאראס מעדיף לקחת חומר גלם בוסרי ולעצב אותו לכדי רכז שיתאים לפילוסופיית המשחק והלך הרוח שלו.

את המשאבים העיקריים שלה, השקיעה ז׳לגיריס בקו הקדמי, כאשר צירפה שלושה שחקני רכש מסקרנים.
הראשון: נייג׳ל הייז (2.03 מ׳, בן 24)- המגיע מגלאטסריי, הינו פאוור פורוורד מגוון וטכני מאוד שמביא למגרש כישורי פוסט, קליעה מצויינת והגנה קשוחה. הייז, בניסיון העבר שלו להפוך לסמול-פורוורד באן. בי. איי, השיל ממאסת גופו משקל רב אבל בעבר נחשב גם לסוס יאור של ממש עם נוכחות תחת הסלים, דבר ששאראס אולי ירצה להעיר מחדש בקובנה, כאשר פאוליוס ינקונאס הותיק כבר נמצא בדמדומי הקריירה.
השני: זאק לידיי האתלטי- שמיהר לברוח מהסיטואציה הכאוטית באולימפיאקוס וישמח לספק לז׳לגיריס את האנרגיות והורסטיליות שלו בשני צדי המגרש.
והשלישי: אולי הרכש המסקרן ביותר של ז׳לגיריס הקיץ, הוא ג׳וק לנדייל האוסטרלי. הסנטר בן ה23 ממלבורן, המיתמר לגובה 2.11 מ׳, הצטיין במכללת סיינט מארי׳ס לפני שנחטף לחוזה ארוך טווח בפרטיזן בלגרד (אצל אנדראה טנקיירי, המאמן בעל טביעת העין הנפלאה), שנהנתה משירותיו בעונה שעברה. לנדייל סיפק לפרטיזן טכניקה ברמה גבוהה ביותר עבור רוקי, קלע 11.9 נקודות (כולל 35% מרשימים משלוש ו72% נאים מהקו), הוריד 5.8 ריבאונדים, מסר 1.7 אסיסטים וחסם כמעט חסימה למשחק שהספיקו לשאראס כדי לשים עליו ביי-אאוט שמנמן ולבחור בו כיורש של דייויס. לנדייל, שהשתתף בליגת הקיץ במדי מילווקי, הצטיין גם שם עם מספרים מפלצתיים של 18 נקודות ו7 ריבאונדים, ולשאראס יש הרבה סיבות לאופטימיות מכיוונו.

מכאן, לשאלה הגדולה: האם הקסם הולך לחזור על עצמו גם העונה?
לשאראס מחכה אתגר לא פשוט בבניית קבוצה חדשה כמעט לגמרי, כאשר המוחות העיקריים וקבלני הביצוע שלו על המגרש הם חבורת טירונים טעוני הוכחה שיצטרכו לעבוד קשה מאוד רק כדי להשתלב ברמה. לכאורה, כמות הכשרון של ז׳לגיריס נראית דלה, אבל כשמדובר בשאראס סביר להניח שבמוקדם או במאוחר, הקבוצה הזאת תתחיל לשחק כדורסל איכותי ולנצח משחקים. השאלה כמה מהר זה יקרה והאם זה יהיה מספיק מהר כדי להכניס אותם לפלייאוף כבר השנה, או שמא הפעם התהליך יסתיים מחוץ לשמונה הגדולות. כשמדובר בשאראס, כדאי להיזהר עם ההימורים...


ג׳וק לנדייל. ספק אם מתאים למלא את הנעליים הענקיות של דייויס, אבל נראה כמו הפרוספקט הכי מסקרן של ז׳לגיריס.

זניט סנט פטרסבורג:
5: גוסטבו איון, קולטון אייברסון, אנטון פושקוב
4: וויל תומאס, אנדריי זובקוב, סרגיי בלשוב
3: טים אברומאיטיס, מתאוש פוניטקה, ולדיסלב טרושקין
2: אוסטין הולינס, אנטון פונקרשוב, יבגני ורונוב, קונסטנטין שבצ׳וק
1: אנדרו אלביסי, אלכס רנפרו, דימיטרי חבוסטוב
מאמן: חואן פלאזה (עונה שנייה)

סוגרת את הרשימה המצטרפת האחרונה ליורוליג והטירונית במפעל- זניט סנט פטרסבורג.
הקבוצה שבבעלות תאגיד הענק גזפרום מביאה ליורוליג עוד תקציב עתק רוסי, והעובדה שמדובר בעונה ראשונה שלה בזירה הקלה במעט את הצרות הפוטנציאליות שהייתה מסוגלת לייצר בשוק השחקנים הרותח גם-ככה.

הגם שכך, בזניט ביצעו בקיץ מסע רכש מסקרן והצליחו להרכיב תחת השרביט של חואן פלאזה הותיק קבוצת כדורסל שאמורה להתחרות ביורוליג כיריבה מן המניין. בדומה לקבוצות קודמות של פלאזה, בהחלט ניתן לזהות בזניט עומק וגיוון שיאפשרו לה להעמיד רוטציות ארוכות במיוחד בהן השחקנים חולקים ביניהם דקות מצומצמות יחסית של אינטנסיביות גבוהה מאוד.

ההימור המעניין של זניט בעמדת הרכז מגיע מכיוונו של הצרפתי הננס אנדרו אלביסי (1.78 מ׳, בן 29). אלביסי, שכיכב בשלוש השנים האחרונות באנדורה הספרדית, מגיע מעונת יורוקאפ מצויינת בה ניפק 12 נקודות וחילק 5.9 אסיסטים למשחק, תוך שהוא צולף יותר מ2 שלשות ב43% מחוץ לקשת. לצדו ובמקומו, אלכס רנפרו המנוסה (33) יוכל לספק משחק אול-אראונד אחרי שבשנה שעברה כיכב גם הוא בספרד לפני שהצטרף לסייע לפרטיזן בלגרד. שניהם נחשבים לרכזים טבעיים ומוסרים מצויינים, אף שיכולת צבירת הנקודות שלהם מוטלת בספק, בוודאי ברמות האלה. מי שיוכל לסייע לשניים בתחום הזה הוא דימיטרי חבוסטוב שממשיך את מסע הנדודים שלו ברוסיה, אחרי שבילה בעבר גם בקובאן, ניז׳ני נובגורד, חימקי ודינמו מוסקבה. עוד מוביל כדור רוסי ותיק שיוכל להוסיף כמה סנטימטרים לחבורה הנמוכה הזאת הוא אנטון פונקרשוב, שבגיל 33 מביא איתו ניסיון של 6 שנים ביורוליג. יבגני ורונוב וקונסטנטין שבצ׳וק ינסו להסתדר עם פירורי הדקות שיוותרו.

השם המעניין בסנט פטרסבורג הוא זה של אוסטין הולינס. הצלף הסופר-אתלטי שמגיע מרסטה וכטה הצטרף לטי ג׳יי בריי במועדון האקזיטים, ואחרי שעורר עניין בכל אירופה- בחר ללכת על הכסף הגדול וההזדמנות הגדולה שהוצעו לו בזניט. הולינס בן ה27, שהעביר את הקריירה שלו בקבוצות בליגת המשנה בצרפת, פינלנד ותחתית טבלה בגרמניה, לא יכל לדמיין שעונה אחת בוכטה הצנועה תהפוך אותו לשם כל כך חם בשוק השחקנים, וניכר שהוא בהחלט ניצל את ההזדמנות כדי למקסם את הרווחים. אחרי עונה של 16.5 נקודות (3.1 שלשות למשחק ב40%) ו-2.3 חטיפות למשחק, הולינס ינסה להביא ליורוליג את יכולת הקליעה, האתלטיות והידיים הארוכות שלו- ולהוכיח את עצמו כשחקן 3&D בכיר באירופה. יהיה מסקרן בהחלט לראות את המעבר הזה.

מי שיחזקו אותו בעמדות הכנף הם מתאוש פוניטקה הפולני, סקורר אגרסיבי שמגיע מקובאן, טים אברומאיטיס- קומבו-פורוורד שתורם קצת מכל דבר ומגיע מטרניף, ו-וויל תומאס הותיק (33) שחוזר לשתף פעולה עם פלאזה (מאמנו במלאגה) אחרי עונת שיא מפתיעה ביותר בולנסיה (11.8 נקודות עם 44% משלוש ו3.7 ריבאונדים ביורוקאפ במדי ולנסיה, כולל 17.3 ו21.3 נקודות מדד בסדרת הגמר). אנדריי זובקוב, ולדיסלב טרושקין וסרגיי בלשוב יוכלו להוסיף עומק נוסף לחבורה המוכשרת הזו.

את עמדת הסנטר הפקיד פלאזה בידיו הבטוחות של של הסנטר המקסיקני- גוסטבו איון. הקורבן העיקרי שנאלצה להעלות ריאל מדריד עוד פלירטט בדמיונו עם קבוצות אן בי איי, אבל בסופו של דבר ההזדמנות והכסף שהציעו זניט הביאו אותו לספק את המנהיגות והניסיון שעשויים להפוך את זניט לקבוצה מאיימת באמת. גם בשנה שעברה, סיפק איון עונה סולידית ביותר- 8.3 נקודות, 6 ריבאונדים, 2.9 אסיסטים, 14.5 מדד- ולמרות הגיל המתקדם הוא רחוק מלהראות סימני פרישה- אבל הירידה המתונה ביכולת והמחשבה קדימה הובילו אותו ואת ריאל לפרידה אחרי חמש שנים משובחות- וזניט ידעה לקטוף שחקן שבהחלט יוכל להוות עבורה עוגן בהתמודדות מול הגדולות והותיקות שממול. מי שיסייע לאיון מהספסל הוא לא אחר מאשר קולטון אייברסון- הגבוה הכבד-אך-נלהב שכיכב בעונה שעברה בטנריף, וגם הוא מביא עמו ניסיון רב ממאבקים ברמות הגבוהות.

זניט לא מסתמנת כיריבה שמכוונת לפלייאוף. מצד אחד- האיכות פרושה על גבי סגל רחב, ויש כאן שילוב מסקרן של ותיקים וצעירים מוכשרים שבהחלט יכול לתת פייט לקבוצות היורוליג. מצד שני- היעדר המסורת, בסיס אוהדים תומך ואיזושהי זהות ספורטיבית- משהו שקבוצות רוסיות סובלות ממנו באופן מסורתי- עלולים לפגוע בה כשמדובר על מאבק בשלבים המתקדמים יותר. בכל מקרה מדובר בקבוצה עם כשרונות מעניינים שבהחלט לא תקל על היריבות שלה, כך שלא הייתה מקל בה ראש.


אוסטין הולינס. עשה אקזיט בזניט. יצליח להשתלב גם בזירה של הגדולים?

גאד דאמ, איזה ליגה מצויינת הולכת להיות לנו.
:dance4
נערך לאחרונה על ידי החציל האצטקי בתאריך 28 אוגוסט 2019, 15:31, נערך 24 פעמים בסך הכל.
סמל אישי של המשתמש
החציל האצטקי
חבר כבוד
 
הודעות: 14092
הצטרף: 07 אפריל 2011, 13:59



Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי Jack55 » 17 אוגוסט 2019, 16:02

סחתיין חציל, הת'רד הכי טוב בקיץ.
כל הכבוד! ^:)^
תמונה
סמל אישי של המשתמש
Jack55
 
הודעות: 9434
הצטרף: 26 אוקטובר 2017, 00:32

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי toja27 » 17 אוגוסט 2019, 16:43

סגלים מפחידים לפנר' וברצלונה, בכלל מרגיש שהיורוליג התחזקה בקיץ הזה.
סמל אישי של המשתמש
toja27
 
הודעות: 8720
הצטרף: 13 נובמבר 2012, 15:23

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי cifkcv » 17 אוגוסט 2019, 17:11

אשש. מחכה לניתוח שלך חציל.
לפי דעתי חימקי העמיסו קצת יותר מדי בעמדת הפוורווד.
cifkcv
 
הודעות: 1284
הצטרף: 20 יולי 2017, 15:47

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי אחדשיודע » 17 אוגוסט 2019, 17:13

ח"ח חצילוס :thumbup
אחדשיודע
 
הודעות: 12411
הצטרף: 25 מאי 2015, 00:32

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי my man » 17 אוגוסט 2019, 20:34

חציל אתה אהבה בלב כמה חיכיתי לת'רד הזה
תודה איש יקר
"אם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות, והעולם עמנו ייבנה, על ידי אהבת חינם!" (הראי"ה קוק)
סמל אישי של המשתמש
my man
 
הודעות: 25278
הצטרף: 31 אוקטובר 2014, 05:21
מיקום: #שיהיה_לנו_בהצלחה

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי שמואל1 » 17 אוגוסט 2019, 20:49

תודה מלך
תמונה
סמל אישי של המשתמש
שמואל1
חבר צוות
 
הודעות: 32631
הצטרף: 08 אפריל 2011, 16:14

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי argof » 17 אוגוסט 2019, 21:45

דרג 1 - פנר, ריאל, ברסה
דרג 2 - צסקא, אנדולו, פאו, אולימפיאקוס, חימקי, מכבי, מילאנו
דרג 3 - כל השאר.
צסקא נחלשה, ברסה ופנר התחזקו, ריאל יציבה.
חימקי התחזקה מאוד, מסינה יעשה ממילאנו קבוצה סופסוף.
ומכבי חיזקה מאוד את ההיי קיו שלה, אבל תסבול מהעדרו של רכז איכותי.
יהיה צמוד אש.
argof
 
הודעות: 450
הצטרף: 20 יוני 2011, 19:13

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי Shay_uzan » 17 אוגוסט 2019, 21:52

argof כתב:דרג 1 - פנר, ריאל, ברסה
דרג 2 - צסקא, אנדולו, פאו, אולימפיאקוס, חימקי, מכבי, מילאנו
דרג 3 - כל השאר.
צסקא נחלשה, ברסה ופנר התחזקו, ריאל יציבה.
חימקי התחזקה מאוד, מסינה יעשה ממילאנו קבוצה סופסוף.
ומכבי חיזקה מאוד את ההיי קיו שלה, אבל תסבול מהעדרו של רכז איכותי.
יהיה צמוד אש.
אוליפיקוס כן ופנאתניקוס לא?

Sent from my SM-G975F using Tapatalk
סמל אישי של המשתמש
Shay_uzan
 
הודעות: 508
הצטרף: 31 יולי 2019, 15:08

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי Jack55 » 17 אוגוסט 2019, 21:55

Shay_uzan כתב:
argof כתב:דרג 1 - פנר, ריאל, ברסה
דרג 2 - צסקא, אנדולו, פאו, אולימפיאקוס, חימקי, מכבי, מילאנו
דרג 3 - כל השאר.
צסקא נחלשה, ברסה ופנר התחזקו, ריאל יציבה.
חימקי התחזקה מאוד, מסינה יעשה ממילאנו קבוצה סופסוף.
ומכבי חיזקה מאוד את ההיי קיו שלה, אבל תסבול מהעדרו של רכז איכותי.
יהיה צמוד אש.
אוליפיקוס כן ופנאתניקוס לא?

Sent from my SM-G975F using Tapatalk

פאו
תמונה
סמל אישי של המשתמש
Jack55
 
הודעות: 9434
הצטרף: 26 אוקטובר 2017, 00:32

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי Shay_uzan » 17 אוגוסט 2019, 22:34

Jack55 כתב:
Shay_uzan כתב:
argof כתב:דרג 1 - פנר, ריאל, ברסה
דרג 2 - צסקא, אנדולו, פאו, אולימפיאקוס, חימקי, מכבי, מילאנו
דרג 3 - כל השאר.
צסקא נחלשה, ברסה ופנר התחזקו, ריאל יציבה.
חימקי התחזקה מאוד, מסינה יעשה ממילאנו קבוצה סופסוף.
ומכבי חיזקה מאוד את ההיי קיו שלה, אבל תסבול מהעדרו של רכז איכותי.
יהיה צמוד אש.
אוליפיקוס כן ופנאתניקוס לא?

Sent from my SM-G975F using Tapatalk

פאו
אופסי

Sent from my SM-G975F using Tapatalk
סמל אישי של המשתמש
Shay_uzan
 
הודעות: 508
הצטרף: 31 יולי 2019, 15:08

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי Rampel » 17 אוגוסט 2019, 23:11

argof כתב:דרג 1 - פנר, ריאל, ברסה
דרג 2 - צסקא, אנדולו, פאו, אולימפיאקוס, חימקי, מכבי, מילאנו
דרג 3 - כל השאר.
צסקא נחלשה, ברסה ופנר התחזקו, ריאל יציבה.
חימקי התחזקה מאוד, מסינה יעשה ממילאנו קבוצה סופסוף.
ומכבי חיזקה מאוד את ההיי קיו שלה, אבל תסבול מהעדרו של רכז איכותי.
יהיה צמוד אש.
צסקא לגמרי עדיין בדרג 1. אמנם איבדה את דה קולו והיגינס, אבל הביאה את ג'יימס, השאירה את קלייבורן והקו הקדמי שלה התחזק פי 3 בערך.

מכבי וחימקי לא שייכות לדרג השני וגם על היווניות אפשר להתווכח. יהיה צמוד והתחרות תהייה יותר קשה ממה שציירת.

הכיוון לדעתי:
1. פנר, ברסה, ריאל, צסקא
2. אנאדולו, מילאנו
3. פנאתנייקוס, אולימפיאקוס, חימקי, באיירן, ז'לגיריס, מכבי, באסקוניה
4. הכוכב האדום, ולנסיה, וילרבאן, אלבה, זניט

נקודה מעניינת: אנאדולו לא התחזקה ולא נחלשה וההישגים שלה הגיעו בעקבות עונת יורוליג (ושל פנר בפרט עם כל הפציעות) מאוד פושרת לדעתי. יהיה מעניין לראות מה היא תהייה שווה העונה, כשכולם סביבה התחזקו.

Sent from my SM-G955F using Tapatalk
סמל אישי של המשתמש
Rampel
 
הודעות: 1636
הצטרף: 16 דצמבר 2017, 13:33

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי Jack55 » 17 אוגוסט 2019, 23:14

Rampel כתב:
argof כתב:דרג 1 - פנר, ריאל, ברסה
דרג 2 - צסקא, אנדולו, פאו, אולימפיאקוס, חימקי, מכבי, מילאנו
דרג 3 - כל השאר.
צסקא נחלשה, ברסה ופנר התחזקו, ריאל יציבה.
חימקי התחזקה מאוד, מסינה יעשה ממילאנו קבוצה סופסוף.
ומכבי חיזקה מאוד את ההיי קיו שלה, אבל תסבול מהעדרו של רכז איכותי.
יהיה צמוד אש.
צסקא לגמרי עדיין בדרג 1. אמנם איבדה את דה קולו והיגינס, אבל הביאה את ג'יימס, השאירה את קלייבורן והקו הקדמי שלה התחזק פי 3 בערך.

מכבי וחימקי לא שייכות לדרג השני וגם על היווניות אפשר להתווכח. יהיה צמוד והתחרות תהייה יותר קשה ממה שציירת.

הכיוון לדעתי:
1. פנר, ברסה, ריאל, צסקא
2. אנאדולו, מילאנו
3. פנאתנייקוס, אולימפיאקוס, חימקי, באיירן, ז'לגיריס, מכבי, באסקוניה
4. הכוכב האדום, ולנסיה, וילרבאן, אלבה, זניט

נקודה מעניינת: אנאדולו לא התחזקה ולא נחלשה וההישגים שלה הגיעו בעקבות עונת יורוליג (ושל פנר בפרט עם כל הפציעות) מאוד פושרת לדעתי. יהיה מעניין לראות מה היא תהייה שווה העונה, כשכולם סביבה התחזקו.

Sent from my SM-G955F using Tapatalk

דירוג הרבה יותר נכון ומדויק אבל לדעתי ז'לגיריס ובאיירן ממש מתנדנדות בין הדרג הרביעי לשלישי, לבאיירן אין כמעט כלום להציע חוץ ממנורו, קופונן ואולי בריי כל השאר שחקנים בינוניים.
ז'לגיריס גם בעיניי התחלשו והרבה יהיה תלוי איך לנדייל יראה תחת שאראס והאם להייז באמת יהיה מה לתרום ברמת יורוליג.
תמונה
סמל אישי של המשתמש
Jack55
 
הודעות: 9434
הצטרף: 26 אוקטובר 2017, 00:32

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי Shay_uzan » 17 אוגוסט 2019, 23:32

Jack55 כתב:
Rampel כתב:
argof כתב:דרג 1 - פנר, ריאל, ברסה
דרג 2 - צסקא, אנדולו, פאו, אולימפיאקוס, חימקי, מכבי, מילאנו
דרג 3 - כל השאר.
צסקא נחלשה, ברסה ופנר התחזקו, ריאל יציבה.
חימקי התחזקה מאוד, מסינה יעשה ממילאנו קבוצה סופסוף.
ומכבי חיזקה מאוד את ההיי קיו שלה, אבל תסבול מהעדרו של רכז איכותי.
יהיה צמוד אש.
צסקא לגמרי עדיין בדרג 1. אמנם איבדה את דה קולו והיגינס, אבל הביאה את ג'יימס, השאירה את קלייבורן והקו הקדמי שלה התחזק פי 3 בערך.

מכבי וחימקי לא שייכות לדרג השני וגם על היווניות אפשר להתווכח. יהיה צמוד והתחרות תהייה יותר קשה ממה שציירת.

הכיוון לדעתי:
1. פנר, ברסה, ריאל, צסקא
2. אנאדולו, מילאנו
3. פנאתנייקוס, אולימפיאקוס, חימקי, באיירן, ז'לגיריס, מכבי, באסקוניה
4. הכוכב האדום, ולנסיה, וילרבאן, אלבה, זניט

נקודה מעניינת: אנאדולו לא התחזקה ולא נחלשה וההישגים שלה הגיעו בעקבות עונת יורוליג (ושל פנר בפרט עם כל הפציעות) מאוד פושרת לדעתי. יהיה מעניין לראות מה היא תהייה שווה העונה, כשכולם סביבה התחזקו.

Sent from my SM-G955F using Tapatalk

דירוג הרבה יותר נכון ומדויק אבל לדעתי ז'לגיריס ובאיירן ממש מתנדנדות בין הדרג הרביעי לשלישי, לבאיירן אין כמעט כלום להציע חוץ ממנורו, קופונן ואולי בריי כל השאר שחקנים בינוניים.
ז'לגיריס גם בעיניי התחלשו והרבה יהיה תלוי איך לנדייל יראה תחת שאראס והאם להייז באמת יהיה מה לתרום ברמת יורוליג.
דווקא אני חושב שהראשון יותר מדויק
צסקא נחלשו חד וחלק, קבוצות שהתחזקו פלאים השנה זה לא מספיק להם בשביל להיות בטופ אז לדעתי גם צסקא לא דרג 1
אנדלו אומנם הגיעו לגמר של שנה שעברה אבל השנה זה לא רלוונטי
אולי היווניות בדרג משלהם (שלישי) אבל השאר לדעתי הדירוג הראשון מדויק יותר

Sent from my SM-G975F using Tapatalk
סמל אישי של המשתמש
Shay_uzan
 
הודעות: 508
הצטרף: 31 יולי 2019, 15:08

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי Rampel » 18 אוגוסט 2019, 00:06

Shay_uzan כתב:
Jack55 כתב:
Rampel כתב:
argof כתב:דרג 1 - פנר, ריאל, ברסה
דרג 2 - צסקא, אנדולו, פאו, אולימפיאקוס, חימקי, מכבי, מילאנו
דרג 3 - כל השאר.
צסקא נחלשה, ברסה ופנר התחזקו, ריאל יציבה.
חימקי התחזקה מאוד, מסינה יעשה ממילאנו קבוצה סופסוף.
ומכבי חיזקה מאוד את ההיי קיו שלה, אבל תסבול מהעדרו של רכז איכותי.
יהיה צמוד אש.
צסקא לגמרי עדיין בדרג 1. אמנם איבדה את דה קולו והיגינס, אבל הביאה את ג'יימס, השאירה את קלייבורן והקו הקדמי שלה התחזק פי 3 בערך.

מכבי וחימקי לא שייכות לדרג השני וגם על היווניות אפשר להתווכח. יהיה צמוד והתחרות תהייה יותר קשה ממה שציירת.

הכיוון לדעתי:
1. פנר, ברסה, ריאל, צסקא
2. אנאדולו, מילאנו
3. פנאתנייקוס, אולימפיאקוס, חימקי, באיירן, ז'לגיריס, מכבי, באסקוניה
4. הכוכב האדום, ולנסיה, וילרבאן, אלבה, זניט

נקודה מעניינת: אנאדולו לא התחזקה ולא נחלשה וההישגים שלה הגיעו בעקבות עונת יורוליג (ושל פנר בפרט עם כל הפציעות) מאוד פושרת לדעתי. יהיה מעניין לראות מה היא תהייה שווה העונה, כשכולם סביבה התחזקו.

Sent from my SM-G955F using Tapatalk

דירוג הרבה יותר נכון ומדויק אבל לדעתי ז'לגיריס ובאיירן ממש מתנדנדות בין הדרג הרביעי לשלישי, לבאיירן אין כמעט כלום להציע חוץ ממנורו, קופונן ואולי בריי כל השאר שחקנים בינוניים.
ז'לגיריס גם בעיניי התחלשו והרבה יהיה תלוי איך לנדייל יראה תחת שאראס והאם להייז באמת יהיה מה לתרום ברמת יורוליג.
דווקא אני חושב שהראשון יותר מדויק
צסקא נחלשו חד וחלק, קבוצות שהתחזקו פלאים השנה זה לא מספיק להם בשביל להיות בטופ אז לדעתי גם צסקא לא דרג 1
אנדלו אומנם הגיעו לגמר של שנה שעברה אבל השנה זה לא רלוונטי
אולי היווניות בדרג משלהם (שלישי) אבל השאר לדעתי הדירוג הראשון מדויק יותר

Sent from my SM-G975F using Tapatalk


שטויות. לצסקא יש עמדה 1 טובה משל ברסה ועמדות 3 ו-5 לפחות לא נופלות ממנה. אז למה ברסה כן בדרג 1 וצסקא לא? אפקט מירוטיץ' מאץ'? צסקא יסיימו ברביעיה בשקט.

בנוגע לאנאדולו רשמתי שזו תעלומה אבל לדעתי הם יחזרו השנה מהר לקרקע. מילאנו לדעתי תאיים יותר מאנאדולו, בהנחה ורוב המובילים יהיו שם בריאים.

Sent from my SM-G955F using Tapatalk
סמל אישי של המשתמש
Rampel
 
הודעות: 1636
הצטרף: 16 דצמבר 2017, 13:33

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי A.Parker » 18 אוגוסט 2019, 00:45

הולכת להיות ליגה מטורפת השנה
A.Parker
 
הודעות: 2285
הצטרף: 26 אוגוסט 2018, 22:59

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי Shay_uzan » 18 אוגוסט 2019, 00:58

Rampel כתב:
Shay_uzan כתב:
Jack55 כתב:
Rampel כתב:
argof כתב:דרג 1 - פנר, ריאל, ברסה
דרג 2 - צסקא, אנדולו, פאו, אולימפיאקוס, חימקי, מכבי, מילאנו
דרג 3 - כל השאר.
צסקא נחלשה, ברסה ופנר התחזקו, ריאל יציבה.
חימקי התחזקה מאוד, מסינה יעשה ממילאנו קבוצה סופסוף.
ומכבי חיזקה מאוד את ההיי קיו שלה, אבל תסבול מהעדרו של רכז איכותי.
יהיה צמוד אש.
צסקא לגמרי עדיין בדרג 1. אמנם איבדה את דה קולו והיגינס, אבל הביאה את ג'יימס, השאירה את קלייבורן והקו הקדמי שלה התחזק פי 3 בערך.

מכבי וחימקי לא שייכות לדרג השני וגם על היווניות אפשר להתווכח. יהיה צמוד והתחרות תהייה יותר קשה ממה שציירת.

הכיוון לדעתי:
1. פנר, ברסה, ריאל, צסקא
2. אנאדולו, מילאנו
3. פנאתנייקוס, אולימפיאקוס, חימקי, באיירן, ז'לגיריס, מכבי, באסקוניה
4. הכוכב האדום, ולנסיה, וילרבאן, אלבה, זניט

נקודה מעניינת: אנאדולו לא התחזקה ולא נחלשה וההישגים שלה הגיעו בעקבות עונת יורוליג (ושל פנר בפרט עם כל הפציעות) מאוד פושרת לדעתי. יהיה מעניין לראות מה היא תהייה שווה העונה, כשכולם סביבה התחזקו.

Sent from my SM-G955F using Tapatalk

דירוג הרבה יותר נכון ומדויק אבל לדעתי ז'לגיריס ובאיירן ממש מתנדנדות בין הדרג הרביעי לשלישי, לבאיירן אין כמעט כלום להציע חוץ ממנורו, קופונן ואולי בריי כל השאר שחקנים בינוניים.
ז'לגיריס גם בעיניי התחלשו והרבה יהיה תלוי איך לנדייל יראה תחת שאראס והאם להייז באמת יהיה מה לתרום ברמת יורוליג.
דווקא אני חושב שהראשון יותר מדויק
צסקא נחלשו חד וחלק, קבוצות שהתחזקו פלאים השנה זה לא מספיק להם בשביל להיות בטופ אז לדעתי גם צסקא לא דרג 1
אנדלו אומנם הגיעו לגמר של שנה שעברה אבל השנה זה לא רלוונטי
אולי היווניות בדרג משלהם (שלישי) אבל השאר לדעתי הדירוג הראשון מדויק יותר

Sent from my SM-G975F using Tapatalk


שטויות. לצסקא יש עמדה 1 טובה משל ברסה ועמדות 3 ו-5 לפחות לא נופלות ממנה. אז למה ברסה כן בדרג 1 וצסקא לא? אפקט מירוטיץ' מאץ'? צסקא יסיימו ברביעיה בשקט.

בנוגע לאנאדולו רשמתי שזו תעלומה אבל לדעתי הם יחזרו השנה מהר לקרקע. מילאנו לדעתי תאיים יותר מאנאדולו, בהנחה ורוב המובילים יהיו שם בריאים.

Sent from my SM-G955F using Tapatalk


זאת דעתי
חושב שהפערים במקומות 4-10 לא כאלה גדולים, לא הייתי מפצל אותם ל2 ואם כן זה רק את היווניות

Sent from my SM-G975F using Tapatalk
סמל אישי של המשתמש
Shay_uzan
 
הודעות: 508
הצטרף: 31 יולי 2019, 15:08

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי Rampel » 18 אוגוסט 2019, 01:07

Shay_uzan כתב:
Rampel כתב:
Shay_uzan כתב:
Jack55 כתב:
Rampel כתב:צסקא לגמרי עדיין בדרג 1. אמנם איבדה את דה קולו והיגינס, אבל הביאה את ג'יימס, השאירה את קלייבורן והקו הקדמי שלה התחזק פי 3 בערך.

מכבי וחימקי לא שייכות לדרג השני וגם על היווניות אפשר להתווכח. יהיה צמוד והתחרות תהייה יותר קשה ממה שציירת.

הכיוון לדעתי:
1. פנר, ברסה, ריאל, צסקא
2. אנאדולו, מילאנו
3. פנאתנייקוס, אולימפיאקוס, חימקי, באיירן, ז'לגיריס, מכבי, באסקוניה
4. הכוכב האדום, ולנסיה, וילרבאן, אלבה, זניט

נקודה מעניינת: אנאדולו לא התחזקה ולא נחלשה וההישגים שלה הגיעו בעקבות עונת יורוליג (ושל פנר בפרט עם כל הפציעות) מאוד פושרת לדעתי. יהיה מעניין לראות מה היא תהייה שווה העונה, כשכולם סביבה התחזקו.

Sent from my SM-G955F using Tapatalk

דירוג הרבה יותר נכון ומדויק אבל לדעתי ז'לגיריס ובאיירן ממש מתנדנדות בין הדרג הרביעי לשלישי, לבאיירן אין כמעט כלום להציע חוץ ממנורו, קופונן ואולי בריי כל השאר שחקנים בינוניים.
ז'לגיריס גם בעיניי התחלשו והרבה יהיה תלוי איך לנדייל יראה תחת שאראס והאם להייז באמת יהיה מה לתרום ברמת יורוליג.
דווקא אני חושב שהראשון יותר מדויק
צסקא נחלשו חד וחלק, קבוצות שהתחזקו פלאים השנה זה לא מספיק להם בשביל להיות בטופ אז לדעתי גם צסקא לא דרג 1
אנדלו אומנם הגיעו לגמר של שנה שעברה אבל השנה זה לא רלוונטי
אולי היווניות בדרג משלהם (שלישי) אבל השאר לדעתי הדירוג הראשון מדויק יותר

Sent from my SM-G975F using Tapatalk


שטויות. לצסקא יש עמדה 1 טובה משל ברסה ועמדות 3 ו-5 לפחות לא נופלות ממנה. אז למה ברסה כן בדרג 1 וצסקא לא? אפקט מירוטיץ' מאץ'? צסקא יסיימו ברביעיה בשקט.

בנוגע לאנאדולו רשמתי שזו תעלומה אבל לדעתי הם יחזרו השנה מהר לקרקע. מילאנו לדעתי תאיים יותר מאנאדולו, בהנחה ורוב המובילים יהיו שם בריאים.

Sent from my SM-G955F using Tapatalk


זאת דעתי
חושב שהפערים במקומות 4-10 לא כאלה גדולים, לא הייתי מפצל אותם ל2 ואם כן זה רק את היווניות

Sent from my SM-G975F using Tapatalk
רגע, אתה רוצה להגיד לי שלדעתך היווניות גם יותר חזקות מצסקא?
במידה וכן.. אחי, אני מוכן לשים איתך כסף

במידה ולא, אני יכול לזרום בערך ולהגיד שבגדול התחרות במקומות 5-13 יחסית פתוחה. למרות שבתכלס לדעתי יש קבוצות שנראות על הנייר יותר מסוגלות להגיע להצלבה וקבוצות שפחות.

Sent from my SM-G955F using Tapatalk
סמל אישי של המשתמש
Rampel
 
הודעות: 1636
הצטרף: 16 דצמבר 2017, 13:33

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי Shay_uzan » 18 אוגוסט 2019, 01:08

Rampel כתב:
Shay_uzan כתב:
Rampel כתב:
Shay_uzan כתב:
Jack55 כתב:דירוג הרבה יותר נכון ומדויק אבל לדעתי ז'לגיריס ובאיירן ממש מתנדנדות בין הדרג הרביעי לשלישי, לבאיירן אין כמעט כלום להציע חוץ ממנורו, קופונן ואולי בריי כל השאר שחקנים בינוניים.
ז'לגיריס גם בעיניי התחלשו והרבה יהיה תלוי איך לנדייל יראה תחת שאראס והאם להייז באמת יהיה מה לתרום ברמת יורוליג.
דווקא אני חושב שהראשון יותר מדויק
צסקא נחלשו חד וחלק, קבוצות שהתחזקו פלאים השנה זה לא מספיק להם בשביל להיות בטופ אז לדעתי גם צסקא לא דרג 1
אנדלו אומנם הגיעו לגמר של שנה שעברה אבל השנה זה לא רלוונטי
אולי היווניות בדרג משלהם (שלישי) אבל השאר לדעתי הדירוג הראשון מדויק יותר

Sent from my SM-G975F using Tapatalk


שטויות. לצסקא יש עמדה 1 טובה משל ברסה ועמדות 3 ו-5 לפחות לא נופלות ממנה. אז למה ברסה כן בדרג 1 וצסקא לא? אפקט מירוטיץ' מאץ'? צסקא יסיימו ברביעיה בשקט.

בנוגע לאנאדולו רשמתי שזו תעלומה אבל לדעתי הם יחזרו השנה מהר לקרקע. מילאנו לדעתי תאיים יותר מאנאדולו, בהנחה ורוב המובילים יהיו שם בריאים.

Sent from my SM-G955F using Tapatalk


זאת דעתי
חושב שהפערים במקומות 4-10 לא כאלה גדולים, לא הייתי מפצל אותם ל2 ואם כן זה רק את היווניות

Sent from my SM-G975F using Tapatalk
רגע, אתה רוצה להגיד לי שלדעתך היווניות גם יותר חזקות מצסקא?
במידה וכן.. אחי, אני מוכן לשים איתך כסף

במידה ולא, אני יכול לזרום בערך ולהגיד שבגדול התחרות במקומות 5-13 יחסית פתוחה. למרות שבתכלס לדעתי יש קבוצות שנראות על הנייר יותר מסוגלות להגיע להצלבה וקבוצות שפחות.

Sent from my SM-G955F using Tapatalk

הפוך גאוטה, שהן מדורגות בסוף של הדרג השני, כבר שנים הן נראות לא משהו בתחילת העונה ואחת מהן נהנת מהפקר של קבוצה שעל הנייר יותר טובה.
לדעתי יש המון תחרות על המקומות האלה, זה תלוי באיך העונה תתקדם, מכבי לדעתי לא דרג 3 מכמה סיבות, בין היתר:
•יאניס מתחילת העונה, מה שיכול לשנות את כל הסיפור (מאזן מקום 5 בחלק השני של העונה)
• כמה קבוצות עם תחרות ישירה בפליאוף שלמכבי על הנייר יש יתרונוץ במייסמאצ (מילאנו לדעתי יש לה חלק מהחסרונות של צסקא שנה שעברה מה שיעזור למכבי)
• התחזקות הסגל
לדעתי שווה פליאוף
Sent from my SM-G975F using Tapatalk
סמל אישי של המשתמש
Shay_uzan
 
הודעות: 508
הצטרף: 31 יולי 2019, 15:08

Re: אוף סיזן 19/20 - בקרוב מתחילים: סגלים

הודעהעל ידי Rampel » 18 אוגוסט 2019, 01:25

Shay_uzan כתב:
Rampel כתב:
Shay_uzan כתב:
Rampel כתב:
Shay_uzan כתב:דווקא אני חושב שהראשון יותר מדויק
צסקא נחלשו חד וחלק, קבוצות שהתחזקו פלאים השנה זה לא מספיק להם בשביל להיות בטופ אז לדעתי גם צסקא לא דרג 1
אנדלו אומנם הגיעו לגמר של שנה שעברה אבל השנה זה לא רלוונטי
אולי היווניות בדרג משלהם (שלישי) אבל השאר לדעתי הדירוג הראשון מדויק יותר

Sent from my SM-G975F using Tapatalk


שטויות. לצסקא יש עמדה 1 טובה משל ברסה ועמדות 3 ו-5 לפחות לא נופלות ממנה. אז למה ברסה כן בדרג 1 וצסקא לא? אפקט מירוטיץ' מאץ'? צסקא יסיימו ברביעיה בשקט.

בנוגע לאנאדולו רשמתי שזו תעלומה אבל לדעתי הם יחזרו השנה מהר לקרקע. מילאנו לדעתי תאיים יותר מאנאדולו, בהנחה ורוב המובילים יהיו שם בריאים.

Sent from my SM-G955F using Tapatalk


זאת דעתי
חושב שהפערים במקומות 4-10 לא כאלה גדולים, לא הייתי מפצל אותם ל2 ואם כן זה רק את היווניות

Sent from my SM-G975F using Tapatalk
רגע, אתה רוצה להגיד לי שלדעתך היווניות גם יותר חזקות מצסקא?
במידה וכן.. אחי, אני מוכן לשים איתך כסף

במידה ולא, אני יכול לזרום בערך ולהגיד שבגדול התחרות במקומות 5-13 יחסית פתוחה. למרות שבתכלס לדעתי יש קבוצות שנראות על הנייר יותר מסוגלות להגיע להצלבה וקבוצות שפחות.

Sent from my SM-G955F using Tapatalk

הפוך גאוטה, שהן מדורגות בסוף של הדרג השני, כבר שנים הן נראות לא משהו בתחילת העונה ואחת מהן נהנת מהפקר של קבוצה שעל הנייר יותר טובה.
לדעתי יש המון תחרות על המקומות האלה, זה תלוי באיך העונה תתקדם, מכבי לדעתי לא דרג 3 מכמה סיבות, בין היתר:
•יאניס מתחילת העונה, מה שיכול לשנות את כל הסיפור (מאזן מקום 5 בחלק השני של העונה)
• כמה קבוצות עם תחרות ישירה בפליאוף שלמכבי על הנייר יש יתרונוץ במייסמאצ (מילאנו לדעתי יש לה חלק מהחסרונות של צסקא שנה שעברה מה שיעזור למכבי)
• התחזקות הסגל
לדעתי שווה פליאוף
Sent from my SM-G975F using Tapatalk


לא ברור לי איזה חסרונות אתה רואה במילאנו שמזכירים לך את צסקא. בצסקא עמדות הפנים היו חלשות ברמה שטיוס עשה בית ספר חסימות להאנטר.
בנוגע לנקודה הראשונה והשלישית, אתה יכול לזקוף אותן גם לשאר המתחרות על ההצלבה.

בכנות, אני לא חושב שאנחנו במצב שבו אנחנו יכולים לזלזל ביוונית או בכל קבוצה אחרת שהיא לא מנמושות המפעל (שתמיד אחת מהן גם מצליחה להפתיע). זה לא שיש לנו סגל עדיף משמעותית על פני מי מהקבוצות האלו. הכל זה עניין של איך החלקים יתחברו.

Sent from my SM-G955F using Tapatalk
סמל אישי של המשתמש
Rampel
 
הודעות: 1636
הצטרף: 16 דצמבר 2017, 13:33

הבא

חזור אל פורום אוהדים

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־15 אורחים