החציל האצטקי כתב:אני אתן את הסיכום הצנוע שלי באיחור קל.
ראשית נתחיל מהסוף: המגמה בה אימפריית מכבי תל אביב הולכת ביורוליג היא מגמת קריסה.
למה?
1) ההשלמה הכה טבעית עם הדחה בהצלבה לקבוצה שעדיפה עלינו באופן ברור מבחינה איכותית גרמה לי לבחילה קשה.
2) ההשלמה עם כך שכל קבוצה עשירה=קבוצה עדיפה ופוזת האנדרדוג היא לא פוזיציה שמכבי צריכה לעמוד בה בהגדרה.
3) העלאת מחירי המנויים לצד הקטנת התקציב, תוך כדי התבטאיות מצד "אולי מגיע לנו רק טופ16" מצד ההנהלה לא מקובלים עליי.
4) הירידה באיכות השחקנים שמגיעים בכל קיץ, וגם תו"כ העונה עצמה היא מגמה נוראית שחוזרת על עצמה בכמה שנים האחרונות.
העונה כעונה הייתה רעה מאוד. דייויד בלאט כבר שנתיים נאלץ "להשלים עם השחקנים" ולא בונה קבוצה.
כשבלאט בעצמו מתראיין ונזכר בנוסטלגיה בפארמר, לנגפורד, סופו ובלו ששיחקו אצלו רק שנה קודם וניצחו קבוצה איכותית יותר- משהו פה דפוק.
מכבי רק הולכת אחורה מאז 2007-08 מבחינת הניהול, העמדת התקציב, סגל השחקנים, השאיפות.
מתי מכבי הפסידה 5 משחקי בית בעונה אחת?
אני לא קונה את זה, סורי. לא אוהב את זה שבהנהלה לוקחים את הדבר הזה בשתי ידיים, לא אוהב את הראיונות. פשוט לא.
הקיץ הבא קיץ קריטי מאוד- יותר מכל שנה בשנים האחרונות. מכבי זקוקה להצהרת כוונות- מכבי צריכה להשיב את עצמה למפה ולשוב להיות מכבי.
עכשיו לקבוצה עצמה.
גיליון הציונים יחולק בסוף. ראשית אתייחס לשחקן-שחקן בנפרד, לפי סדר חשיבותו, לטעמי, בקבוצה.
1) דווין סמית'- הפרופסור הפך בשתי העונות האחרונות לפרצוף של הקבוצה במידת מה. הסדרה מול ריאל והסיבוב השני בטופ16 הוכיחו כמה הוא משמעותי, והוא לגמרי קולע להגדרת "ברומטר".
אישית, רשמתי זאת בעבר, מעולם לא הייתי גדול אוהדיו של סמית'. מאז ומתמיד האמנתי שהוא שחקן עם יכולות מוגדרות ומוגבלות ומקומו כרול פלייר בקבוצה.
הטופ16 הענק, לצד סדרת ההצלבה הטובה שרשם מול פאו אשתקד גרמו לי לקוות שסמית' יעשה את הסטפ-אפ שיסתום לי את הפה, אבל לצערי זה לא קרה. ואני לא מאשים אותו. שק הציפיות הענק שהונח על כתפיו לא תואם את מימדי הגופיה. הבחור הוא שחקן טוב ואשמח אם ישאר בקבוצה, ולו בגלל שהוא מחויב לקבוצה, מחויב להגנה ומהווה נוכחות חיובית כל כך בחדר ההלבשה. הרבה בזכותו נחסכה מאיתנו בושה גדולה. כשורה תחתונה- הChoke שקרה ברבע הגמר הוא בלתי נסלח ויפשע האדם שימתג אותו ככוכב או בעל הבית וימשיך בהאדרה הקיצונית סביבו. יש לו מקום של כבוד בעונה הבאה וגם שדרוג מינימלי בשכר מגיע. בסוף היום- אם יסירו מדווין את המשוקולות יטב עמו והוא יוכל לתרום עוד. מאמין שיש לו עוד שנתיים טובות לתת ומקומו כאן.
2) שון ג'יימס- שני לסמית' בחשיבותו כיוון שמעולם לא נוצר מצב בו היה רע. יו ריד מי? שון ג'יימס פשוט לא נתן משחק רע העונה. הרע מכולם היה במספר אחת במדריד. ובדומה לסמית'- גם כאן אנחנו מדברים על בחור עם כתפיים צרות שנקלע לסיטואציה שקצת גדולה עליו. ג'יימס הוא גיבור העונה לטעמי- מאין "דוד" של העונה. כולו קטן ורזה, בלי ציפיות, בלי דחיפה או אמונה מיוחדים. כל כך מחוייב למכבי, כל כך מסור ונלהב- ועם איכויות על המגרש- לא מוצאים נכס כזה כל יום. ג'יימס נתן עונה נפלאה ועמד כשווה או עדיף כמעט מול כל סנטר בו פגש (וזה המחליף של סופו והנדריקס, שמרוויח 300,000 דולר כן?). הוא לעולם לא יהיה 2.15 על 125 קילו אבל הוא יהיה שון ג'יימס וככזה אני אוהב אותו- לוחם, שומר, לא מפחד לתקוף. קשוח ומדוייק. משתפר בכל צעד שעושה. אמרתי גיבור?
3) דייויד לוגאן- בסוף אני רושם דווקא את השם שלו כאן. כי כנראה שבלי היכולת שלו להרשית קליעות שלא מחוייבות למציאות כנראה שהיינו מבכים על המפלה בטופ16. לוגאן לא באמת מחובר לקבוצה, לא באמת איכותי מספיק ולא יהיה כאן בשנה הבאה. גם הוא לא אשם בתלות בקליעה הזאת, שלא קשורה לכלום ושום דבר, שמאפשרת את השכונה ומנותקת מהסיסטמה. מכבי בנתה את הסגל שלה רע והוא לקח את מה שנתנו לו- ועשה עם זה את המקסימום. בערך כאן מתחילה הבעיה.
4) ריקי היקמן- פחות דומה ללוגאן, כי במקרה שלו- היקמן קיבל במה עצומה, ולא היה צריך "לקחת בידיים". הוא מוכשר בהתקפה ובהגנה אבל משחק עם IQ נמוך מדי, לא מסוגל לנהל התקפה ויחד עם לוגאן ואוחיון מרכיב קו אחורי חלש וטיפש מדי. לאורך העונה לא הצלחתי להחליט אם אני מחבב ומעריך אותו או מזלזל ולא מתחבר אליו. כנראה שהוא לא רע, אבל גם לא מספיק טוב ולמכבי, כך תמיד האמנתי, מגיעים השחקנים הטובים. העובדה שהוא רוקי יורוליג לא מוסיפה לו את החתיכה החסרה. המקרה שלו הוא של מעט מדי, מאוחר מדי. אם היה בן 23-24, בתחילת הדרך, הייתי מאושר. אבל השחקן הזה עבר קילומטרז' גדול מדי מכדי שאאמין בזה שהוא יכול להמציא לעצמו מוח ואחריות שמצופים מגארד מוביל במכבי תל אביב. בסך הכל בחור חביב מאוד שצריך לסיים את דרכו בדרך הכי יפה שאפשר- לאחר האליפות.
5) יוגב אוחיון- אף פעם לא יהיה שאראס, אריאל או קטש. לא מספיק משפיע, לא מספיק יציב, לא מספיק נשמע או מורגש. לא מספיק- נקודה. כל הטררם סביבו היה באמת מיותר, ואמנם, יוגב הוא שחקן יורוליג טוב וראוי, אך האם באמת שווה את כל הילת קובאן והכבוד שבגופיית הרכז המוביל במכבי? התחושה שמקל או נעימי היו יכולים להיות שם במקומו צריכה להטריף את יוגב, והגיע הזמן שישוב למקומו על הספסל עם תאבון והתלהבות גדולים- כי כשהוא בא עם אלה, הוא במיטבו.
6) ניק קיינר-מדלי- למה הוא חשוב מאליהו? 1) כי ה"רול" עבורו יועד מלכתחילה היה אמור לשים אותו במקום גבוה אפילו יותר, 2) כי האימפקט ההתלהבותי-הגנתי שלו היה חלק מהריצה החיובית שכאמור, מנעה מבוכה גדולה.
אול אין אול, שחקן מוגבל, קצת טיפש, שלא הסתגל לרמה ולא צריך להשאר פה בשום מצב. נתן כמה גגות, דאנקים, ריבאונדים והשתטחויות שגרמו לביקורת כלפיו להיות אוהדת יותר והרבה פחות ארסית, אבל כאן זה מסתיים. כשלון.
7) ליאור אליהו- עצוב להסתכל על ליאור של עונת הפיינל פור האחרונה מול זה של עכשיו. ירים את ידו מי שזוכר שזהו קפטן הקבוצה. אני מדבר על מחויבות לאורך הפוסט וליאור פשוט נופל בה שנה אחרי שנה. כמה מוכשר, כמה רך, כמה מנותק, כמה רע. עונת היורוליג של אליהו הייתה חלשה להחריד והביטול שלו מזכיר כמעט את זה של שרף. אם היה זה טרנס מוריס דאז, היום ליאור קבר את עצמו ביד עצמו. למזלו, האיכויות המולדות הנדירות שלו, תעודת הזהות הכחולה והפחד מלראות אותו מצליח (סוף סוף) במקום אחר ישאירו אותו פה. הגיע הזמן שיקח קיץ ויטחן לעצמו את הצורה- בשביל הכבוד העצמי.
8) מורן רוט- הייתה לי התלבטות עצובה מי נכנס במקום השמיני. הבחירה במורן רוט הייתה עצובה מחד, משמחת מאידך. למה משמחת? כיוון שבשונה מכמעט מחצית החבר'ה שקדמו לו, מורן רוט היה נקודת אור יחסית בעונה הזאת. אחד שקולע להגדרת רכש טוב. רכז שלישי זה לוקסוס. לרוב, רק מהיבוש הוא הופך לעציץ מדוכא על הספסל. רוט אימץ את התפקיד באהבה, רץ, התלהב, מסר, קלע (מעט) והדליק את הקהל. היה כיף איתו על המגרש ולרוב הביא עמו שינוי חיובי.
9) גיא פניני- גילוי נאות- אין מהלך שאני אוהב יותר מהאצבע המונפת אחרי שלשה של פניני. למרות כל הרפש שסבב אותו העונה (והיה המון), גיא פניני הוא עדיין בורג חשוב מאוד במערך לטעמי. הוא השחקן של האוהדים. כי מעטים האוהדים שיוכלו לחסום כמו ג'יימס או להטביע כמו היקמן. כולם יוכלו לצלוף על השלוש, להרביץ וכן- גם לקלל. כל ילד בשכונה יכול להיות פניני. האש שכבתה בגיא היא חלק מהאש שחסרה בקבוצה. מאז שהודח ממעמדו קלע גיא 6 שלשות בלבד. אחת פחות מבמשחק השיא שלו מול לבוראל- זה שהעלה את מכבי לפיינל פור ובשיא הסטייל. תחושת הבטן שלי היא שפניני ישוב בעונה הבאה לתפקיד הקפטן (הוא ראוי לו יותר מאליהו החלבי, עם כל זעמם של חלקנו), כולי תקווה שישוב להיות פקטור מקצועי כבעבר.
10) דרקו פלניניץ'- טעות שמכבי תשלם עליה בהמשך למה? 1) פלניניץ' יבעט בקיץ. 2) פלניניץ' מצטרף למצ'באן ושרמדיני ברשימת "אירופאים צעירים שלא יכולים להצליח במכבי"; בכל אחד מהמקרים מכבי הולכת על חבר'ה עם חסרונות ברורים, מנסה בכוח להתעלם מהם ומפילה את עצמה ברכש. ככה מגיעים למצב שהמאמן, ההנהלה והקהל לא מאמינים. לא מאמינים באירופאים, לא מאמינים בצעירים. מאמינים בהיקמן. בסוף היום מדובר בנגר שיכול לדרוס ולרמוס באדריאטית ולא שמע בחיים על המושג "ריבאונד". מה יש לעשות עם זה? לא הרבה. לא רואה עתיד בנכס כזה, שכאמור- ייחתך.
11) סילבן לנדסברג- אחרון מכולם ולמה בעצם? אין עוררין על זה שלנדסברג הוא סקורר. אין עוררין על כך שמכבי, העונה, הייתה נכה התקפית. על הנכות של פניני דיברנו כבר קודם, וכך גם על המוגבלות של היקמן ולוגאן. רוצה לאמר שללנדסברג היה הרבה ואקום להכנס אליו והוא ניצל ממנו מעט מאוד. אולי בגלל שהוא סקורר של קבוצות קטנות- כזה שבדומה ללוגאן עושה את שלו במנותק מהשטף, רק בשביל לקלוע. אולי בגלל שהוא שומר רע כל כך שבלאט התייאש ממנו עוד לפני שהתחיל לפדות את הצ'ק. ואולי בגלל שהבחור פשוט חסר אופי. מישהו שמע את לנדסברג העונה? מישהו ראה את הבעת הפנים שלו? מחייך? שמח? עצוב? דלוק? כבוי? נלהב? יותר מהכל, הבחור אדיש לחלוטין ואי אפשר ללכת עם כזה לקרבות אליהם מכבי יוצאת. לא ברור לי מה יקרה איתו בעונה הבאה- אבל הקול שלו חייב להשמע בקיץ. אשמח לשמוע שהוא מתוסכל או פגוע כי זה אומר שהאגו שלו נפגע, ושיש לו על מה לעבוד ולהאבק באימונים. אשמח לשמוע אותו אומר שהוא מאמין בעצמו, ידע שלא יזכה לצ'אנס בהתחלה ומוכן להמשיך להוכיח. השקט שבגזרה לא לרוחי. אם אלכס אברינס קם ממעמד השחקן ה11 בקבוצה כמו ברצלונה כי יש לו את האופי והחוצפה ותופר את מכבי, גם לנדסברג יכול להיות כזה. כולנו יודעים שהוא שחקן- ההשלמה עם זה שהוא לא לוקח את הדברים ונלחם היא קשה כי יש פה המון טאלנט שמתבזבז. כרגע, התחושה שלי היא שאם הוא לא משחק- מקומו בחוץ.
דייויד בלאט- מוטיבטור, טקטיקן, סתגלן, אפשר להרעיף הרבה מחמאות ובכיף. אבל כשמדברים בלאט מדברים גם על הסגל שלו. כי בסוף היום מאמן צריך להיות זה שמרכיב את סגל הקבוצה. והסגל שלו הוא פשוט לא טוב. ולמרות שברור לכולנו שבלאט לא בהכרח בחר בהיקמן ובלוגאן מכל השחקנים שישבו בשוק מגיע לבלאט לתת את הדין על הסגל העלוב שנבנה כאן. אף שחקן רכש שהגיע הקיץ לא ראוי להשאר- מצב בזוי לכל הדעות. בלאט "עושה קסמים" עם סגל רע ומוגבל כבר שנתיים. הציטוט שנתתי קודם על אווירת הנוסטלגיה עם פארמר וסופו אומר שבאמת קשה, אבל הוא גם אומר שבלאט לא עושה את מה שחייב לעשות- להביא את השחקנים איתם הוא יכול להצליח. בקיץ לבלאט לא תהיה אולימפיאדה, אליפות עולם או אירופה להשתתף בה. הסגל של העונה שתבוא יהיה שלו יותר מכל סגל שנבנה כאן לפניו. ההערכה שלי לבלאט היא עצומה כי הוא מוציא מים מהסלע ומוליך כבר שלוש שנים קבוצות דלות, רזות ומוגבלות למקסימום. אבל היי, מי אשם בזה שהן כאלה? הגיע הזמן לעשות משהו באמת גדול, וכמו שכבר ציינתי בתחילה- הקיץ הוא ההזדמנות לעשות זאת.
ציונים: ג'יימס- 8, סמית'- 7, לוגאן- 6, היקמן- 6, אוחיון- 5, קיינר מדלי- 4, אליהו- 4, רוט- 4, פניני- 3, פלניניץ'- 2, לנדסברג- 2. בלאט- 6.5.
הנהלה- 0.
מקווה לקיץ נעים, משופר ומרגיע, ויאללה מכבי...
יופי של סיכום. כל הכבוד.
