שמואל1 כתב:מתחבר למה שאמרת, חוץ מלמשפט שאי אפשר להאשים אף אחד חוץ ממנו.
לדני יש חלק בזה, אבל חלק גדול מאוד יש גם למועדון שלא נותן לו קרדיט.
המועדון אשם מאוד בטיפול דני, שלא תבין לא נכון. למשל, מועדון שמחפש לבנות את בחירת הדראפט הגבוהה שלו שם אותו בסיטואציה שבה הוא נדרש לקחת אחריות בהתקפה אפילו אם זה יוביל לטעויות, כשבפועל הוויזארדס מעדיפים לתת את הדקות האלה לראול נטו ואיש סמית'. שים למשל את אר ג'יי בארט בעונת הרוקי שלו בסיטואציה הזו והוא ייראה דחליל. בניו יורק הוא פתאום נראה אחלה סקורר.
זו ליגה של סיטואציות, ואלא אם כן אתה שחקן שהוא כישרון נדיר שלא משנה איפה ישימו אותך אתה תצליח לבלוט, אתה תלוי בסיטואציה שתשים אותך במצב של להתפתח ולעשות 40-50 פעולות במשחק. דני בסיטואציה שבה יש לו מרווח לעשות אולי 10 פעולות גג במשחק. זה באחריות המועדון. מצד שני, דווקא בגלל המרווח הצר מאוד שיש לו, הוא היה חייב לנצל כל שנייה שלו עם הכדור כדי להראות ניצוצות של גאונות וככה ליצור לחץ על המאמן לשחק עליו יותר. הוא יכול במרווח הצר הזה לעשות דברים שהוא הראה שהוא כן יודע, קצת סטפ באקים, קצת ליצור לעצמו, קצת ליצור בפיק אנד רול, קצת הטבעות יפות לעין, קצת להטיס התקפות מעבר. הוא לא מראה כלום מזה, פשוט כלום. למעשה, כשווסטברוק וביל שיחקו, המשחקים היחידים שבהם הוא הראה קצת ניצוצות היו מול פילדלפיה במשחק הראשון ומול מינסוטה, למעט שני המשחקים האלה היה עציץ מוחלט שרק לוקח שלשות פנויות או חותך לסל. דברים של רול פליירס. וזה אך ורק עליו.
אני די בטוח אגב שיש לווסטברוק חלק בסירוס הזה שלו. עידו גור פלט באיזה פודקאסט ששמעתי לפני כמה ימים שיש דברים מאחורי הקלעים שאנחנו לא יודעים (שלא אתפלא אם דני שיתף איתו). שווסטברוק מנהל שם את כל העניינים והוא סוג של מאמן לכל דבר שם. גם פורסם שלפני שבועיים ווסטברוק אסף את כל הקבוצה לשיחה שבה כל שחקן נדרש להגדיר מה הוא יכול לתת לקבוצה ולהגדיר את התפקיד שלו. אפשר להגיד שההידרדרות של דני קרתה אחרי השיחה הזו. מאז לא רק שהוא נשאר עציץ שעומד בפינה, הוא גם הפסיק לקחת זריקות. ווסטברוק לא מאמין בדני, ביל לא מאמין בדני, זה די שקוף. ועכשיו גם דני עצמו כבר לא מאמין בדני. היו היום לפחות 5 סיטואציות שבהם דני יכל לקחת על עצמו וליצור לעצמו והוא פשוט עמד כמו דחליל בפינה וברח מהכדור. זה לא יכול להמשיך יותר ככה. זה רק הולך ונהיה יותר ויותר גרוע. כל רגע שעובר שהסוכן שלו לא טס אליו ועושה לו תמונת מצב של איך הוא נראה מהצד וכמה שהגישה שלו חייבת להשתנות דחוף, יכולה להוביל לנזק בלתי הפיך.
היתרון היחיד שיש לך כשאתה בחירה 9 בדראפט זה שסלחנים כלפי הטעויות שלך הרבה יותר. טעות פתאלית שדני מגביל את מכסת הטעויות שלו לשלשות פנויות וחיתוכים. טעות בלתי נסלחת.