המשחק הקרוב: הפועל גליל עליון נגד מכבי Playtika ת"א, 30 במרץ, שבת, 21:10


כבוד לאלכס

כאן מדברים על הכל

המנהלים: jol9, Holiday_Armadillo, rc4991

כבוד לאלכס

הודעהעל ידי jol9 » 15 אוקטובר 2011, 08:39

אחרי אלכס אברבוך, שהוא בעיני הספורטאי הכי גדול בתולדות המדינה (בענפי ספורט אישיים), מגיע אלכס אחר ומוכיח שיש תקווה גם בענפים שבהם אין באמת תקווה.

אלכס שטילוב עם מדליית ארד בתרגיל הקרקע באליפות העולם, הוא השם החם של הספורט הישראלי, עם סיכוי אמיתי להביא מדלייה בענף ספורט אולימפי יוקרתי
מה שהאלכס האחר לא הצליח לעשות.

הרבה כבוד.
סמל אישי של המשתמש
jol9
חבר צוות
 
הודעות: 38457
הצטרף: 05 אפריל 2011, 06:42



Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי yiffy » 15 אוקטובר 2011, 11:26

הישג עצום בכל קנה מידה!

מדהים איך ישראל לאט לאט הופכת לשם דבר בענפי ההתעמלות - אחד מהתחומים הפופולריים ביותר בספורט האולימפי ביחד עם האתלטיקה הקלה והשחייה. אולי בקרוב לא נצטרך לכתת רגלינו רק במשטח הג'ודו ובענפי השיוט למיניהם?
yiffy
חבר כבוד
 
הודעות: 1554
הצטרף: 05 אפריל 2011, 14:20

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי asafb96 » 15 אוקטובר 2011, 11:42

yiffy כתב:הישג עצום בכל קנה מידה!

מדהים איך ישראל לאט לאט הופכת לשם דבר בענפי ההתעמלות - אחד מהתחומים הפופולריים ביותר בספורט האולימפי ביחד עם האתלטיקה הקלה והשחייה. אולי בקרוב לא נצטרך לכתת רגלינו רק במשטח הג'ודו ובענפי השיוט למיניהם?

עם כל הכבוד, אלכס שטילוב הוא לא זה שלבדו ישנה את הכל...
יש לנו עוד הרבה הרבה לעבור כדי לפתח פה תרבות ספורט אמיתית. אין לנו אף אתלט, מתעמל אחד מצוין, כמה שייטים טובים, וכמה ג'ודוקאים נחמדים. זהו.
אנחנו מאוד רחוקים מליהיות שם דבר בספורט. שלא לדבר על הספורט הקבוצתי....
בלי קשר, כל הכבוד. באמת כל הכבוד לו. ספורטאי גדול, כאילו אין קשר בינו לבין הבדיחה שהולכת פה, שקוראים לה ספורט. הגיע לטופ במקום שכמעט בלתי אפשרי לעשות את זה. יחד עם נתונים פיזיולוגים לא הכי מתאימים לספורט הזה. כבוד גדול!
asafb96
 
הודעות: 4775
הצטרף: 05 אפריל 2011, 12:46

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי yiffy » 15 אוקטובר 2011, 11:46

אני לא מתייחס רק לאלכס שטילוב.

אתה שוכח את בנות ההתעמלות האומנותית שגם עשו הישגים מדהימים השנה. נטע ריבקין שזכתה במדליית הכסף באליפות אירופה ונבחרת ההתעמלות הקבוצתית שזכתה במדליית הארד.
yiffy
חבר כבוד
 
הודעות: 1554
הצטרף: 05 אפריל 2011, 14:20

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי asafb96 » 15 אוקטובר 2011, 13:17

yiffy כתב:אני לא מתייחס רק לאלכס שטילוב.

אתה שוכח את בנות ההתעמלות האומנותית שגם עשו הישגים מדהימים השנה. נטע ריבקין שזכתה במדליית הכסף באליפות אירופה ונבחרת ההתעמלות הקבוצתית שזכתה במדליית הארד.

זה נחמד, אבל אנחנו ממש לא קרובים אפילו ליהיות שם דבר. אין לנו אפילו אתלט 1! :? מספר התחומים בהם אנחנו מיוצגים באולימפיאדיה נמוך מאוד, וכך גם מספר המדליות שזכינו באליפויות למינהן... הספורט בארץ נמצא בבעיה קשה מאוד, למרות איך שחלק אוהבים לתאר בשביל האינטרסים שלהם.
asafb96
 
הודעות: 4775
הצטרף: 05 אפריל 2011, 12:46

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי yiffy » 15 אוקטובר 2011, 13:24

asafb96 כתב:
yiffy כתב:אני לא מתייחס רק לאלכס שטילוב.

אתה שוכח את בנות ההתעמלות האומנותית שגם עשו הישגים מדהימים השנה. נטע ריבקין שזכתה במדליית הכסף באליפות אירופה ונבחרת ההתעמלות הקבוצתית שזכתה במדליית הארד.

זה נחמד, אבל אנחנו ממש לא קרובים אפילו ליהיות שם דבר. אין לנו אפילו אתלט 1! :? מספר התחומים בהם אנחנו מיוצגים באולימפיאדיה נמוך מאוד, וכך גם מספר המדליות שזכינו באליפויות למינהן... הספורט בארץ נמצא בבעיה קשה מאוד, למרות איך שחלק אוהבים לתאר בשביל האינטרסים שלהם.


בחישוב של מספר מדליות באופן פרופורציונלי לכמות האוכלוסייה ישראל מקום 16 בעולם אם אני לא טועה. להודו, מדינה עם מיליארד איש, יש כמות מעליבה של מדליות אולימפיות. צריך לשים דברים בפרופורציות. זה נכון שאנחנו לא אמפריית ספורט אבל גם לא עלובים כמו שנדמה. בכל מקרה, אין ספק שהעלייה של שנות ה-90 נתנה זריקת מרץ ענקית לספורט בישראל.
yiffy
חבר כבוד
 
הודעות: 1554
הצטרף: 05 אפריל 2011, 14:20

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי jol9 » 15 אוקטובר 2011, 13:27

יפתח אתה צודק, לגבי ההתעמלות, אבל לטעמי שטילוב הוא בעצם כמו אברבוך - one man gang (שזה די דומה למה שאסף אומר). מנגד בהתעמלות האומנותית
באמת רואים סוג של עבודה והמשכיות, והבנות האלה מצליחות כבר לא מעט שנים יחסית, ככה שבענף הזה אולי באמת יש תקווה.

לגבי האתלטיקה אסף צודק לחלוטין. גם אם ישנם כמה אתלטים מחוננים, כמו קרויטר, פאלי ופרנקל, זה כמובן לא מספיק ולא מצביע על הכלל.

דווקא בנושאים האלה אני מאוד מתחבר למה שקופמן אומר. אתלטיקה קלה היא מלכת הספורט ושם לומדים את העקרונות האתלטיים החשובים ביותר לכל ענף אחר.

ידוע גם שילדים נמשכים להצלחה. אולי ההצלחה הפנומנלית של שטילוב, תגרום לעוד בנים ובנות ללכת לענף הקשה הזה וכך לפתח מסורת יפה.

נ.ב - יפתח, העלייה נתנה זריקת מרץ בהרבה דברים, לא רק בספורט. לטעמי אבל עדיין עם כל ההצלחות, העלייה הזאת עדיין קצת מבוזבזת בתחום הספורט, דווקא
בהקשר של המאמנים. בברה"מ לשעבר דווקא היו ויש לא מעט מאמנים יהודים גדולים, ואני די בטוח שגם בעלייה של שנות ה-90, עלו לא מעט מאמנים מצויינים.
כמו שידוע - הכל מתחיל במאמנים, והאנשים האלה לא ממש מנוצלים לדעתי וחבל על כך.
סמל אישי של המשתמש
jol9
חבר צוות
 
הודעות: 38457
הצטרף: 05 אפריל 2011, 06:42

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי asafb96 » 15 אוקטובר 2011, 13:55

yiffy כתב:
asafb96 כתב:
yiffy כתב:אני לא מתייחס רק לאלכס שטילוב.

אתה שוכח את בנות ההתעמלות האומנותית שגם עשו הישגים מדהימים השנה. נטע ריבקין שזכתה במדליית הכסף באליפות אירופה ונבחרת ההתעמלות הקבוצתית שזכתה במדליית הארד.

זה נחמד, אבל אנחנו ממש לא קרובים אפילו ליהיות שם דבר. אין לנו אפילו אתלט 1! :? מספר התחומים בהם אנחנו מיוצגים באולימפיאדיה נמוך מאוד, וכך גם מספר המדליות שזכינו באליפויות למינהן... הספורט בארץ נמצא בבעיה קשה מאוד, למרות איך שחלק אוהבים לתאר בשביל האינטרסים שלהם.


בחישוב של מספר מדליות באופן פרופורציונלי לכמות האוכלוסייה ישראל מקום 16 בעולם אם אני לא טועה. להודו, מדינה עם מיליארד איש, יש כמות מעליבה של מדליות אולימפיות. צריך לשים דברים בפרופורציות. זה נכון שאנחנו לא אמפריית ספורט אבל גם לא עלובים כמו שנדמה. בכל מקרה, אין ספק שהעלייה של שנות ה-90 נתנה זריקת מרץ ענקית לספורט בישראל.

אל תשווה אותנו להודו, זה עלבון לאינטיליגנציה.. הודו היא מדינת עולם שלישי.
ישראל, מובילה בעולם בהרבה מאוד תחומים, למרות מיעוט האוכלוסיה, אבל בספורט, אנחנו פשוט על הפנים. אנחנו לא איזה מדינה אפריקאית עם 50 מיליון איש וספורטאי וחצי... אנחנו מדינה מפותחת, מהמפותחות בעולם, ואיך שהספורט מתנהל פה, זה התנהלות של עולם שלישי, ובגלל זה אנחנו לא נגיע לשום מקום בזמן הקרוב, גם בספורט הקבוצתי, וגם באישי. כל האגודות והמנהלות למינהן, מנוהלות על ידי עסקנים אינטרסנטים, כסף נשפך על אירועי גאלה כאלה ואחרים, במקום על ספורט וערכי ספורט לילדים מגיל צעיר. אין סדר, אין תכניות מסודרות, אין כלום. שכונה אחת גדולה.
כמו שיוני אמר מעלי, ילדים נמשכים להצלחות ולמה שיותר פופולרי בארץ ולפעמים בעולם. ככה זה בכדורגל לדוגמא, כל ילד שלישי רוצה ליהיות שחקן, אבל לא יצא מפה שחקן, כי לימוד הכדורגל פה הוא לא נכון. לא מאתרים לדוגמא ילדים צעירים עם נתונים פיזיולוגים כמו גובה לדוגמא, ולוקחים אותם מגיל צעיר לעבוד על כדורסל לדוגמא, וזה למה אין פה סנטר, ולא יהיה בתקופה הקרובה. אין כמעט אף אתלט בארץ, בטח שלא ברמות הגבוהות ביותר. לא אצנים, לא רצים למרחקים, לא קופצים למרחק, לא מטילי כידון/פטיש/כדור ברזל. חוץ מקרויטר שהוא באמת חריג, כמו שטילוב, אין כלום. זה בעיה מאוד מאוד קשה.
asafb96
 
הודעות: 4775
הצטרף: 05 אפריל 2011, 12:46

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי Ido_Maccabi » 15 אוקטובר 2011, 17:23

asafb96 כתב:
yiffy כתב:
asafb96 כתב:
yiffy כתב:אני לא מתייחס רק לאלכס שטילוב.

אתה שוכח את בנות ההתעמלות האומנותית שגם עשו הישגים מדהימים השנה. נטע ריבקין שזכתה במדליית הכסף באליפות אירופה ונבחרת ההתעמלות הקבוצתית שזכתה במדליית הארד.

זה נחמד, אבל אנחנו ממש לא קרובים אפילו ליהיות שם דבר. אין לנו אפילו אתלט 1! :? מספר התחומים בהם אנחנו מיוצגים באולימפיאדיה נמוך מאוד, וכך גם מספר המדליות שזכינו באליפויות למינהן... הספורט בארץ נמצא בבעיה קשה מאוד, למרות איך שחלק אוהבים לתאר בשביל האינטרסים שלהם.


בחישוב של מספר מדליות באופן פרופורציונלי לכמות האוכלוסייה ישראל מקום 16 בעולם אם אני לא טועה. להודו, מדינה עם מיליארד איש, יש כמות מעליבה של מדליות אולימפיות. צריך לשים דברים בפרופורציות. זה נכון שאנחנו לא אמפריית ספורט אבל גם לא עלובים כמו שנדמה. בכל מקרה, אין ספק שהעלייה של שנות ה-90 נתנה זריקת מרץ ענקית לספורט בישראל.

אל תשווה אותנו להודו, זה עלבון לאינטיליגנציה.. הודו היא מדינת עולם שלישי.
ישראל, מובילה בעולם בהרבה מאוד תחומים, למרות מיעוט האוכלוסיה, אבל בספורט, אנחנו פשוט על הפנים. אנחנו לא איזה מדינה אפריקאית עם 50 מיליון איש וספורטאי וחצי... אנחנו מדינה מפותחת, מהמפותחות בעולם, ואיך שהספורט מתנהל פה, זה התנהלות של עולם שלישי, ובגלל זה אנחנו לא נגיע לשום מקום בזמן הקרוב, גם בספורט הקבוצתי, וגם באישי. כל האגודות והמנהלות למינהן, מנוהלות על ידי עסקנים אינטרסנטים, כסף נשפך על אירועי גאלה כאלה ואחרים, במקום על ספורט וערכי ספורט לילדים מגיל צעיר. אין סדר, אין תכניות מסודרות, אין כלום. שכונה אחת גדולה.
כמו שיוני אמר מעלי, ילדים נמשכים להצלחות ולמה שיותר פופולרי בארץ ולפעמים בעולם. ככה זה בכדורגל לדוגמא, כל ילד שלישי רוצה ליהיות שחקן, אבל לא יצא מפה שחקן, כי לימוד הכדורגל פה הוא לא נכון. לא מאתרים לדוגמא ילדים צעירים עם נתונים פיזיולוגים כמו גובה לדוגמא, ולוקחים אותם מגיל צעיר לעבוד על כדורסל לדוגמא, וזה למה אין פה סנטר, ולא יהיה בתקופה הקרובה. אין כמעט אף אתלט בארץ, בטח שלא ברמות הגבוהות ביותר. לא אצנים, לא רצים למרחקים, לא קופצים למרחק, לא מטילי כידון/פטיש/כדור ברזל. חוץ מקרויטר שהוא באמת חריג, כמו שטילוב, אין כלום. זה בעיה מאוד מאוד קשה.


וכמו כל דבר בארץ הזאת, הבעיה היא קודם כל תקציבית... אבל אני משלים עם זה, אנחנו צריכים תקציב ביטחון גבוה, ועם כל הדרישות שעולות בזמן האחרון- הספורט יורד בסדר העדיפויות...
Ido_Maccabi
 
הודעות: 631
הצטרף: 20 יולי 2011, 18:13

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי asafb96 » 15 אוקטובר 2011, 17:49

וכמו כל דבר בארץ הזאת, הבעיה היא קודם כל תקציבית... אבל אני משלים עם זה, אנחנו צריכים תקציב ביטחון גבוה, ועם כל הדרישות שעולות בזמן האחרון- הספורט יורד בסדר העדיפויות...

ששר הבטחון טס לחופשות פרטיות FIRST CLASS, בסוויטות, מכספי המס שלנו, בטח שלא נשאר תקציב. שחרדים מקבלים כסף סתם, בלי לעבוד, על כלום ושום דבר, כמו משכורת של אנשים שקורעים את התחת, בטח שאין כסף. שהנשיא הוא הנשיא היקר בתולדות המדינה, שמבזבז הכי הרבה כסף, בטח שאין כסף. שהכנסת מכילה ים של "שרים בלי תיק", שמקבלים כסף נוסף על כלום ושום דבר, בטח שאין כסף.
ותאמין לי, יש עוד ים של דוגמאות.
הכל כאן רקוב מהיסוד, דבר גורר דבר, ובגלל זה הכל נראה ככה.
asafb96
 
הודעות: 4775
הצטרף: 05 אפריל 2011, 12:46

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי jol9 » 15 אוקטובר 2011, 18:33

כמה דברים:

1 - אסף, יש לנו כמה דברים אובייקטיבים שבהם אנחנו לא יכולים להצליח בגלל שאין לנו את הגנים. זה בדר"כ נכון לא רק לנו, אלא למדינות מפותחות רבות אחרות.
למשל, לעולם לא תראה אצן ישראלי בגמר ספרינט של תחרות גדולה (או בחצי הגמר לצורך העניין). אבל גם לא תראה שם אצן ספרדי או איטלקי. לעומת זאת תראה
שם 7-8 ג'מייקאים ו5-6 אמריקאים. מנגד, אתה לא תראה גם בעוד 15 שנה טניסאי ג'מייקאי מגיע לגמר של טורניר חשוב. זה שילוב של גנטיקה ומסורת.

2 - בהמשך ל-1, אנחנו צריכים לנצל עילויים כמו אברבוך, שטילוב, ריבקין ואחרים, בשביל לייצר מסורת. קל לעשות את זה בכדורסל, כדורגל ובטניס, כי אלה ענפי
ספורט סקסיים. גם בשייט זה יותר קל, כי מדובר בספורט ימי, שאנשים בארץ אוהבים. לגבי ענפי אתלטיקה והתעמלות וגם שחייה, זה הרבה יותר קשה.
אבל אסור להוריד ידיים. אתלטיקה, שחייה והתעמלות, הם ענפי ספורט בסיסיים, ושם צריך להיות מאמץ גדול יותר וכספים גדולים יותר.
סמל אישי של המשתמש
jol9
חבר צוות
 
הודעות: 38457
הצטרף: 05 אפריל 2011, 06:42

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי misha » 15 אוקטובר 2011, 19:33

הילד ענק :thumbup מאוד שמח בשבילו, מקווה, שבניגוד לאברבוך שהוזכר פה, יצליח להביא מדליה אולימפית.

ומילה טובה ליענקל'ה שחר, שתומך בו כלכלית בשנים האחרונות.
תמונה תמונה

"לכל שחקן יש את הגאווה שלו ומה שמביא לי את הגאווה זה לא הדקות או הנקודות אלא הניצחון"
~דריק שארפ~
סמל אישי של המשתמש
misha
 
הודעות: 4938
הצטרף: 04 אפריל 2011, 21:19

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי jol9 » 16 אוקטובר 2011, 19:28

misha כתב:הילד ענק :thumbup מאוד שמח בשבילו, מקווה, שבניגוד לשטילוב שהוזכר פה, יצליח להביא מדליה אולימפית.

ומילה טובה ליענקל'ה שחר, שתומך בו כלכלית בשנים האחרונות.



התכוונת בניגוד לאברבוך...

ההישגים של אברבוך במלכת הספורט מציבים אותו מבחינתי בטופ של ספורטאי ישראל לדורותיהם (אלוף אירופה פעמיים, סגן אלוף עולם, בענף סופר תחרותי
ומרתק). כמובן שהתקווה במינכן, הדמעות והמדליה הגדולה וכל זה על רקע הזכרון של רצח הי"א באותו האיצטדיון (או העיר לכל הפחות), זה משהו יוצא דופן.
סמל אישי של המשתמש
jol9
חבר צוות
 
הודעות: 38457
הצטרף: 05 אפריל 2011, 06:42

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי misha » 16 אוקטובר 2011, 19:55

jol9 כתב:
misha כתב:הילד ענק :thumbup מאוד שמח בשבילו, מקווה, שבניגוד לשטילוב שהוזכר פה, יצליח להביא מדליה אולימפית.

ומילה טובה ליענקל'ה שחר, שתומך בו כלכלית בשנים האחרונות.



התכוונת בניגוד לאברבוך...

ההישגים של אברבוך במלכת הספורט מציבים אותו מבחינתי בטופ של ספורטאי ישראל לדורותיהם (אלוף אירופה פעמיים, סגן אלוף עולם, בענף סופר תחרותי
ומרתק). כמובן שהתקווה במינכן, הדמעות והמדליה הגדולה וכל זה על רקע הזכרון של רצח הי"א באותו האיצטדיון (או העיר לכל הפחות), זה משהו יוצא דופן.

כן, התכוונתי לאברבוך.

ברור שהוא היה ספורטאי גדול, והרגע במינכן היה בלתי נשכח, אבל עדיין הייתה חסרה לו הופעה מוצלחת באולימפיאדה, שם אף פעם לא הלך לו.
תמונה תמונה

"לכל שחקן יש את הגאווה שלו ומה שמביא לי את הגאווה זה לא הדקות או הנקודות אלא הניצחון"
~דריק שארפ~
סמל אישי של המשתמש
misha
 
הודעות: 4938
הצטרף: 04 אפריל 2011, 21:19

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי asafb96 » 16 אוקטובר 2011, 21:27

jol9 כתב:כמה דברים:

1 - אסף, יש לנו כמה דברים אובייקטיבים שבהם אנחנו לא יכולים להצליח בגלל שאין לנו את הגנים. זה בדר"כ נכון לא רק לנו, אלא למדינות מפותחות רבות אחרות.
למשל, לעולם לא תראה אצן ישראלי בגמר ספרינט של תחרות גדולה (או בחצי הגמר לצורך העניין). אבל גם לא תראה שם אצן ספרדי או איטלקי. לעומת זאת תראה
שם 7-8 ג'מייקאים ו5-6 אמריקאים. מנגד, אתה לא תראה גם בעוד 15 שנה טניסאי ג'מייקאי מגיע לגמר של טורניר חשוב. זה שילוב של גנטיקה ומסורת.

2 - בהמשך ל-1, אנחנו צריכים לנצל עילויים כמו אברבוך, שטילוב, ריבקין ואחרים, בשביל לייצר מסורת. קל לעשות את זה בכדורסל, כדורגל ובטניס, כי אלה ענפי
ספורט סקסיים. גם בשייט זה יותר קל, כי מדובר בספורט ימי, שאנשים בארץ אוהבים. לגבי ענפי אתלטיקה והתעמלות וגם שחייה, זה הרבה יותר קשה.
אבל אסור להוריד ידיים. אתלטיקה, שחייה והתעמלות, הם ענפי ספורט בסיסיים, ושם צריך להיות מאמץ גדול יותר וכספים גדולים יותר.

זה נכון העניין הגנטי, אבל יש בישראל לא מעט מעולי אתיופיה, שגם הם ניחנים בנתונים טובים בתחום הזה... בכל מקרה, זה לאוו דווקא אצנים, יש כל כך הרבה תחומי ספורט..

זה בעיה. עם כל ההצלחה, אף ילד היום לא ירצה ללכת ליהיות קופץ לגובה, שייט, או מתעמל. כל ילד ילך לכדורגל או לכדורסל, וזה בעיה (כי גם שם אין הצלחות). אסור להרים ידיים, אבל כן צריך לשנות פה, כי אם ימשיכו להאמין אבל לא לעשות כלום, זה לא שווה. צריך לשנות פה את תרבות הספורט מהיסוד.
asafb96
 
הודעות: 4775
הצטרף: 05 אפריל 2011, 12:46

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי jol9 » 17 אוקטובר 2011, 22:07

asafb96 כתב:
jol9 כתב:כמה דברים:

1 - אסף, יש לנו כמה דברים אובייקטיבים שבהם אנחנו לא יכולים להצליח בגלל שאין לנו את הגנים. זה בדר"כ נכון לא רק לנו, אלא למדינות מפותחות רבות אחרות.
למשל, לעולם לא תראה אצן ישראלי בגמר ספרינט של תחרות גדולה (או בחצי הגמר לצורך העניין). אבל גם לא תראה שם אצן ספרדי או איטלקי. לעומת זאת תראה
שם 7-8 ג'מייקאים ו5-6 אמריקאים. מנגד, אתה לא תראה גם בעוד 15 שנה טניסאי ג'מייקאי מגיע לגמר של טורניר חשוב. זה שילוב של גנטיקה ומסורת.

2 - בהמשך ל-1, אנחנו צריכים לנצל עילויים כמו אברבוך, שטילוב, ריבקין ואחרים, בשביל לייצר מסורת. קל לעשות את זה בכדורסל, כדורגל ובטניס, כי אלה ענפי
ספורט סקסיים. גם בשייט זה יותר קל, כי מדובר בספורט ימי, שאנשים בארץ אוהבים. לגבי ענפי אתלטיקה והתעמלות וגם שחייה, זה הרבה יותר קשה.
אבל אסור להוריד ידיים. אתלטיקה, שחייה והתעמלות, הם ענפי ספורט בסיסיים, ושם צריך להיות מאמץ גדול יותר וכספים גדולים יותר.

זה נכון העניין הגנטי, אבל יש בישראל לא מעט מעולי אתיופיה, שגם הם ניחנים בנתונים טובים בתחום הזה... בכל מקרה, זה לאוו דווקא אצנים, יש כל כך הרבה תחומי ספורט..

זה בעיה. עם כל ההצלחה, אף ילד היום לא ירצה ללכת ליהיות קופץ לגובה, שייט, או מתעמל. כל ילד ילך לכדורגל או לכדורסל, וזה בעיה (כי גם שם אין הצלחות). אסור להרים ידיים, אבל כן צריך לשנות פה, כי אם ימשיכו להאמין אבל לא לעשות כלום, זה לא שווה. צריך לשנות פה את תרבות הספורט מהיסוד.



אתה צודק חלקית. בארה"ב הילדים הולכים ברצון רב גם לענפי ספורט אחרים, כי יש השקעה בענפים האלה, פרסום והכרה.
ישראל לא יכולה להתחרות בזה, בטח לא בכל הענפים, אבל אולי בכמה בודדים, זה כן יהיה אפשרי.
סמל אישי של המשתמש
jol9
חבר צוות
 
הודעות: 38457
הצטרף: 05 אפריל 2011, 06:42

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי asafb96 » 17 אוקטובר 2011, 22:26

jol9 כתב:
asafb96 כתב:
jol9 כתב:כמה דברים:

1 - אסף, יש לנו כמה דברים אובייקטיבים שבהם אנחנו לא יכולים להצליח בגלל שאין לנו את הגנים. זה בדר"כ נכון לא רק לנו, אלא למדינות מפותחות רבות אחרות.
למשל, לעולם לא תראה אצן ישראלי בגמר ספרינט של תחרות גדולה (או בחצי הגמר לצורך העניין). אבל גם לא תראה שם אצן ספרדי או איטלקי. לעומת זאת תראה
שם 7-8 ג'מייקאים ו5-6 אמריקאים. מנגד, אתה לא תראה גם בעוד 15 שנה טניסאי ג'מייקאי מגיע לגמר של טורניר חשוב. זה שילוב של גנטיקה ומסורת.

2 - בהמשך ל-1, אנחנו צריכים לנצל עילויים כמו אברבוך, שטילוב, ריבקין ואחרים, בשביל לייצר מסורת. קל לעשות את זה בכדורסל, כדורגל ובטניס, כי אלה ענפי
ספורט סקסיים. גם בשייט זה יותר קל, כי מדובר בספורט ימי, שאנשים בארץ אוהבים. לגבי ענפי אתלטיקה והתעמלות וגם שחייה, זה הרבה יותר קשה.
אבל אסור להוריד ידיים. אתלטיקה, שחייה והתעמלות, הם ענפי ספורט בסיסיים, ושם צריך להיות מאמץ גדול יותר וכספים גדולים יותר.

זה נכון העניין הגנטי, אבל יש בישראל לא מעט מעולי אתיופיה, שגם הם ניחנים בנתונים טובים בתחום הזה... בכל מקרה, זה לאוו דווקא אצנים, יש כל כך הרבה תחומי ספורט..

זה בעיה. עם כל ההצלחה, אף ילד היום לא ירצה ללכת ליהיות קופץ לגובה, שייט, או מתעמל. כל ילד ילך לכדורגל או לכדורסל, וזה בעיה (כי גם שם אין הצלחות). אסור להרים ידיים, אבל כן צריך לשנות פה, כי אם ימשיכו להאמין אבל לא לעשות כלום, זה לא שווה. צריך לשנות פה את תרבות הספורט מהיסוד.



אתה צודק חלקית. בארה"ב הילדים הולכים ברצון רב גם לענפי ספורט אחרים, כי יש השקעה בענפים האלה, פרסום והכרה.
ישראל לא יכולה להתחרות בזה, בטח לא בכל הענפים, אבל אולי בכמה בודדים, זה כן יהיה אפשרי.

אני ממש ממש לא מצפה שנתקרב לתרבות הספורט בארה"ב, אבל החינוך בספורט, ופיזור בין ענפי הספורט השונים, על הפנים.
asafb96
 
הודעות: 4775
הצטרף: 05 אפריל 2011, 12:46

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי משה » 19 אוקטובר 2011, 19:59

jol9 כתב:כמה דברים:

1 - אסף, יש לנו כמה דברים אובייקטיבים שבהם אנחנו לא יכולים להצליח בגלל שאין לנו את הגנים. זה בדר"כ נכון לא רק לנו, אלא למדינות מפותחות רבות אחרות.
למשל, לעולם לא תראה אצן ישראלי בגמר ספרינט של תחרות גדולה (או בחצי הגמר לצורך העניין). אבל גם לא תראה שם אצן ספרדי או איטלקי. לעומת זאת תראה
שם 7-8 ג'מייקאים ו5-6 אמריקאים. מנגד, אתה לא תראה גם בעוד 15 שנה טניסאי ג'מייקאי מגיע לגמר של טורניר חשוב. זה שילוב של גנטיקה ומסורת.

2 - בהמשך ל-1, אנחנו צריכים לנצל עילויים כמו אברבוך, שטילוב, ריבקין ואחרים, בשביל לייצר מסורת. קל לעשות את זה בכדורסל, כדורגל ובטניס, כי אלה ענפי
ספורט סקסיים. גם בשייט זה יותר קל, כי מדובר בספורט ימי, שאנשים בארץ אוהבים. לגבי ענפי אתלטיקה והתעמלות וגם שחייה, זה הרבה יותר קשה.
אבל אסור להוריד ידיים. אתלטיקה, שחייה והתעמלות, הם ענפי ספורט בסיסיים, ושם צריך להיות מאמץ גדול יותר וכספים גדולים יותר.

אני ממש לא קונה את עניין הגנטיקה. ספרד היא מדינה שהאוכלוסיה בה לא נראת לי עולה על שלנו מבחינה גנטית, למרות שמספר התושבים שלה גדול משלנו בפי 6 או 7 ההישגים הספורטיבים שלהם עולה על שלנו ב1000.
משה
 
הודעות: 795
הצטרף: 05 אפריל 2011, 12:42

Re: כבוד לאלכס

הודעהעל ידי jol9 » 23 אוקטובר 2011, 11:40

משה כתב:
jol9 כתב:כמה דברים:

1 - אסף, יש לנו כמה דברים אובייקטיבים שבהם אנחנו לא יכולים להצליח בגלל שאין לנו את הגנים. זה בדר"כ נכון לא רק לנו, אלא למדינות מפותחות רבות אחרות.
למשל, לעולם לא תראה אצן ישראלי בגמר ספרינט של תחרות גדולה (או בחצי הגמר לצורך העניין). אבל גם לא תראה שם אצן ספרדי או איטלקי. לעומת זאת תראה
שם 7-8 ג'מייקאים ו5-6 אמריקאים. מנגד, אתה לא תראה גם בעוד 15 שנה טניסאי ג'מייקאי מגיע לגמר של טורניר חשוב. זה שילוב של גנטיקה ומסורת.

2 - בהמשך ל-1, אנחנו צריכים לנצל עילויים כמו אברבוך, שטילוב, ריבקין ואחרים, בשביל לייצר מסורת. קל לעשות את זה בכדורסל, כדורגל ובטניס, כי אלה ענפי
ספורט סקסיים. גם בשייט זה יותר קל, כי מדובר בספורט ימי, שאנשים בארץ אוהבים. לגבי ענפי אתלטיקה והתעמלות וגם שחייה, זה הרבה יותר קשה.
אבל אסור להוריד ידיים. אתלטיקה, שחייה והתעמלות, הם ענפי ספורט בסיסיים, ושם צריך להיות מאמץ גדול יותר וכספים גדולים יותר.

אני ממש לא קונה את עניין הגנטיקה. ספרד היא מדינה שהאוכלוסיה בה לא נראת לי עולה על שלנו מבחינה גנטית, למרות שמספר התושבים שלה גדול משלנו בפי 6 או 7 ההישגים הספורטיבים שלהם עולה על שלנו ב1000.


כנראה שלא קראת את מה שכתבתי ונעצרת במילה "גנים" בשורה הראשונה.

אמרתי שגנטיקה יכולה להסביר את העובדה שלעולם לא נראה כנראה ספרינטר ישראלי בגמר 100 מטר של אליפות העולם. אבל גנטיקה לא יכולה להסביר את
העובדה שהספרדים שולחים איזה 15 טניסאים למאייה הראשונה ואנחנו לא שולחים אפילו 1 - כאן באים לידי ביטוי מסורת ומוסר עבודה, ובעניין הזה הספרדים
עולים עלינו פי מליון כנראה.
ד"א מסורת זה משהו שצריך לייצר ולא לבכות שאין לנו. יעל ארד ייצרה מסורת בג'ודו, אברבוך בקפיצה במוט ועכשיו שטילוב בונה מסורת בהתעמלות.
סמל אישי של המשתמש
jol9
חבר צוות
 
הודעות: 38457
הצטרף: 05 אפריל 2011, 06:42


חזור אל פורום שכונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־26 אורחים