עידן כתב:לא יודע למה אתה כל הזמן משווה את אבדיה לשאריץ' דווקא, אני לא חושב שהם כאלו דומים והם לא משחקים באותו התפקיד.
ואם כבר אתה משווה אותו אליו, לא ברור לי למה מבחינתך שאריץ' הוא כזו נפילה, בהתחשב בכך שהוא נתן עונת רוקי מצוינת, שגם הסתיימה בחמישייה הראשונה של הרוקיז. אבדיה עוד רחוק מאוד משם בינתיים.
כי שאריץ' מייצג עבורי את הריצפה ההתקפית שלו עידן. יש הרבה קווי דמיון, היכולת לקרוא משחק, הובלת הכדור הלא מהודקת במגרש פתוח (גם שאריץ' היה לפעמים מוליך התקפות מעבר אבל מכדרר גבוה ולא מהודק), הסייז, היכולת ליצור לעצמם. דומה מדי. תשאל את עצמך איזה מצבים דני יכול לייצר לעצמו ששאריץ' לא יכול? דני עושה הכל בצורה מאוד בסיסית. פוסט אפ, להעביר בין הרגליים או להתקיף באגרסיביות את הסל. אין הטעיות גוף, אין שינויי כיוון, אין אפ אנד אנדר, אין כדרור מהודק במגרש פתוח (אם היה, הוא היה יודע לשנות כיוון ולא להינעל על צד אחד תמיד), אין תנועות צדדיות אלא הכל בקו ישר וצפוי, הוא עושה דברים בסיסיים שגם שאריץ' הראה בעונת הרוקי שלו. היתרון המרכזי שיש לדני זה שהוא משמעותית יותר אתלטי וזריז וזה מה שנותן תקווה. אני גם בטוח שדני הרבה יותר מוכשר ומסוגל להוסיף לעצמו מובים התקפיים מתקדמים. אבל בשביל זה הוא צריך מאמן אישי מוכח שיודע לעזור לשחקנים לפתח יכולות כאלה. כרגע ארסנל ההתקפי שלהם דומה מדי.
אגב לגבי הכדרור, אם הייתי יכול הייתי מביא תמונה שבה רואים את דני מכדרר לפעמים בלי כמעט שום "טבילה" לכדור, רק מכות מלמעלה, בגלל זה הוא ממהר להיפטר מהכדור. כדרור טוב הוא כזה שאתה מתחיל כשכף היד שלך מתחת או אנכית לכדור, לא מלמעה, ואתה מכדרר בתנועות מעגליות. ככה קל לך לשלוט עליו תוך כדי תנועה. חדי העין יבחינו שפטריק וויליאמס התאמן לכדרר ככה. זה עדיין לא לגמרי טבעי אבל אלה היסודות שהקנו לו. היסודות שדני קיבל לא מספיק טובים. אני לא מומחה אבל אלה באמת דברים שקל להבין ממראית העין.
לגבי נפילה, שאריץ' הוא המילה הנרדפת ל"בינוני", לא שחקן שאתה מקווה לקבל בבחירת דראפט גבוהה. עונת הרוקי שלו היתה עונה מצויינת אבל מאז הוא נתקע על אותה רמה. לא עשה שום שידרוג משמעותי למשחק שלו. האתלטיות והזריזות של דני אוטומטית מקנים לו תקרה גבוהה יותר אבל זה יהיה מאכזב מאוד לראות אותו נשאר עם אותו סט כלים התקפי גם בשנים הבאות. אחזור שוב על הנקודה החשובה הזו בתקווה שמישהו מהמקורבים אליו יקבל שכל. אם הוא שואף להיות רול פלייר, שימשיך להתאמן אישית עם וליקו פרוביץ'. אם הוא שואף להיות שחקן יוצר ודינמי, כזה שמצית את הדמיון לאוהדים (והוא יכול להיות כזה), הוא צריך להיצמד לאחד כמו דרו האנלן ולא לעזוב אותו עד שהוא משדרג את המשחק שלו בכמה רמות, כמו בראדלי ביל בזמנו.