אני עוקב.
אליפות אפריקה יוצאת לדרך מחר (רביעי) בטוניסיה. משחק הגמר ייערך ב-30.8.
האלופה תזכה בשריון לאולימפיאדה בריו, המדורגות 2 ו-3 יעלו למשחקי ההזדמנות האחרונה.
המוקדמות לטורניר נערכו אי שם בין ספטמבר 14׳ למרץ 15׳, קיצצו את הנבחרות הלא ראויות. אין טורניר דרג ב׳.
מתחילים בשלב בתים, ממנו אין מודחות, אלא רק משחקי דירוג, ואז מתחיל הנוקאאוט.
בשמינית הגמר הראשונה בכל בית מצטלבת עם האחרונה בבית המקביל (א-ב, ג-ד בהתאמה).
משם המנצחות מצטלבות ביניהן עד הגמר. מצורף בראקט.
גילוי נאות: את חלקן הגדול של הנבחרות לא יצא לי לראות מעולם.
ובכל זאת, ניסיתי לאסוף קצת מידע מרחבי האינטרנט לכל מי שמתעניין, ולו במעט, באליפות הזאת... ראיתי שיש לפחות עוד שניים.
בית א׳
1) ניגריה
2) טוניסיה
3) אוגנדה
4) הרפובליקה המרכז-אפריקאית
שתיים מהקונטנדריות הרציניות ביותר נמצאות בבית הזה, המארחת- טוניסיה, ונבחרת ניגריה, שתיהן אחרי טורנירים מאכזבים ב2013.
בניגריה- אייק דיוגו, האחים אמינו, שיין לאוואל, בן אוזו וסטן אוקויה (וגם מייקל אומה הנהרייני) מהווים חבורה מנוסה וקשוחה. סיימו 7 ב2013 אחרי הפסד ברבע הגמר, 63-64 לסנגל. אל-פרוק אמינו סיפר שהוא מאמין מאוד בסגל שהנבחרת העמידה, והוא בטוח שהיא תשוב לשחק באולימפיאדה, לאחר שכבר הופיעה בה ב-2012.
הניגרים צירפו מאמן מהדי-ליג, וויליאם ווייט, שאימן בעבר את דיוגו ואת אלאדה אמינו בבייקרספילד ג׳אם. מעניין אם מאמן אמריקאי ונבחרת אמריקאית מתמיד הם מה שיביאו את הניגרים לזהב ראשון אי פעם.
בטוניסיה- סלאח מג׳רי ומכרם בן-רומדן (פ. פורוורד, 2.06, 18+7 בקמפיין 2013, שיחק בעבר במורסיה) מהווים קו קדמי אלמוני יחסית אך איכותי ביותר. באופן די נדיר, צירפו מתאזרח אמריקאי בדמות מייקל רול (סקנד גארד לבנבן יוצא UCLA המתמחה בקליעה משלוש, עם עבר בליגות הבלגית, הספרדית והטורקית). בדומה לניגרים, השתתפו באולימפיאדה אחרי שגרפו מדליית זהב ב2011, אך סיימו את האליפות הקודמת בכשלון חרוץ- מקום תשיעי. טוניסיה שיחקה כמה משחקי אימון נגד יריבות מאירופה ונחלה הפסדים לטורקיה ובוסניה, בעוד ניצחה את לטביה ב׳ (פעמיים) ואת נבחרת קמרון.
נבחרת אוגנדה משתתפת בפעם הראשונה באליפות אפריקה לאחר שצלחה את שלב המוקדמות (גברה על רואנדה, קניה וסומליה).
אין צפי שהנבחרת הזאת תכה גלים בטורניר.
הנבחרת המרכז-אפריקאית מעט איכותית יותר, אע״פ שלא הצליחה להעפיל מהמוקדמות והצטרפה ע״ב ווילד-קארד. מכילה בעיקר שחקנים שהשתקעו בצרפת או ספרד. כוכב הנבחרת בקמפיינים הקודמים, מייקל מוקונגו, רכז מונאקו הצרפתית, ייעדר בשל פציעה. גם הפורוורד/סנטר ההגנתי, ג׳יימס מאייס לא ישחק. מי שכן צפויים להשתתף הם מקס קוגר (סמול פורוורד) והכוכב הגדול ביותר- רומיין סאטו (גארד/פורוורד, 34, ולנסיה) שישוב למדי נבחרתו אחרי שנעדר ממנה מאז 2009. (עדכון: למרות שלפי הדיווחים ברשת היה צפוי להשתתף, סאטו לא יקח חלק באליפות)
בית ב׳
1) סנגל
2) אנגולה
3) מוזמביק
4) מרוקו
ֿ
נבחרת אנגולה היא פחות או יותר המקבילה לנבחרת ספרד באפרובסקט, מבחינת דומיננטיות. מאז שנת 83׳ לא הפסידו האנגולנים מדליה אפילו פעם אחת, כאשר 11 מתוך ה-16 הן מדליות זהב, כולל ב2013. מי שעוקב אחרי האולימפיאדות ואליפויות העולם מכיר את השלד, המורכב בעיקר מכוכבי הליגה המקומית- הסווינגמן קרלוס מוראייס (ה-MVP ב2013 עם 16 נק׳, 4 ריבאונדים ו2 אס׳, שיחק בעבר בסגל מחנה האימונים של הראפטורס), ז׳ואקים גומש, רג׳י מור ואדוארדו מינגאס. הכוכב העולה של הנבחרת הוא הסנטר יאניק מוריירה, ששיחק בשנתיים האחרונות אצל לארי בראון בSMU, ונמצא בסגל למחנה האימונים של הקליפרס. מדובר בשחקן שסיפק מספרים של 18 נקודות ו8 ריבאונדים ב20 דק׳ במונדובסקט, כולל תצוגת ענק של 38 נקודות ו-15 ריבאונדים בנצחון מול אוסטרליה. אמור להיות מפלצת ברמה הזאת. האנגולים יצאו לסבב משחקי אימון נגד ונצואלה (ניצחה), סנגל (הפסידה) ופולין (הפסידה בהארכה).
נבחרת סנגל התקשתה בסבב המוקדמות וגם היא נכנסה ע״ב ווילד-קארד, אך מדובר בנבחרת שגרפה ארד ב2013 והשתתפה בכבוד במונדובאסקט. גורגי ג׳נג הוא הכוכב, לצדו בקו הקדמי מוחמד פאיי מוארזה. על הספסל- הסופרסוניק מהבחירה העשירית, סאאר סנה. מוריס אנדור (סאמר ליג בניקס, חתם במאבס) לא ישחק עם הסנגלים, וחבל, אם כי הסמול פורוורד מאלייה אנדויי הותיק (חמישיית הטורניר ב2013) יהיה שם. בינתיים הספיקו כאמור לנצח את אנגולה בטורניר הכנה ולחטוף תבוסה ב47 הפרש מספרד. בסה״כ מדובר בנבחרת חזקה, שהתקשתה במוקדמות בעיקר בגלל שהגיעה בסגל מאוד חסר.
מוזמביק הנה משתתפת קבועה מאז 1999. אין לי הרבה מה לספר עליהם, כלל השחקנים מגיעים מהזירה המקומית. בלי הישגים מיוחדים בטורנירים קודמים. הכוכבים: אוקטביו מגוליקו הביג-מן (הנמוך, 1.98 בסה״כ) ופיו מאטוס הרכז.
מרוקו דומה מאוד לקייס של מוזמביק. החבר׳ה משחקים בעיקר בליגה המקומית או באחת הליגות הערביות. הכוכב שלהם הוא עבדלחאקים זוויטה, שהוא סמול-פורוורד סקורר (דורג שני באפרובסקט 13׳ בנקודות עם 20 למשחק, מיד אחרי אייק דיוגו). יעזור לו הסנטר הותיק שלהם, יונס אידריסי, ששיחק בעבר במכללת ג׳ורג׳יה. הנבחרת המרוקאית ריעננה את הסגל שלה ותתבסס על יותר כשרונות צעירים שנבחרו ע״י המאמן החדש- סרבי בשם טוני וויאניץ׳- שכנראה בנה לעצמו שם טוב במדינות כמו לבנון ובחריין.
בית ג׳
1) מצרים
2) מאלי
3) קמרון
4) גאבון
מצרים נחשבת לנבחרת חזקה בזירה האפריקאית, וגרפה מדליית כסף בטורניר ב2013. הכוכב שלהם הוא עסאם מרעי, פורוורד/סנטר ששיחק בג׳וניור קולג׳ במינסוטה ונבחר לחמישיית הטורניר בקמפיין שעבר. יעזור לו הגארד איברהים עלגמאל. עושה רושם שהדור הצעיר של המצרים נחשב למבטיח במיוחד.
מאלי היא משתתפת קבועה מ87׳ אבל ללא מדליה אחת לרפואה. המדינה שהביאה לנו את עוסמאן סיסה האימתני מציגה הרבה חבר׳ה צעירים ואלמוניים לצד כמה וטרנים בהובלת מוחמד טנגרה. בגדול, הנבחרת מורכבת מחבר׳ה שמשחקים בזירה המקומית, אנגולה, ובליגות הנמוכות בצרפת. לא מרשים, אבל זה הספיק כדי לסיים לפני סנגל במוקדמות.
קמרון, מדינתו של לוק רישאר אמבה-א-מוטה (שבספק לטורניר בעודו מתעסק עם ארגון השחקנים, התביעה של הקינגס ועוד שקרים ומזימות) היא סוג של סוס שחור בטורניר. עד 2007 לא שיחקה יותר מ-3 פעמים באליפות (מ-1962!) אבל מאז, מיד משנכנסה, הפכה לנבחרת מסוכנת, כשגרפה כסף מיידי ולאחר מכן לא דורגה נמוך יותר מ-7. הרכז שלהם הוא פרפה ביטי שאמור להיות כוכב בליגות האפריקאיות (והוא גם אחיין של המאמן) וג׳רמי אנזולי מנאנטר יסייע לו מעמדה 2. יחד עם LRMAM ב-3, קני קאדג׳י (ססארי בעונה החולפת) בסטרץ׳ 4 ושלל סנטרים חזקים שיעזרו לפוצץ יש לקמרון מספיק כשרון כדי להפתיע גם בטורניר הזה. (עדכון: אמבה-א-מוטה בחוץ. כאמור, הבחור עסוק בלנסות ולדאוג שתהיה לו קריירה, איפשהו)
גאבון מאמצת אליה בחזרה את הכוכב המקומי סטפון לאזמה שלא שיחק במדי נבחרתו מאז 2005, ומצרפת אליו את הפאוור פורוורד הצעיר והמבטיח כריס סילבה (שישחק החל מהעונה הקרובה במכללות דרום קרוליינה). זו בסה״כ אליפות שלישית לגבונים מאז 1962, אחרי שהצליחו לעקוף את הרפובליקה של מרכז אפריקה ואת צ׳אד בסבב המוקדמות.
בית ד׳
1) חוף השנהב
2) אלג׳יריה
3) זימבבואה
4) קייפ ורדה
נבחרת חוף השנהב הצליחה לא רע בשלושת הקמפיינים האחרונים, כאשר בשניים החולפים סיימה רביעית וב2009 זכתה בכסף. סולימאן דיאבאטה הוא הרכז והמנהיג של הנבחרת- סוג של וויל ביינום מקומי- 1.80 וסופר-אתלט שנבחר לחמישיית הטורניר ב2013 אבל מהווה פחות או יותר הזכר העיקרי מהנבחרת ההיא, שלפי המתואר באתר פיב״א לא הצליחה לגייס לטורניר את הכשרונות המקומיים, ותיאלץ להסתמך על הדור הצעיר.
אלג׳יריה היא נבחרת אלמונית למדי שמתבססת בעיקר על גבוהים גדולים ופיזיים- הפאוור פורוורד מהדי צ׳רייט (רואן, צרפת), הסמול פורוורד מוחמד האראט והטאוויל סדיק טועטי (2.15) הם הטריו המוביל. בבית היחסית חלש שקיבלו, עם זימבבואה שעבורה זה טורניר שני בלבד אי-פעם (הקודם היה ב-81׳), קייפ ורדה וחוף השנהב שנראית פגיעה מהרגיל- לאלג׳יראים הזדמנות פז לעשות טורניר טוב מתמיד.
זימבבואה... כאמור, טורניר ראשון מזה 34 שנים ושני אי-פעם. אממה, פירקו את דרום אפריקה וסיישל בבית המוקדמות ועלו. הכוכב שלהם הוא ויטאליס ״ויטה״ צ׳יקוקו, סנטר הגנתי נהדר שכיכב בליגה הגרמנית ועבר לשחק באיטליה במהלך העונה שעברה. חוץ ממנו, אין לי מושג מה יש להם למכור.
אחרי שהודחה רק ברבע הגמר ב2013, קייפ ורדה תחלום לשחזר את ההישג. לצערם הרב הכוכב הענק (תרתי משמע) ושחקן ההוקס- וולטר טאבארס- ייעדר, ובלעדיו נראה שיהיה הרבה יותר קשה. מי שכן התפקדו הם חברי הגרעין הותיק יותר; הסקוררים ג׳פרי אקסבייר (גרמניה/ליגה ספרדית שניה) ומריו קוריירה, והפאוור פורוורד רודריגו מסקרנס, שהספיק לפרוש ממשחק בינלאומי, לאמן את הנבחרת המקומית בטורניר המוקדמות, ולהתקמבק לטורניר הנוכחי.
אין ספק שמדובר בטורניר הזוי במיוחד...
ממליץ לשוטט קצת באתר של פיב״א ולראות את רמת המתקנים (/מתנ״סים) בהם חלק מהנבחרות מארחות.
בכל מקרה, כמו כל טורניר אפריקאי ממוצע, יהיו פה הרבה אתלטים מרשימים והרבה אמוציות.
מצרף קישור למד כוח עדכני, מתוך אתר פיב״א.
בגדול, הטורניר הזה מעניין בעיקר כי אין שום דבר אחר כרגע.
נבחרת ניגריה מציגה כמה שחקנים מוכרים ומסקרנים והרבה תאבון, האנגולנים תמיד טובים, טוניסיה המארחת היא נבחרת נהדרת, בסנגל יש כשרון ולפעמים פורצים בטורנירים האלה אתלטים מרשימים שמתקדמים מכאן לשלב הבא, קמרון עשויה להפתיע ולכו תדעו מי תהיה פה הסוס השחור.
השמינית מתחילה היום.
מי שמרשימות מאוד עד כה הן המארחת- טוניסיה, שהצליחה כמו שפליקס הראה לכסח את הניגרים המצויינים (שיין לוואל חבר לגרעין הניגרי הותיק והאיכותי, בעוד אייק דיוגו היקר לליבי פצוע ולא התלבש מאז המשחק הראשון באליפות),
סנגל- בראשות גורגי ג׳נג הבלתי עציר בלבל הזה- שהצליחה לדחוק ניצחון בנקודה על אנגולה (תקציר למטה)- שמהווה בעצמה קונטנדרית תמידית, ושתיים ששלטו בבתים החלשים יותר- מצרים וקייפ ורדה.
הטורניר הזה, מצפייה בקהל שפוקד את המגרשים ובסיקור הבינלאומי- פשוט לא מעניין אף אחד.
