אני מצטער, לא כל כך ידעתי איפה לשים את זה - יכול להיות שיש לזה מקום טוב יותר, מנהלים תרגישו חופשי.
בכל מקרה, דובי יעקובוביץ׳, המקים והמגיש של ״מכביבול״ פורש מהגשת הפודקאסט. בעיניי אבן דרך, אני הייתי כל שבוע מחכה לפודקאסט, לדעתי 4-5 שנים של 400 פרקים, בעיניי אחד הפודקאסטים האיכותיים ברשת, בטח בהתחשב בזה שלא שייך לאיזה בית פודקאסטים.
גם מיועדנו דור ליבנת (החציל האצטקי) מהמתארחים שם.
רושם פה את הודעת הפרידה של דובי:
אתחיל מהשורה התחתונה - הפרק האחרון של מכביבול היה האחרון שלי.
ההחלטה לסיים ולעזוב התגבשה כבר בתחילת העונה שעברה, הסיבות הן בעיקר תחושת מיצוי, עייפות החומר ומחסור חמור בזמן. בקיצור, די, אני כבר זקן. אחרי יותר מ-8 שנים על ההגה ואחרי מעל 450 פרקים רצופים (כמעט) זה הזמן שלי לסיים ולהגיד כמה דברים.
מהרגע שלקחתי על עצמי את הסיפור הזה ממש מזמן, אחרי שקיבלתי את האישור וברכת הדרך מיובל קליין וטל בן יהודה, היו חשובים לי מספר עקרונות שינחו אותנו:
מקצועיות בהכל, אסור שהעובדה שזה פודקאסט התנדבותי תהיה תירוץ וסיסמא להתנהלות חובבנית.
ללא פשרות על איכות המוצר. אולפן חובה, סאונד טוב, בלי זומים ובלי אונליין. דינמיקה בין אישית.
הכדורסל במרכז, מי שלוקח חלק בזה חייב לדעת כדורסל וחייב להיות מקצועי.
לחדש כל פעם. לא להיות מונוטוני. פינות, גרפיקות, אפקטים, אורחים, מוזיקה. כל הזמן לחדש.
להיות הקול השפוי גם על חשבון רייטינג. כל עוד זה התנדבותי, הרייטינג לא בראש סדר העדיפויות.
זה אומר לא מתלהמים, לא נכנסים אחד לשני, לא קיצוניים בשום צורה. תמיד לתת מקום גם לצד השני של הדיון. גם אם זה יכול לשעמם לפעמים.
להיות ביקורתיים תמיד. על הכל ועל כולם, באופן בונה, בלי עצבים. יש מי שיגיד שלא היינו מספיק. ובכן, בביקורת אין מספיק, יש נכונה ובונה או קיצונית ואישית. אנחנו היינו במקום הנכון, אני יודע את זה.
ללא אינטרסים, הכל צריך להיות נקי בתוך האולפן. אין דבר יותר קשה מזה בתוך צוות של 15 אנשים. יכול להעיד רק על עצמי שזה תמיד היה כך, ואני מאמין בלב שלם שזה נכון לכל הצוות. אין לי ספק שיש מי שקורא את זה ולא מסכים, אבל אני עובר בראש על מה שהיה ואני יודע שהיינו ממש הוגנים.
ובסוף, היה לנו חשוב שזה יהיה פודקאסט של אוהדים למען האוהדים. אוהדים לפני הכל. המטרה היא לשרת את האוהדים ולא אף אחד אחר. קודם כל שלאוהדים יהיה בית שהם יוכלו לשקוע שעה בשבוע במכבי באופן נקי, מקצועי ואולי גם בידורי. ואם אפשר, שגם אוהדים של קבוצות אחרות יוכלו להאזין ולהנות, בלי אנטי, בלי ציניות.
כשאני מסתכל על כל הרשימה הזו שאיתה יצאנו לדרך, אני חושב שהצלחנו לעמוד בכל אחד מהעקרונות האלו, גם אם ברור לי שחלקכם יטענו שלא. אני די בטוח שגם חלק מהמשתתפים של מכביבול לא תמיד יסכימו עם העקרונות האלה. אני באופן אישי שלם איתם 100 אחוז ויודע להגיד שעמדתי בהם.
האנשים שנבחרו בפינצטה (ביטוי של בומר), גם אם אנחנו פנינו אליהם וגם אם הם פנו אלינו, הם הטובים והטובות ביותר בתחום הזה. לכל אחד מהם יש ערך וכל אחד מביא משהו אחר. היכולת של אוהדים ואוהדות לדבר על כדורסל בצורה יותר מקצועית מרוב מה שהולך היום בתקשורת המיינסטרימית זה המאפיין הבולט ביותר של מכביבול בעיני ואולי אפילו פורץ דרך. וכמובן, הרצון להיות קודם כל אוהדים למען אוהדים.
מכביבול הוא פודקאסט עצמאי, ללא בית פודקאסטים גדול מאחוריו, שנמצא בטופ של רשימות הפודקאסטים שעוסקים בספורט בישראל, בענף שלא מביא רייטינג, ללא שקל אחד לכל כיוון. ולמרות שזו אף פעם לא באמת היתה המטרה האמיתית, אני עדיין רואה את זה כהישג.
אמנם ההחלטה שלי התקבלה עוד בשנה שעברה לאחר התייעצות עם כמה מחברי מכביבול, אבל האקלים סביב המועדון כרגע הוא הכי שפל שהיה, ואם הייתי צריך לבחור עכשיו אם להיות חלק מזה או לא, הייתי בוחר שלא. יש אווירה לא טובה, השיח מאוד רדוד, הרבה פילוג בין האוהדים, מלא פייק ניוז, העסק מפוצץ באינטרסים, חלקם זרים, והסתה חמורה מכמה כיוונים. יש גם מי שיכול להפיל את המותג הזה, גם אם הוא בטוח שהמטרה שלו טובה ועילאית. אם אני צריך להמר, אנחנו אולי בדרך למשבר הכי גדול בכל מה שקשור לתדמית המועדון, תדמית האוהדים והקשר בין השניים, בעיני הסיבות עדיין לא מצדיקות את זה.
אנחנו נמצאים במציאות שבה זה לא משנה מה תגיד או תכתוב כי באופן אוטומטי ומיידי יגידו שאתה לקחת צד ולכן יטנפו את נשמתך, למרות שאתה אפילו לא יודע לטובת מי אתה. זו מציאות אכזרית במיוחד שמגיעה ממחוזות אחרים, אין לך איך לנצח אותה. במציאות הזו, אין לי רצון להיות. זו תרבות נוראית שמגיעה עוד מהשיח הערסי והאלים שמתקיים כמעט בכל תחום במדינה.
היכן שהשיטשואו מתרחש, אני לא אהיה.
אם יש לי עצה אחת לתת לכל המאזינים שלנו לפני שאני מפסיק לקבל מיקרופון באופן קבוע, זה פשוט לקחת את הכל בפרופורציות הנכונות, להמעיט ברוע ובציניות שהשתלטה על השיח ולהמשיך לנסות להיות בצד הרציונלי כל הזמן. האמת כמעט תמיד יושבת באמצע, על הסקאלה. קחו בערבון מוגבל מאוד (מאוד!) את כל מה שאתם קוראים או שומעים, אל תהיו קיצוניים, זה הורס אתכם. המטרה של כולם אותה מטרה, זה ממש בסדר לא להסכים על הדרך אבל אל תהפכו אף אחד לאויב. תביטו במראה ותנסו להיות הוגנים. אימפריות נופלות מבפנים, לא מבחוץ.
תודות אישיות שלי:
לרדיו תל אביב המעולים וכל האנשים שם על המון שנים של שיתוף פעולה מעולה (וחבל על הרפורמה שהשאירה הרבה אנשים מוכשרים בחוץ, גם אנחנו).
לעומר בנוביץ' האדיר שאירח אותנו לחצי שנה עם הרבה הרבה רצון טוב ומקצועיות.
למכבי ת"א שלמרות שקטלנו אותם פרק אחרי פרק עדיין בכל בקשה שלנו נרתמו לעזור, במיוחד רועי גלדסטון, דניאל שחק וניצן פררו. לא מובן מאליו בכלל.
לכל עשרות האורחים שהגיעו במהלך השנים, אוהדים, עיתונאים, שחקנים, מאמנים, שדרנים, פרשנים, שופטים, בעלים וידוענים. כולכם הייתם מעולים. לכל מי שסירב - הפסד שלכם.
לכל אחד ואחד בצוות מכביבול לאורך השנים, אנשים מופלאים אחד אחד: יובל קליין, טל בן יהודה, צור קרקלינסקי, אלי אבלס, מעיין ביבר, נמרוד פראוור, תום קובצ'י, דניאלה ברקוביץ', דור לבנת, יובל שולמן, טל ניסים, תום ניסני, אייל כהן, דניאלה אלבאום, ארז וקנין, אופיר עדן ואיתי דן רוקח.
אני משאיר את הפודקאסט בידיים הכי טובות שאפשר, אצל חבורה של אנשים מוכשרים ומוכשרות שיכולים ויכולות להמשיך לתפעל אותו הכי טוב שרק אפשר ואני מקווה ומאמין שזה מה שהם יצליחו לעשות.
ברשותכם, אני נועל לתגובות מאחר ואני מעדיף שלא להתמודד עם שני סוגי התגובות - רגשניות טובות (מביך אותי מאוד) וגם כאלו שיהיו רעות ורעילות (מבאס מאוד ולא מכבד). אין צורך, הציוץ הזה לא נועד לפתוח דיון. אם בכל זאת יש לכם מה להגיד, לטוב ולרע, אז ה-DM שלי פתוח והמספר טלפון שלי זמין ואני אשמח מאוד לדבר באופן שפוי עם כל אחד, אני בטוח שאם זה מספיק חשוב, תעשו את זה גם בלי שכולם יראו.
אני אמשיך לחרטט כאן כרגיל (אולי קצת פחות) בעיקר על כדורסל ופחות על כל המסביב ואתם אולי תקראו/תשמעו אותי בעוד כל מני מקומות, אז מי שליבו וראשו במקום הנכון, תמשיכו לעקוב ותהיו טובים.

