מדינת היהודונים

[אורי]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4085601,00.html
מדינת הגנבים. להקיא על הזבלים שמנהלים אותה.
צריך לשרוף הכל ולבנות מחדש, כמה קלישאתי שזה נשמע. מדינה גזלנית, מושחתת שלא מאפשרת לאזרחים פשוטים לחיות בכבוד.
ארגון הפשע הגדול ביותר.

[yiffy]

אין מה לעשות, עובדי המדינה הם המטרה הכי קלה עבור ממשלות לקיצוצים והרעת תנאים - תמיד על מנת לסייע לבעלי הון שבד"כ לא עושים שימוש בכספים הללו כדי ליצור מקומות עבודה, אלא בעיקר לשמור בכיס שלהם.
אפשר להגיד תודה רבה לאידיאולוגיית ה"הון שמחלחל למטה" של ביבי ושטייניץ, אשר כבר הופרחה באקדמיות ברחבי העולם ככזו שלא משרתת אינטרסים של אף אחד חוץ מבעלי הון.

[אבי]

המדינה (לא רק מדינת ישראל) היא אכן סינדיקט פשע שעוסק בגניבת כספו של הציבור ובהתעמרות בלתי פוסקת באזרחים.
אמנם האנשים שמהם נלקח הכסף הם עובדים בסקטור הציבורי הפרזיטי והמנופח שמתקיים על חשבון משלם המיסים וגדל משנה לשנה כמו סרטן. אבל עדיין מדובר על שערוריה שדרך אגב יכולה להתרחש רק בארגונים ציבוריים מסורבלים שבהם יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל.
דרך אגב אם באוצר כל כך רוצים לסייע למפעלים במצוקה הם מוזמנים להוריד מיסים.

[אורי]

אבי, ישראל במיוחד היא אחת המדינות החמדניות והעושקות בעולם. המשכורות בריצפה ומנגד המחירים ברמה של מערב אירופה, כתוצאה ממסים לא פרופורציונלים.

[אבי]

אבי, ישראל במיוחד היא אחת המדינות החמדניות והעושקות בעולם. המשכורות בריצפה ומנגד המחירים ברמה של מערב אירופה, כתוצאה ממסים לא פרופורציונלים.

כל מדינה עושקת את האזרחים שלה, לא רק ישראל (מהסיבה הפשוטה שאין למדינה כסף משלה ואת הכסף היא צריכה לגנוב מהאזרחים שעוד טורחים לצאת לעבוד). אתה צודק בכך שהבעיה בישראל יותר חמורה מאחר וכאן יש כמות מאד גדולה של פרזיטים שאלרגים לעבודה (שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD). בתקציב המדינה 60 מילארד שקלים (!) בשנה הולכים ל"תשלומי העברה", כלומר קצבאות. את כל הדברים האלה משלם המיסים צריך לממן.

המחירים פה גבוהים לא רק בגלל המיסים. אלא גם בגלל מדיניות כלכלית פשיסטית שאחד המאפיינים שלה הוא פרוטקציוניזם, כלומר, מניעת תחרות מבחוץ באמצעות הטלת מכסים "כדי להגן" על תוצרת מקומית ("הגנה על חקלאות עברית", "תמיכה בתעשייה כחול-לבן" ועוד שטויות בסגנון). קח לדוגמא את עליית מחירי הקוטג' שעוררה סערה: על ייבוא גבינת קוטג' מוטל מכס בגובה עצום. יבוא גביע קוטג' של 250 גרם, לדוגמה, יחייב את היבואן בתשלום מכס בשיעור של 5.3 שקלים. משמעות הדבר היא שאפילו אם יהיה יבואן שימכור את הקוטג' המיובא במחיר עלות וללא רווח מחירו של הקוטג' המיובא במרכולים יהיה לפחות 10.5 שקל.
כאשר אין סכנת תחרות ממוצרים מיובאים, יכולות היצרניות להעלות מחירים ולציבור אין הרבה מה לעשות בנידון. לא פלא שיצרני החלב נלחצים ופונים לחלאות בממשלה, שרוקדים לפי החליל שלהם, כדי שימנעו יבוא מוצרי חלב מחו"ל.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4085743,00.html

באתר 'קו ישר' ישנו ניתוח מבריק של הסיבות למחיר הגבוה של מוצרים במשק וגם של הפתרון. מומלץ לקרוא.
http://www.kav.org.il/100994/b1166
"כדי להוריד את המחירים הפתרון הוא מאד פשוט: לבטל את כל מחסומי היבוא והמכסים לישראל. להפוך את ישראל לאזור סחר חופשי מלא.
כצעד שני,צריך לסגור לחלוטין את משרד המסחר והתעשייה, את משרד החקלאות ואת אגף המכס. צריך לבטל את כל החוקים שקובעים מחירים, מכסות, רישיונות, מענקים, סובסידיות, זיכיונות, או כל הגנה אחרת למוצר כלשהו, ליבואן או ליצרן. כולל את "חוק הדגל" של שלי יחימוביץ' שמחייב לקנות דגלי ישראל אך ורק מתוצרת מקומית... "

[yiffy]

אורי, המיסים ממש לא "לא פרופורציונליים". הם ברמות דומות לאלו של מערב אירופה. אנחנו פשוט מרוויחים פחות מהם כי מה לעשות שהתמ"ג לנפש בישראל נמוך מזה בהולנד, בריטניה, גרמניה וכו'. אם יש פערים בין ישראל לרוב המדינות, הם נובעים מהסכומים שמועברים כקצבאות למגזר החרדי.

אתה צודק שהמחירים לא פרופורציונליים. הסיבה העיקרית לכך היא הריכוזיות במשק. אלו אותם מפלצות שהשתלטו על המשק כתוצאה מהפרטות ביבי וכיום מנהלים הלכה למעשה את המדינה. בגלל שאין להם תחרות והם הבעלים של כל דבר שני במדינה, הם יכולים להעלות מחירים של מוצרים ושירותים אל הרבה מעבר למחיר השוק, ובגלל שהמדינה מסייעת להם ע"י שמירה על חומות מכס, הם גם לא מתחרים מבחוץ.

המפלצות הם כמובן הטייקונים אם היה למישהו ספק. מי שמאכיל אותם בכפית הוא הימין של ביבי, על חשבון הכספים של כולנו. הפלא ופלא - לכאורה "שוק חופשי" ובעצם הוא מעולם לא היה פחות חופשי ופחות כבול. חירויות הפרט של כולנו (שאבי כ"כ דואג להם) נפגעות בגלל ששכבה כה קטנה של אנשים מנהלת לנו את החיים.

המגזר הציבורי בישראל הוא בכלל לא גדול בהשוואה לעולם. בהשוואה לרוב מדינות אירופה, מדינת הרווחה הישראלית היא קטנה מאוד (לצערי הרב). בהשוואה לארה"ב אנחנו גדולים יותר בתחומים מסוימים וקטנים יותר בתחומים אחרים. אני כן מסכים שהרווחה שניתנת למגזר החרדי היא שערורייה. תעיף ספציפית אותה ותראה איך הכל יורד לגדר הסביר.

[אורי]

אבי, אמרת את הכל, אין צורך להוסיף...

yiffy, אתה צודק, לא דייקתי, והכוונה שלי היא שהמחירים בארץ גבוהים מאוד ביחס לשכר של הישראלי הממוצע, בין היתר בגלל מסים גבוהים שהממשלה מטילה.
למשל הבנתי שמחיר ליטר דלק עולה למדינה בסביבות ה-2 שקל(אם אני לא מדייק נא לתקן אותי), אז מה בדיוק מצדיק את המחיר שעומד על יותר משבעה שקלים!?

גם קראתי כתבה לאחרונה בה יצרני החלב בישראל מעבירים ביקורת על שר האוצר על הכוונה לייבא חלב תוצרת חוץ, וטוענים שעיקר האשמה מוטלת על הממשלה שגובה מיסים גבוהים שמחייבים את החברות להעלות מחירים.
ולסיום, הבנתי שאחוז המע''מ בישראל הוא מהגבוהים שיש.

[yiffy]

וואלה, מסתבר שיש טבלא של רמות המיסים בעולם: http://en.wikipedia.org/wiki/Tax_rates_around_the_world

המס הפרסונלי (מס הכנסה רגיל) בישראל הוא ממש הממוצע של המדינות המפותחות הגדולות (גרמניה, צרפת, בריטניה ואיטליה) אבל מה שמעניין הוא שהמס על תאגידים נמוך בהרבה.

אז נפתרה הבעיה! מסתבר שמי שחוגג במיסים בארץ בהשוואה לכל העולם הם התאגידים הגדולים! תשובה, עופר ושאר הנשמות הטובות. רוצה מס נמוך יותר? מספיק שנשווה את המס שלהם לממוצע העולמי וכבר תוכל להוריד את המס הפרטי בהרבה.

אז שלא ימכרו לך מיתוסים על המס בישראל בהשוואה לעולם.

[אבי]

וואלה, מסתבר שיש טבלא של רמות המיסים בעולם: http://en.wikipedia.org/wiki/Tax_rates_around_the_world

המס הפרסונלי (מס הכנסה רגיל) בישראל הוא ממש הממוצע של המדינות המפותחות הגדולות (גרמניה, צרפת, בריטניה ואיטליה) אבל מה שמעניין הוא שהמס על תאגידים נמוך בהרבה.

אז נפתרה הבעיה! מסתבר שמי שחוגג במיסים בארץ בהשוואה לכל העולם הם התאגידים הגדולים! תשובה, עופר ושאר הנשמות הטובות. רוצה מס נמוך יותר? מספיק שנשווה את המס שלהם לממוצע העולמי וכבר תוכל להוריד את המס הפרטי בהרבה.

אז שלא ימכרו לך מיתוסים על המס בישראל בהשוואה לעולם.

הטבלה הזאת חסרת משמעות לחלוטין מאחר והיא לא מתייחסת בכלל לנטל המיסים העקיפים הדראקוני שמוטל על אזרחי ישראל ומייקר באופן דראסטי את עלויות המוצרים. מדד של מכון פרייזר הקנדי שמדרג את מדינות העולם לפי מידת החופש הכלכלי מדרג את ישראל במקום ה-81, הלא מכובד, כששיעור המס השולי הגבוה בה מצויין לרעה.
http://www.calcalist.co.il/local/articl ... 01,00.html
חשוב להבין שמיסים עקיפים (בנוסף למכסים) הם גורם מרכזי לעליית מחירי המוצרים. אם נקח את המס על הדלק כדוגמא: יותר מ-60% ממחיר הדלק שמשלמים בתחנות הדלק הוא מס. מס הדלק, כמו כל המיסים, הוא עוד הוצאה שמגולגלת ע"י היצרן לצרכן בדמות מחירים גבוהים יותר.

בנוגע ל"מס התאגידים": מס החברות בישראל עומד על 24% על רווחים שנותרים בחברה. יחד עם מס דיבידנדים מדובר כבר ב-43%. לא מדובר במיסוי נמוך. דרך אגב לא מדובר במס תאגידים, גם חברה משפחתית קטנה משלמת מס חברות. מס חברות הוא מס פופוליסטי ולכן אהוב במיוחד על פוליטיקאים סוציאל-פשיסטים: למראית עין נושאים בו העשירים ובפועל נושאים בו כולנו (החברות יגלגלו את המס אל הצרכן ויעלו מחירים).
מי שרוצה להעלות את המס על החברות פשוט מעביר במו ידיו עוד מפעלים לירדן/סין/רומניה ויוצר פה עוד מובטלים שכמובן יצטרכו לקבל מהמדינה סיוע וקצבאות שאותן יאלץ לממן משלם המיסים.
קשה להבחין בנזק שגביית מס-היתר גורם לכל אזרח: לא רואים את המפעלים שלא התרחבו בגלל שכספי ההשקעה נלקחו בצורת מס; לא מבחינים במפעל שלא הוקם בגלל שנטל המס והביורוקרטיה הפכו את הקמתו לבלתי כדאית בישראל; לא רואים את מאות אלפי האזרחים שנמנעים מלעבוד עבודה נוספת בגלל המס, או נמנעים בכלל לעבוד בגלל הקצבה; קשה למנות את מיליוני המוצרים והשירותים שלא קנינו כי הכנסתנו קטנה בגלל מיסוי היתר.

ובאמת מספיק עם הדמוניזציה של עופר ותשובה אנשים שעשו את כספם בסקטור הפרטי, אחרי שהחברות שהקימו מכרו מוצר והעניקו שירות שהיה לו ביקוש ואת כספם הרוויחו בסחר וולונטרי מאנשים שסחרו איתם מרצונם החופשי. המדינה לעומתם, משיגה את כספה בכפיה באמצעות גניבה של כסף מחלק מצומצם של האזרחים שעוד טורחים לצאת לעבוד ומחזירה להם את המס בצורה של מערכת חינוך מקרטעת, שירותי בריאות פרוטקציונרים, הזרמה סלקטיבית ומיותרת לתעשייה, חקלאות ושיכון, והזרמת כספים למגוון קבוצות ה"מגיע לי".

[yiffy]

אבי היקר, אני אנסה להגיב למה שכתבת בלי להשתמש במונחים המקבילים ל"סוציאל-פשיסטים":

בו נתחיל מההתחלה. קראתי קצת על מכון פרייז'ר שהזכרת. הנה השורה הראשונה עליו בויקי (בערך שלא נכתב ע"י "סוציאל-פאשיסטים":
The Fraser Institute is a conservative and libertarian think tank based in Canada that espouses free market principles.

זהו. ארגון איין-ראנדי קיצוני שמציג נתונים בנרטיב של ליברטריאנים. לא צריך לבדוק יותר מזה. כבר ברור לי שככל שהמדינה שלי מדורגת גבוה יותר בטבלא שהם עושים, אני פחות רוצה לחיות בה. ככל שהמדינה פחות דואגת לחלשים שבה, פחות משקיעה בחינוך (כן כן, עם כספי מיסים) ופחות לוקחת על עצמה תפקידים של בניית תשתיות, כנראה שטוב לחיות במדינה הזו אם היה לך אבא עשיר או אם הצלחת להשתחל לבית ספר טוב בעזרת ספונסר. תודה לאל שבמדינת ישראל, ימנים ושמאלנים כאחד הם אנשים די סוציאל-דמוקרטיים ונושאי קהילה, עוני ואוכלוסיות חלשות כן נמצא על סדר היום שלה. ראייה לכך היא האופוזיציה הלוחמת שיש לביבי בליכוד לכל ניסיון לבטל הטבות מס שמקלות על השכבות החלשות. הם לא יתנו למדינת לישראל לעלות בטבלא הנפלאה הזו יותר מדי.

יש צדק במה שאתה אומר לגבי מס תאגידים והטיעון שאם הוא גבוה מדי יש סכנה לבריחת הון. יחד עם זאת, צריך לזכור לרוב התאגידים של מדינת ישראל לא מייצרים טקטיל ונעליים. מדובר בתאגידים שמספקים מוצרים ושרותי היי-טק, או מחקרים ביו-טכנולוגיים וכו'. לזה, נכון להיום, אין כוח עבודה זול לתעשיות אלו בעולם ובעלי חברות לא ממש יכולים לזוז מילימטר מרמת החייל / הרצליה פיתוח וכו' (אני גם לא בטוח שהם היו עושים את זה אם היו יכולים). אני לא אומר שצריך למסות אותם בלי חשבון, אבל יש מקום לבחון את מס התאגידים בארץ לעומת העולם ולבצע רפורמה במידת הצורך.

ולגבי הדמוניזציה:
תשמע אבי, דמוניזציה למשהו שהיא לא דת קוראת בד"כ כי יש לכך סיבה קצת יותר טובה מקנאה (שאני מתאר לעצמי שזו לדעתך הסיבה שכולם מתנכלים להם). אבל בסופו של דבר אתה צודק - האשם העיקרי בכוח הרב שצברו עופר, תשובה ושות' הוא המדינה. ספציפית הממשלים של נתניהו ושרון שביצעו הפרטות לא מבוקרות ואפשרו להם להשתלט על נתחי שוק אלו ולנהל אותם בצורה לא תחרותית ולא יעילה מבחינת הקצאת משאבים.
אגב - לי אישית יש פחות שנאה עליהם על זה שהם ממקסמים רווחים בצורה מונופוליסטית ויותר על זה שהם קונים פוליטיקאים על מנת לחבל בתהליכי חקיקה ולאפשר להם להשתלט על הון.

[אבי]

הנתונים שמוצגים בטבלה שהבאתי הם נתונים אובייקטיבים שלא מוצגים דרך נראטיב כזה או אחר. הטבלה בסה"כ מראה בצורה נפלאה שבמקומות שבהן הכלכלה חופשית יותר מהתערבות ממשלתית צצות מדינות כמו הונג קונג, סינגפור, ניו-זילנד ושוויץ, שנמצאות בראש הדירוג. אמנם באותן מדינות אתה לא מעוניין לחיות אבל הרבה מאד אנשים אחרים שמנסים להגר לשם חדשות לבקרים דווקא כן מעוניינים. הטבלה מראה גם שבמדינות בהן החופש הכלכלי נרמס ע"י השלטונות מתקבלות מדינות כמו זימבבווה, מיאנמר, אנגולה וונצואלה שנמצאות בתחתית הדרוג. שם אתה כן מעוניין לחיות?
מדינה ש"דואגת" לאזרחים העניים שבה על ידי חלוקת כספי משלם מיסים היא מדינה שמבצעת מעשה לא מוסרי. אין לאנשים זכות לקבל כסף של אדם אחר ללא עבודה. לא קיים כסף שמתגלגל ברחוב או צומח על העצים ומחכה שהממשלה תחלק אותו. את הכסף מייצרים אנשים עובדים שהמדינה מחרימה חלק משמעותי מרכושם ומפרי עמלם, בדרך של מיסוי, ומעבירה אותו (לאחר שהממסד הפוליטי גזר את חלקו) לאותם עניים. לכן, חלוקת כספים שלא תמורת עבודה היא תמיד על חשבון שוד של אדם עובד. במדינת ישראל אכן הפוליטיקאים משתמשים ברטוריקה חברתית שמדגישה עזרה לחלשים ולנזקקים, אבל הם לא עושים זאת מטוב לב אלא כי הם רוצים להיבחר. כמו שאמר ג'ורג' ברנארד שאו: "פוליטיקאי שלוקח מפול ונותן לפיטר, תמיד יוכל לסמוך על תמיכתו של פיטר". ואצלנו מדינת הסעד הישראלית יוצרת כל יום עוד ועוד "פיטרים".

[yiffy]

אני אפרק את התגבה לשניים:
המדינות שהזכרת.

נניח שאני לוקח ברצינות נתונים שמציג ארגון ליברטריאני. בו נציג אותם לצד נתונים שאין בהם ספק של ממש - נתוני האו"ם. המדד המקובל לאיכות חיים (HDI) מדרג שתיים מהמדינות שאתה הזכרת, הונג-קונג וסינגפור, נמוך מישראל! היעדר תוכניות הרווחה והגישה לכלל לחינוך על יסודי הם קריטריונים מכריעים בדירוג הנמוך שלהן.
אז בשתי המדינות הללו האיכות חיים הממוצעת נמוכה מישראל. לא מעניין. next!

שוויץ מדורגת שתי מקומות מעל ישראל. יש לכך הרבה סיבות. חלקן יכולות להיות קשורות למעמד המדיני המוזר שלה (תזכורת: שוויץ באופן מסורתי נייטרלית וגם תמכה בהיטלר במהלך מלחמת העולם השנייה) או לעובדה שהיא הלאימה את כל ההון היהודי שהיה אצלה במהלך השואה ומעולם לא הסכימה להחזיר אותו. אבל גם בלי נתונים אלו, ניתן לראות ששוויץ היא המדינה עם החוב החיצוני הגבוה ביותר בעולם המפותח (אחרי הולנד ולוקסמבורג) פר בנאדם וגם כאחוז מהתמ"ג. לא להאמין, אבל גם בגודל, גם באחוז מהתמ"ג וגם פר בנאדם, לשוויץ יש חוב גדול בהרבה אפילו מליוון. המשמעות היא בין היתר שכלכלת שוויץ עשויה להיכנס למשבר אשראי ולהיות חדלת פירעון. נסו לדמיין מדינה שפושטת את הרגל, ולא יכולה להחזיר את חובותיה לכל העולם. ההפגנות באתונה הן רק קצה הקרחון למה שיקרה ברגע שהכרזה מסוג זה תקרה, ושוויץ היא מהקרובות ביותר בעולם המפותח לכך. הסיבה המרכזית - מיסים נמוכים. ממשלת שוויץ כמעט ולא מעניקה רווחה ולא מתערבת בכלכלה, אך המיסים הנמוכים לא מממנים אפילו את המעט שהיא עושה כדי לעזור לאזרחיה.

ניו זילנד אכן מדורגת גבוה מאוד במדד זה - שלישית. אבל ניו זילנד היא מדינה עם כמות עושר טבעי ושטח פר בנאדם שכמעט ואין לה אח ורע בעולם. מעולם לא היה ממש עוני במדינה הזו (למעט אצל בני שבט המאורי שהמדינה הפלתה במשך שנים) ולכן לא היה מעולם צורך ברווחה גדולה מדי.

אני לומד למבחן חשוב אז בערב יבוא החלק השני

[אבי]

הדבר האחרון שצריך לקחת ברצינות זה מדדים של האו"ם.
המדד הזה מזכיר את המדד של פיפ"א שדירג את נבחרת ישראל במקום ה-12 בעולם.
כדי להבין עד כמה המדד הזה מגוחך: המדד הזה דרג את איסלנד ב-2007 ו-2008 במקום הראשון בדרוג שלו, תוך כדי שכלכלת איסלנד התרסקה ב-2008 ועדיין לא התאוששה. המדד הזה מדרג את אירלנד שעל סף פשיטת רגל במקום החמישי ואת ארה"ב- מדינה עם חוב לאומי מפלצתי של 14 טריליון דולר והתחייבויות בלתי ממומנות של 114 טריליון דולר במקום הרביעי. דרך אגב, סין ויפן שהן המלוות העיקריות לארה"ב ולהן ארה"ב חייבת סכומי כסף אדירים בכלל מדורגות אחריה במדד.
גם מרכיבי המדד הם מקושקשים: מודדים תוחלת חיים. אז באיסלנד עם הכלכלה המרוסקת שלה וביפן עם המיתון המתמשך לנצח תוחלת החיים גבוהה, מה זה בדיוק עוזר למי שחי שם אם החיים ארוכים אבל גרועים?
החלק של המדד שעוסק בחינוך הוא בכלל מגוחך.המדד בודק את שיעורי ההרשמה במדינה למסגרות חינוכיות. נניח שאחוז הנרשמים למסגרות חינוכיות גבוה במדינה מסויימת, זה לא בהכרח אומר שהחינוך שההתלמידים מקבלים באותם מוסדות חינוך שווה משהו. אני טרחתי לבדוק את האינדקס של החינוך שאותו משלבים למדד הHDI הסופי ונדהמתי לגלות שמדינת קובה קיבלה בחינוך את הציון המקסימלי . כן, כן אותה קובה שהוציאה מקרבה מדענים רבים כל כך... מדינה כמו ספרד שבמבחנים הבינ"ל של הOECD תלמידיה ה"מבריקים" הגיעו למקומות 33 בהבנת הנקרא, 35 במתמתטיקה ו-36 במדעים מדורגת לפי הHDI בחינוך במקום ה-15 (איך?!). מדינת יוון שתלמידיה מדורגים במבחנים הבינ"ל של הOECD במקום ה-31 בהבנת הנקרא, 39- במתמתיקה ו-40 במדעים מדורגת במדד המקושקש של הHDI במקום ה11 בחינוך.
אין מה להתייחס ברצינות לשטויות שיוצאות מהאו"ם.
אינדקס החינוך בHDI:
http://en.wikipedia.org/wiki/Education_Index
תוצאות מבחני PISA של ה-OECD:
http://ourtimes.wordpress.com/2008/04/1 ... -rankings/

מה שאתה כותב על שוייץ מאד מוזר. אני אשמח לקבל לינק למידע שנתת. השוויצרים הם המקקים הפיננסים של העולם. אחרי שמטבעות הדולר והיורו יתרסקו המטבע שלהם ימשיך להיות חזק. הרבה ליברטריאנים שמתרחקים משוק המניות ומרכישת דולרים/יורו כמו מאש מחזיקים את הכסף שלהם בקומודיטיס ופרנקים שוייצרים בגלל החוזק של המטבע השוויצרי.

בנוגע לניו זילנד- ניו זילנד היא מדינה עשירה ומשגשגת בגלל שיטת השוק החופשי שמונהגת בה ולא רק בגלל משאבי הטבע שבה. השאלה אם מדינה מסוימת תהיה ענייה או תהנה מרווחה ושפע תלויה עד כמה כללי המשחק והחוקים מאפשרים או מונעים הקצאה מיטבית של משאבים. רוסיה, למשל, היא אחת מהמדינות העשירות בתבל באוצרות טבע, האזרח הרוסי היה משכיל ומערכת החינוך הדגישה את מקצועות המתמטיקה והפיסיקה. אך כל זה בוזבז ובמשך 70 שנים של משטר קומוניסטי, אזרחי רוסיה היו עניים מרודים.

[yiffy]

אחוז ההשכלה בקובה הוא מקום ראשון בעולם - 100%. קובה היא המדינה שמייצאת הכי הרבה רופאים לכל העולם, והם משתלבים במערכות החינוך של מדינות מתפתחות בכל יבשת ומצילים חיים בכל מקום. המחקר ופיתוח הרפואי בקובה הוא מהמתקדמים בעולם (ברמת הידע והתגליות, לא הייצור של מיכון רפואי). אין בכלל מה להיות בתדהמה, זה ידוע כבר הרבה שנים. השנאה העמוקה שלך לקומוניזם לא צריכה לעוור אותך. יש הרבה מינוסים בקובה, אבל זה היתרון הכי מוכר שלה והיא גם מייחצנת אותו בסה"כ יפה.

איסלנד אמנם נפגעה קשות ב-08', אבל איכות החיים בה לא יורדת בבת אחת בגלל ש"על הנייר" הכלכלה נפגעה. זה לוקח זמן, ובינתיים הם עדיין חיים טוב.

אתה מוזמן לצפות בטבלא שמוצגת בגוגל למדינות עם הכי הרבה חוב חיצוני (תכתוב Countries with highest external debt), ולגלול לערך של שוויץ. החוב האמריקאי (מסתבר) אינה כה גדול אם מודדים אותו פר בנאדם או לפי אחוז מהתמ"ג. שוויץ במצב הרבה יותר גרוע ויש עוד הרבה מדינות מערב אירופאיות לפני ארה"ב.

תוחלת חיים היא משחר ההיסטוריה מדד שמשקף איכות חיים גבוהה. מבחינה סטטיסטית, אין דבר כזה "חיים ארוכים אבל גרועים". יש קורילציה מדויקת בין ההבדלים בין מדינות בתוחלת החיים לבין איכות החיים והגישה הממוצעת למערכות בריאות, חינוך, רווחה וכו'. ההבדלים ממש ניכרים ברמת השנים (עשיתי את העבודה שלי בסטטיסטיקה השנה בדיוק על זה).

השיטה הקומוניסטית היא אכן בזבזנית בצורה יוצאת דופן של משאבים כלכליים וברה"מ הוכיחה את זה מצוין. אף אחד לא מציע לחזור לזה. אבל וואלה מסתבר שגם "השוק החופשי המושלם" יוצר בזבוז פסיכי של משאבים. היום בגלל האוליגרכיה שהתפתחה במדינה, הם יכולים לפעול כמונופול ולהגדיל את הרווחים שלהם בזמן שהם מציעים פחות סחורות ושירותים. גם הגורואים של השוק החופשי בישראל כמו פרופ' דניאל דורון מתרעמים על כך, אבל מה לעשות שהפרקטיקות הפרטה שהם הובילו גרמו לכך.

אני אדגיש את הנקודה שלי. ניו-זילנד אינה רק עשירה במשאבי טבע, אלא יש בה שילוב נדיר במיוחד של עושר במשאבי טבע ומיעוט אוכלוסייה. שוק חופשי או לא שוק חופשי, החיים שם טובים כי יש הרבה ומעט אנשים להתחלק איתם בהרבה הזה. רוסיה היא גם דוגמא (יחסית) למדינה כזאת וכיום עם כלכלה מעורבת של התערבות ממשלתית ושוק חופשי היא צפויה לחוות צמיחה כלכלית מרשימה ב-30 השנים הקרובות.

[yiffy]

אה, ובבקשה אל תבקש ממני להעדיף נתונים של ארגון ליברטריאני על האו"ם. באחד יושבים מעריצים עיוורים של איין ראנד ומילטון פרידמן ובשני יושבים זוכי פרס נובל בכל תחומי המדעים. נראה לי שאני אלך על השני.

[yiffy]

החלק השני של התגובה שלי (ממוקדם יותר). יצא קצת ארוך (ואולי גם קצת חופר) אז מי שרוצה מוזמן לקרוא את זה גם בהמשך, מתי שיהיה לו זמן.

לקחת כסף מפול ולתת לפיטר זה לא מוסרי. בו נבחן את התיאוריה הזו.

תכיר את פול:
בוא נניח שפול נולד במרכז הארץ למשפחה ממעמד בינוני-גבוה בצפון ת"א. הוא למד בתיכון "ליידי דיוויס" ולפני הצבא מילצר במוזס ועשה בוכטות מטיפים. בגלל שגר עם הוריו בחו"ל ביסודי, הוא התקבל למודיעין על תקן דובר אנגלית. אל אף שאין לו ידע יוצא דופן במחשבים, השירות בחיל המודיעין סלל את דרכו להיי-טק. שם הוא עבד כשנה והרוויח כ-9,000 ש"ח נקי בחודש. לאחר מכן, הוא התקבל בלי בעיה לאוניברסיטה העברית בי-ם, ואף הצליח להשתחל למשרה יוקרתית בפקולטה למשפטים כבר בסוף שנתו הראשונה. פול הוא בנאדם מוצלח, עם מוסר עבודה וציונים גבוהים שמעידים על כך. עם זאת, הוא מרבה להיעזר בכסף של הוריו, ורוכב בכל מקום על גל ההצלחה הקודם שלו, אותו השיג על פי רוב בגלל המקום ממנו בא, ההשכלה אותה קיבל והכסף אותו הצליח לחסוך כתוצאה מהגישה למקומות עבודה רווחיים.

תכיר את פיטר:
בוא נניח שפיטר נולד בעיירת פיתוח בדרום הארץ. אביו הוא נגד במילואים ונכה צה"ל ואימו היא מקנה במשרדי העירייה. פיטר למד בבתי הספר המוזנחים של עיירת הפיתוח. הוא מעולם לא נסע לטיול שנתי ביעד שנמצא צפונית מירושלים או דרומית ממצפה רמון. החל מלימודיו בחטיבת הביניים הוא עבד בעבודות מזדמנות בשכר מתחת למינימום על מנת לסייע להורים לשלם את החשבונות. פיטר מגוייס ליחידה קרבית ומשלים שירות של שלוש שנים. מיד אח"כ הוא ממשיך עם העבודות המזדמנות לעוד שלוש שנים (תוך כדי שהוא ממשיך לתמוך במשפחה). במקביל הוא משפר את הבגרויות שלו ב-4 מקצועות ומתקבל למכללת ספיר. תוך כדי הלימודים הוא ממשיך לעבוד במשרה מלאה על מנת לפרנס את עצמו, והדבר ניכר בציונים שלו. הוא מסיים עם תואר ושולח קו"ח למעסיקים ברחבי הארץ, אבל מעסיקי המרכז לא שמים עליו. בסופו של דבר, הוא חוזר לעבודות המזדמנות על מנת לפרנס את עצמו ואת אישתו הטרייה. קריירה תהפוך מעתה לחלום באספמיה מבחינתו.

פול ופיטר הם שניהם אנשים איכותיים. ההבדל הוא המזל. פול ממש לא עשה את גורלו לבדו אלא נהנה באופן ניכר מגישה לחינוך, בריאות, תעסוקה ואיכות חיים גבוהים בהרבה מזה של פיטר, ופיטר ממש לא התבטל ובחר להיות עני מוכה גורל. יחד עם זאת הם הגיעו לאן שהגיעו.

פול קיבל כ"כ הרבה יותר הפיטר מהמדינה. העברה של סכום כלשהו מאנשים כמו פול לפיטר היא לא רק מוסרית - היא חובה מוסרית. היא דרך מינימלית ביותר להכיר בעובדה שמלכתחילה יש כאלה שנהנים מיותר אפשרויות וחירויות מאחרים וכי הדבר ניכר בהכנסתם ובאיכות חייהם. בנוסף, היא הזדמנות להרוויח אנשים איכותיים אשר לא יכולים לממש את עצמם בגלל התנאים בהם הם מתקיימים. אנשים חרוצים וחכמים, שהם אולי לא מת"א או ר"ג, אבל יכולים לפתוח עסק שיספק מקומות עבודה, לבצע מחקרים שישנו את המדע, ללמד כיתה ולהציל תלמידים מבורות וסמים וכו'. הם רק צריכים מעט יותר שיוויון הזדמנויות שהסדר הכלכלי הנוכחי מונע מהם.

אין פה כלל שוד. שוד יהיה להשאיר את המצב כפי שהוא. להמשיך ליצור מציאות של אי שיוויון הזדמנויות ואח"כ להגיד שזו חברה קפיטליסטית בה לכל אחד יש הזדמנות שווה. לכן מס אינו צריך להיות גבוה או דרקוני, אבל חייב להיות קיים. ממשלה חייבת להיות מסוגלת להושיט יד לאלו שהזניחה במשך שנים ולמשוך אותם לחיק האזרחות הפעילה והתחרות החופשית.

[אבי]

בנוגע לשוויץ- בדקתי את הנושא ונראה לי שהתבלבלת.
external debt- זהו הסכום שאותו חייב הסקטור הציבורי+הסקטור הפרטי במדינה מסויימת לגורמים חיצוניים והסכום גם כולל את סכום ההשקעות של גורמים חיצוניים באגרות חוב של באותה המדינה (דבר שמראה על אמון שמראה המשקיע בכלכלת המדינה). ממשלת שוייץ רחוקה מאד מלהיות חדלת פרעון- מבחינת החוב של מדינת שוויץ, שוויץ נמצאת במקום ה-78 בעולם. הרבה אחרי ישראל שנמצאת במקום ה-21 המאד מדאיג.
List of sovereign states by public debt
http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_so ... ublic_debt

בנוגע לאיסלנד- מצב כלכלי רע לא נשאר רק על הנייר. הוא גם מחלחל לשגרת החיים. כשהכלכלה באיסלנד התרסקה ערך המטבע ירד ולכן גם החסכונות של האזרחים בבנק איבדו מערכם וכוח הקניה שלהם נחלש. משקיעים זרים, שנחוצים לכל כלכלה כדי להתפתח, משכו את כספם מאיסלנד, ולא נראה שהם הולכים לחזור בקרוב. מיותר לציין שגם אף מדינה לא תזדרז להלוות כספים למדינה במצבה של איסלנד כשהיא יודעת שהסיכוי לראות אותם בחזרה הוא קלוש.

בנוגע לקובה- הדבר היחיד שקובה מייצאת לעולם זה פליטים שמוכנים לשוט על רפסודות רעועות לפלורידה כדי לעזוב את בית הכלא השיויוני של משפחת קסטרו (למה כל מי שחי במדינה קומוניסטית מנסה לברוח? הם לא אוהבים לחיות בחברה שיוויונית?) העובדה ש-100% מהקובנים למדו בבי"ס לא אומרת כלום על איכות החינוך שהם מקבלים. אני לא יתפלא אם בחלק גדול מהמקרים מדובר על מחנות "חינוך מחדש" ברוח ה"פלורליזם" הקומוניסטי. גם כמות הרופאים בקובה לא מרשימה אותי, כמות לא מעידה על איכות. אני מעדיף לקבל טיפול מרופא בארה"ב ולא מרופא קובני (כוהני וודו עדיפים על הרופאים הקובנים). קובני שרוצה לקבל טיפול רפואי טוב עדיף לו שישחה למיאמי.

בנוגע לסיפור על פיטר ופול- צורך של אדם אחד לא מהווה תירוץ לגניבה בכח של רכושו של אדם אחר. אם אתה כל כך רוצה לעזור לפיטר אף אחד לא מפריע לך. רק אל תכריח אנשים אחרים לעזור לו.

[yiffy]

לגבי שוויץ - החוב של הסקטור הציבורי+הסקטור הפרטי הוא זה שמעניין. הרי בארה"ב מה שגרם למשבר האחרון והוביל לחבילת התמריצים הוא חוב פרטי נוראי ולא ציבורי. חוב פרטי עוד יותר מעיד על הסיכויים של מדינה להיות חדלת פירעון.
חובות חיצוניים הם אכן השקעות של גורמי חוץ באגרות חוב, וזה אכן גם מעיד במידה מסוימת על אמינות של כלכלת מדינה. יחד עם זאת, זה חוב לכל דבר. מדינות לא סתם מנפיקות איגרות חוב - הן עושות את זה כי יש להן מחסור בהון והן צריכות לקבל אותו מבחוץ. כל המשברים הכי גדולים ב-20 השנה האחרונות בכלכלה העולמית (אסיה, ארגנטינה, ליהמן ברודרס ויוון) היו בעקבות מדינות שקודם לכן הצליחו למכור המון אג"ח ממשלתי ואז לא יכלו להחזיר את ההשקעה. ככל שאחוז החוב החיצוני (שוב - הפרטי בעיקר!) גדול יותר, הסיכוי להחזיר קטן יותר. לפיכך, המצב של שוויץ רחוק מלהיות אידיאלי.

קובה
כמו שאמרתי, קובה היא רחוקה מלהיות מדינה מושלמת ויש בה המון בעיות של זכויות אדם. הרבה אנשים באמת מנסים לעזוב אותה כל הזמן - אני לא אומר שלא. יחד עם זאת, בתחום הרפואה והמחקר הרפואי קובה היא שם דבר בעולם. אוכלוסיות שונות ברחבי העולם מקבלות גישה לרפואה בזכות הרופאים הקובנים, שגם מהווים את עמוד השדרה של ארגון "רופאים ללא גבולות" העולמי.
היא לא מייצאת "רק פליטים על רפסודות" אלא גם המון רופאים וזו עובדה (אני לא אתווכח עוד על עובדות - אתה מוזמן לקרוא על זה). יש סיכוי לא רע שרופא אמריקאי יהיה יותר טוב מרופא קובני אבל זה נכון לגבי רוב המדינות בעולם (גם המפותחות). מערכת ההשכלה הגבוהה של קובה מאוכוונת מצוינות ברפואה כבר כמה עשורים ורמת הרפואה שם אמורה להיות סבירה בהחלט (מה הטעם לייצר רופאים זבל?).

איסלנד - אתה צודק שהייתה החמרה ושאיכות החיים ירדה, אבל עיקר ההחמרה כנראה לא חלה במהלך 08' באופן שיפגע במדד ה-HDI שלה. המדד כן מייצג נאמנות את המציאות. עובדה - היום הם מתחת לישראל במדד הזה.

בקו של הסיפור, המדינה מלכתחילה "גנבה" מפיטר ונתנה לפול את כל ההזדמנויות. היא השקיעה בכספים ציבוריים רק בפול ובלעדיה הוא לא היה מגיע לאן שהגיע בהשוואה לפיטר. מס הכנסה זה רק "גנבה" בחזרה, ונמוכה בהרבה "מהגניבה" הראשונה.

השימוש בשורש "ג-נ-ב" בהקשר זה מזעזע אותי וזאת אחת הסיבות שקשה לי מאוד לנהל דיון עם אנשים בעלי דעה אובייקטיביסטית/ליברטריאנית. בלי קשר לכך, ברור שלכל אחד יש זכות לדעותיו ולהשקפותיו. אני מאוד משתדל שזה יציק לי פחות בכל פעם שאני שומע דעות מסוג זה.

[אבי]

אני ממש מתנצל מראש על התגובה הארוכה (כמה שמתיש לקרוא אותה, ככה מתיש היה לכתוב אותה).

מבחינת החוב הציבורי של שווויץ- ממשלת שווייץ היא מן המאוזנות בממשלות תבל. בחמש השנים האחרונות היה גרעון בתקציב הממשלה רק פעם אחת (השנה) ובמאזן כולל, משנת 1998 ואילך, יש לה מאזן חיובי. חשוב לציין שעיקר החוב החיצוני (סקטור פרטי+סקטור ציבורי) הוא של חברות פרטיות והוא גדול פי עשרה מהחוב הממשלתי. אתה טועה כשאתה ממעיט בחשיבות של החוב הציבורי- ככל שהחוב הציבורי יותר גבוה ההשפעה על הכלכלה של מדינה מסויימת יותר הרסנית. כשהחוב הציבורי גבוה מדינה, כדי להחזיר את החוב נאלצת לבצע את הצעדים הבאים: להעלות מיסים שמעיקים על האזרחים, להדפיס יותר כסף שאיתו היא תשלם את החוב (דבר שמפחית את ערך המטבע המקומי וגם מפחית את ערך החסכונות של האזרחים) וללוות עוד כספים (אם יש מי שמוכן לתת אותם). כל הפעולות האלו הן בעלות השפעה הרסנית על הכלכלה. לעומת זאת חוב של חברות פרטיות לא משפיע על האזרח שאינו בעל מניות בחברה או לא עובד בה, כל עוד המדינה מקפידה,כמובן, על העקרון הקפטילסטי של אי התערבות בכלכלה ולא מעניקה כספים ע"מ לסייע לחברה ופשוט נותנת לה לפשוט רגל.

הניתוח שלך של המשברים הכלכליים ביוון וארה"ב מתחיל מהאמצע ולא מההתחלה. המשבר ביוון התרחש לא בגלל שממשלת יוון מכרה אגרות חוב ולא הצליחה להחזיר את ההשקעה, אלא בגלל שממשלת יוון ניהלה והחזיקה סקטור ציבורי יקר, מושחת, מנופח ובזבזני וניהלה מדינת רווחה מופקרת ולכל אלה לא היה לה כיסוי, כל אלו גרמו לה לצבור חובות עצומים. מה שהכניס את יוון לחובות עוד יותר גדולים זה לא מכירת אג"ח מדינה אלא העובדה שהצטרפותה לגוש היורו גרמה לדירוג האשראי שלה לעלות וכך בנקים שמקודם לא היו מוכנים להלוות, בצדק, כסף ליוון החלו לפתוח את הברז והלוו לה סכומים שיוון לא יכלה להחזיר (ועכשיו משלם המיסים הגרמני צריך לחלץ אותם). המשבר הכלכלי בארה"ב הוא כתוצאה של חוב פרטי וציבורי שנוצר עכב התערבות ממשלתית בשוק הנדל"ן (אקט אנטי קפיטלסטי מובהק). ממשלת ארה"ב חוקקה את חוק community reinvestment act שמחייב בנקים להעניק משכנתאות ללקוחות משכבות סוציו אקונומיות נמוכות, שללא אותו החוק בקשתם למשכנתא הייתה נדחת ע"י הבנקים. דבר זה גרם לבועה בשוק הנדל"I מאחר והביקוש לבתים עלה באופן דראסטי בגלל כמות האנשים שרכשו בתים. חברות רבות השקיעו במניות של חברות נדל"ן, חברות בניה ובנקים למשכנתאות. בסופו של דבר כשאנשים לא יכלו להחזיר את המשכנתאות שלקחו החלה הקריסה גם של חברות הנדל"I, גם של הבנקים למשכנתאות וגם של החברות ששמו את הכסף שלהן בתחום הנדל"ן. גם הסקטור הציבורי נכנס לחובות עצומים- שתי חברות ממשלתיות גדולות שעסקו במתן ערבויות למשכנתאות
'fannie mae' ו- ''freddie mac' נאלצו פתאום לגייס סכומי כסף אסטרונומים כדי לממן את המשכנתאות. סכומי כסף שאותם הייתה צריכה לתת הממשלה. כל זה הביא למשבר כלכלי גדול בכל המשק האמריקאי ולחבילת הסיוע של הממשל (שכמובן לא פתרה את הבעיה) ולהדפסת כסף מאסיבית ע"י הבנק המרכזי האמריקאי שגרמה להתרסקות הדולר.
בכל מקרה אני ממליץ, בכל הנוגע לניתוח של משבר הנדל"ן בארה"ב לקרוא את הספר המצויין the housing boom and bust של Thomas Sowell(רוב הסיכויים שתמצא אותו בספריה באונ').

בררתי בנוגע לחינוך בקובה ועוד לפני המהפכה של קסטרו הייתה קובה מדינה מתקדמת מאוד בתחום החינוך והבריאות. היא הייתה מן המובילות בידיעת קרא וכתב, במספר הרופאים לפי האוכלוסיה, בצריכה קלורית לנפש, במספר המכוניות לאלף איש (שנייה). הקדמה בקובה לא הייתה חידוש שהביא הקומוניזם. כבר ב-1900, לדוגמה, היא ניצבה באמריקה הלטינית במקום השלישי (אחרי ארגנטינה ואורוגוויי) במספר יודעי קרוא וכתוב ובשנת 1953לפני המהפכה, הנתון היה קרוב ל-80 אחוז.
בכל מקרה בנוגע לנושא ייצוא הרופאים מקובה- קובה ייצאה כמה אלפי רופאים לרחבי העולם. היא גם ייצאה, במקביל, מאות אלפי שכירי חרב קובניים, שטבחו הרבה יותר חיים משהרופאים הקובנים הצילו. זה דומה למקרה צ'ה גווארה. מצד אחד, הוא בהחלט תרם לתעשיית הפוסטרים והחולצות בכל רחבי העולם. מצד שני, הוא גם היה רוצח המונים די מלוכלך. במאזן הכולל, אם צריך לבחור בין הרופאים והחולצות המלווים ברצח המונים ע"י שכירי החרב הקובניים לבין קפיטליזם אני בוחר בקפטילזם.

בקו של הסיפור, המדינה מלכתחילה "גנבה" מפיטר ונתנה לפול את כל ההזדמנויות. היא השקיעה בכספים ציבוריים רק בפול ובלעדיה הוא לא היה מגיע לאן שהגיע בהשוואה לפיטר

תחת כלכלה קפיטליסטית המדינה לא הייתה נותנת כסף לא לפיטר ולא לפול, לשניהם הייתה הזדמנות שווה להצליח (חשוב לא לבלבל בין 'שיוויון הזדמנויות' ל'שיוויון תוצאות'). המדינה לא גונבת רק מחלק מהאנשים היא גונבת מכולם. כמו שאמר הכלכלן הצרפתי פרדריק בסטיאט: "כולם רוצים לחיות על חשבון המדינה, אבל שוכחים שהמדינה חיה על חשבון כולם".

[yiffy]

אבי היקר,
אני חייב לציין שמכל התגובות שלך עד כה, זו התגובה שהכי נהנתי לקרוא.

הערה לגבי שוויץ - אני לא ממעיט בערך החשיבות של חוב ציבורי. כל מה שאמרת לגביו נכון. אני פשוט אמרתי שחוב פרטי הוא סכנה ענקית לכלכלת המדינה, כאשר המשבר האחרון בארה"ב הוכיח שהוא גם נפיץ יותר.

לדעתי אתה היטבת לתאר את המשברים ביוון ובארה"ב בצורה יפה מאוד. עם זאת, יש לי כמה הערות:
לגבי יוון:
זה לא נכון שיוון לא מימנה את החוב ואת ההשקעות בה באמצעות אג"ח. הדבר נעשה גם באמצעות הלוואות בנקים וגם (במידה משמעותית) באמצעות אג"ח. הרי עובדה שנוכח המשבר ביוון יש חשש כבד לכל כלכלות אירופה. אלו הן כלכלות כל מדינות אירופה (וככה"נ גם ארה"ב ואנחנו) שקנו אג"חים ממשלתיים ופרטיים של יוון. אם וכאשר יוון תודיע שהיא חדלת פירעון, בנקים לא יקבלו את ההלוואות שלהם ומדינות לא יקבלו את שווי האג"ח, ושניהם יהיו בצרה צרורה.

לגבי ארה"ב
1. כל מה שאמרת על משבר המשכנתאות נכון. רק שדילגת במקרה על החלק שרוב כלכלני השוק אוהבים לדלג עליו כשהם מסבירים את המשבר - החלק שמסביר מדוע המשבר היה משבר עולמי. רפורמות שהעבירו הנשיאים רונלד רייגן וביל קלינטון (בלחץ כבד של וול סטריט ותומכי השוק החופשי) הפחיתו בצורה משמעותית את הפיקוח הממשלתי על פעילות הסקטור הפיננסי בארה"ב, כיוון שהם לא אוהבים שממשלה מפקחת עליהם. כתוצאה מכך, בנקים היו מסוגלים לבצע איגוח (יצירת חבילת השקעות) להרבה משכנתאות של אמריקאים (שכפי שציינת, לא היה שום סיכוי שיוחזרו) ולכלול אותם באג"חים שנמכרו לכל המדינות ברחבי העולם ובחבילות הפנסיה הפרטיות של מיליוני אמריקאים. כשהמשבר פרץ, הוא היה עולמי (בניגוד לאמריקאי מקומי) בדיוק בגלל זה. אם הייתה שם הממשלה האיומה והנוראית, זה יכול היה להימנע או לפחות להיות מצומצם. מאז יש קונצנזוס בקרב 99.9% מכלכלני העולם שתעשיות הפיננסים הן תעשיות עם כשל שוק רציני שקשור לאמינות עבודתם של הפירמות, ושיש להגביר באופן משמעותי את הפיקוח על סקטור זה. כתוצאה מכך, הקונגרס האמריקאי אישר ב-09' חקיקה שמבצעת בדיוק את הפיקוח הזה.

2. הטיעון הקלאסי של תומכי השוק החופשי הוא "אם זה רקוב, תן לזה ליפול", אבל אם היו קורסים בנקי ההשקעות האמריקאיים וחברות הביטוח הגדולות, כל תעשיית הפיננסים (שהיא ענף הרווח המרכזי של ארה"ב) הייתה קורסת. כלכלת המדינה לא הייתה משתקמת מכך במשך עשורים. מעניין שאנשי וול-סטריט, שהם ביום נתון המתנגדים הכי גדולים להתערבות ממשתית, ירדו על ארבע והתחננו לחבילת חילוץ מהממשלה. אף מנהיג מדינה או פוליטיקאי שפוי לא היה עומד מנגד ורואה איך כלכלת המדינה שלו קורסת בלי להתערב.

3. הדעה הרווחת כיום בארה"ב היא שחבילת התמריצים הוציאה את ארה"ב מהמשבר באופן חלקי. עם זאת, היא כן החזיקה את אחוז האבטלה קבוע ולא בקצב גידל במשך שנתיים, בכך שיצרה כ-125,000 מקומות עבודה בחודש בממוצע. לאחר תקופה ארוכה של שיקום ניכר ואף ירידה באחוז האבטלה, היום כלכלת ארה"ב שוב מקרטעת. עם זאת, ניכר שהסיבה המרכזית לכך כעת היא התייקרות חומרי הגלם ברחבי העולם ולא המשבר, אשר ע"פ עיקר הקהילה הכלכלית בעולם כבר נמצא מאחוריי ארה"ב.

לגבי קובה: אשמח אם תתן לינקים למידע שהבאת על אחוזי ההשכלה בקובה לפני קסטרו. אני מעריך שיש בהם מן האמת. עם זאת, אתה חייב להסכים שגם קפיצה מ-80% ל-100% עבור מדינה עם אוכלוסייה של 11 מיליון איש זה יפה מאוד. אני בכלל לא משוכנע שהמדינות המפותחות (והקפיטליסטיות) כיום עברו באיזשהו שלב בהיסטוריה שלהן קפיצה כה מהירה באחוזי ההשכלה.
כל מה שאמרת על רוצחים שכירים נכון (בקובה הם כמובן יקראו להם מהפכנים או לוחמי חירות, אבל לי אין אינטרס או כוונה לטעון שהם באמת היו כאלה). אנחנו דיברנו על קובה בהקשר לאיכות החיים. ברמה העקרונית, אני חושב שכמות הרוצחים השכירים שקובה ייצאה או לא ייצאה לעולם לא ממש מעידה על נושא זה. כמות הרופאים כן מעידה כיוון שרק מדינה שיש בה נגישות רבה להשכלה גבוהה יכולה לבצע זאת.

"תחת כלכלה קפיטליסטית המדינה לא הייתה נותנת כסף לא לפיטר ולא לפול, לשניהם הייתה הזדמנות שווה להצליח (חשוב לא לבלבל בין 'שיוויון הזדמנויות' ל'שיוויון תוצאות'). " (נעלם לי הכפתור quate משום מה)".

זה קצת חוכמה לא גדולה לבוא אחרי שהממשלה "גנבה" מפיטר ונתנה לפול להגיד "מעכשיו שוק חופשי"!. אם פול רוצה שהמדינה תפסיק לפשפש לו בכיסים, שיחזיר (או יתחלק) בכל מה שהמדינה נתנה לו ע"ח פיטר קודם לכן.