בארץ 5 (העיירה מפולגת)

[MTA2311]

מתכון?

אין בזה אבקת חלבון, שיבולת שועל או קמח מלא

נא לא לערב שיבולת שועל עם אבקת חלבון, בתודה מראש

יש לי כל כך הרבה מה ללמד אותך ילד

אני אגיד לך מה ההבדל-שיבולת שועל זה טעים באופן כללי. כלומר, אפשר לאכול את זה ולהנות. אבקת חלבון זה לאנשים שרוצים לעשות בה שימוש כדי להתנפח או משהו. אף אחד לא קם בבוקר ואומר "אולי סתם ככה, בשביל הפאן, אבקת חלבון?"

לא, אנשים עושים בה שימוש כשהם רוצים לאכול עוד חלבון. זה כמו להגיד שאנשים אוכלים סטייק או חזה עוף בשביל להתנפח. אין לזה שום אפקט כזה.

ובלי קשר, זה טעים ודייסה עם אבקת חלבון זה מושלם. בא לי שתנסה.

[yanay21]

אין בזה אבקת חלבון, שיבולת שועל או קמח מלא

נא לא לערב שיבולת שועל עם אבקת חלבון, בתודה מראש

יש לי כל כך הרבה מה ללמד אותך ילד

אני אגיד לך מה ההבדל-שיבולת שועל זה טעים באופן כללי. כלומר, אפשר לאכול את זה ולהנות. אבקת חלבון זה לאנשים שרוצים לעשות בה שימוש כדי להתנפח או משהו. אף אחד לא קם בבוקר ואומר "אולי סתם ככה, בשביל הפאן, אבקת חלבון?"

לא, אנשים עושים בה שימוש כשהם רוצים לאכול עוד חלבון. זה כמו להגיד שאנשים אוכלים סטייק או חזה עוף בשביל להתנפח. אין לזה שום אפקט כזה.

ובלי קשר, זה טעים ודייסה עם אבקת חלבון זה מושלם. בא לי שתנסה.

מכיוון ואתה אחד הפחות שנואים עליי, אני אנסה, באמא. איפה קונים את השיט הזה?

[jol9]

אתם מזיינים את הת'רד עם החלבונים שלכם.

[Holiday_Armadillo]

אתם מזיינים את הת'רד עם החלבונים שלכם.

אתה התחלת

סתם, בואו נעבור

[MTA2311]

נא לא לערב שיבולת שועל עם אבקת חלבון, בתודה מראש

יש לי כל כך הרבה מה ללמד אותך ילד

אני אגיד לך מה ההבדל-שיבולת שועל זה טעים באופן כללי. כלומר, אפשר לאכול את זה ולהנות. אבקת חלבון זה לאנשים שרוצים לעשות בה שימוש כדי להתנפח או משהו. אף אחד לא קם בבוקר ואומר "אולי סתם ככה, בשביל הפאן, אבקת חלבון?"

לא, אנשים עושים בה שימוש כשהם רוצים לאכול עוד חלבון. זה כמו להגיד שאנשים אוכלים סטייק או חזה עוף בשביל להתנפח. אין לזה שום אפקט כזה.

ובלי קשר, זה טעים ודייסה עם אבקת חלבון זה מושלם. בא לי שתנסה.

מכיוון ואתה אחד הפחות שנואים עליי, אני אנסה, באמא. איפה קונים את השיט הזה?

אתה באמת אח יקר אבל אין לך מה לקנות. זה יקר.

באמא שלי שאני בא לירושלים ומכין לך.

[MTA2311]

אתם מזיינים את הת'רד עם החלבונים שלכם.

זה שכונה, מותר. אל תגזים.

[jol9]

אתם מזיינים את הת'רד עם החלבונים שלכם.

זה שכונה, מותר. אל תגזים.

גם נכון. פשוט את כבר, אז תזיינו אותו במשהו מעניין, ולא בשיט הזה.

[שועל]

מה שועל?

[Holiday_Armadillo]

אתם מזיינים את הת'רד עם החלבונים שלכם.

זה שכונה, מותר. אל תגזים.

גם נכון. פשוט את כבר, אז תזיינו אותו במשהו מעניין, ולא בשיט הזה.

את

[LIAV10]

(שמואל יודע בעל פה)

[MTA2311]

נשבע שאני לא הייתי כל כך מטומטם בגיל 18

[yanay21]

מדהים. דווקא אלו האנשים שכל היום מדברים על צה"ל, וחיילים, וכבוד לאומי וכל זה. והמחשבה שלהם כל כך מעוותת, שהם מאמינים שהמוסדות האלו נגנבו מתחת לאפם, היישר לידיה של קרן החדשה לישראל, שמממנת את גדי אייזנקוט. אני מקווה שהם ישתמטו, קצת סדר בשורות

[LIAV10]

חחחח נו באמת: https://m.facebook.com/story.php?story_ ... 3893640056

[yanay21]

חחחח נו באמת: https://m.facebook.com/story.php?story_ ... 3893640056

אותי הם שיכנעו

[felix_r]

"כולנו אלאור אזריה" מאת: ד"ר דרור אידר

ביולי 88' תקף מחבל את החייל יוסי הדסי שהתגייס אף שלושה חודשים קודם לכן. יוסי נאבק אתו והצליח להורגו. הוא קיבל על כך תעודת הוקרה מקצין הנדסה ראשי. אז החל מסע צייד תקשורתי בגיבוי השמאל הצדקני שהאשים את החייל ברצח. ב30 במאי 89' הוא התאבד.

באותו שבוע, פרסמה המשוררת נעמי שמר מודעה ב"ידיעות אחרונות" של יום שישי, שנכתב בה: "כולנו יוסי הדסי. החייל יוסי הדסי הרג את תוקפו וכעבור שנה התאבד. לא רק יוסי הדסי התאבד, מדינת שלמה מתאבדת. מדינה שלמה עומדת על נפשה, שעה שחוקריה, שוטריה ומשורריה משגעים אותה ומשכנעים אותה שהיא זאב טורף, גוליית ומפלצת. האינתיפאדה היא מבוא ותירוץ להשמדת ישראל. כולנו יוסי הדסי".

גורלו של יוסי נגע בי. והאומץ שנעמי שמר אף הוא נגע בי. נעמי פרסמה זאת לאחר עשור של התקפות פרועות על יצירותיה ועל שירתה. נזכיר רק את פשקוויל השנאה בן 70 העמודים של פרופ' דן מירון, "זמירות מארץ להד"ם", שעשה כל מה שחוקר ברמתו ובשיעור קומתו של מירון יכול לעשות כדי לחסל את הקריירה של שמר שהואשמה בימניות יתר. במשך שנים התנוסס גזיר העיתון הזה על מכתבתי. עד שעברתי דירה ועוד דירה והמסמך אבד. אבל זכרתי אותו על פה.

נזכרתי במסמך הזה כשפרצה פרשת אלאור אזריה. על גבו השחוח של החייל הצעיר הזה העמסנו את בעיות החברה הישראלית, המחלוקת העקובה מפולמוס בין שמאל לימין והסכסוך בן מאת השנים בינינו לשכנינו. אולי זאת רק אסוציאציה פרועה. אבל אלאור עזריה התערב אצלי עם יוסי הדסי. גם מנגנון ההתאבדות הלאומי שהופעל במסווה מוסרי. ולא, אינני טוען שאזריה פעל נכון. אינני יודע כיצד אני הייתי פועל במצבו. גם אינני סבור שהוא גיבור. ברור לי שהוא לא רוצח, וכך כתבתי עם בתחילת הפרשה. מכל מקום, בוודאי שלא היה צריך להעמידו לדין אלא לסגור זאת בתוך היחידה באמצעות דין משמעתי. לבטח לא להפיל עליו את יחסי החוץ של ישראל ואת כל הקוד המוסרי של צה"ל ושלל דיונים שלא נגעו בו אלא השתמשו בו. נזכור: אלאור אזריה הרג מחבל בן מוות שכנראה היה מת בכל מקרה. הטירוף סביבו קשור להטרפה ולפוליטיזציה הארורה של השיח הציבורי אצלנו.

כמו יוסי הדסי, גם אלאור אזריה מגיע ממשפחה פשוטה שההתעניינות התקשורתית יוצאת הדופן והצדקנות חסרת הפשרות של חלקים בתוכנו, נפלה עליה כרעם ביום בהיר ואיימה למוטט אותה. מידת החמלה כלפיהם לא ננקטה לא אצל יוסי הדסי ז"ל ולא, להבדיל, אצל אלאור אזריה יבדל"א. בהבדל אחד: בניגוד למצב בסוף שנות ה-80, הפעם הרשתות החברתיות יכלו לתת סעד ותמיכה לאלאור, שנמנעו אז מיוסי הדסי ז"ל. גם זאת נחמה.

אינני יודע מה יהיה גזר הדין, אבל אם אז לא הצלחנו לעזור ליוסי הדסי ז"ל, נוכל לומר היום בפה מלא: כולנו אלאור אזריה.

[roy1000]

אלאור עזריה ירה בבנאדם ששכב על הקרקע במשך 11 דקות, בלי שום סיבה נראית לעין ובניגוד מוחלט לפקודות. הוא לא הגן על עצמו או על אף אחד אחר.

אני לא אלאור עזריה.

[roy1000]

הארץ לא נכנס אליי הביתה...

חבל. אתה מפסיד אחלה כתבות. יש אצלנו הנחות לחברי סגל. רוצה שאני אסדר לך?

[RomanR]

"כולנו אלאור אזריה" מאת: ד"ר דרור אידר

ביולי 88' תקף מחבל את החייל יוסי הדסי שהתגייס אף שלושה חודשים קודם לכן. יוסי נאבק אתו והצליח להורגו. הוא קיבל על כך תעודת הוקרה מקצין הנדסה ראשי. אז החל מסע צייד תקשורתי בגיבוי השמאל הצדקני שהאשים את החייל ברצח. ב30 במאי 89' הוא התאבד.

באותו שבוע, פרסמה המשוררת נעמי שמר מודעה ב"ידיעות אחרונות" של יום שישי, שנכתב בה: "כולנו יוסי הדסי. החייל יוסי הדסי הרג את תוקפו וכעבור שנה התאבד. לא רק יוסי הדסי התאבד, מדינת שלמה מתאבדת. מדינה שלמה עומדת על נפשה, שעה שחוקריה, שוטריה ומשורריה משגעים אותה ומשכנעים אותה שהיא זאב טורף, גוליית ומפלצת. האינתיפאדה היא מבוא ותירוץ להשמדת ישראל. כולנו יוסי הדסי".

גורלו של יוסי נגע בי. והאומץ שנעמי שמר אף הוא נגע בי. נעמי פרסמה זאת לאחר עשור של התקפות פרועות על יצירותיה ועל שירתה. נזכיר רק את פשקוויל השנאה בן 70 העמודים של פרופ' דן מירון, "זמירות מארץ להד"ם", שעשה כל מה שחוקר ברמתו ובשיעור קומתו של מירון יכול לעשות כדי לחסל את הקריירה של שמר שהואשמה בימניות יתר. במשך שנים התנוסס גזיר העיתון הזה על מכתבתי. עד שעברתי דירה ועוד דירה והמסמך אבד. אבל זכרתי אותו על פה.

נזכרתי במסמך הזה כשפרצה פרשת אלאור אזריה. על גבו השחוח של החייל הצעיר הזה העמסנו את בעיות החברה הישראלית, המחלוקת העקובה מפולמוס בין שמאל לימין והסכסוך בן מאת השנים בינינו לשכנינו. אולי זאת רק אסוציאציה פרועה. אבל אלאור עזריה התערב אצלי עם יוסי הדסי. גם מנגנון ההתאבדות הלאומי שהופעל במסווה מוסרי. ולא, אינני טוען שאזריה פעל נכון. אינני יודע כיצד אני הייתי פועל במצבו. גם אינני סבור שהוא גיבור. ברור לי שהוא לא רוצח, וכך כתבתי עם בתחילת הפרשה. מכל מקום, בוודאי שלא היה צריך להעמידו לדין אלא לסגור זאת בתוך היחידה באמצעות דין משמעתי. לבטח לא להפיל עליו את יחסי החוץ של ישראל ואת כל הקוד המוסרי של צה"ל ושלל דיונים שלא נגעו בו אלא השתמשו בו. נזכור: אלאור אזריה הרג מחבל בן מוות שכנראה היה מת בכל מקרה. הטירוף סביבו קשור להטרפה ולפוליטיזציה הארורה של השיח הציבורי אצלנו.

כמו יוסי הדסי, גם אלאור אזריה מגיע ממשפחה פשוטה שההתעניינות התקשורתית יוצאת הדופן והצדקנות חסרת הפשרות של חלקים בתוכנו, נפלה עליה כרעם ביום בהיר ואיימה למוטט אותה. מידת החמלה כלפיהם לא ננקטה לא אצל יוסי הדסי ז"ל ולא, להבדיל, אצל אלאור אזריה יבדל"א. בהבדל אחד: בניגוד למצב בסוף שנות ה-80, הפעם הרשתות החברתיות יכלו לתת סעד ותמיכה לאלאור, שנמנעו אז מיוסי הדסי ז"ל. גם זאת נחמה.

אינני יודע מה יהיה גזר הדין, אבל אם אז לא הצלחנו לעזור ליוסי הדסי ז"ל, נוכל לומר היום בפה מלא: כולנו אלאור אזריה.

מסכים חלקית, אינני אלאור עזריה, לא חושב שהוא גיבור לעומת מה שרץ ברשת.
מה שהוא עשה היה מעשה אסור. אבל, הסיפור היה צריך להסגר בדין משמעתי בתוך הצבא,רחוק מכלי התקשורת. הבעיה היא הרצון שלנו לצאת צדיקים בפני העולם, שרק מחפש על מה לתקוף אותנו. ההתאבדות התקשורתית ההמונית הזאת לא משרתת שום אינטרס של המדינה

[roy1000]

איזה כלב זה...

טרול האינטרנט האולטימטיבי. אני לא מאמין שיש אנשים שנופלים לפרובוקציות הזולות שלו.

[MTA2311]

"כולנו אלאור אזריה" מאת: ד"ר דרור אידר

ביולי 88' תקף מחבל את החייל יוסי הדסי שהתגייס אף שלושה חודשים קודם לכן. יוסי נאבק אתו והצליח להורגו. הוא קיבל על כך תעודת הוקרה מקצין הנדסה ראשי. אז החל מסע צייד תקשורתי בגיבוי השמאל הצדקני שהאשים את החייל ברצח. ב30 במאי 89' הוא התאבד.

באותו שבוע, פרסמה המשוררת נעמי שמר מודעה ב"ידיעות אחרונות" של יום שישי, שנכתב בה: "כולנו יוסי הדסי. החייל יוסי הדסי הרג את תוקפו וכעבור שנה התאבד. לא רק יוסי הדסי התאבד, מדינת שלמה מתאבדת. מדינה שלמה עומדת על נפשה, שעה שחוקריה, שוטריה ומשורריה משגעים אותה ומשכנעים אותה שהיא זאב טורף, גוליית ומפלצת. האינתיפאדה היא מבוא ותירוץ להשמדת ישראל. כולנו יוסי הדסי".

גורלו של יוסי נגע בי. והאומץ שנעמי שמר אף הוא נגע בי. נעמי פרסמה זאת לאחר עשור של התקפות פרועות על יצירותיה ועל שירתה. נזכיר רק את פשקוויל השנאה בן 70 העמודים של פרופ' דן מירון, "זמירות מארץ להד"ם", שעשה כל מה שחוקר ברמתו ובשיעור קומתו של מירון יכול לעשות כדי לחסל את הקריירה של שמר שהואשמה בימניות יתר. במשך שנים התנוסס גזיר העיתון הזה על מכתבתי. עד שעברתי דירה ועוד דירה והמסמך אבד. אבל זכרתי אותו על פה.

נזכרתי במסמך הזה כשפרצה פרשת אלאור אזריה. על גבו השחוח של החייל הצעיר הזה העמסנו את בעיות החברה הישראלית, המחלוקת העקובה מפולמוס בין שמאל לימין והסכסוך בן מאת השנים בינינו לשכנינו. אולי זאת רק אסוציאציה פרועה. אבל אלאור עזריה התערב אצלי עם יוסי הדסי. גם מנגנון ההתאבדות הלאומי שהופעל במסווה מוסרי. ולא, אינני טוען שאזריה פעל נכון. אינני יודע כיצד אני הייתי פועל במצבו. גם אינני סבור שהוא גיבור. ברור לי שהוא לא רוצח, וכך כתבתי עם בתחילת הפרשה. מכל מקום, בוודאי שלא היה צריך להעמידו לדין אלא לסגור זאת בתוך היחידה באמצעות דין משמעתי. לבטח לא להפיל עליו את יחסי החוץ של ישראל ואת כל הקוד המוסרי של צה"ל ושלל דיונים שלא נגעו בו אלא השתמשו בו. נזכור: אלאור אזריה הרג מחבל בן מוות שכנראה היה מת בכל מקרה. הטירוף סביבו קשור להטרפה ולפוליטיזציה הארורה של השיח הציבורי אצלנו.

כמו יוסי הדסי, גם אלאור אזריה מגיע ממשפחה פשוטה שההתעניינות התקשורתית יוצאת הדופן והצדקנות חסרת הפשרות של חלקים בתוכנו, נפלה עליה כרעם ביום בהיר ואיימה למוטט אותה. מידת החמלה כלפיהם לא ננקטה לא אצל יוסי הדסי ז"ל ולא, להבדיל, אצל אלאור אזריה יבדל"א. בהבדל אחד: בניגוד למצב בסוף שנות ה-80, הפעם הרשתות החברתיות יכלו לתת סעד ותמיכה לאלאור, שנמנעו אז מיוסי הדסי ז"ל. גם זאת נחמה.

אינני יודע מה יהיה גזר הדין, אבל אם אז לא הצלחנו לעזור ליוסי הדסי ז"ל, נוכל לומר היום בפה מלא: כולנו אלאור אזריה.

מסכים חלקית, אינני אלאור עזריה, לא חושב שהוא גיבור לעומת מה שרץ ברשת.
מה שהוא עשה היה מעשה אסור. אבל, הסיפור היה צריך להסגר בדין משמעתי בתוך הצבא,רחוק מכלי התקשורת. הבעיה היא הרצון שלנו לצאת צדיקים בפני העולם, שרק מחפש על מה לתקוף אותנו. ההתאבדות התקשורתית ההמונית הזאת לא משרתת שום אינטרס של המדינה

זה לא יכול להיגמר רחוק מהתקשורת כשיש תמונות וסרטים מהאירוע.