מוביל במספר הסלאמים , בהגעות לגמר , הגעות לחצי הגמר , מספר שבועות במקום הראשון , אליפויות סוף השנה ולא מוביל במאסטרסים .
יכול להיות שנדאל ודיוקו יעברו אותו בחלק מהשיאים , אני מסופק מאוד אם זה הולך לקרות .. נדאל בכלל יפרוש לפניו או יחד איתו לדעתי .
יוסי, אתה נותן פה נתונים לא רלוונטים, זה בדיוק מה שאני אומר, הוא היה בתקופה הכי יבשה שיש. מסכים ששלושתם כנראה הכי גדולים אי פעם? אתה יכול למצוא נתון כמה זכיות בסלאמים יש לכל אחד כשהוא עובר בדרך לפחות אחד מהשניים? אני כמעט בטוח שפדרר אחרון. חוץ מזה שנולה ביתרון במצ׳אפ על שניהם (בפער קטן יש לומר) ונדאל ביתרון (גדול) על פדרר.
בסופו של דבר כל הגדולים חוו את זה. נדאל חווה את זה הכי הרבה, ובגלל זה הקריירה שלו היתה הכי רכבת הרים עד עכשיו, אבל גם לפדרר היו חורים שחורים, גם למארי, והנה עכשיו נובאק מצטרף.
עכשיו אחרי שההתלהבות קצת נרגעה צריכים להגיד את האמת. העונה הזאת אמנם מתאפיינת בחזרה לגדולה של נדאל ופדרר וסביר להניח שאחד מהם גם יסיים במקום הראשון בסופה. אבל כל זה לא היה מתאפשר אילולא הפציעות והירידה הכוללת ברמה בעיקר של השחקנים החזקים ביותר - נובאק, מארי וסטאן.
לרפא היתה דרך נוחה מאוד בארה"ב ולפדרר בווימבלדון. בפריז לרפא היתה דרך סבירה, אבל בכושר שלו, זה כנראה לא היה משנה מי היה נופל בדרך, והיחיד שבאמת שרד טורניר קשה מאוד הוא פדרר באוסטרליה.
קרוב לוודאי שבעונה הבאה הדברים יתאזנו. מארי ונובאק יחזרו מפציעות, סטאן, נישיקורי והצעירים ימשיכו לזנב, ויהיה קשה מאוד לחזור על ההישג הזה גם לרפא וגם לרוג'ר.
בכל מקרה, אחרי עונת 2017 אפשר להגיד שהשניים בודדו את עצמם משאר הטניסאים בעבר ובהווה והם נמצאים בליגה נפרדת ומיוחדת משלהם, כגדולי הענף.
jol9 כתב:עכשיו אחרי שההתלהבות קצת נרגעה צריכים להגיד את האמת. העונה הזאת אמנם מתאפיינת בחזרה לגדולה של נדאל ופדרר וסביר להניח שאחד מהם גם יסיים במקום הראשון בסופה. אבל כל זה לא היה מתאפשר אילולא הפציעות והירידה הכוללת ברמה בעיקר של השחקנים החזקים ביותר - נובאק, מארי וסטאן.
לרפא היתה דרך נוחה מאוד בארה"ב ולפדרר בווימבלדון. בפריז לרפא היתה דרך סבירה, אבל בכושר שלו, זה כנראה לא היה משנה מי היה נופל בדרך, והיחיד שבאמת שרד טורניר קשה מאוד הוא פדרר באוסטרליה.
קרוב לוודאי שבעונה הבאה הדברים יתאזנו. מארי ונובאק יחזרו מפציעות, סטאן, נישיקורי והצעירים ימשיכו לזנב, ויהיה קשה מאוד לחזור על ההישג הזה גם לרפא וגם לרוג'ר.
בכל מקרה, אחרי עונת 2017 אפשר להגיד שהשניים בודדו את עצמם משאר הטניסאים בעבר ובהווה והם נמצאים בליגה נפרדת ומיוחדת משלהם, כגדולי הענף.
jol9 כתב:עכשיו אחרי שההתלהבות קצת נרגעה צריכים להגיד את האמת. העונה הזאת אמנם מתאפיינת בחזרה לגדולה של נדאל ופדרר וסביר להניח שאחד מהם גם יסיים במקום הראשון בסופה. אבל כל זה לא היה מתאפשר אילולא הפציעות והירידה הכוללת ברמה בעיקר של השחקנים החזקים ביותר - נובאק, מארי וסטאן.
לרפא היתה דרך נוחה מאוד בארה"ב ולפדרר בווימבלדון. בפריז לרפא היתה דרך סבירה, אבל בכושר שלו, זה כנראה לא היה משנה מי היה נופל בדרך, והיחיד שבאמת שרד טורניר קשה מאוד הוא פדרר באוסטרליה.
קרוב לוודאי שבעונה הבאה הדברים יתאזנו. מארי ונובאק יחזרו מפציעות, סטאן, נישיקורי והצעירים ימשיכו לזנב, ויהיה קשה מאוד לחזור על ההישג הזה גם לרפא וגם לרוג'ר.
בכל מקרה, אחרי עונת 2017 אפשר להגיד שהשניים בודדו את עצמם משאר הטניסאים בעבר ובהווה והם נמצאים בליגה נפרדת ומיוחדת משלהם, כגדולי הענף.
יש הסבר למה שקרה לנובאק? סתם ירידה מנטלית גדולה?
נובאק פצוע. זה גם בא יחד עם ירידה מסויימת בכושר וכנראה גם שחיקה מנטלית.
הסיכוי שנובאק יחזור לשלוט בטניס בשנתיים הקרובות הוא גבוהה מאוד לדעתי.
למי שלא מכיר, ורוצה לראות שחקן טופ בפעולה, מאוד מומלץ לראות את דולגופולוב. אמנם הוא לא נמצא בשיא הדירוג שלו, אבל מדובר באחד השחקנים המעניינים, המוכשרים והבלתי צפויים בסבב.
בשיאו היה במקום ה-13 בעולם, ואם הברגים בראש היו מחוברים היטב, היה מגיע גבוה יותר.
הקפטן של נבחרת אוקראינה הוא אנדריי מדבדב. שחקן נהדר בשיאו, מחזיק ב-4 תארי מאסטרס ופיינליסט של הרולאן גארוס.
חייב להגיד שהמגרש ברמת השרון נראה כמגרש שלגמרי יכול לארח טורניר 250 ואפילו 500. נראה מגרש ברמה. לפני כמה שנים היה אמור להיערך שם טורניר רשמי מסדרת ה-250, אבל צוק איתן גרם לביטולו, ומאז לא קרה עם זה כלום.
מקווה שבשנים הקרובות נוכל להתחיל לארח כאן טורניר בינלאומי חשוב, שיביא לכאן טניסאים מהטופ 20 בעולם. זה חובה בשביל לקדם את הענף קדימה.
כולי תקווה שהטניסאית הגדולה בהיסטוריה תחזור לשחק ולזכות בתארים הגדולים. הטניס הנשי חייב אותה, ועכשיו עם החזרה של שראפובה, ועם הכוחות החדשים שעולים, אולי נחזור לראות רמה גם בטניס הנשים.
בימים אלה מתקיים בפראג לראשונה טורניר מעניין מאוד שמשתתפים בו כל הכוכבים הגדולים (הכשירים) בעולם. הטורניר התחלק ל-2 קבוצות - קבוצת אירופה (כוללת את נדאל, פדרר, ברדיץ' ועוד כמה כוכבים צעירים) וקבוצת שאר העולם (בעיקר כוללת חבורה של צעירים מעולים, ואת איזנר וקוורי).
3 דברים מעניינים ששמתי אליהם לב: 1 - לא מדובר בטורניר ראווה, למרות שגם אין כאן נקודות דירוג. כלומר, השחקנים באו לנצח 2 - פיצ'רים של צילום של משחק טניס שלא ראיתי מקודם. למשל מצלמה על הכובעים של הball boys, מצלמה על הרשת וכד'. מעבר לזה איכות הצילום היא נדירה. 3 - בניגוד למשחקי טניס רגילים, בהם הטניסאים נמצאים בבועה של עצמם, כאן יש קבוצה, ויש קפטנים (מקנרו ובורג). תארו לעצמכם, מה זה מבחינת טניסאי צעיר כמו זברב (למרות שהוא מס' 4 בעולם) לשבת בין המשחקונים ולקבל הכוונות מביורן בורג, נדאל ופדרר. זה אדיר.
2 הטניסאים הגדולים בהיסטוריה בעלי 35 תארי גראנד סלאם ביחד, משתפים פעולה באותו צד של הרשת במשחק זוגות היסטורי. לא מתואמים לגמרי, אבל כל כך יפה לראות את התשוקה ואת הרצון לנצח.
מה שיותר מדהים מהכל, זה שמדובר באחת מהיריבויות הספורטיביות הגדולות בכל הזמנים, והם עדיין הצליחו לשמור עליה נקיה לחלוטין. גם פה, מחייכים, מפרגנים, 0 אגו.