התנין כתב:1. יש מספר מחקרים (מוכרים למדי האמת) שבחנו את הנושא ונמצא כי אלו הפערים בדיוק. בין השאר בסדרת הכתבות של אמנון לוי בעניין, עלו המספרים הללו המבוססים על אותם מחקרים. אתה טוען אחרת? אין בעיה. תמצא מחקרי נגד שמתייחסים לכלל הפקולטות בכלל האוניברסיטאות בישראל. אתה מתייחס פרטנית לפקולטה שלך, בגלל זה לא מדובר במדד רציני. כך למשל אותי - בתקופתי כסטודנט מתוך כמה עשרות מרצים שעברתי תחתיהם, היו לי במקרה הטוב ביותר מרצה אחד או שניים ממוצא מזרחי.
2. למה התעלמת מכך שהצבעתי על העובדה שאין כמעט שופטים בכירים (מחוזי ומעלה) ממוצא מזרחי, בעוד שבמגזר הפרטי של עורכי הדין אחוז ניכר מהבכירים שבהם הם ממוצא מזרחי (ומכאן שטענת "אי יכולת" אינה סבירה, ובטח שלא במימדים שאנו מדברים עליהם)? למה לא התייחסת לכך שבבתי הספר מלמדים רק את ההיסטוריה שלכם?
3. המילה שלך בנושא אפליה על רקע עדתי לא רלוונטית, כי מה לעשות, כשאתה אשכנזי שמעולם לא חווה על בשרו ולו "מגע" אחד של אפליה, ומלכתחילה נולדת לאוכלוסיה שמאז קום המדינה היא זו ששולטת ברוב מוקדי הכוח, הן בשלטון, הן באקדמיה והן בבתי המשפט, אז אל לך להגיד לאלו שלא נולדו בתוך הקבוצה הזאת (ושבפירוש חוו אפליה) שהאפליה היא רק בראשם.
4. לא, זו לא תיאורית גזע זו עובדה אשר מנותקת מכל מאפיין של פוליטיקלי קורקט. יש דבר כזה אופי (או אם תרצה "מזג") אשכנזי בדיוק כמו שיש דבר כזה אופי מזרחי. התרבות היא לא דומה בכלל. זה מתבטא במנהגים שונים, התנהגות (חמימות אל מול קרירות), במוזיקה ועוד. ה''איחוד" הזה שאתה מדבר עליו קיים בעיקר בת"א. אם תדרים או תצפין, תגלה ערים שלמות בעלות אוריינטציה מזרחית מאוד וילדים וחוסר חשיפה כמעט מוחלט לאשכנזים.
יוער, שזה לא אומר שאין את האוכלוסייה (מזרחית ואשכנזית) שהאופי שלה הוא יותר "נייטרלי" אשר לה לא ניתן לייחס אשכנזיות או מזרחיות. זה גם לא אומר שאין יחסי חברות וקרבה בין מזרחיים ואשכנזים "אותנטיים". אבל בהחלט קיימים הבדלי מנטליות בין הקבוצות הללו, ובמקרים מסויימים אני בהחלט מרגיש שמדובר בעמים אחר (אגב, עמים אחרים לא בהכרח חייבים להיות אוייבים, אז תפסיק לקחת את זה למקומות רחוקים כאילו טענתי שקבוצות אלה לא אוכלות האחת בחברת השנייה).
5. ובאשר לילדים המעורבים - גם שם, תתפלא, שככל שהאב אשכנזי (כלומר שם משפחה אשכנזי) זה דבר שמאוד מועיל. בנוסף, גם באשר לשאלה כיצד הילד יראה (דומה לאמא או לאבא) משחק תפקיד חשוב. אגב, לגביי שיעור הצאצאים מנישואי תערובת אין אמת מוחלטת לאור הקושי האובייקטיבי הגדול לבדוק את העניין, וישנם מחקרים שמראים שהתופעה לא גדולה כמו שאתה חושב.
1. אתה מצטט לא נכון את המחקרים. אם אתה מתייחס לקשקוש של ספורטא, אז הוא טוען שמצא (ואני אישית ממש לא מאמין לו) ש- 10% מהמרצים הם ממוצא מזרחי
לפי שם המשפחה. זה לא אומר ש-90% הם אשכנזים, יש אחוז מאוד גדול שלא ניתן לזהות. כל מי שנמצא במערכת יודע שמספרים של 90-10 אפילו לא קרובים למציאות. בכל מקרה, כפי שאמרתי, המצב בקרב אנשי הסגל שמתקבלים כיום (או אלו שהתקבלו בעשור האחרון) הוא שונה חלוטין. למה הפקולטה שלי היא לא מייצגת? 100 חברי סגל נראה לי מאוד מייצג. בתור מישהו שנמצא בפנים ויודע בדיוק איך מתקבלות ההחלטות, אני יכול להבטיח לך שהנושא העדתי ממש לא מעניין אף אחד ולא עולה אפילו ברמז בדיון על אף מועמד. אתה למדת משפטים באוניברסיטה? אין שום מחלקה למשפטים בארץ עם יחס של 90-10. אין דבר כזה. זה קשקוש מוחלט.
2א. לא מכיר את נושא השופטים. אין לי מה להגיד על זה פרט לעניין שכל תהליך בחירת השופטים הוא דפוק.
2ב. לגבי נושא לימוד ההיסטוריה - אני כבר באמת לא זוכר מה היה בספרי הלימוד. אני כן זוכר שהיה את לימודי השואה, ודי ברור (אני מניח שגם לך) שזה הארוע המשמעותי ביותר בתולדות העם היהודי בתקופה המודרנית. למיטב זכרוני הדל, כן דיברו על עליית יהודי המזרח בשנות ה- 50. יכול מאוד להיות שחסרים תכנים על ההסטוריה של יהדות ערב ושאר התפוצות. זה משהו שצריך להקדיש לו מחשבה וגם למצוא מקורות. אני מבין בזה מעט מאוד.
3. אתה חושב שאיש כמו עדי עזרא (שנולד למשפחה מאוד עשירה) סבל מאפלייה? לא ברור לך שהחיים שלו היו הרבה יותר קלים מהרוב המוחלט של הילדים האשכנזים? אני לא יודע מה אתה חושב, אבל אני גדלתי במקומות מאוד מעורבים מבחירה עדתית ובחיים שלי לא שמעתי מאף אחד מחברי (או הקולגות) המזרחים שהם סבלו מאפלייה. אני לא חושב שהחברים האשכנזים שלי הצליחו בממוצע יותר מהמזרחיים. יש לי חברים מזרחים שהצליחו לגייס כסף לסטארטאפים והצליחו להתברג בצמרת של משרדי עורכי דין פירמות רו"ח, ובנק ישראל. די ברור לי שלמישהו שנמצא בפריפריה הרבה יותר קשה להגיע לצמרת ממישהו שגדל בעיר יותר גדולה. אין פה שום חידוש, אבל אני לא חושב שאם תיקח ילד אשכנזי וילד מזרחי שגדלו באותה השכונה ועם הורים באותה רמת השכלה (פחות או יותר) אז לא תמצא הבדלים.
4. אני לא חושב שלדורות ה- 4-5 יש כזה מזג שונה. וכן, אני מסתכל על האנשים שקרובים אליי ולא רואה שום הבדל במזג. אני אגלה לך עוד סוד - רוב הקולגות שלי לא התחתנו עם בני זוג מהעדה שלהם. יש מזרחים שהתחתנו עם אשכנזים ולהיפך. אז איזה מזג יהיה לילדים שלהם? מה אם אני אגיד לך שהיחידי שאני מכיר מבין הקולגות שלי שאוהב מוזיקה מזרחית הוא דווקא אשכנזי? אתה כופה הפרדה מלאכותית שממש לא קיימת. לכל אחד יש את המזג שלו וההעדפות שלו והן לאו דווקא קשורות למקום שממנו הגיעו אבותיו לפני 70 שנה. אתה רוצה להגיד לי שירוחם היא לא כמו תל-אביב? זה לא חידוש. כמו שאמרתי, אין ספק שמי שגר בערים הגדולות והעשירות מצבו טוב יותר. עדיין, המוביליות החברתית בארץ היא מהטובות בעולם. כל אחד שלומד בבית ספר ומוציא ציונים טובים יכול להתקבל ללימודי הנדסה באחת האוניברסיטאות ולהבטיח לעצמו משכורת של העשירון העליון, וחברות הייטק ממש לא עושות חרם על מהנדסים מהפריפריה.
אני באמת מתקשה לבין את נושא ה"מזג". אני אישית בן למשפחה שבה סבא אחד הגיע מאירופה לפני השואה, אבל כל השאר החלקים הם צאצאים של אנשים שהיו בארץ ישראל בערך מהמאה ה- 16-17. אני ממש לא יכול להבטיח שאני צאצא של גזע אירופאי טהור ושלא היה עירוב של משהו אחר שם ב- 400+ שנים לפני שנולדתי. אני ישראלי לחלוטין. אין במזג שלי שום דבר אירופאי ואני אוכל את כל סוגי המאכלים עם נטיה ברורה לאוכל יותר "מזרחי" (כמו רוב הישראלים).
5. לגבי עניין השמות - יש נטיה הולכת וגוברת לעברת שמות ובמילא כבר הרוב המוחלט של השמות אומר מעט מאוד. לגבי נישואי תערובת - ממש לא . תסתכל סביבך - בציבור החילוני נישואי תערובת הם לחלוטין הרוב.
כל קו המחשבה הזה שיש "אליטות" ששולטות במדינה הוא הזוי ושייך לרמה של הפרוטוקולים של זקני ציון. באופן הכי טבעי בעולם, ילדים הולכים בעקבות המקצועות של ההורים שלהם. הסיכוי של בן של שופט שלהיות שופט הרבה יותר גבוה מהסיכוי של סתם אדם להיות שופט. כנ"ל לגבי פוליטיקאים, מהנדסים, עורכי דין, אנשי אקדמיה, וגם אינסטלטורים, נגרים, מסגרים, מכונאים וכו'. אין פה שום "אליטות" שמתאמות הדרה של מזרחים או משתלטות על המדינה.
אני כן חושב שיש מספר אנשים שמתפרנסים מלהיות "מזרחים מקצועיים" (בדיוק כמו שיש אנשים שמתפרנסים מלהיות "שמלאנים מקצועיים"). אני אישית מכיר את אחת הדמויות הבולטות בתחום והכרתי אותה לפני שהייתה מזרחית מקצוענית. מה שאבסורדי בסיפור של האישה המדוברת זה שהיא קיבלה את כל התמיכה בעולם בנסיון לקדם אותה, ומעולם לא טענה (גם לא יכלה לטעון) לאפלייה. מכל מיני סיבות (שרובן קשורות לשיקולי משפחתיים שלה - דרך אגב היא כמובן נשואה לאשכנזי), היא לא הצליחה כפי שקיוותה ואז ביום אחד בהיר פתאום הפכה למזרחית ופמיניסטית מקצוענית שנושאת את דגל אפליית הנשים ומזרחים. בשורה התחתונה, רוב האנשים שטוענים לאפלייה עושים את זה בדיעבד אחרי שלא הצליחו. אלו שהצליחו לא טוענים לשום אפליה.