בימים האחרונים הכריזו ראשי המחאה הציבורית של קיץ 2011, ובהם יו"ר התאחדות הסטודנטים איציק שמולי ויוזמת המחאה דפני ליף, כי יחברו ליו"ר ההסתדרות עופר עיני, במטרה להילחם במסקנות ועדת דו"ח טרכטנברג. מהלך זה הפתיע רבים, שכן יו"ר ההסתדרות נתפס כמגנם של הוועדים הגדולים במשק (חברת החשמל, המים, רשות שדות התעופה והנמלים) ומקורב לאנשי עסקים בכירים במערכת העסקית. לא פחות מהטייקונים, עיני נתפס כקשור לשני עמודי התווך של יוקר המחיה בישראל - הריכוזיות העסקית והמונופולים הציבוריים הגדולים.
בעיתוי מעניין נחשפים היום תלושי השכר של עובדי המגזר הציבורי, וביניהם גם שכרם של המועסקים בחברת החשמל, המים, רשות שדות התעופה והנמלים. בדומה לכל שנה, גם הפעם נחשף הציבור לנתוני שכר חריגים ויוצאי דופן של עשרות אלפי שקלים עבור משרות שכיר במונופולים הגדולים, אליהם נדרש האזרח לשלם מידי חודש מאות שקלים דרך החשבונות החודשיים. לצורך השוואת הנתונים, רק בשבוע שעבר פורסם השכר הממוצע לשכיר לחודש יולי - 8,900 שקל בלבד.
בלינק הבא תחשפו לחגיגת השכר בסקטור הציבורי המנופח והבזבזני שהיה צריך להיות מופרט עוד אתמול...
http://www.themarker.com/career/1.1519665
ניתן לראות כמובן גם כיצד המדינה מפלה את הפריפריה לעומת המרכז, למשל:
עובד בהיכל הספורט ת"א-יפו מרוויח 17,912 שקל; עובד החברה העירונית לתרבות הפנאי באשדוד מרוויח - 4,661 שקל.
עובד בחברה לפיתוח יפו העתיקה - 13,214 שקל; עובד החברה הכלכלית לפיתוח טבריה - 6,532 שקל.
למה בדיוק המדינה מפעילה על חשבון משלם המיסים רשות לאומית לתרבות הלדינו? למה המדינה מפעילה אקדמיה ללשון ערבית, מועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה, חברה העירונית לתרבות פנאי באשדוד ומכון יהלומים? למה משלם המיסים צריך לממן את הטימטום הזה?!