בהסתכלות על הפן המקצועי, ההתנהלות של הסוכנים שלו בכל מקרה לא הייתה טובה. לפני הכל, אבדיה לא הגיע מספיק מוכן ל-NBA. לדעתי (ולדעת אחרים שהתבטאו בנושא הזה) הוא היה צריך להשתפשף עוד קצת לפני שנכנס לליגה. זאת אומרת, לקבל תפקיד מרכזי יותר ממה שהיה לו במכבי (בטח עד פגרת הקורונה) ולאורך זמן ארוך יותר. הוא קיבל את המושכות להוביל במכבי רק לחודש בערך, וזה לא מספיק כדי לשפר את סט היכולות ולצבור ביטחון. היה עדיף לו אם היה משחק במקום אחר (ולאו דווקא רק בשנה שלפני הדראפט), או לחלופין - נשאר עוד שנה אחת במכבי (אולי אפילו בתיאום עם הקבוצה שבחרה בו).
אח״כ, כאמור, גם בהתנהלות מול הקבוצות ב-NBA. לדעתי לא סקרו מספיק טוב איזה קבוצות עדיפות/מתאימות לאבדיה והאסטרטגיה שלהם הייתה שגויה. כמובן שאין שליטה אמיתית על מי שתבחר בך בסופו של דבר (הליברטון למשל היה קרוב להיבחר ע״י וושינגטון למרות שנמנע מלדבר איתם לפני הדראפט), אבל היו יכולים לפעול הרבה טוב יותר בנושא הזה. מראש הסוכן
אמר שהוא ״חושב שדני יגיע לידי ביטוי במקום שמבוסס על שאיפה לניצחון, ולא מקום שמוותר לעצמו״ (בגלל שהוא ״גדל בתוך ארגון מנצח ששואף לנצח בכל משחק״). וזאת לא בהכרח הגישה הנכונה (או בהכרח לא), כי שחקן צעיר שצריך להשתפר - עדיף שיעשה זאת בקבוצה בלי לחץ גדול מידי ושהוא מקבל בה את מלוא הבמה לעשות טעויות (כלומר, בקבוצה בלי שאיפות מיידיות לנצח כל משחק). הטעות שבעיניי ביצעו עם מכבי, חזרו עליה גם פה. מעבר לכך, וושינגטון זו קבוצה שהיו צריכים לעשות הכל כדי שלא תבחר בו. הכל. אני זוכר שקצת לפני הבחירה ה-8 של הניקס, יצא דיווח שאבדיה נמצא גבוה מאוד בלוח של וושינגטון (הם כביכול לא האמינו שהוא ״הידרדר״ ושתהיה להם אפשרות לבחור בו), ואשכרה הגעתי למצב שאני מאחל לו שהניקס יבחרו בו (נדמה לי שכתבתי את זה פה בזמן אמת) לפני שוושינגטון יבחרו בו. כלומר, אם אני ידעתי שזה מקום רע (מאוד) עבורו, אז מי שמטפל בעניינים המקצועיים שלו היה חייב לדעת את זה גם. והם לא ידעו את זה. אבדיה אפילו עשה predraft workout עבור וושינגטון לפי
סקוט ברוקס. מי שלא רוצה להיבחר ע״י קבוצה מסוימת, לא הולך להתאמן אצלה.
לגבי השמועות שהסוכן סימן-טוב לא שלח בדיקות רפואיות לקבוצות מסויימות בעשירייה הראשונה, אז הוא פחות או יותר שלל את זה בראיון ב-״הפודיום״ לפני הדראפט. ״יש סוכנים שלא שולחים בדיקות רפואיות לארגון כזה או אחר על מנת שלא יבחרו את השחקן, או ימנעו ממנו לעשות ראיון, או ימנעו ממנו לפגוש אותו. אנחנו יצרנו איזשהי פתיחות, כנות, לא הסתרנו את מה שצריך להסתיר, היינו בסדר עם הקבוצות שהביעו עניין בדני, אבל יש המון דרכים לנסות למנוע עניין של קבוצה בשחקן. אם היינו יכולים, דני היה נפגש, מתראיין ומתאמן עם 30 קבוצות - אבל זה לא ריאלי, בטח לתקופת הזמן שאנחנו היינו שם. אז ניסינו לצמצם את זה לקבוצות שהכי רלוונטיות ברמת העניין וברמת הציפיות שלנו מדני ושל העולם מדני ברמת הבחירות - כלומר למקד את זה לטופ 10״.