יש כמה אי דיוקים שצריך לסדר פה:
1. בשושלת הראשונה הקבוצה שיצאה עם מקדולנד והאפמן, היתה פוקס של החיים. זו לא היתה אמורה להיות עונה שונה משאר שנות ה-90, וההצלחה ממש לא נבעה מהשקעה מוגברת של מכבי, אלא להפך - התקציב ירד במעט. ההצלחה הזו דומה יותר להצלחה של הקבוצה עם פארגו וסופו, וההבדל היחידי הוא שבתקופה ההיא הקבוצה הצליחה לשמור על שחקנים מובילים, בין היתר בגלל שהכסף באירופה בימים האלה היה קטן מאוד בהשוואה להיום.
2. בשושלת השניה, מכבי הצליחה לנצל כמה הזדמנויות נדירות בשוק של אז, למשל ההחתמה של שאראס, שלא המשיך בברצלונה למרות תקופה נהדרת שם (ללא ספק היה בין הרכזים המובילים ביורוליג והגיע לכאן על תקן כוכב), בעיקר בגלל סכסוך עם המאמן פסיץ'. בנוסף, הוא היה על סף חתימה בולנסיה, ורק שינוי בחוקי הזרים בליגה הספרדית ברגע האחרון הביא לכך ששאראס נשאר ללא קבוצה (כיוון שולנסיה החתימה מבעוד מועד את פופוביץ'), והסוכן שלו נאלץ בלית ברירה לשדך אותו למכבי במחיר נפילה יחסית לערכו (600 אלף דולר). בכל אופן, מכבי החתימה אותו לפני אליפות אירופה בשוודיה - ולא אליפות עולם כמו שנכתב פה -בה זכתה ליטא בהנהגתו. לגביי ההצגה שלו נגד האמריקאים - היא היתה באליפות העולם שנערכה בקיץ 2004, לאחר העונה הראשונה שלו בצהוב. וכן, בגלל האליפות המדהימה של שאראס, היו דיבורים על כך שמזל שמכבי סגרה איתו בטרם סיפק את ההצגות הנ"ל ואלמלא היתה עושה זאת הסיכוי להחתימו בנסיבות העניין היו יורדות פלאים, ואף היו שמועות על התעניינות של סן אנטוניו בו.