אסור לבנות דירות – אסור לבנות מקומות חניה.

[אבי]

בניית פרוייקט 'מתחם דן', פרוייקט מגורים, באזור ת"א מדגימה באופן הכי בוטה את כל השיבושים האפשריים בשוק הבניה בישראל.

ארלוזורוב פינת דיזנגוף – בלבו של אזור הביקוש החם בישראל יתחילו בקרוב לבנות מגדל מגורים של 29 קומות. פרויקט מתחם דן יכלול 190 דירות. הבניין תוכנן במקור ל-36 קומות, 240 דירות ו-650 מקומות חניה. עם סיום התכנון הוגשו כרגיל כ- 300 "התנגדויות". לאחר שנים רבות של דיונים (תוכנית הבנייה נהגתה לראשונה כבר בשנות השמונים), השגות וערעורים הושגה פשרה וגובה הבניין קוצץ כאמור ל-29 קומות.

טוב מאד שקיצצו את מספר הקומות ל-29. עכשיו יהיו פחות דירות ויותר אנשים יוכלו לעבור לאוהלים ברוטשילד, להאשים את השוק החופשי וה"קפיטליזם החזירי" במחסור בדירות ולהפגין נגד חוק הוד"לים שאמור למנוע מקרים כמו המקרה הנ"ל, שבהם תוכנית להקמת בניין מוגשת בשנות ה-80 והבניה רק מתחילה ב-2011(!!!!!!!)

ואם אתם מחפשים קצת לצחוק אתם צריכים לקרוא את ההתנגדות של התנועה האקו-פשיסטית 'אדם, טבע ודין' לבניית המגדל:

במסמך שהוגש לוועדה המחוזית לתכנון ובניה (3/3/2003) פרטה האגודה את נימוקי ההתנגדות ובין היתר נכתב שבנייה לגובה הינה בניגוד ל"טבע האדם", תוך ציטוט פיוטי-רומנטי: "...לא לחינם שורש המילה 'אדמה' הינו 'אדם'." עיון בנימוקים מבהיר עד כמה המתנגדים המקצועיים מייחסים לעצמם עליונות מתנשאת מעל לצרכן, להורים וליזם: "מומחים למשפחה קבעו כבר חד משמעית" שקשה לגדל ילדים בבניין גבוה... האגודה דואגת גם לקונים העתידיים שיתקשו לעמוד בתשלומי ועד הבית הגבוהים... ואפילו, שימו לב, ליזם "המסכן": ...לא יהיה די ביקוש לקומות הנמוכות "שבהן אין נוף, אוויר ושקט"... דאגה ממש נוגעת ללב לזולת של קומץ "אנשים עליונים". במדינה חופשית מותר לאינטלקטואלים להביע דעה, פלצנית ככל שתהיה, הבעיה מתעוררת כאשר החוק מאפשר להם לכפות את דעתם על הזולת.

אותם ירוקים הצליחו לדאוג לכך שיהיה מחסור בדירות, ועכשיו הם התפנו לדאוג שיהיה גם מחסור במקומות חניה ע"י כך שהצליחו להגביל גם את מספר מקומות החניה בבניין מ-650 מקומות חניה ל-160:

"החוכמה" השנייה נובעת מההשקפה שהעילית האינטלקטואלית צריכה "לחנך" את ההמונים לא להשתמש ברכב פרטי, אלא בתחבורה ציבורית ובאופנים ירוקים. אזור זה סובל ממצוקת שיא של מקומות חניה. אילו הרשויות לא היו מתערבות – קרוב לודאי שהיזם היה בונה חניון תת קרקעי לאלפי מכוניות. החניון היה מאפשר חניה מהירה לדיירי הסביבה, למטיילים בדיזנגוף ובטיילת שעל שפת הים וגם לדיירי הבניין ואורחיהם. אך "המחנכים" הדגולים החליטו להדגים מהי ענישה קולקטיבית: מספר מקומות החניה הוגבל ל-160. פחות ממספר הדירות בבניין. כלומר, הדיירים ואורחיהם יסתובבו שעה ויותר ברחובות הסמוכים בחיפוש נואש אחר מקום חניה, ישרפו דלק לשווא, יגרמו לפקקים וצפיפות – ויתנו משנה תוקף לדרישת "הירוקים" להמשיך ולחנך בכפיה את העם – שלא להשתמש ברכב פרטי. דוגמה מאלפת לחקיקה אידיאולוגית שיוצרת בעיה, מעצימה אותה כדי להוכיח שיש בעיה, ולבסוף משתמשת בבעיה שהיא עצמה יצרה כנימוק להצדקת השקפת העולם המעוותת ולהכבדת נטל החקיקה. בעיה שכלל לא הייתה קיימת אילו השוק היה חופשי לתת מענה.

חובה לקרוא את כל הכתבה. לקרוא ולא להאמין.

http://www.kav.org.il/100994/b1188

[בנימין נעמן]

ע"מ לחנך את העם לתחבורה ציבורית צריך לייעל אותה, ולא לפגוע בתחבורה הפרטית.

[אבי]

ע"מ לחנך את העם לתחבורה ציבורית צריך לייעל אותה, ולא לפגוע בתחבורה הפרטית.

ועל מנת ליעל את התחבורה הציבורית צריך להפריט אותה.

[felix_r]

ע"מ לחנך את העם לתחבורה ציבורית צריך לייעל אותה, ולא לפגוע בתחבורה הפרטית.

ועל מנת ליעל את התחבורה הציבורית צריך להפריט אותה.

אני לא בטוח, שזו המילה המדויקת במקרה הזה.
אולי יותר נכון לאפשר לחברות פרטיות נוספות להפעיל הסעות באותם הקוים (אבל לחייב אותן להפעיל גם בקוים הפחות ריווחיים).

אם רק תפריט, החברה הפרטית, שתקבל את העסק לידיים שלה, אולי תפעל בצורה יעילה יותר מבחינת הריווחיות של החברה עצמה, אבל לא מבחינת ציבור הנוסעים.

כן צריכים תחרות. לדוגמא, חברת מטרודן, שמפעילה אוטובוסים בקו תל אביב - באר שבע (במקביל לאגד), גם הורידה את עלות הנסיעה כמעט ב 50% וגם גרמה לתדירות גבוהה יותר של אוטובוסים בקו.

[yiffy]

פשש.....פליקס! מי זה הסוציאליסט הזה שדואג לרווחת הציבור ולא לחברות?

אני איתך. תחבורה ציבורית הוא תחום בו צריך לנקוט במשנה זהירות. תושבי הפריפריה ברחבי הארץ גם כך צריכים להיאבק בדרכי חתחתים ותדירויות נמוכות כדי להגיע הביתה במדינתנו הקטנטונת. הדבר האחרון שחסר להם זה סגירה של קווים "לא רווחיים" שמובילות אותם הביתה, והעלאה של מחיר נסיעה כתוצאה מהפרטה עבור חברה אחת (שאת שמות הבעלים הפוטנציאלים שלה אפשר למנות על כף יד של גידם) והפסקת הסבסוד המדינתי.

[felix_r]

פשש.....פליקס! מי זה הסוציאליסט הזה שדואג לרווחת הציבור ולא לחברות?

אני איתך. תחבורה ציבורית הוא תחום בו צריך לנקוט במשנה זהירות. תושבי הפריפריה ברחבי הארץ גם כך צריכים להיאבק בדרכי חתחתים ותדירויות נמוכות כדי להגיע הביתה במדינתנו הקטנטונת. הדבר האחרון שחסר להם זה סגירה של קווים "לא רווחיים" שמובילות אותם הביתה, והעלאה של מחיר נסיעה כתוצאה מהפרטה עבור חברה אחת (שאת שמות הבעלים הפוטנציאלים שלה אפשר למנות על כף יד של גידם) והפסקת הסבסוד המדינתי.

אף פעם לא היתי דווקא נגד רווחת הציבור, אני רק תמיד דואג קודם כל ל:
א) רווחת קופת המדינה. כי הכי קל להבטיח הכל לכולם, אבל הרבה יותר קשה אחר כך למנוע מהמדינה לפשוט רגל.
ב) שבחברות הציבוריות תהיה איזושהי יעילות מינימלית, ולא חצי מהעובדים ישתו תה/קפה כל היום במקום לעבוד, כמו שהיה נהוג בהיסתדרות, ועדיין נהוג ברוב העיריות. כי זה דווקא פוגע בכלל הציבור.

אפשר גם לעשות הפרטה בצורה נבונה. לדוגמא, בבאר שבע התחבורה הציבורית מופעלת על ידי חברה פרטית. בהשוואה לפעם, כשהתחבורה הציבורית היתה שייכת לעיריה, אני לא רואה שום התדרדרות. לא בהפעלת הקוים ולא במחירים.

[yiffy]

אני אישית מקבל ומסכים את אותם דברים שאתה דואג להם, וגם כן חושב שהפרטה היא לא אם כל הטומאה (בארה"ב הפרטות נעשו בצורה מדורגת, הגיונית ומפורזת ובלי כל הבום טראח שהיה כאן בסוף שנות ה-90).

בין כל הדברים שכתבת כאן עדיין לא ראיתי משהו שמתנגש עם תורות ועמדות של מרצים קיינסיאניסטים ופוליטיקאים פרוגרסיביים. לעומת זאת, זה דווקא כן מתנגש עם עמדות של כלכלנים ניאו-ליברלים אולטרה שמרנים כמו פרופ' דניאל דורון, העומדים על כך שהפרטה בכל מחיר וללא כל סייגים היא הדרך הבטוחה לעודד תחרות במשק, וכי המדינה לעולם ובשום פנים ואופן לא צריכה לדאוג לרווחת אזרחים (למעט בנושאי ביטחון), כי זוהי האחריות הבלעדית שלהם לדאוג לרווחתם בעצמם.

את זה אמר אותו אדם חנון ורחום בכיתה בת 20 תלמידים שהגיעו לקורס שמבטיח לשלם מילגה נאה למי שיהיה נוכח בו במשך סמסטר שלם, ביניהם אני. נוכח אמירות מתריסות כמו זו ואחרת, המספר הצטמצם ל-4 במפגש הבא ("הגרעין הנבחר והחושב" בלשונו של פרופ' דורון), ומשם כבר אין לי מושג כי כבר לא הייתי (עם מחסירים אותי, מקסימום שלוש).

[אבי]

ע"מ לחנך את העם לתחבורה ציבורית צריך לייעל אותה, ולא לפגוע בתחבורה הפרטית.

ועל מנת ליעל את התחבורה הציבורית צריך להפריט אותה.

אני לא בטוח, שזו המילה המדויקת במקרה הזה.
אולי יותר נכון לאפשר לחברות פרטיות נוספות להפעיל הסעות באותם הקוים (אבל לחייב אותן להפעיל גם בקוים הפחות ריווחיים).

אם רק תפריט, החברה הפרטית, שתקבל את העסק לידיים שלה, אולי תפעל בצורה יעילה יותר מבחינת הריווחיות של החברה עצמה, אבל לא מבחינת ציבור הנוסעים.

כן צריכים תחרות. לדוגמא, חברת מטרודן, שמפעילה אוטובוסים בקו תל אביב - באר שבע (במקביל לאגד), גם הורידה את עלות הנסיעה כמעט ב 50% וגם גרמה לתדירות גבוהה יותר של אוטובוסים בקו.

ראשית, אני שמח לקרוא שהתחבורה הציבורית בב"ש עוברת תהליכי הפרטה. אני גם לא מופתע מהתוצאות החיוביות של אותה ההפרטה.
איפה שיש צורך בשירות או במוצר מסויים אז השוק החופשי ידאג לספק את אותו המוצר. אם בשכונה X זקוקים למוצר Y יבוא יזם פרטי "תאב בצע" ו"חזירי" ש"רוצה רק להרוויח" ויספק את אותו השירות. אדם סמית' כתב ב-1776 בספרו 'על עושר האומות' שאת ארוחת הערב שלנו אנחנו לא מקבלים בגלל טוב ליבם של האופה, הקצב ומבשל הבירה, אלא בגלל הרצון שלהם להפיק רווח ותועלת לעצמם.

אתה צריך לקחת בחשבון שכשהמדינה מנהלת את התחבורה הציבורית הדבר האחרון שמעניין אותה זה רווחת הציבור. הדוגמא הכי טובה לכך היא ה"רפורמה" בתחבורה הציבורית בגוש דן. אמא שלי למשל סיפרה לי שלאחר אותה הרפורמה אין לה שום קו ישיר מהשכונה שבה היא גרה למקום עבודתה במרכז ת"א. כמובן שגם אין עם מי לדבר בחלונות הגבוהים, ולכן אמי שהיא אישה לא צעירה נאלצת לכתת את רגליה כל בוקר לשכונה הסמוכה כדי לקחת אוטובוס לעבודה. זאת ועוד, אף קו אוטובוס לא מגיע לביה"ח תל השומר, שכונות שלמות בבת- ים מנותקות מתחבורה ציבורית. זאת התחשבות ברווחת הציבור?

על עוד מנפלאות הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן אתה מוזמן לקרוא בכתבה הבאה:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/274/ ... =459&loc=9

הפרטה זה דבר טוב ואין מה לפחד ממנה. אתה זוכר שהייתה רק חברת טלפונים אחת בבעלות ממשלתית? אתה זוכר כמה זמן חיכו אז אנשים בשביל לקבל קו טלפון? סבתא שלי למשל חיכתה 7 שנים (!) לקו טלפון. ומדובר על אשה מבוגרת ולא בשיא הבריאות שהייתה צריכה להיות בקשר עם משפחתה. זה מראה לך עד כמה למדינה אכפת מרווחת התושבים כשהמדינה אחראית על תחום מסויים. מיותר לציין שהיום כשהמדינה עפה לכל הרוחות מהתחום הזה זמן ההמתנה לקבלת טלפון הוא אפסי, מחיר השיחות המקומיות נמוך יותר ומחיר השיחות לחו"ל נמוך הרבה יותר בהשוואה לתקופה שבה בזק הייתה מונופול ממשלתי. כולם מרוויחים כשהשוק מופרט.

חשוב לציין שאפילו המפלגות הסוציאל דמוקרטיות באירופה כבר שינו תקליט בנושא ההפרטה. גם הם נטשו את החזון של ההלאמה והתכנון המרכזי. אפילו הן כבר דוגלות בשוק חופשי (רק עם תקציבי רווחה מוגברים). למשל מפלגת הלייבור בבריטניה ביטלה במצע שלה את סעיף 4 שקרא להלאמת כל המסחר, התעשיה והשרותים.

מאד מומלץ שלא ללכת שבי אחרי הרטוריקה של האינטלקטואלים והאקדמאים כנגד הפרטות ונגד השוק החופשי. לאקדמאים מ"מדעי" החברה ו"מדעי" הרוח קשה לשלים עם המציאות שבה הכלכלה מנוהלת ע"י כוחות השוק ואילו להם, עם כל השכלתם, "חכמתם" ו"חזונם" אין כל תפקיד מעבר לתפקידו של כל אחד מההמון. בוגרי אוניברסיטאות, פרופסורים, פוליטיקאים, אנשי תקשורת וסופרים הם ברובם אידאליסטים שמאד מעוניינים בכח ושררה. הם רוצים להנדס את החברה ולקחת את הכח מהשוק החופשי (שזה אני ואתה וכל האזרחים) ולהעביר אותו לספירה הפוליטית שם הם כבר ישחקו תפקיד מרכזי וינהלו לכולנו את החיים.

[felix_r]

אבי,
אתה לא צריך לשכנע אותי בעניין ההפרטה.
אני גם ככה בעד.

מאז שהיתי צעיר הדוגמא הכי טובה בשבילי תמיד היתה קופת החולים.
עוד בתחילת שנות ה 90 נעלצתי להמתין בטור בלישכת המס 4 (פאקינג ארבע!!!) שעות על מנת שיבדקו שאכן שילמתי (זאת היתה הפעם השלישית ששילמתי על אותו החודש החסר לטענתם) וידביקו לי את הבולים בפנקס החבר. בהזדמנות הראשונה עברתי למכבי. מה שעצוב הוא, שעד היום (20 שנה מאז) קופת החולים הכללית ממשיכה לתת שירות גרוע. אל תאמין לכל המבחנים ההשוואתיים שמתפרסמים בעתונים. הם שיקריים. כשאני מזמין טור לרופא מומחה כלשהו במכבי, אני מקבל אותו תוך שבוע (שבועים במקרה קיצוני). כשאמא שלי מזמינה טור לרופא מומחה בכללית (לא הצלחתי לשכנע את ההורים לעבור קופה), זה לוקח מספר שבועות במקרה הטוב ועד שלושה חודשים במקרה הגרוע.

מצד שני, למרות שאני בעד ההפרטה, אני בעד הפרטה זהירה ונבונה. אם כבר דיברתי על קופת חולים, אז בשום פנים ואופן אני לא רוצה שרותים רפואים כמו בארה"ב. זה פשוט בזיון לאיזה מצב הם הגיעו. ראית את הסרט "סיקו" בהוט? סרט דוקומנטארי, בו משווים את השרותים הרפואים בארה"ב לשאר מדינות העולם? כמו שאומר זוהיר בעלול: יא אולוהים! זו דומגמא מצוינת לכך, שגם השוק החופשי זקוק לפעמים ליד מכוונת.

[אבי]

אבי,
אתה לא צריך לשכנע אותי בעניין ההפרטה.
אני גם ככה בעד.

מאז שהיתי צעיר הדוגמא הכי טובה בשבילי תמיד היתה קופת החולים.
עוד בתחילת שנות ה 90 נעלצתי להמתין בטור בלישכת המס 4 (פאקינג ארבע!!!) שעות על מנת שיבדקו שאכן שילמתי (זאת היתה הפעם השלישית ששילמתי על אותו החודש החסר לטענתם) וידביקו לי את הבולים בפנקס החבר. בהזדמנות הראשונה עברתי למכבי. מה שעצוב הוא, שעד היום (20 שנה מאז) קופת החולים הכללית ממשיכה לתת שירות גרוע. אל תאמין לכל המבחנים ההשוואתיים שמתפרסמים בעתונים. הם שיקריים. כשאני מזמין טור לרופא מומחה כלשהו במכבי, אני מקבל אותו תוך שבוע (שבועים במקרה קיצוני). כשאמא שלי מזמינה טור לרופא מומחה בכללית (לא הצלחתי לשכנע את ההורים לעבור קופה), זה לוקח מספר שבועות במקרה הטוב ועד שלושה חודשים במקרה הגרוע.

מצד שני, למרות שאני בעד ההפרטה, אני בעד הפרטה זהירה ונבונה. אם כבר דיברתי על קופת חולים, אז בשום פנים ואופן אני לא רוצה שרותים רפואים כמו בארה"ב. זה פשוט בזיון לאיזה מצב הם הגיעו. ראית את הסרט "סיקו" בהוט? סרט דוקומנטארי, בו משווים את השרותים הרפואים בארה"ב לשאר מדינות העולם? כמו שאומר זוהיר בעלול: יא אולוהים! זו דומגמא מצוינת לכך, שגם השוק החופשי זקוק לפעמים ליד מכוונת.

סרטים של מייקל מור הם לא סרטי תעודה. הם סרטי תעמולה. האיש באותו סרט הביא את קובה כדוגמא למדינה עם מערכת בריאות למופת...
בכל מקרה במערכת הבריאות בארה"ב אין שוק חופשי- 50 סנט מכל דולר שמוצא על בריאות בארה"ב מוצא ע"י הממשלה (תוכניות כמו MEDICARE ו MEDICAID).

מצד שני, למרות שאני בעד ההפרטה, אני בעד הפרטה זהירה ונבונה.

כל הפרטה מטבעה היא נבונה. בשוק חופשי יש תחרות שגורמת לירידת מחירים. בשוק חופשי יש יזמים שרוצים את הכסף שלך ולכן הם צריכים לעשות הכל כדי לרצות אותך. למוסדות ציבוריים אין את הצורך הזה, העובד בשירות המדינה יקבל את הכסף שלו והגוף שבו הוא עובד יתוקצב בכל מקרה ע"י המדינה. לכן בסקטור הציבורי אין שום תמריץ לתת שירות טוב. את הלקוחות עובד הציבור בכלל רואה כמטרד ולא כאנשים שצריך לרצות אותם. לכן גם בעוד 40 שנים אם תלך לקופ"ח כללית תקבל שירות מחורבן.

[yiffy]

MEDICARE - תוכנית רפואית שמספקת שירותי רפואה מינימליים אך ורק לאנשים מעל גיל 65 (והרפובליקנים החנונים והרחומים רוצים עוד להעלות את הגיל ל-72).
MEDICAID - תוכנית רפואית מינימלית עוד יותר המיועדת לבעלי הכנסה נמוכה במיוחד. אינה מכסה מחצית מהכיסוי שביטוח הבריאות בישראל מעניק.

אין כיום ביטוח רפואי דומה לזה של ישראל/מדינות מערב אירופה בארה"ב לכלל האוכלוסייה, 50 מיליון אמריקאיים לא זוכים לנגישות לביטוח רפואי. אין היגיון (מעוות ככל שיהיה) שיוכל להסביר ש-MEDICARE ו-MEDICAID גורמות למצב הזה. להיפך, ברור יותר מתמיד שאין מספיק משניהם. אותן אוכלוסיות חלשות בוודאי לא יוכלו להרשות לעצמן לקנות ביטוח כאשר לא יהיה שום סיוע מדינתי, ואל מעגל מחוסרי הביטוח יתווספו אנשים בעלי הכנסה נמוכה עוד יותר ואזרחים מבוגרים. איך אדם עם שכל ישר יכול להגיד שאין כאן כשל שוק, ושהפרטה תעשה את העבודה? הדבקות באידיאולוגיה נוכח נתונים כאלה היא אינה נתפסת.

נראה לי שפליקס יודע בדיוק מי זה מייקל מור ומהו טיב דעותיו, ובכל זאת אדם משכיל יכול לצפות בסרט שהוא על גבול התעמולה בעיני רבים ולדעת מה ניתן לקחת ממנו ומה לזרוק לפח. זה לא סוד שארה"ב היא אחת מהמדינות המערביות עם תוכניות הבריאות החלשות ביותר, פועל יוצא של המיסוי הנמוך במיוחד בארה"ב על האלפיון העליון.

[felix_r]

לא מסכים עם השורה האחרונה.

ארה"ב היא מדינה עשירה בצורה בלתי נתפסת ממש, אבל היא גם מדינה בזבזנית באופן קיצוני בתחומים רבים. (זה רק מוכיח, שאין סכום גדול מספיק ביקום שאי אפשר לבזבז אותו בצורה מטומטמת).

לדוגמא, תקציב משרד ההגנה של ארה"ב הוא קרוב ל 800 מיליארד דולר. זה בערך 10 תקציבי מדינת ישראל. וזה אחרי שהמלחמה הקרה נגמרה ואין מישהו שממש מאיים על ארה"ב...

[אבי]

ההוצאות של ממשלת ארה"ב על בריאות לא מסתכמות רק בתוכניות המדיקייר והמדיקאייד. יש גם את הHMO (מעיין קופות חולים) שממומנות ע"י משלם המיסים האמריקני וגם מימון ממשלתי של תרופות לקשישים (שהתקבל ע"י ממשל בוש ב-2003).

בנוגע לטענה לפיה 50 מליון אמריקאים הם ללא ביטוח בריאות: לפי הנתונים של הלשכה לסטטיסטיקה של ארה"ב (2009) מתוך 46 מליון אנשים בארה"ב ללא ביטוח בריאות 9.7 מליון הם לא אזרחים אמריקאים. זה בעצם משאיר לנו 36 מליון אמריקנים לא מבוטחים.

לפי מחקר של ה- BlueCross BlueShield Association מ-2003 14 מליון מהלא מבוטחים שזכאים להצטרף לאותן תוכניות הבריאות הממשלתיות בכלל לא טרחו להרשם.

חשוב לציין גם שמתוך 46 מליון לא מבוטחים חלק גדול יכל להרשות לעצמו לרכוש ביטוח בריאות אבל בחר שלא לעשות זאת. ב-2007 17.6 מליון מהלא מבוטחים הרוויחו 50 אלף דולר בשנה ו9.1 הרויחו 75 אלף דולר בשנה. הם בחרו שלא לרכוש ביטוח וזאת זכותם. לפי החוקה האמריקנית אסור לממשלה להכריח את האזרחים לרכוש מוצר כלשהו.

18.3 מליון מהמבוטחים הם מתחת לגיל 34. יתכן שמדובר על אנשים צעירים שהחליטו, באופן הגיוני למדי, שכל עוד הם צעירים ובריאים הם צריכים לשלם על ביטוח בריאות. זכותם.

כמו שציינתי מקודם, אין שוק חופשי במערכת הבריאות האמריקאית ולכן אין טעם להאשים את אותו שוק חופשי איפה שהוא לא קיים. אני יסכם בזה שלדעתי מערכת הבריאות האמריקאית תופרט באופן מלא בסופו של דבר מתי שארה"ב תפשוט רגל.

הנתונים נלקחו מ-
http://spectator.org/archives/2009/03/2 ... 46-million

[אבי]

לא מסכים עם השורה האחרונה.

ארה"ב היא מדינה עשירה בצורה בלתי נתפסת ממש, אבל היא גם מדינה בזבזנית באופן קיצוני בתחומים רבים. (זה רק מוכיח, שאין סכום גדול מספיק ביקום שאי אפשר לבזבז אותו בצורה מטומטמת).

לדוגמא, תקציב משרד ההגנה של ארה"ב הוא קרוב ל 800 מיליארד דולר. זה בערך 10 תקציבי מדינת ישראל. וזה אחרי שהמלחמה הקרה נגמרה ואין מישהו שממש מאיים על ארה"ב...

ארה"ב היא כבר לא מדינה עשירה. היא מדינה עם חוב לאומי של יותר מ-14 טריליון דולר והתחייבויות בלתי ממומנות של יותר מ115 טריליון דולר.
פשיטת הרגל של המדינה היא בלתי נמנעת, ולזה אחראים כמעט כל הנשיאים מתקופת וודרו וילסון ועד אובמה.

http://www.usdebtclock.org/

[felix_r]

לא מסכים עם השורה האחרונה.

ארה"ב היא מדינה עשירה בצורה בלתי נתפסת ממש, אבל היא גם מדינה בזבזנית באופן קיצוני בתחומים רבים. (זה רק מוכיח, שאין סכום גדול מספיק ביקום שאי אפשר לבזבז אותו בצורה מטומטמת).

לדוגמא, תקציב משרד ההגנה של ארה"ב הוא קרוב ל 800 מיליארד דולר. זה בערך 10 תקציבי מדינת ישראל. וזה אחרי שהמלחמה הקרה נגמרה ואין מישהו שממש מאיים על ארה"ב...

ארה"ב היא כבר לא מדינה עשירה. היא מדינה עם חוב לאומי של יותר מ-14 טריליון דולר והתחייבויות בלתי ממומנות של יותר מ115 טריליון דולר.
פשיטת הרגל של המדינה היא בלתי נמנעת, ולזה אחראים כמעט כל הנשיאים מתקופת וודרו וילסון ועד אובמה.

http://www.usdebtclock.org/

גם לגופים ולאנשים עשירים יש חובות

זה רק מוכיח את מה שאמרתי למעלה:
שאין סכום גדול מספיק ביקום שאי אפשר לבזבז אותו בצורה מטומטמת

[yiffy]

ההוצאות של ממשלת ארה"ב על בריאות לא מסתכמות רק בתוכניות המדיקייר והמדיקאייד. יש גם את הHMO (מעיין קופות חולים) שממומנות ע"י משלם המיסים האמריקני וגם מימון ממשלתי של תרופות לקשישים (שהתקבל ע"י ממשל בוש ב-2003).

בנוגע לטענה לפיה 50 מליון אמריקאים הם ללא ביטוח בריאות: לפי הנתונים של הלשכה לסטטיסטיקה של ארה"ב (2009) מתוך 46 מליון אנשים בארה"ב ללא ביטוח בריאות 9.7 מליון הם לא אזרחים אמריקאים. זה בעצם משאיר לנו 36 מליון אמריקנים לא מבוטחים.

לפי מחקר של ה- BlueCross BlueShield Association מ-2003 14 מליון מהלא מבוטחים שזכאים להצטרף לאותן תוכניות הבריאות הממשלתיות בכלל לא טרחו להרשם.

חשוב לציין גם שמתוך 46 מליון לא מבוטחים חלק גדול יכל להרשות לעצמו לרכוש ביטוח בריאות אבל בחר שלא לעשות זאת. ב-2007 17.6 מליון מהלא מבוטחים הרוויחו 50 אלף דולר בשנה ו9.1 הרויחו 75 אלף דולר בשנה. הם בחרו שלא לרכוש ביטוח וזאת זכותם. לפי החוקה האמריקנית אסור לממשלה להכריח את האזרחים לרכוש מוצר כלשהו.

18.3 מליון מהמבוטחים הם מתחת לגיל 34. יתכן שמדובר על אנשים צעירים שהחליטו, באופן הגיוני למדי, שכל עוד הם צעירים ובריאים הם צריכים לשלם על ביטוח בריאות. זכותם.

כמו שציינתי מקודם, אין שוק חופשי במערכת הבריאות האמריקאית ולכן אין טעם להאשים את אותו שוק חופשי איפה שהוא לא קיים. אני יסכם בזה שלדעתי מערכת הבריאות האמריקאית תופרט באופן מלא בסופו של דבר מתי שארה"ב תפשוט רגל.

הנתונים נלקחו מ-
http://spectator.org/archives/2009/03/2 ... 46-million

פוליטיפקט, הארגון הבי-פרטיזני המוביל בארה"ב, בדק את סוגיית מס' האמריקאים ללא ביטוח הבריאות. מצד אחד, הוא אכן הזכיר שמתוך ה-46 מיליון, רק 36 הם אזרחים אמריקאים. מצד שני, הוא הזכיר שאותם נתונים מ-09' (העדכניים ביותר נכון להיום) מסתמכים על מספרים של מלפני קריסת ליהמן ברודרס והפיטורים של מיליונים ברחבי ארה"ב אשר הסתמכו על ביטוח בריאות שקיבלו מאותן חברות. כלומר, הסבירות הגבוהה היא שכיום שני אלו מקזזים זה את זה, ושמספר האזרחים האמריקאים ללא ביטוח בריאות הוא אכן באיזור ה-46 מיליון.

לכתבה המלאה של ארגון זה: http://www.politifact.com/truth-o-meter ... ut-46-mil/

דעתי האישית היא שהטיעון על "אלה שלא רוצים ביטוח" הוא קלוש. בהחלט ייתכן שקיימים כאלה אנשים, אך בטוח לא במספרים שאמורים להשפיע כהוא זה על ספירת המיליונים. אנשים שפויים משיגים ביטוח בריאות, כולל אנשים צעירים ואפילו בקרב אוכלוסיות חלשות.

נתון מעט לא עדכני אך מעניין,
בשנת 2000 ארגון הבריאות בעולמי מטעם האו"ם (WHO) ביצע דירוג של מערכות בריאות בעולם. ארה"ב הגיעה אך ורק למקום ה-37, הרחק מאחר יריבות "מושבעות" בתחום איכות החיים כמו עומאן, קפריסין, ערב הסעודית, ישראל, צ'ילה, דומיניקה וקוסטה ריקה. תזכורת: ארה"ב היא כיום מקום 5 בעולם בתל"ג בר בנאדם (לא מצאתי נתונים לשנת 00', אך ניתן להניח שבמקרה הרע הנתונים היו דומים ובמקרה הטוב ארה"ב הייתה מדורגת עוד יותר גבוה, נוכח העובדה שאלו היו שנים מוצלחות בכלכלה האמריקאית).
אותן מדינות, איך לומר בעדינות, לא מדורגות מעל ארה"ב בגלל מדיניות השוק החופשי שלהן בתחום הבריאות. גם המדינות ברשימה אשר אינן מספקות ביטוח בריאות ע"י הממשלה (רק סינגפור, מונקו ושוויץ) מחייבות ביטוח בריאות לכלל האזרחים ומחזיקות את שוק ביטוחי הבריאות תחת פיקוח ממשלתי הדוק. בשוויץ לדוגמא, חברות הבריאות מחוייבות להעניק ביטוח בריאות בסיסי באופן שלא יאפשר להן להרוויח עליו.

לרשימה: http://www.photius.com/rankings/healthranks.html
מידע לגבי מערכות הבריאות בכלל המדינות ניתן לקבל ע"י הקשת שם המדינה באנגלית ביחד עם המילים health care בגוגל.

[אבי]

פוליטיפקט, הארגון הבי-פרטיזני המוביל בארה"ב, בדק את סוגיית מס' האמריקאים ללא ביטוח הבריאות. מצד אחד, הוא אכן הזכיר שמתוך ה-46 מיליון, רק 36 הם אזרחים אמריקאים. מצד שני, הוא הזכיר שאותם נתונים מ-09' (העדכניים ביותר נכון להיום) מסתמכים על מספרים של מלפני קריסת ליהמן ברודרס והפיטורים של מיליונים ברחבי ארה"ב אשר הסתמכו על ביטוח בריאות שקיבלו מאותן חברות. כלומר, הסבירות הגבוהה היא שכיום שני אלו מקזזים זה את זה, ושמספר האזרחים האמריקאים ללא ביטוח בריאות הוא אכן באיזור ה-46 מיליון.

אני לא חושב שטיעון הפיטורים רלוונטי. הממשל בארה"ב מעניק ביטוח בשם COBRA שממנו יכולים להנות גם מובטלים (וזה מתווסף לתוכניות ממשלתיות כמו מדיקייר, מדיקאייד, HMO, תרופות מרשם חינם לקשישים- כבר ברור לך שאין בארה"ב שוק חופשי במערכת הבריאות).

דעתי האישית היא שהטיעון על "אלה שלא רוצים ביטוח" הוא קלוש. בהחלט ייתכן שקיימים כאלה אנשים, אך בטוח לא במספרים שאמורים להשפיע כהוא זה על ספירת המיליונים. אנשים שפויים משיגים ביטוח בריאות, כולל אנשים צעירים ואפילו בקרב אוכלוסיות חלשות.

הטיעון שאנשים בוחרים שלא לרכוש ביטוח הוא מתבקש מהנתונים: מליונים של אמריקאים מרוויחים בשנה סכומי כסף שמאפשרים להם לרכוש ביטוח והם בוחרים שלא לעשות זאת, מליונים של צעירים אמריקאים מתחת לגיל 34 בוחרים שלא לרכוש ביטוח ומליונים של אמריקאים זכאים לביטוח ולא טורחים אפילו להרשם. יש כנראה אנשים שמעדיפים להוציא את כספם על אוטו חדש או על מסף LED ולא על ביטוח בריאות.

בנוגע לדו"ח ה-WHO. יש סיבה שערכו את אותו דירוג לפני 11 שנים ומאז הפסיקו. זה משימה מאד מורכבת ובלתי אפשרית כמעט לדרג את מערכות הבריאות בעולם. לכן ההתאמה של הדו"ח למציאות נראית לי קלושה וכנראה גם לWHO שכבר לא עורך את הדו"ח כבר יותר מעשור. כמו שאני מכיר ארגונים מהסוג הזה אז הם בודקים פרמטרים כמו "נגישות לטיפול רפואי" (פרמטר שלא אומר כלום, מה אם הטיפול הרפואי שאליו יש לך נגישות הוא גרוע?) או פרמטר כמו "הוצאה ממשלתית על בריאות כחלק מהתמ"ג". פרמטר שגם לא אומר כלום- ישראל למשל, לפי הלמ"ס, מוציאה על חינוך כפול מאשר מדינות כמו יפן (מבחינת אחוז מהתמ"ג, נכון ל-2003 ) ובכל זאת התלמידים היפנים משאירים הרבה מאחור את התלמידים הישראלים במבחנים בינ"ל. זה שהממשלה מפזרת כסף בלי הכרה על תחום מסויים לא מבטיח איכות גבוהה.
לפי אותו דרוג קנדה מדורגת לפני ארה"ב, אבל במציאות מדינות ארה"ב שגובלות עם קנדה מלאות בבתי חולים ומרפאות שנותנות שירות לאזרחים קנדים שחוצים את הגבול בשביל לקבל טיפול בארה"ב. ארגון הבריאות העולמי יכול לקבוע מה שהוא רוצה, אבל האנשים מצביעים ברגליים.

[yiffy]

אני לא חושב שטיעון הפיטורים רלוונטי. הממשל בארה"ב מעניק ביטוח בשם COBRA שממנו יכולים להנות גם מובטלים (וזה מתווסף לתוכניות ממשלתיות כמו מדיקייר, מדיקאייד, HMO, תרופות מרשם חינם לקשישים- כבר ברור לך שאין בארה"ב שוק חופשי במערכת הבריאות).

אתה טועה. טיעון הפיטורים הוא רלוונטי לעילא ולעילא. שורה מתוך התיאור של COBRA:
COBRA does not apply, on the other hand, if employees lose their benefits coverage because the employer has terminated the plan altogether or if the employer has gone out of business
רוב העסקים של המשבר לא סתם פיטרו עובדים אלא ממש פשטו את הרגל וקרסו - כלומר השיטה לפיה COBRA מעניק ביטוח רפואי, בה המעביד לשעבר ממשיך לספק את הביטוח בתמורה להקלה במס, לא מתקיימת במקרה זה. מדובר במיליונים של אנשים חדשים שאינם מחזיקים בביטוח רפואי.

על איזה נתונים בדיוק (בהקשר של רכש של ביטוח רפואי )אתה מדבר? זה שמצד אחד יש מיליונים שמרוויחים הרבה כסף ומצד שני מיליונים בלי ביטוח רפואי כלל לא אומר שמדובר באותם מיליונים - להיפך. רוב הסיכויים שאלו אותם אנשים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר (ויש הרבה כאלה בארה"ב, שמדד הג'יני שלה דומה יותר לזה של מדינות אפריקאיות מאשר אירופאיות) שלא קונים את ביטוח הבריאות פשוט בגלל שאין להם את הכסף.

ביצוע אותו דירוג הוא אכן קשה ובאמת לא נעשו עוד דירוגים מאז 00', אבל זה לא בא כדי להגיד שהדירוג לא נכון. ה-WTO עמד לחלוטין מאחורי הדירוג, אך ציין שביצוע דירוגים נוספים מאותו סוג דורשת משאבים רבים בגלל המורכבות והדינמיות של הנושא, וועדה פנימית של אותו גוף החליטה שבמונחי עלות-תועלת, לא משתלם לבצע דירוג זה שוב.

ההערה שלך על נגישות לביטוח רפואי אינה נכונה גם כן. מן הסתם גם נגישות לשירותים רפואיים גרועים היא עדיפה על אי-נגישות בכלל (או שאולי אתה מאמין שהשוק החופשי גם מרפא סרטן ואיידס, ולכן אין צורך בטיפולים רפואיים כלל). הרי במדינות אפריקאיות סביר מאוד להניח שהטיפולים הרפואיים אינם איכותיים במיוחד, אבל האם יש ספק בכלל שרווחת האזרחים במדינות עם אותם שירותים רפואיים גבוהה מאלה שאין להם כלל שירותים רפואיים? אין כאן שאלה בכלל לדעתי.

לא בדיוק הבנתי מאיפה הבאת את נתון לגבי יפן לעומת ישראל - אשמח אם תוכל להסביר. בגדול הוא נשמע מוזר, כי הממשלה ביפן מספקת מעונות יום ציבוריים וגם שנים ראשונות של אוניברסיטה. בנוסף, אף אחד לא אמר שלשפוך כסף בלי מחשבה זה המתכון להצלחה, אבל ברור לכולם ששוק חופשי, שיאפשר רק למתי המעט שהופכים את העסק למשתלם לקבל ביטוח בריאות או חינוך, הוא בדיוק הכיוון ההפוך מזה שצריך לנוע אליו על מנת לשפר את הנגישות והאיכות של השירות שמקבלת כלל האוכלוסייה.

לגבי ארה"ב-קנדה, שוב אני לא מבין מאיפה הבאת את הסיפור. בכל מקום בתקשורת האמריקאית אומרים בדיוק את הדבר ההפוך - אמריקאים עניים חוצים את הגבול לקנדה כדי לקבל טיפולים רפואיים ולא להיפך. ייתכן שקנדים עשירים אולי קופצים ליוסטון או ניו-יורק לעבור ניתוחים מורכבים אצל מומחים עולמיים, וזה הגיוני כיוון שבארה"ב כמות המשאבים שמושקעת במחקר ופיתוח רפואי ע"י הממשלה היא הגבוהה בעולם, אבל זה ממש לא עדות לעליונות של שירותי הביטוח הרפואי, שלא קשורים לכך בדבר וחצי דבר.

[אבי]

רוב הסיכויים שאלו אותם אנשים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר (ויש הרבה כאלה בארה"ב, שמדד הג'יני שלה דומה יותר לזה של מדינות אפריקאיות מאשר אירופאיות) שלא קונים את ביטוח הבריאות פשוט בגלל שאין להם את הכסף.

אנשים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר זכאים במערכת הבריאות הלא חופשית של ארה"ב למדיקאייד. אם הם בוחרים לא להרשם לתוכנית זה עניינם. ושוב 14 מליון מהלא מבוטחים בארה"ב שזכאים להרשם לתוכניות הממשלתיות לא נרשמים. דרך אגב אנשים קצת פחות עניים שלא זכאים למדיקאייד יכולים לרכוש ביטוח פרטי זול יחסית שנקרא major medical ומכסה טיפולים רפואיים יקרים במקרה של קטסטרופה (סרטן, פציעה קשה ושאר מריעין ובישין).

בנוגע לנתוני הלמ"ס על החינוך.
http://www.kav.org.il/100994/237

מן הסתם גם נגישות לשירותים רפואיים גרועים היא עדיפה על אי-נגישות בכלל (או שאולי אתה מאמין שהשוק החופשי גם מרפא סרטן ואיידס, ולכן אין צורך בטיפולים רפואיים כלל). הרי במדינות אפריקאיות סביר מאוד להניח שהטיפולים הרפואיים אינם איכותיים במיוחד, אבל האם יש ספק בכלל שרווחת האזרחים במדינות עם אותם שירותים רפואיים גבוהה מאלה שאין להם כלל שירותים רפואיים? אין כאן שאלה בכלל לדעתי.

תלוי מהם אותם שירותים רפואיים גרועים. שירותים רפואיים גרועים יכולים גם להרע את מצבו של הפציינט ("ראשית כל אל תזיקו").
דווקא מדינות אפריקה הן דוגמא נפלאה לשירותים רפואיים שניתנים ע"י ארגוני צדקה בינ"ל באופן וולונטרי. שם מיושם באופן נפלא המודל של השוק החופשי לפיו מי שאינו יכול להרשות לעצמו טיפול זוכה לו באמצעות סיוע שלא בכפיה.

המשפחה של בעלה של אחותי היא ממישיגן ואימו עובדת כאחות באחד מבתי החולים שם ואחותי סיפרה לי שבאזור הגבול עם קנדה יש הרבה בתי חולים ומרפאות שנועדו לתת שירותים לאזרחים קנדים. זה לא איזה סוד שאחותי עלתה עליו, זה דבר ידוע בארה"ב. לא מדובר על אזרחים שמגיעים לבצע פרוצדורות מסובכות ומורכבות. בקנדה לכל פרוצדורה רפואית גם פשוטות יש תור ארוך. ד"א אמריקאים עניים חוצים את הגבול דווקא למקסיקו כדי לקבל טיפול רפואי. ובמקסיקו הכסף של העני האמריקני יכול לקנות שרות רפואי ברמה סבירה ביותר.

[yiffy]

אנשים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר זכאים במערכת הבריאות הלא חופשית של ארה"ב למדיקאייד. אם הם בוחרים לא להרשם לתוכנית זה עניינם. ושוב 14 מליון מהלא מבוטחים בארה"ב שזכאים להרשם לתוכניות הממשלתיות לא נרשמים. דרך אגב אנשים קצת פחות עניים שלא זכאים למדיקאייד יכולים לרכוש ביטוח פרטי זול יחסית שנקרא major medical ומכסה טיפולים רפואיים יקרים במקרה של קטסטרופה (סרטן, פציעה קשה ושאר מריעין ובישין).

ראשית, Madicaid מעניק סיוע רפואי דל במיוחד, וקשה להגדיר את האנשים המחזיקים אותו כמבוטחים. את major אני לא מכיר, ואין עליו הרבה מידע באינטרנט, אבל השילוב של פרטי וזול עם כיסוי לסרטן נשמע תמוה במיוחד, ואם הוא אכן קיים, אין לי ספק בכלל שהגישה לטיפולים ובדיקות חיוניים אינה מוענקת במסגרת השירותים של חברה זו. שנית, ייתכן שהרבה מעניי ארה"ב נופלים בדיוק בין הכיסאות, כלומר עשירים מדי על מנת להתאים לקריטריונים של Medicare ועניים מדי עבור התוכנית שאתה מזכיר.

הנתונים על יפן וישראל ככה"נ בעיקר ממחישים את ההבדל העצום בתמ"ג בין שתי המדינות. האחוז שיפן מוציאה על רפואה, גם אם הוא מחצית מזה שישראל מוציאה, הוא מספיק כדי לממן שירותי רווחה איכותיים ומקיפים בהרבה מאלו שניתנים בישראל.

תלוי מהם אותם שירותים רפואיים גרועים. שירותים רפואיים גרועים יכולים גם להרע את מצבו של הפציינט ("ראשית כל אל תזיקו").

ייתכן, ובכל זאת אין לי ספק בכלל שב-97% מהמקרים נגישות לשירותים רפואיים לא איכותיים מניבה תוצאות חיוביות יותר מאשר זו של אי-נגישות מוחלטת לשירותים רפואיים. לפי זה שלא סתרת את בדוגמא שלי אלא רק ביצעת בה טוויסט לצורך הדגמה של משהו אחר, אני מבין שאתה מסכים איתי ברמה העקרונית.

דווקא מדינות אפריקה הן דוגמא נפלאה לשירותים רפואיים שניתנים ע"י ארגוני צדקה בינ"ל באופן וולונטרי. שם מיושם באופן נפלא המודל של השוק החופשי לפיו מי שאינו יכול להרשות לעצמו טיפול זוכה לו באמצעות סיוע שלא בכפיה.

זו אולי האמירה הכי אטומה שראיתי בכל ההתכתבות הזו. אפריקה? דוגמא מושלמת? איפה אתה חי בנאדם? מדובר ביבשת שחווה אסון הומניטרי בעשורים האחרונים, בה מתים מדי חודש מיליונים מאיידס (בעיקר בגלל חוסר המודעות למחלה ולאופן הפצתה) וממחלות שהאנושות יודעת להתמודד איתם כבר למעלה מ-100 שנה כמו מלריה, שפעת ודיזינטריה.
ארגוני הצדקה שפועלים ביבשת השחורה מעולם לא טענו שהפעולה שלהם היא תחליף לסיוע של העולם המערבי ולפיתוח של שירותי בריאות נורמליים. להיפך. הם עומדים בראש אלו שמפעילים לחצים על האו"ם, האיחוד האירופי, ארה"ב ומדינות פרטיות נוספות להגדיל את הסיוע הכלכלי למדינות אפריקה. המטרה היא כמובן השקעה בתשתיות הלאומיות ובמערכות החינוך של המדינות על מנת שכלכלותיהן יתפתחו והן יוכלו בין היתר לפתח את מערכות הבריאות שלהן.
המשפט הנפלא שכתבת ומסומן בבולד הוא אולי ההוכחה הניצחת לכך ששוק חופשי מוחלט הוא שיטת הממשל האיוולית והמרושעת ביותר, לצד הקומוניזם והנאציזם. אין אדם עם שכל ישר שלא מכיר בעובדה שהכפייה של המודל הניאו-ליברלי על מדינות אפריקה בידי ממשלי רייגן ובוש האב הובילה לאסונות הומניטריים, לרעב המוני ולאבדן כל תקווה לפיתוח רבות ממדינות אלו.

הסבר אפשרי עליו אני יכול לחשוב לתופעה הספציפית שאתה מתאר הוא שהעיר הגדולה הקרובה לגבול של קנדה עם מישיגן (טורונטו) היא יחסית רחוקה, ואולי אין יישובים גדולים במיוחד על הגבול. הסבר נוסף הוא שלא נאה לעשירים במיוחד לעמוד בטורים (שלפי תיאור יעילות מערכת הבריאות הקנדית, אינם ארוכים) והם רוצים מיד נגישות לרפואה פרטית. בשני המקרים, אין בכך מספיק כדי לטעון שמערכת הבריאות האמריקאית עדיפה על הקנדית כאשר מסתכלים על כלל האוכלוסייה של שתי המדינות, והם לא משנים את העובדה שאלו דווקא אזרחים אמריקאים שעוברים בהמוניהם לקנדה כאשר הם נזקקים לטיפולים שאין באפשרותם להרשות לעצמם.