מילוס כתב:עידן כתב:מילוס כתב:לא, לא, לא לשם. הכוונה היא למנטליות של המועדון שכ"כ השתנתה.
פעם שיחקו פה עד הסוף, גם כשהעסק לגמרי גמור (ע"ע הדוגמאות), כי אין דבר כזה להפסיד, ובשנים האחרונות מוותרים פה על משחקים כבר ברבע השני ועל כל העונה כבר בדצמבר.
מי מוותר על משחקים? לא יאניס ובטח לא השחקנים. הפסדים רבים העונה היו צמודים מאוד. עם שלוש נקודות לכיוון השני היית היום יכול להיות אחרי נצחונות חוץ על צסק"א, ריאל וזניט.
באותה מידה, העונה של נס מילאנו הייתה יכולה להסתיים אחרת לגמרי עם עוד שלוש נקודות לכיוון האחר בשלושה משחקים מסוימים.
זה בדיוק הוויתור. וככה מצדיקים הפסדים כיום במכבי, וכנראה ששכנעו גם חלק מהאוהדים. כי המשחקים הטובים העונה, כביכול (מלבד ברסה), היו צמודים - ונגמרו בהפסד.
ולהם מתווספים "הפסדים רבים עוד יותר שהיו מאוד לא צמודים" (הכוכב, מילאנו, פיראוס, פנר, פילזן), וגם "הפסדים שהיו כאילו צמודים, אבל בשום שלב לא זוהה רצון לנצח" (קאזאן, אלבה).
ובכללי, כיוון ה-20 הפסדים בעונה, או איזור ה-40% (!) הצלחה כמעט בכל עונה, זה משהו שלא היה פה עשרות שנים.
זה הוויתור. גם על משחקים, וגם על כל העונה כבר אחרי כמה הפסדים כאלה. אין לשחקנים שום רצון ושום דרייב, ורובם גם לא בסכנת החלפה.
סיפורי ה"היינו קרובים" מביאים להכלה של המערכת, השחקנים וחלחלו ללא מעט אוהדים, ובהתאם שינויים גדולים לא יהיו פה. 20 הפסדים או לא 20 הפסדים. וזה מה שהשתנה.
אאלץ לא להסכים איתך. לדעתי אין הבדל מהותי בין העונה הזו לעונת הזכייה של 2013-2014. אפילו הקריאות להחלפה של בלאט בעונה ההיא (גם בפורום הזה ממש) היו דומות. ההתנהלות בשנים האלו היא אותה ההתנהלות.
ההבדל העיקרי הוא המזל שמידי פעם לצידך, כי הבעיה היא ממש לא המאמן אלא ממקום אחר לגמרי מעליו.