לימודים, בחירת קריירה ופסיכומטרי

[התנין]

העניין הוא שהרבה יותר קל למצוא אנשים שמוציאים 100 בתנ"ך והיסטוריה מאשר 90+ בחמש יחידות מתמטיקה. תחשוב על כך.

[החציל האצטקי]

בשלוף- אימון כדורסל, תקשורת, פסיכולוגיה.

להגיד שאני רוצה לעסוק בתחומים האלה ורואה את עצמי מתפרנס מהם בכבוד? לא יודע.

[roy1000]

אה יפה, מקווה שתצליח

לגבי שירותי הביטחון, זה באמת מובן שאפשר להיות שם בoverload
בכל אופן נראה לי שחברה איכותיים יכולים להסתדר יפה במוסד, ואולי גם בתפקידים מעניינים מאוד

אני בזמנו חשבתי על זה קצת, דווקא מתוך ההייטק

יש הטבות, אבל תיקח בחשבון שהמשכורת היא בערך חצי ממה שאתה מרוויח עכשיו.

[roy1000]

חציל, אני אגיד לך את זה בצורה הכי ישירה - אם אין לך הורים אמידים, אני חד-משמעית מציע לך ללכת לכיוון של הנדסה (ועדיף בטכניון). כשאני מסתכל על חברים שלי בוגרי טכניון אחרי 10-15 שנה, הם הצליחו הרבה יותר מאלו שהלכו למסלולים אחרים. כמעט כולם הגיעו למשכורות של למעלה מ- 35 לחודש, חלקם עשו אקזיטים (לא ענקיים, אבל נחמדים) והם גם לא קורעים את התחת כמו שותפים במשרד עורכי דין שמרווייחים דומה.

ללכת לכיוון של תקשורת זו טעות. אין שום חסמי כניסה לתחום הזה וזו מלחמה יומיומית עם אנשים שאוכלים אותך. פסיכולוגיה זה מסלול של 10 שנים ושכר רעב. אחותי פסיכולוגית קלינית ואם היא לא הייתה נשואה לאיש הייטק די מצליח, היא בחיים לא הייתה יכולה לקיים את עצמה עד גיל 45.

[החציל האצטקי]

חציל, אני אגיד לך את זה בצורה הכי ישירה - אם אין לך הורים אמידים, אני חד-משמעית מציע לך ללכת לכיוון של הנדסה (ועדיף בטכניון). כשאני מסתכל על חברים שלי בוגרי טכניון אחרי 10-15 שנה, הם הצליחו הרבה יותר מאלו שהלכו למסלולים אחרים. כמעט כולם הגיעו למשכורות של למעלה מ- 35 לחודש, חלקם עשו אקזיטים (לא ענקיים, אבל נחמדים) והם גם לא קורעים את התחת כמו שותפים במשרד עורכי דין שמרווייחים דומה.

ללכת לכיוון של תקשורת זו טעות. אין שום חסמי כניסה לתחום הזה וזו מלחמה יומיומית עם אנשים שאוכלים אותך. פסיכולוגיה זה מסלול של 10 שנים ושכר רעב. אחותי פסיכולוגית קלינית ואם היא לא הייתה נשואה לאיש הייטק די מצליח, היא בחיים לא הייתה יכולה לקיים את עצמה עד גיל 45.

שמע, אני מבין מאוד את האמירה שלך. למזלי, אני בא ממשפחה אמידה. אני חושב שגם אפשר היה להבין את זה בין השורות (או הטיסות)...
אני לא רוצה שזה יתפוס יותר מדי משקל בהחלטות שלי, אבל מן הסתם זה מאפשר לי לחשוב יותר ברצינות גם על כיוונים אחרים.

בגדול- אני גם ממש לא מתכנן להיות פסיכולוג, אלא יותר מסוקרן ללמוד את זה.
מחשבים זה תחום שאני מאמין שיכול להיות לי די מעניין ואצליח בו לא רע- השאלה לאיזה ערוצים אני יכול ללכת משם. לכתוב קוד בחדר כל החיים נשמע לי נורא מדכא.

[roy1000]

הרוב המוחלט של האנשים שאני מכיר, לא כותבים קוד ועוברים לתפקידי ניהול אחרי 10 שנים (או פחות). יוני בטח מכיר את זה קצת יותר טוב.

אם יש לך משפחה שיכולה לקנות לך דירה, אז באמת אתה יכול לוותר על השיקול הכלכלי וללכת ללמוד משהו שמעניין אותך. במקרה כזה, אני ממש לא ממליץ ללמוד בטכניון, אלא במקום אחר (אוניברסיטה או אפילו הבינתחומי).

ככה או ככה, לתחום התקשורת לא הייתי הולך אלא אם כן יש לך קשרים שיכולים לסדר לך עבודה. התחום הזה הוא ג'ונגל מוחלט.

[jol9]

אור, יש לי שאלה אליך
למה אתה לא חושב על קריירה בתחום היחב"ל, למשל לעשות את קורס הצוערים של משרד החוץ
או מצד שני לנות לכיוון משרד הביטחון, שב"כ, מוסד,..

נשמע לי כמו כיוונים מעניינים מאוד לקריירה

קורס צוערים זה משהו שאני שוקל ברצינות, אבל בשביל זה צריך לפחות תואר ראשון. גם המיונים קשים ביותר.
לגבי קריירה בטחונית- כרגע אני בoverload של מודיעין. היו לי לא מעט הצעות אחרי השחרור מגופים שונים, אבל לא הייתי מסוגל מנטאלית. תחום תובעני ביותר...

אה יפה, מקווה שתצליח

לגבי שירותי הביטחון, זה באמת מובן שאפשר להיות שם בoverload
בכל אופן נראה לי שחברה איכותיים יכולים להסתדר יפה במוסד, ואולי גם בתפקידים מעניינים מאוד

אני בזמנו חשבתי על זה קצת, דווקא מתוך ההייטק

אם זה עדיין מעניין אותך דבר איתי. מכיר שם כמה אנשים שיוכלו לעזור.

תודה
האמת שאם רגע מנקים את הרומנטיקה של העניין, אני צריך לחשוב מה אני רוצה ויכול לעשות.
כרגע בכל אופן זה פחות רלוונטי, כי אני רק חצי שנה בתפקיד החדש שלי. נראה לי שצריך לפחות איזה שנתיים-שלוש

האמת שאני מת לעבוד באיזה סטארטאפ, אולי גם דוקטורט בחו"ל בא בחשבון
קשה לי מאוד לנחש מה יהיה בעוד 4-5 שנים

[jol9]

קודם כל- תודה רבה.

הנחת היסוד שלך היא שאני רוצה למצוא את העיסוק המכניס ביותר ואני לא בטוח שזה המצב אצלי.
כלומר, ברור שאני מאוד רוצה למצוא עיסוק מניב כמה שיותר, אבל אני שם בחשיבות עליונה את עניין ההנאה וקורת הרוח- לפני הכל.
אני גם מאמין שאני יכול להצליח בהרבה תחומים. כל הציונים שלי בבית ספר היו מעל 90. גם בהיסטוריה ותנ״ך שעניינו לי ת׳שק ביצים, אבל היה לי תחת לשבת ללמוד.

הנקודה היא שאני לא יכול להגיד שאני מחובר לאיזשהו מקצוע באופן מיוחד. יצא לי גם ללכת ליום פתוח בת״א ויצאתי משם רק עם תחושת קבס (זה היה מיד עם השחרור, אמנם).

אני לא נמשך באופן מיוחד למתמטיקה, עם כל זה שזה היה המקצוע שהשקעתי בו הכי הרבה.
תמיד אהבתי מחשבים, בעיקר כי זה הלך לי נורא בקלות וכמעט ולא ישבתי ללמוד.
הכי אהבתי את הספורט אבל הכיוונים שלי בעולם הזה הם לא באמת ברורים, ולקרוא למגמת ספורט בתיכון לימודים זה גם כן סוג של בדיחה...
הנדסה? לא יודע, בתגובה הראשונית, אני מקבל אנטי.

יצא לי לדבר על הנושא עם הרבה בני משפחה שלי לאחרונה.
בגדול ייעצו לי ללכת לעשות מה שאני אוהב (כאמור- לא באמת יודע), ואם אני לא סגור על מה אני אוהב- ללכת על משהו שמסקרן אותי לפחות- סתם בשביל לפתוח את הראש.

מה אתם אומרים?

יש לי שתי הצעות מנוגדות:
1 - הנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון. ישראל היא מעצמה בתחום, והבוגרים האלה מאוד נחשבים, מה גם שהתואר ייחודי לטכניון
הלימודים הם קשים ואפילו מאוד, אבל אם התחום מדבר אליך, נראה לי שווה לחשוב בכיוון
2 - למה לא רפואה? הנה הזדמנות לשנות קצת את העולם

[jol9]

אה יפה, מקווה שתצליח

לגבי שירותי הביטחון, זה באמת מובן שאפשר להיות שם בoverload
בכל אופן נראה לי שחברה איכותיים יכולים להסתדר יפה במוסד, ואולי גם בתפקידים מעניינים מאוד

אני בזמנו חשבתי על זה קצת, דווקא מתוך ההייטק

יש הטבות, אבל תיקח בחשבון שהמשכורת היא בערך חצי ממה שאתה מרוויח עכשיו.

חצי לא, אבל אני מניח שזה יהיה פחות. השכר בהייטק הוא לא מה שהיה
בכל מקרה, כמו שאמרתי לאור, זה כרגע פחות רלוונטי

[jol9]

הרוב המוחלט של האנשים שאני מכיר, לא כותבים קוד ועוברים לתפקידי ניהול אחרי 10 שנים (או פחות). יוני בטח מכיר את זה קצת יותר טוב.

אם יש לך משפחה שיכולה לקנות לך דירה, אז באמת אתה יכול לוותר על השיקול הכלכלי וללכת ללמוד משהו שמעניין אותך. במקרה כזה, אני ממש לא ממליץ ללמוד בטכניון, אלא במקום אחר (אוניברסיטה או אפילו הבינתחומי).

ככה או ככה, לתחום התקשורת לא הייתי הולך אלא אם כן יש לך קשרים שיכולים לסדר לך עבודה. התחום הזה הוא ג'ונגל מוחלט.

בהייטק יש שני מסלולי קריירה - ניהולי ומקצועי
התחום המקצועי הוא בסופו של דבר אנשים שהניהול לא מדבר אליהם, אבל הם כן חזקים וטכניים מאוד, ויכולים להיות מומחים בתחומים צרים
יותר או פחות.
צריכים להגיד שהתחום הניהולי הוא הרבה יותר מתגמל ונחשב, על אף שאת העבודה ה"אמיתית" עושים אלה שעובדים hands on

מה שכן, מי שבאמת מעוניין בניהול, וגם טוב בזה, יכול די מהר לשכוח את מה שלמד באוניברסיטה מבחינה מקצועית, ולהפוך להיות מנהל (שזה גם מקצוע).
אלה שמוכשרים, יכולים להתקדם די מהר

בישראל גם יש די הרבה אופציות, כמעט בכל דבר, ככה שלא חסר מבחר (וזה לא אומר שזה קל למצוא עבודה, כי זה לא, פשוט יש
לא מעט מקומות שונים ומשונים, והרבה עניין)

בגדול אני מסכים לגמרי עם רוי
הייטק זה תחום שוחק, אבל מתגמל, ובסופו של דבר העבודה היא לא כמו אצל רופאים או עורכי דין צעירים
סה"כ בשעה חמש וחצי, שש רוב האנשים כבר בדרך החוצה, אולי למעט סטארטאפים, ככה שאפשר גם לנהל חיי משפחה..
מה שכן, התחום הוא תובעני, הדברים מתפתחים כל הזמן, צעירים מגיעים כל הזמן ודוחקים את המבוגרים, והחשש הגדול של כולנו
הוא מה יהיה בגיל 45.

[התנין]

תקשיבו להם. אני לא פעם ולא פעמיים מוצא את עצמי עד השעות הקטנות של הלילה בהכנת תיק. למזלי אני מוצא בזה סיפוק.

[החציל האצטקי]

טוב- בעניין הזה, אני אגב כנראה בטראומה די רצינית מהשירות.
סיימתי לעבוד קבוע ב2-3 בלילה, הייתה לי מפקדת מהגהנום ששתתה לי את הדם... ואני אומר- NEVER AGAIN.
אני כן (מאוד) רואה את עצמי הולך לנהל בעתיד.

יוני- תודה, אבל אלו תחומים שאני פחות מתחבר אליהם.

[MTA2311]

תקשיבו להם. אני לא פעם ולא פעמיים מוצא את עצמי עד השעות הקטנות של הלילה בהכנת תיק. למזלי אני מוצא בזה סיפוק.

באיזה תחום אתה מתעסק?

[התנין]

דיני נזיקין וליטיגציה אזרחית.

[שמואל1]

העניין הוא שהרבה יותר קל למצוא אנשים שמוציאים 100 בתנ"ך והיסטוריה מאשר 90+ בחמש יחידות מתמטיקה. תחשוב על כך.

אתה מגזים בחשיבות הציון במתמטיקה.
מתמטיקה תיכונית היא כלום ושום דבר לעומת מתמטיקה באוניברסיטה.
אני מכיר אנשים שהוציאו 100 קבוע בבית ספר, אבל באוניברסיטה חטפו הלם וגירדו את העובר.
וגם ההפך- אנשים שישבו על 70-80 בתיכון אבל מפציצים באקדמיה.

[התנין]

העניין הוא שהרבה יותר קל למצוא אנשים שמוציאים 100 בתנ"ך והיסטוריה מאשר 90+ בחמש יחידות מתמטיקה. תחשוב על כך.

אתה מגזים בחשיבות של הציון במתמטיקה.
מתמטיקה תיכונית היא כלום ושום דבר לעומת מתמטיקה באוניברסיטה.
אני מכיר אנשים שהוציאו 100 קבוע בבית ספר, אבל באוניברסיטה חטפו הלם וגירדו את העובר.
וגם ההפך- אנשים שישבו על 70-80 בתיכון אבל מפציצים באקדמיה.

הכל עניין של סטטיסטיקה. אני מניח שסטטיסטית יש יותר סטודנטים מצליחים שבתיכון היו תותחי על במתמטיקה מאשר כאלה שבתיכון היו בינוניים במקרה הטוב. וקל וחומר לעומת תלמידים שעשו 3-4 יחידות בביה"ס.

[MTA2311]

דיני נזיקין וליטיגציה אזרחית.

כן, אבא שלי ליטיגטור וזה אכן תובעני מאוד.

[התנין]

אין ספק. בעיקר נדרש אופי מברזל.
אגב אם אביך עוסק בתחום ובמקרה הוא שותף או בעלים של משרד, אז מדובר בדחיפה גדולה עבורך. במצב כזה, אם כסף אינו מהווה בעיה, הייתי ממליץ לך ללמוד בבינתחומי, כי גם ככה מובטח לך מקום התמחות\עבודה עתידי. תעביר את התואר בכיף, בלי כל הלחץ (המיותר לטעמי) של ת"א, בר אילן וי-ם.

[שמואל1]

העניין הוא שהרבה יותר קל למצוא אנשים שמוציאים 100 בתנ"ך והיסטוריה מאשר 90+ בחמש יחידות מתמטיקה. תחשוב על כך.

אתה מגזים בחשיבות של הציון במתמטיקה.
מתמטיקה תיכונית היא כלום ושום דבר לעומת מתמטיקה באוניברסיטה.
אני מכיר אנשים שהוציאו 100 קבוע בבית ספר, אבל באוניברסיטה חטפו הלם וגירדו את העובר.
וגם ההפך- אנשים שישבו על 70-80 בתיכון אבל מפציצים באקדמיה.

הכל עניין של סטטיסטיקה. אני מניח שסטטיסטית יש יותר סטודנטים מצליחים שבתיכון היו תותחי על במתמטיקה מאשר כאלה שבתיכון היו בינוניים במקרה הטוב. וקל וחומר לעומת תלמידים שעשו 3-4 יחידות בביה"ס.

אולי, אבל לא הייתי ממליץ למישהו ללכת להנדסה רק בגלל הציון שהוא קיבל בתיכון, שלא משקף דבר לגבי ההצלחה העתידה שלו באוניברסיטה
כי שוב, מדובר במתמטיקה ברמה אחרת לגמרי שלא דומה בכלום למה שלומדים בבית הספר.

דרך אגב, נאמר כן שתואר במדעי המחשב פחות נחשב מהנדסה. אז שתדעו, מדעי המחשב=הנדסת תוכנה ואת זה אני אומר מידיעה.

[MTA2311]

אין ספק. בעיקר נדרש אופי מברזל.
אגב אם אביך עוסק בתחום ובמקרה הוא שותף או בעלים של משרד, אז מדובר בדחיפה גדולה עבורך. במצב כזה, אם כסף אינו מהווה בעיה, הייתי ממליץ לך ללמוד בבינתחומי, כי גם ככה מובטח לך מקום התמחות\עבודה עתידי. תעביר את התואר בכיף, בלי כל הלחץ (המיותר לטעמי) של ת"א, בר אילן וי-ם.

שותף במשרד די גדול.
גם הוא טוען שהלחץ בלימודי התואר הראשון היום הוא מיותר ברובו.
העניין היחיד מבחינתי הוא תחושת ההישג בסיום התואר במוסד נחשב יותר. נאיבי, אני יודע.