Maccabikid כתב:jol9 כתב:גדעון סער הודיע על פרישה מפוליטיקה (פסק זמן) גם מתפקידו כשר הפנים וגם מהכנסת.
שמעתי היום את גילה גמליאל מדברת על זה שלגלעד ארדן הוצע תפקיד השגריר באו"ם, ושאם זה יקרה היא תמונה תחתיו.
מעניין מי יחליף את גדעון סער. סביר להניח שאיזשהו שר יקבל קידום (אולי סילבן) או שאולי מישהו כמו צחי הנגבי שביבי רוצה לקדם.
יכולה להיות גם איזשהי הצרכה שבה יקדמו איזשהו שר ממפלגה אחרת לתפקיד הנכסף, בתמורה לויתורים פוליטיים, למשל שלפיד יוותר על תכנית מע"מ 0 ויעביר
את אחד השרים שלו (למשל מאיר כהן) לתפקיד הבכיר יותר, ויעביר את משרד הרווחה למישהו מהליכוד
כמובן שיכול להיות שביבי ישמור את התפקיד לעצמו וישתמש בו כמנוף פוליטי לכשיחפוץ בכך.
יהיה מעניין בפוליטיקה בתקופה הקרובה גם בגלל הפרישה/ות המדוברות וגם בגלל התקציב.
כבר לא מעט זמן מדברים על המינוי של ארדן, ליברמן כשר החוץ ממנה אותו (בצעד ענייני לחלוטין, כמו שקרה עם כרמל שאמה, בלי שום קשר לפוליטיקה), וכך נכנס הבא בתור ברשימת הליכוד-ביתנו, שהוא איש של ליברמן, זה מוסיף לו עוד ח"כ והוא עובר ל13 חכים, הליכוד יורד ל18. עכשיו בגלל סער זה קורה בלי קשר לארדן, אז מעניין לראות מה יהיה עם זה, בכל אופן, דווקא את גדעון סער ממש אהבתי, חבל לי שפרש, מקווה שיחזור בקרוב. (אולי עם כחלון?)..
הרבה הרבה פוליטיקה יש כאן.
בכלל, זה משהו מטורף שאין מפלגה עם יותר מ-20 מנדטים (שזזה בסה"כ 16% מתמיכת הציבור). זה הזוי, אי אפשר למשול כך.
איזה ראש מדינה יכול למשול כשהוא יודע שהוא מייצג בפועל 16% מהציבור (וגם זה בקושי).
חייבים למצוא דרך להפריד בין ראש המדינה, לבין המלפגות, ולייצר איזשהו מנגנון אחר וחכם יותר. בניגוד למה שחשבתי אחרי הבחירות, ואחרי שהממשלה הושבעה, קשה לי לראות
איך ביבי יכול לנהל ממשלה כזאת לאורך זמן. מספיק שלאחד השותפים יש אינטרס לפרק, והעסק מתפרק בשניה.