פנאתינייקוס נגד מכבי Playtika ת"א, 25 באפריל, חמישי, 21:15
המשחק של צסק״א מול פאו עוד עשוי להשפיע על הדירוג הסופי, אבל זה לא כל כך משנה בלאו הכי כשיש עוד 17 משחקים לשחק. עדיין, יש לנו הזדמנות לעצור ולסכם את מה שראינו עד כה, ולפתח עוד קצת תיאבון לקראת ההמשך. ואם כבר ״תיאבון״- זו בהחלט מילה חשובה שמסכמת לא מעט ממה שראינו ממכבי עד עכשיו. ומתי בכלל ראינו בפעם האחרונה קבוצה שכל כך רעבה לנצח? כנראה שרק ב2010-11, אם נשים בצד את הבליץ הפסיכי של מכבי במילאנו ב2014.
אז נכון להיום, מכבי עומדת חמישית בטבלה, עם מאזן של 11 נצחונות ו6 הפסדים. כשמרימים את הראש ורואים רק את ריאל מדריד, אנאדולו אפס, ברצלונה וצסק״א, כשגם המרחק מהן נראה כמו משהו שעוד אפשר לגשר עליו, אפשר לסכם את הסיבוב כהצלחה אדירה, נטו ממבט על הטבלה- בלי קשר למה שקורה על הפרקט.
אבל על הפרקט... מכבי משחקת כדורסל נהדר. וזה מתחיל מאיש אחד, שקרע לשחקנים שלו את הצורה, אבל גם איכשהו עדיין מצליח לנצח.
איפה זה בא לידי ביטוי?
מכבי, לפני הכל, היא קבוצת ההגנה הטובה ביורוליג. הDNA של ספרופולוס חלחל עמוק לתוך הצינורות של המערכת, והטיקט שהמאמן הביא איתו מאולימפיאקוס הוטמע כאן באופן מושלם. מכבי מאפשרת ליריבות שלה 103.3 נקודות מתוך 100 פוזשנים, מה ששם אותה עם הרייטינג ההגנתי הטוב ביותר במפעל. גם רמת הביצוע ההתקפית טובה דיה כדי להשאיר את מכבי עם רייטינג התקפי סולידי- 114.9 נקודות ב100 פוזשנים, שמספיקים לה כדי להתקבע במקום השמיני במפעל. אם נשקלל את ההפרש בין ההתקפה להגנה, נישאר עם הפרש ממוצע של 11.6 נקודות ב100 בפוזשנים. מרחק של 0.2 נקודות מהמקום הראשון (ריאל מדריד), ו0.2 נקודות מהמקום השלישי (אנאדולו אפס). זה אומר שהקבוצה משחקת די מדהים, בקיצור. אם אומרים שהגנה מנצחת משחקים, אנחנו במקום שאמור לזרוע בכם אופטימיות.
בספרו, ״Basketball On Paper״, הגדיר דין אוליבר, היום עוזר מאמן ואיש הסטטיסטיקה בוושינגטון וויזארדס, אבל קודם כל מי שנחשב לפורץ דרך בתחום האנליטיקס, את ״ארבעת הפקטורים לנצחון״. קלע (Score), הגן (Protect), רסק (Crash) ותקוף (Attack). שליטה בארבע הקטגוריות, במקביל לפגיעה בהן אצל היריבה- אמורה להיות האידיאל שאפשר להשען עליו בדרך להשגת נצחונות.
איפה מכבי עומדת שם?
1. מכבי קולעת טוב. האחוזים האפקטיביים של מכבי עומדים על 55.8%, מה ששם אותנו במקום השישי ביורוליג (ומרחק מאית האחוז מהמקום הרביעי- ברצלונה).
בולט בקטגוריה: סקוטי ווילבקין, עם 63% אפקטיביים מהשדה, שאלו גם האחוזים הטובים ביותר בקריירה שלו. ג׳ונדי אפילו קצת לפניו (63.3%), בראיינט פנטסטי גם הוא עם 61%, וגם דורסי (50%) ו-וולטרס (53%) בסה״כ נותנים את חלקם כשזה נוגע לזריקה מבחוץ. כשמסתכלים על אחוזי הדיוק הנהדרים של הגבוהים מהשדה: 63% אפקטיביים מהאנטר, ו62% מבלאק (+66% מצויינים מכספי, כששיחק, אבל מעל כולם- 69% של דיוק מג׳ייק פאקינג כהן)- אפשר לראות שיש למכבי כלים טובים כדי לשחק התקפה יעילה. כמובן שהסגל הקצר משבש את התוכניות, אבל בקטגוריית הקליעה- אנחנו בהחלט עושים עבודה גדולה.
2. ״הגן״ הוא הנתון שמתייחס לשמירה על הכדור בצד הנכון בהתקפה. דהיינו, לא לאבד. אחוז האיבודים של מכבי עומד על 15.4%. זה שם אותנו במקום התשיעי במפעל.
בהתחשב בכך שבערך שליש מתוך הסיבוב הזה משוחק בלי רכזים- זה נתון מצויין. אבל אם צריך לזהות איזושהי נקודת תורפה במשחק של מכבי- זו כנראה הבעייה המרכזית שלנו כרגע. אפשר רק לקוות שעם הכניסה של ג׳קסון לעניינים והחזרה של וולטרס (וכמובן ווילבקין), יאניס יקבל קצת יותר שליטה ופחות בלאגן.
3. ״רסק״ מתייחס לריבאונד ההתקפה. כששולטים בלוחות, יש סיכוי טוב לנצח. כך אומרים. אבל מכבי, כאג׳נדה, לא ממש הולכת לריבאונד ההתקפה בכל הכוח- ושמה את הפוקוס שלה על הגנה רצחנית. 29.9% מהריבאונדים בהתקפה נופלים בצד של מכבי, מה ששם אותנו 12 בדירוג במפעל. בצד ההגנתי- מכבי שולטת בקרשים עם 73.5% מהריבאונדים בהגנה- מה ששם אותנו במקום ה-5. נתון נאה למדי, וסביר להניח שגם היעדרם של הביגמנים הפצועים עושה לנו כאן עוול קטן.
4. ״תקוף״ מתייחס לדירוג ההגעה לקו העונשין (FT Rate), ומצביע במידת מה על האגרסיביות בהתקפת הטבעת. מכבי מדורגת כאן עשירית עם 28.6% של הגעה לקו העונשין על כל זריקה מהשדה.
האמת שכאן יש מקום גדול לשיפור. מי שמוביל את מכבי בתדירות ההגעה לקו העונשין בפער ניכר הוא טאריק בלאק- עם 84% הגעה לקו העונשין ביחס לזריקות מהשדה. זה כנראה נובע מהיכולת לייצר AND ONE ברמה הכי גבוהה שיש- וזה בהחלט נשק התקפי חשוב שמכבי חסרה כרגע.
אחריו בתור עומדים אנג׳לו קלויארו עם 60%- שזורק מעט מאוד מהשדה והנתון כאן קצת משקר, ועמרי כספי עם 57%- שבהחלט ידע לתקוף את הטבעת מצויין (גם אם לא ידע לקלוע מהקו עם 56%). החזרה של כספי יכולה לפתוח משהו במשחק ההתקפה של מכבי, ונקווה שזה יקרה במהרה.
מיד אחרי כספי באה צניחה משמעותית למחוזות ה30% ומטה, כשנמוך מכולם יושב אלייז׳ה בראיינט עם 8% עלובים של הגעה לקו. זה מבחינתי נתון מעניין- כי אני מרגיש שבראיינט יכול (וגם צריך)- לתקוף את הטבעת הרבה יותר. הפריים החזק שלו בנוי מצויין כדי ללכת עמוק לסל ולספוג מגע- ויאניס צריך לכוון אותו לעשות את זה יותר.
כל הגארדים שלנו, מינוס ג׳ונדי, מדורגים עם 26% ומטה בקטגוריה הזאת. זה נובע גם מזה שרובם ככולם מעדיפים להפציץ משלוש- אבל בסופו של דבר, במאני טיים, היכולת לקחת את הכדור עמוק לתוך הסל- מכרעת. תשאלו את טייריס רייס וריקי היקמן.
בד״כ הייתי מתחיל לחלק כאן ציונים לשחקנים, אבל אני חושב שאתם תשמחו לעשות את זה במקומי.
אני בעיקר אשים את הספוטים שלי על למה כדאי לצפות בסיבוב הבא:
1. ההתאקלמות של ג׳יילן ריינולדס.
אפילו יותר מזו של ג׳קסון, ההתאקלמות של הביג-מן עם הקוקיות תהיה משמעותית מאוד בהצלחה של הקבוצה.
ריינולדס הפתיע אותי ברמת הכשירות הפיזית שנמצא בה. ציפיתי שיבוא כבד בהרבה ונראה שדווקא בפן הזה הוא עומד יפה, וזה רק עניין של להכניס אותו לתוך השיטה הקבוצתית.
כבר רשמתי קודם שהנוכחות של בלאק בתוך הצבע והיכולת שלו להשיג למכבי סלים קלים מהקו הייתה מאוד משמעותית, אבל אני בספק אם אנחנו אפילו תופסים כמה.
הנוכחות של ביג מן שמסיים בכזאת יעילות עמוק בתוך הצבע פתחה למכבי המון אפשרויות בהתקפה, והנוכחות ההגנתית שלו היא גם משהו שאי אפשר להתעלם ממנו (טאריק שני בקבוצה עם רייטינג הגנתי של 99.5, אחרי כספי שנהנה מנתוני פתיחת העונה הדורסניים של מכבי. ריינולדס, למרבה ההפתעה, נכנס ביניהם עם 93, אבל זה בעיקר בגלל הנכות ההתקפית של ז׳לגיריס- מה גם שהרייטינג ההתקפי שלו היה מזעזע- 51.6 נק׳ ב100 פוזשנס- ובכל מקרה לא נסתמך על משחק בודד, בטח כזה שבא אחרי שני אימונים- כדי לשפוט משהו).
מכבי זקוקה מאוד לגוף גדול שיעשה בשבילה את העבודה בשני צדי המגרש. היא בבחינת ״חייבת״ כזה מול הקבוצות הגדולות. הקו הקדמי החזק היה הגיים-צ׳יינג׳ר שאפשר לנו לדרוס בפתיחת העונה. אני מאוד מקווה שנצליח לראות את זה ממשיך בסיבוב השני, וחי בשלום עם זה שעמדת הרכז קצת תקרטע. הכל בהנחה ש...
2. שחקני המשנה (הנכונים!) ייקחו את הצעד קדימה.
אם ירצה השם, במשחק הבית הבא (פאקינג בארסה בהיכל), נוכל לרשום את האנטר, ווילבקין, וולטרס וכספי במצבת השחקנים.
באידיאל, נוכל להספיק לראות מג׳קסון וריינולדס עוד כמה דקות חיוביות בברלין. באוטופיה, גם כספי ו-וולטרס יוכלו להתלבש ואולי אפילו להספיק להסיר קצת חלודה בליגה.
השילוב של 4 (אם נשים בצד את סקוטי ואותלו) שחקנים חדשים בתוך הרוטציה, מי לראשונה ומי אחרי תקופה ארוכה מאוד בחוץ, הולך להוציא את מכבי מהקצב. אין מנוס מזה, לצערנו.
עוד לפני שאנחנו מדסקסים בכלל בהפסד הבית הראשון שצפוי לנו בעקבות כל הבלאגן הזה, אפשר רק לפלל שמי שיעשו את הצעד קדימה הם חבורת שחקני המשנה של מכבי- או נכון להיום- ״המנהיגים״ של הקבוצה החבוטה הזאת.
אז בקובנה זה לא עבד טוב כל כך (התקפית. הגנתית היו בסה״כ בסדר), אבל אולי בברלין נצליח לראות עוד מגמה קטנה של שיפור.
כן, אני מדבר עליכם: אלייז׳ה בראיינט, טיילר דורסי, קווינסי אייסי, יובל זוסמן, דני אבדיה, אנג׳לו קלויארו.
בזמן ששישה שחקנים בכירים בחוץ- אתם אלה שצריכים לקחת אחריות על הקבוצה הזאת.
בכוונה השארתי בחוץ את ג׳ייק כהן- שעם כל העבודה האדירה שהוא עושה (והוא לגמרי עושה)- הוא פשוט לא האיש שאנחנו רוצים שיסחוב אותנו על הגב.
אם מכבי תצליח לקבל יותר בסיבוב הבא מבראיינט ודורסי- אנחנו נעלה על הגל. וזו משימה לא פשוטה כשמכניסים למשוואה את ג׳קסון ו-וולטרס שינגסו להם בדקות.
בראיינט לטעמי סחב את הסיבוב הזה בצורה כמעט זוסמנית.
הוא לא הראה קמצוץ מהיכולות ההתקפיות האדירות שלו, שהכניסו אותו לשיח NBA בקיץ, אבל הוא כן מראה הגנה מצויינת.
ברגע שהמוג׳ו שלו יימצא- יהיה למכבי עוד כלי two-way משמעותי מאוד, ואני רוצה לקוות שנראה את זה קורה בסיבוב הקרוב.
דורסי בסה״כ הוכיח את עצמו כקלעי שלשות חביב ומגניב- אבל האחוזים שלו ל-2 נקודות קטסטרופליים (37%). תוסיפו יד שייקית מהקו (67%), וקיבלתם שחקן התקפה שקשה *באמת* לסמוך עליו.
העובדה שיאניס תלוי בו עושה לו ולקבוצה שירות טוב- כי אצלו, בשונה מבראיינט, אין בעיה של ״התחבאות״- ועכשיו אפשר למדוד אותו גם בהגנה, ובניהול משחק.
וההגנה שלו היא הפתעה גדולה. דורסי מדורג ראשון (!) מבין השחקנים הבריאים עם רייטינג הגנתי של 101.9. אז הוא אולי לא יהיה קומבו-גארד בחיים, וכרגע הוא עושה קצת יותר ממה שהוא צריך (גם כי אין הרבה ברירות טובות יותר), אבל הוא לפחות משחק כדורסל של מאדרפאקר בשני הצדדים.
קצת פיין טיונינג וחזרה לעמדה של רול פלייר תעשה לו שירות טוב. לא ציפיתי מטיילר דורסי להיות שחקן 3&D, אבל כרגע הוא עושה בדיוק את זה- ונקווה שזה ימשיך.
במקרה של אייסי- יש הרבה מה לשפר. ההגנה שלו אמנם טובה (102.6, אחרי דורסי וקלויארו, טיפה לפני זוסמן), אבל ההתקפה- שלילית.
אייסי קולע 93.8 נק׳ ב100 פוזשנים, ואם נשים את סנדי כהן (ושוב- את ריינולדס וג׳קסון) בחוץ- הוא הכי חלש בקבוצה. המפתח כאן הוא בלהרים את אחוזי השלשות שעומדים על 22% עלובים. בסופו של דבר- אייסי נדרש לבצע את התפקיד של סטרץ׳ פור בשיטה של מכבי, ולא מצליח לעמוד בו. בליגה זה דווקא עובד נהדר עם 46% משלוש- ככה שיש מקום לקצת אופטימיות. במקרה שלו לא מדובר על בחור שיסחוב את הקבוצה על הכתפיים, אבל כן באחד שאם יצליח לשפר אלמנט מאוד ספציפי במשחק שלו- יעשה לקבוצה שירות גדול. נאחל לו בהצלחה עם זה.
מה אפשר לבקש מזוסמן, אבדיה וקלויארו?
פחות או יותר מה שמבקשים מאייסי: לקלוע משלוש. 19% לדני, 23% לאנג׳לו ו28% לזוס מחוץ לקשת. זה 5 שלשות למשחק שמתוכן רק 1.2 נכנסות.
במקרה של דני יש מקום לשיפור גדול בהגנה (רייטינג שלילי בעקבות ה106.5 נקודות שהוא חוטף ב100 פוזשנס). במקרה של זוס הרייטינג חיובי והוא עושה עבודה התקפית יותר טובה.
במקרה של קלויארו יש כבר הבדל פסיכי: הבחור על נט רייטינג של 31.4, עם 133.8 נק׳ ב100 פוזשנס ו102.5 בהגנה. ראשון בקבוצה מבין השחקנים הבריאים, ושני אחרי כספי.
אז אולי בעצם הגיע הזמן שיאניס עצמו יהיה זה שיחליט עם מי ואיך הוא הולך. אם קלויארו כל כך טוב, אולי צריך לתת לו מקום משמעותי יותר ברוטציה?
טוב.
אני רואה שכבר כתבתי המון. מרגיש כמו הודעה של אדם (יא מלך).
אם שרדתם עד פה, רספקט. אם לא, חפיף. גם חצי קבוצה במכבי לא. אנחנו עדיין באים אופטימיים לסיבוב הבא- וזה מה שחשוב.
התחרות על מקום בהצלבה היא בהחלט תחרות שמכבי מסוגלת לעמוד בה. יתרון ביתיות? זה כבר חזירי, אבל בסגל מלא- בהחלט אפשר לחשוב על זה.
בואו נראה איך אנחנו מתקדמים, שבוע אחרי שבוע. נאחל בהצלחה לחבר׳ה החדשים והמחלימים, ונקווה שנצלח את הלו״ז הקשוח של ינואר-פברואר בשלום.
מרץ ואפריל כבר נראים כמו תקופה שבה הקבוצה תוכל להגיע לשיא שלה, ולוח המשחקים נראה קצת יותר מעודד. עד אז- יהיה קשה. אבל גם מעניין.
* איכשהו, לא כתבתי מספיק על אותלו האנטר. לא בסדר מצדי.
130.8 נק׳ רייטינג התקפי. 104.1 רייטינג הגנתי. נט רייטינג של 26.6. הMVP של הסיבוב הזה.
יאללה, תנו אותה בסיכום שלכם.
)
