MTA2311 כתב:עיקר החוק הוא הקטע שכבר לא צריך להוכיח שנגרם נזק בעקבות הפצת לשון הרע. אז בטח שלא כל תביעה תשיג לתובע 300 אלף, אבל יהיה הרבה יותר קל לזכות במשפטים מהסוג הזה..
(זאת רק הבהרה, אני הראשון שחושב שצריך להגביל את התקשורת)
בנוגע לסוגיית הוכחת הנזק-
בתביעות לשון הרע יש שני סוגים של נזק שבהם מכיר ביהמ"ש:
נזק כללי- משמעותו נזק שלא ניתן למסור עליו פרטים מדויקים ולא ניתן לכמתו (סבל, תחושת עלבון, השפלה, לעג ובוז מצד הבריות, התרחקותם של אנשים מן הנפגע שהושמץ וכיו"ב).
נזק מיוחד- אובדן פרנסה או נזק כספי שנגרם כתוצאה מלשון הרע.
אם אתה טוען שעקב לשון הרע נגרם לך נזק מיוחד אתה
תמיד תהיה חייב להוכיח בביהמ"ש את מידת הנזק שנגרמה לך באמצעות מסירת מידע מפורט וחישוב מדויק. אין פה מקום לניחוש והשערה.
לעומת זאת, הפיצוי בגין
הנזקים הכלליים נקבע על-ידי בית המשפט לפי הערכה כללית, בהתאם לתחושת הצדק של בית המשפט.
בניגוד לנזק מיוחד, במקרה של נזק כללי אתה לא צריך להוכיח נזק באופן אמפירי. בהערכת הפיצוי בשל הנזקים הכלליים יכול בית המשפט להיעזר בעדות של הנפגע עצמו על העלבון והסבל שחווה ובעדותם של אחרים שיכולים להעיד מה עבר על הנפגע בשל פרסום לשון הרע עליו. אבל אין הכרח בעדויות אלה. בית המשפט יכול לקבוע את הפיצוי בשל הנזקים הכלליים לפי מהות הדיבה וחומרתה, נסיבות הפרסום, מעמדו של הנפגע ועוד...
מה שאני רוצה להגיד בצורה פשוטה יותר: הוא שבמקרים של נזק כללי, לא חלה עליך חובה להוכיח נזק גם ככה. הדבר נתון להחלטה של ביהמ"ש.
הדבר הכי חשוב שאני רוצה להדגיש: לתקרת הפיצוי של 50 אלף השקלים (לפי החוק הישן) ו- 300 אלף השקלים (לפי התיקון לחוק)
אין שום משמעות מבחינת ביהמ"ש. אותה תקרה היא בבחינת "אות מתה". לפי פסיקה של ביהמ"ש העליון תקרת הפיצוי חלה רק במקום שאין בפני בית המשפט נתונים כלשהם אפילו על הנזק הכללי שנגרם - ואילו בכל מקרה שיש בפניו נתונים כאלה
אין הוא מוגבל בסכום הפיצויים שהוא רשאי לפסוק בגין הנזק הכללי. היו מקרים שבהם ביהמ"ש פסק פיצויים בסכומים גבוהים בהרבה מעל התקרה הקבועה בחוק והיו כמובן גם הרבה יותר מקרים בהם הוא פסק על פיצויים מתחת לאותה התקרה.
אין לסכום של 300 אלף שקלים שום משמעות מבחינת ביהמ"ש. דרך אגב, אני האחרון שחושב שצריך להגביל את התקשורת. אני בעד חופש ביטוי מלא.