כאן מדברים על הכל
פרסם תגובה

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 00:52

זה גדול שלשניכם יש את זה
נשמע נוראי, יש לי מאגר בדיחות שרק הולך וגדל כל שנייה, אני עוצר אותו. אבל אני לא יכול להבטיח כלום.

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 00:54

jol9 כתב:רגע... אם לא מפריע לכם, בואו נפתח את זה שניה.

אור, אתה משתמש בתחבורה ציבורית?
כרמל, איך הסתדרת בצבא? ואיך לעזאזל אין לך רשיון עם הפוביה הזאת?

אני אספר לכם קצת על שלי...
כשהייתי קטן הייתי חוטף מדי פעם בחילות בנסיעות, ולפעמים גם מקיא. אמא שלי היתה נותנת לי כדור
לפני נסיעות וזה היה עוזר לרוב.
לא זוכר שנמנעתי מטיולים ונסיעות, אבל בהחלט שנאתי את ההרגשה הזאת.

כשהתבגרתי זה עבר לחלוטין, ובצבא כבר לא סבלתי מזה בכלל.

כשהתחלתי ללמוד, בשלב כלשהו זה חזר וגם התחילו חרדות מזה.
לאחרונה זה קצת נרגע, ואני כן נוסע באוטובוסים במילואים בעיקר.

הפחד שלי הוא מבחילה ומהקאה שלי. אם מקיאים לידי או משהו כזה, אז זה סתם לא נעים. לא יכול להגיד
שאני בורח, נגעל או מתחיל להרגיש בחילה בעצמי.
נראה לי שזה יותר איזשהו סוג של שילוב בין קלסטרופוביה ובעיה במנגנון הווסטיבולרי, שעם הזמן גם
התפתחו אלמנטים חרדתיים...


יוני..אתה מפתיע אותי, אתה לא יודע שלא הייתי בצבא?

אני נולדתי בקיבוץ אז מעולם לא הייתי צריכה להשתמש בתחבורה ציבורית ומאז שעברתי לעיר גם לא יצא לי חוץ מ-5 דקות לבית הספר וזהו, וגם אז בשלב מסויים גרתי מספיק קרוב בשביל ללכת ברגל
הדבר היחידי היה אוטובוסים בטיולים ובהחלט נמנעתי מטיולים בגלל זה

אצלי זה לא משנה אם זה אני או מישהו לידי, זה נוראי באותה מידה ותמיד מלווה ב''אבל למה זה מגיע לי?'' (משפט אמיתי לגמרי)

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 00:55

MaccabiTA כתב:זה גדול שלשניכם יש את זה
נשמע נוראי, יש לי מאגר בדיחות שרק הולך וגדל כל שנייה, אני עוצר אותו. אבל אני לא יכול להבטיח כלום.


אם נבטיח לא לצחוק על עפולה או על השם אתה מבטיח לנעול אותם לעד? אבל זה או עפולה או הודאל, לא שניהם, אתה צריך לבחור

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 00:56

אוקיי, לא ידעתי... אבל כרמל, רציני... אם את צריכה להגיע לת"א, או לבקר בקיבוץ,
או לנסוע לנתב"ג, או להגיע מהשדה במינכן לעיירה שלכם...
איך כל זה נעשה?

זה מעניין אותי באמת, כי מעניין אותי איך אדם מתמודד עם קשיים ופחדים (ומן הסתם גם לי יש לא מעט)...

ועוד משהו (ואת כמובן ממש לא חייבת לענות) - אפשר לטפל בזה? ניסית? תרופות, טיפול פסיכולוגי וכד'...

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 00:59

ועוד שאלה... איך לעזאזל השממיות מתחברות לעניין הזה?

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 01:00

Holiday_Armadillo כתב:
MaccabiTA כתב:זה גדול שלשניכם יש את זה
נשמע נוראי, יש לי מאגר בדיחות שרק הולך וגדל כל שנייה, אני עוצר אותו. אבל אני לא יכול להבטיח כלום.


אם נבטיח לא לצעוק על עפולה או על השם אתה מבטיח לנעול אותם לעד? אבל זה או עפולה או הודאל, לא שניהם, אתה צריך לבחור

אם זה מספיק כבד כדי שתוותרי על תחמושת כזאת.. הן נעולות. ואפילו בלי לוותר על הירידות עליי

מה הסיפור עם הצבא אגב?

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 01:00

jol9 כתב:אוקיי, לא ידעתי... אבל כרמל, רציני... אם את צריכה להגיע לת"א, או לבקר בקיבוץ,
או לנסוע לנתב"ג, או להגיע מהשדה במינכן לעיירה שלכם...
איך כל זה נעשה?

זה מעניין אותי באמת, כי מעניין אותי איך אדם מתמודד עם קשיים ופחדים (ומן הסתם גם לי יש לא מעט)...


לנתב''ג עד עכשיו נסעתי עם קרוב משפחה שהסיע אותנו, עכשיו אנחנו מתכננות לקחת מונית ספיישל לשדה התעופה וממנו, אז זה יהיה רק אנחנו והנהג, לא ביג דיל

בטיסה זה קשה אבל אם יש לי אוזניות ואני יכולה לבודד את עצמי זה עוזר מאוד, what i don't know can't hurt me
ברכבת אף פעם לא חשבתי על זה..עד עכשיו, תודה

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 01:01

jol9 כתב:רגע... אם לא מפריע לכם, בואו נפתח את זה שניה.

אור, אתה משתמש בתחבורה ציבורית?
כרמל, איך הסתדרת בצבא? ואיך לעזאזל אין לך רשיון עם הפוביה הזאת?

אני אספר לכם קצת על שלי...
כשהייתי קטן הייתי חוטף מדי פעם בחילות בנסיעות, ולפעמים גם מקיא. אמא שלי היתה נותנת לי כדור
לפני נסיעות וזה היה עוזר לרוב.
לא זוכר שנמנעתי מטיולים ונסיעות, אבל בהחלט שנאתי את ההרגשה הזאת.

כשהתבגרתי זה עבר לחלוטין, ובצבא כבר לא סבלתי מזה בכלל.

כשהתחלתי ללמוד, בשלב כלשהו זה חזר וגם התחילו חרדות מזה.
לאחרונה זה קצת נרגע, ואני כן נוסע באוטובוסים במילואים בעיקר.

הפחד שלי הוא מבחילה ומהקאה שלי. אם מקיאים לידי או משהו כזה, אז זה סתם לא נעים. לא יכול להגיד
שאני בורח, נגעל או מתחיל להרגיש בחילה בעצמי.
נראה לי שזה יותר איזשהו סוג של שילוב בין קלסטרופוביה ובעיה במנגנון הווסטיבולרי, שעם הזמן גם
התפתחו אלמנטים חרדתיים...


לא נסעתי בתחבצ בארץ מאז שהוצאתי רשיון. גם בצבא. אם היו מקרים של הסעות שלא היה ניתן להתחמק מהן הייתי מבלה אותן בפאניקה.

אצלי זה ד"א רק אצל אחרים. לא הקאתי מאז שאני יכול לזכור אירועים באופן כללי, אז אין לי מושג איך אגיב אם זה יקרה. חברים שלי פיתחו תיאוריה שכשאקיא בעצמי זה יעבור. לא מתכוון לבחון את זה.

עוד משהו שחשוב להבהיר- זה לא גועל מקיא, זה ממש פחד.

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 01:02

MaccabiTA כתב:
Holiday_Armadillo כתב:
MaccabiTA כתב:זה גדול שלשניכם יש את זה
נשמע נוראי, יש לי מאגר בדיחות שרק הולך וגדל כל שנייה, אני עוצר אותו. אבל אני לא יכול להבטיח כלום.


אם נבטיח לא לצעוק על עפולה או על השם אתה מבטיח לנעול אותם לעד? אבל זה או עפולה או הודאל, לא שניהם, אתה צריך לבחור

אם זה מספיק כבד כדי שתוותרי על תחמושת כזאת.. הן נעולות. ואפילו בלי לוותר על הירידות עליי

מה הסיפור עם הצבא אגב?


:cry3 :miller_erez:

הייתי בקד''צ הטכני של חיל האוויר ואז אמרתי סתם כזה כדרך אגב לאיזה אחות שבדקה אותי שיש לי אלרגיה לדבורים
מסתבר שלא הייתי צריכה להגיד את זה כי זה שיחרור אוטומטי על 21
בדיעבד אני שמחה שזה קרה כי אני לא חושבת שהייתי מסתדרת בצבא, אני ומסגרות זה תמיד היה שילוב לא מוצלח, אז על אחת כמה וכמה מסגרת כזאת קשוחה שכוללת ריתוקים, עונשים וכלא

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 01:05

Holiday_Armadillo כתב:
MaccabiTA כתב:
Holiday_Armadillo כתב:
MaccabiTA כתב:זה גדול שלשניכם יש את זה
נשמע נוראי, יש לי מאגר בדיחות שרק הולך וגדל כל שנייה, אני עוצר אותו. אבל אני לא יכול להבטיח כלום.


אם נבטיח לא לצעוק על עפולה או על השם אתה מבטיח לנעול אותם לעד? אבל זה או עפולה או הודאל, לא שניהם, אתה צריך לבחור

אם זה מספיק כבד כדי שתוותרי על תחמושת כזאת.. הן נעולות. ואפילו בלי לוותר על הירידות עליי

מה הסיפור עם הצבא אגב?


:cry3 :miller_erez:

הייתי בקד''צ הטכני של חיל האוויר ואז אמרתי סתם כזה כדרך אגב לאיזה אחות שבדקה אותי שיש לי אלרגיה לדבורים
מסתבר שלא הייתי צריכה להגיד את זה כי זה שיחרור אוטומטי על 21
בדיעבד אני שמחה שזה קרה כי אני לא חושבת שהייתי מסתדרת בצבא, אני ומסגרות זה תמיד היה שילוב לא מוצלח, אז על אחת כמה וכמה מסגרת כזאת קשוחה שכוללת ריתוקים, עונשים וכלא

וואו.. מדהים
זה כאילו צה"ל מספק safety word לפני שהוא אונס אותך, רק שלא מספרים לאף אחד מה הן, ואת מצאת אותן

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 01:06

MTA2311 כתב:
jol9 כתב:רגע... אם לא מפריע לכם, בואו נפתח את זה שניה.

אור, אתה משתמש בתחבורה ציבורית?
כרמל, איך הסתדרת בצבא? ואיך לעזאזל אין לך רשיון עם הפוביה הזאת?

אני אספר לכם קצת על שלי...
כשהייתי קטן הייתי חוטף מדי פעם בחילות בנסיעות, ולפעמים גם מקיא. אמא שלי היתה נותנת לי כדור
לפני נסיעות וזה היה עוזר לרוב.
לא זוכר שנמנעתי מטיולים ונסיעות, אבל בהחלט שנאתי את ההרגשה הזאת.

כשהתבגרתי זה עבר לחלוטין, ובצבא כבר לא סבלתי מזה בכלל.

כשהתחלתי ללמוד, בשלב כלשהו זה חזר וגם התחילו חרדות מזה.
לאחרונה זה קצת נרגע, ואני כן נוסע באוטובוסים במילואים בעיקר.

הפחד שלי הוא מבחילה ומהקאה שלי. אם מקיאים לידי או משהו כזה, אז זה סתם לא נעים. לא יכול להגיד
שאני בורח, נגעל או מתחיל להרגיש בחילה בעצמי.
נראה לי שזה יותר איזשהו סוג של שילוב בין קלסטרופוביה ובעיה במנגנון הווסטיבולרי, שעם הזמן גם
התפתחו אלמנטים חרדתיים...


לא נסעתי בתחבצ בארץ מאז שהוצאתי רשיון. גם בצבא. אם היו מקרים של הסעות שלא היה ניתן להתחמק מהן הייתי מבלה אותן בפאניקה.

אצלי זה ד"א רק אצל אחרים. לא הקאתי מאז שאני יכול לזכור אירועים באופן כללי, אז אין לי מושג איך אגיב אם זה יקרה. חברים שלי פיתחו תיאוריה שכשאקיא בעצמי זה יעבור. לא מתכוון לבחון את זה.

עוד משהו שחשוב להבהיר- זה לא גועל מקיא, זה ממש פחד.

הזוי לחשוב על פחד מקיא אבל קראתי על זה וזה נשמע כמו חוסר אונים מזעזע, פוביות זה שיט רציני

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 01:07

ממש מעניין. תודה ששיתפתם.

כרמל, אצלי יש הבדל מאוד ברור בין מקום שאפשר להתבודד בו (שירותים נניח), לבין מקום שלא.
אם נבודד שניה את האלמנט הפיזיולוגי של המנגנון הוסטיבולרי, אז רק עצם הידיעה, שאם חלילה ארגיש לא טוב,
אוכל להיכנס לדקה ולהתנתק מהעולם, עושה את כל ההבדל.

אני גם באופן אישי לא מקיא בשום צורה ואופן. הפעם האחרונה היתה לפני כמה שנים, שכנראה שאכלתי
משהו לא טוב, וזה פשוט יצא... זאת היתה אחת התחושות הקשות ביותר.

מצד שני, כשהבת שלי או אשתי מקיאות, זה לא ממש מזיז לי בקטע של פחד, אז כנראה שאין לי את אותו
הדבר כמו אצלכם (וזה כולל כמובן גם את זה שאני צריך בדר"כ לנקות את החוויה הזאת...).

אור, יש קטע מצחיק כזה שבו אתה מקנא בכל אדם אחר כי אתה בטוח שהוא/היא לא סובלים מחרדות ושהחיים
שלהם דבש...

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 01:12

חייבים להעביר את השיחה הזאת לת'רד אחר. פליקס כבר עומד על כסא עם חבל על הצוואר.

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 01:12

jol9 כתב:ממש מעניין. תודה ששיתפתם.

כרמל, אצלי יש הבדל מאוד ברור בין מקום שאפשר להתבודד בו (שירותים נניח), לבין מקום שלא.
אם נבודד שניה את האלמנט הפיזיולוגי של המנגנון הוסטיבולרי, אז רק עצם הידיעה, שאם חלילה ארגיש לא טוב,
אוכל להיכנס לדקה ולהתנתק מהעולם, עושה את כל ההבדל.

אני גם באופן אישי לא מקיא בשום צורה ואופן. הפעם האחרונה היתה לפני כמה שנים, שכנראה שאכלתי
משהו לא טוב, וזה פשוט יצא... זאת היתה אחת התחושות הקשות ביותר.

מצד שני, כשהבת שלי או אשתי מקיאות, זה לא ממש מזיז לי בקטע של פחד, אז כנראה שאין לי את אותו
הדבר כמו אצלכם (וזה כולל כמובן גם את זה שאני צריך בדר"כ לנקות את החוויה הזאת...).

אור, יש קטע מצחיק כזה שבו אתה מקנא בכל אדם אחר כי אתה בטוח שהוא/היא לא סובלים מחרדות ושהחיים
שלהם דבש...


כן, פיתחתי מן הרגל הזה בשנים האחרונות שלמרות שלמדתי את הגוף שלי ממש טוב ואני יודעת ממה אני צריכה לדאוג וממה לא, אם אני נכנסת למצב של פאניקה, אני הולכת ומתיישבת בחדר המקלחת ליד האמבטיה כשהמים זורמים
אין לי מושג למה זה מרגיע אותי, אולי כי אני מרגישה שאני מוכנה לכל תרחיש

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 01:15

MaccabiTA כתב:
MTA2311 כתב:
jol9 כתב:רגע... אם לא מפריע לכם, בואו נפתח את זה שניה.

אור, אתה משתמש בתחבורה ציבורית?
כרמל, איך הסתדרת בצבא? ואיך לעזאזל אין לך רשיון עם הפוביה הזאת?

אני אספר לכם קצת על שלי...
כשהייתי קטן הייתי חוטף מדי פעם בחילות בנסיעות, ולפעמים גם מקיא. אמא שלי היתה נותנת לי כדור
לפני נסיעות וזה היה עוזר לרוב.
לא זוכר שנמנעתי מטיולים ונסיעות, אבל בהחלט שנאתי את ההרגשה הזאת.

כשהתבגרתי זה עבר לחלוטין, ובצבא כבר לא סבלתי מזה בכלל.

כשהתחלתי ללמוד, בשלב כלשהו זה חזר וגם התחילו חרדות מזה.
לאחרונה זה קצת נרגע, ואני כן נוסע באוטובוסים במילואים בעיקר.

הפחד שלי הוא מבחילה ומהקאה שלי. אם מקיאים לידי או משהו כזה, אז זה סתם לא נעים. לא יכול להגיד
שאני בורח, נגעל או מתחיל להרגיש בחילה בעצמי.
נראה לי שזה יותר איזשהו סוג של שילוב בין קלסטרופוביה ובעיה במנגנון הווסטיבולרי, שעם הזמן גם
התפתחו אלמנטים חרדתיים...


לא נסעתי בתחבצ בארץ מאז שהוצאתי רשיון. גם בצבא. אם היו מקרים של הסעות שלא היה ניתן להתחמק מהן הייתי מבלה אותן בפאניקה.

אצלי זה ד"א רק אצל אחרים. לא הקאתי מאז שאני יכול לזכור אירועים באופן כללי, אז אין לי מושג איך אגיב אם זה יקרה. חברים שלי פיתחו תיאוריה שכשאקיא בעצמי זה יעבור. לא מתכוון לבחון את זה.

עוד משהו שחשוב להבהיר- זה לא גועל מקיא, זה ממש פחד.

הזוי לחשוב על פחד מקיא אבל קראתי על זה וזה נשמע כמו חוסר אונים מזעזע, פוביות זה שיט רציני


יש לי גם פוביה מלטאות וצפרדעים
פעם אשכרה התעוררתי בקפיצה כי חלמתי שסבתא שלי זרקה עליי איגואנה
ובקיבוץ גרנו באזור שכל פעם בחורף היו 800 אלף צפרדעים ולא יכולת להתחמק מזה, פשוט לא הסכמתי לצאת מהבית ברגע שהשמש שקעה


ד''א, קניתי לי חבילה של ארטיקים וגיליתי שאבא שלי אכל לי אחד, אז גם אם המטוס היה מתרסק היום, זה עדיין היה הדבר השני הנוראי ביותר שקרה בארץ

MaccabiTA כתב:וואו.. מדהים
זה כאילו צה"ל מספק safety word לפני שהוא אונס אותך, רק שלא מספרים לאף אחד מה הן, ואת מצאת אותן


אני יודעת, זה היה מבאס בזמנו כי לישראלים יש סדר חיים נורא ברור שכולל צבא, וזה גם היה בשיא הקמפיין נגד ''השתמטות'' אז נורא פחדתי, אבל זה היה מזל רציני בשבילי
אין מצב שהייתי מסתדרת שם

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 01:15

MTA2311 כתב:חייבים להעביר את השיחה הזאת לת'רד אחר. פליקס כבר עומד על כסא עם חבל על הצוואר.


אתה מציע לפתוח ת'רד לנושאים קטנים בשכונה?

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 01:17

jol9 כתב:
MTA2311 כתב:חייבים להעביר את השיחה הזאת לת'רד אחר. פליקס כבר עומד על כסא עם חבל על הצוואר.


אתה מציע לפתוח ת'רד לנושאים קטנים בשכונה?


זה רעיון טוב האמת. אני חושב שבשכונה אוף טופיק זה סבבה גם בת'רדים ייעודיים, אבל מניח שיש כאלה שזה מפריע להם גם פה.

נושאים שונים

19 אוגוסט 2016, 01:18

...

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 01:18

MTA2311 כתב:
jol9 כתב:
MTA2311 כתב:חייבים להעביר את השיחה הזאת לת'רד אחר. פליקס כבר עומד על כסא עם חבל על הצוואר.


אתה מציע לפתוח ת'רד לנושאים קטנים בשכונה?


זה רעיון טוב האמת. אני חושב שבשכונה אוף טופיק זה סבבה גם בת'רדים ייעודיים, אבל מניח שיש כאלה שזה מפריע להם גם פה.


לא חושבת שזה ביג דיל, הת'רד הזה לא מת אבל הוא לא שוקק חיים גם, אז אם נוצרה שיחה באופן אורגני (שגם תדעך באותו אופן), אפשר לתת לה להתרחש

Re: בארץ 3

19 אוגוסט 2016, 01:19

Holiday_Armadillo כתב:ד''א, קניתי לי חבילה של ארטיקים וגיליתי שאבא שלי אכל לי אחד, אז גם אם המטוס היה מתרסק היום, זה עדיין היה הדבר השני הנוראי ביותר שקרה בארץ


זה חשוב שבזמנים כאלה ובמהלך דיונים כאלה נשאר בפרופורציות ולא נשכח מה חשוב באמת
פרסם תגובה