roy1000 כתב:jol9 כתב:רוי, אני בכלל לא מתעסק עם שטחים. שטחים זה הדבר האחרון שמעניין אותי בהקשר הזה.
הם כרגע לא מוכנים לקבל שום הסכם - טוב להם, רע להם... שום דבר.
כנ"ל גם אנחנו.
אין שום טעם והגיון לנהל מו"מ לשלום ולהסכם עכשיו. אני לא דואג לזמן של הפוליטיקאים, אלא לזמן שלנו. במקום למשוך זמן
בנסיונות שווא של גברת ציפורה לקבל פרס נובל, כדאי שיפנימו את המציאות, וינסו לעשות איתה משהו.
בכל מקרה, הסכם שלום לא יהיה כאן, ויעבור לא מעט זמן עד שבכלל יהיה אפשר להתחיל לדבר על זה.
לא הבנתי לזמן של מי אתה דואג? במה מפריעים הדיבורים? אין הרבה מה לעשות עם המציאות חוץ מאיזו תוכנית חד-צדדית.
אני גם לא מאמין שהם מוכנים לקבל משהו, אבל הכתבה דיברה על הסכמות שכיבכול כן היו. אני מוכן לקנות את ההסכמות האלה אם הן אמיתיות.
יש בעיה עם לדבר ללא תכלית. לא הזמן שלהם, זה מה שמפריע לי, אלא שדיבורים ללא תכלית, סופם להסתיים במאבק צבאי לא פשוט.
זה היה אחרי הסכמי אוסלו של רבין ופרס, זה היה אחרי המו"מ המאוד מתקדם שניהל אהוד ברק, זה היה אחרי ההתנתקות
של אריק שרון וזה היה אחרי הנסיונות של אולמרט למכור חצי מדינה.
אני לא רוצה שגברת לבני תלטף את האגו המנופח של עצמה ותספר לכולם שהיא ממונה על המו"מ, כשהסיכוי שייצא מזה משהו חוץ ממלחמה
נוספת, הוא אפסי. ובעצם זה גם מה שקרה בצוק איתן.
אני אומר שסדר העדיפות צריך להשתנות. ראשית, מספיק עם המגלמונים סטייל גב' ציפורה. יש לישראל שר חוץ וראש ממשלה, והם מנהלים את
המדיניות שקשורה לעניין הזה.
שנית, המו"מ, לדעתי, לא צריך להתנהל על גבולות והסדר (קבע או זמני), אלא על נורמליזציה של יחסים, על קשרים כלכליים ובעיקר קשרים
ביטחוניים.
על בסיס של שקט, אפשר יהיה לעזור לפתח את הקשרים הכלכליים, ולשפר את החיים של הפלסטינאים, ואם לא יהיה שקט, ולא יהיה נסיון
אמיתי של כוחות הביטחון הפלסטינאים לתחזק את השקט, אז הקשרים הכלכליים מתבטלים ברגע.
אפשר למצוא כל מיני נוסחאות, שלא יכללו דיון על שטחים, פליטים, י-ם ונושאים נוספים, שאין שום סיכוי שאפשר יהיה להסכים עליהם.