מכבי Playtika ת"א נגד הפועל ב"ש, 20 באפריל, שבת, 20:40
היורוליג מתחמשת בקצב מסחרר, וכדי לעמוד בקצב הת'רד הזה יעמוד לרשותכם לאורך הקיץ.
החוקים: בירוק - שחקנים על סף סיכום, באדום - שחקנים שצפויים לעזוב, בכתום (לא עלינו) - שחקנים פצועים.
מצורף ניתוח קצר של הסגלים והימורים ספק כושלים על המיקום הפוטנציאלי בטבלה. גם כמה הצצות על שחקנים ששווה להכיר.
עד אז, תהנו
אנאדולו אפס איסטנבול:
5: בריאנט דאנסטון, ולדימיר שטימאץ
4: ג'סטין דולמן, ברוק מוטום, ברק דמיר, דרק בראון
3: אדו מוריץ', ריקי לידו, בירקאן באטוק
2: קרונוסלב סימון, אואולצ'אן בייקאן, אונוראלפ ביטים
1: אריק מקולום, ג'וש אדאמס, דואוש בלבאי
מאמן: ולימיר פראסוביץ' (עונה שנייה)
ולימיר פראסוביץ' מצליח בשנים האחרונות לייצר קבוצות אובר-אצ'יבריות, אבל משום מה, בכל קיץ מחדש הוא עדיין ממשיך לעוף מתחת לראדאר.
גם אנאדולו אפס של 2016/17 הייתה כזו, כשחבורת המעופפים בראשות דאנסטון ובראון הגיעה הכי קרוב שאפשר לפיינל פור, כשמשכה את אולימפיאקוס לסדרת פלייאוף בת 5 משחקים.
אולי זו העובדה שסיימה שלישית בליגה הטורקית והודחה מול בשיקטש בחצי גמר הפלייאוף, או זו שהפסידה את הגביע המקומי לבאנוויט הצנועה, אבל אנדאולו פשוט שומרת על המוניטין שלה כאחות הפצועה.
תומא הרטל וג'ייסון גריינג'ר מצאו בתים חדשים והקבוצה מאיסטנבול שמה מבטחה כעת באריק מקולום וג'וש אדאמס, צמד אקספלוסיבי מאוד שמזכיר במידת מה את הבק-קורט שהרכיב פראסוביץ' בזמנו בויטוריה, סביב דריוס אדאמס ומייק ג'יימס.
גם קרונוסלב סימון הותיק מצטרף למאמנו הקרואטי, ויספק לפראסוביץ' מוביל כדור נוסף מעמדת הסקנד גארד, שאולי יהווה בעל הבית האמיתי בתוך המבנה המסקרן הזה.
ריקי לידו, סווינגמן גדול מימדים, שמגיע ממעמד הטופ-סקורר של הליגה הטורקית עם 21.2 נקודות בממוצע ביסילגירסון (הספיק גם לעשות סיבוב קצר בויטוריה בשלהי העונה), אמור להיות תוספת כוח התקפי משמעותית, ולהפוך את ההרכב של הכחולים לסופר מסוכן.
המחליף שלו, אדו מוריץ' הסלובני שמגיע גם הוא מתוך הליגה הטורקית (באנוויט)- יספק אופציית 3&D עם סייז טוב והתלהבות.
הקו הקדמי של אפס עבר מטמורפוזה קלה. אחרי שטיילר האניקט ודשון תומאס האתלטיים עזבו את הקבוצה, נראה שבאפס בחרו דווקא ללכת להרכבים כבדים יותר סביב מוטום והרכש האחרון שטימאץ.
מוטום תפקד מצויין כאנרג'ייזר שמסוגל לתפור גם קליעות מבחוץ בז'לגיריס, ושטימאץ מגיע מעונה נהדרת בטורקיה בה הוכיח שהוא גבוה יורוליג לגיטימי עם יכולות ריבאונד נהדרות.
תוסיפו לכל החבורה הזאת את המקבילים הטורקיים של פניני ואוחיון, באטוק ובלבאי, ותקבלו רוסטר מאוד מסקרן שיקום ויפול על היכולת של פראסוביץ' לעשות סדר בבלאגן וזו של דאנסטון לחפות על עדר הגאנרים בהגנה.
מאחר ושניהם הוכיחו את עצמם בשנים האחרונות כמתאימים לתפקיד, אני בהחלט צופה עונה טובה של אפס. האם זה יספיק לפלייאוף? לא בטוח, אבל בוודאי שמדובר במועמדת לגיטימית.
ג'וש אדאמס. ירכיב צמד דינמי מוצלח כמו זה שהיה בבאסקוניה?
ארמאני אקסצ'יינג' אולימפיה מילאנו:
5: מרקו קוסין, ארטוראס גודאיטיס, קיילב טרזוצקי, פטריק יאנג
4: אמאת' אמבאי, קורי ג'פרסון, דוידה פסקולו
3: ולדימיר מיצוב, אוודו עבאס, אנדראה לה טורה, סימונה פונטצ'יו
2: אנדרו גאודלוק, דייריס ברטאנס, זוראן דראגיץ'?
1: ג'ורדן תיאודור, מנטאס קלנייטיס, אנדראה צ'ינצ'אריני
מאמן: סימונה פיאניג'יאני (עונה ראשונה)
ושוב איתכם, נועלת הטבלה ביורוליג, שממשיכה (ונראה שגם תמשיך) לעשות את הבלאגן שלה, אבל בסטייל.
אלוף ישראל הטרי שב למכורתו ולקח איתו במזוודה את אנדרו גאודלוק, שני חבר'ה שיעוררו את רוב הבאזז בזירה המקומית.
הרבה נשאר מהרפש שאפף את מילאנו, כשלא פחות מ-8 שחקנים נותרים מהסגל שכשל חרוצות ביורוליג אשתקד.
זה לא הפריע למילאנזים לבצע רכש מסיבי ולצרף עוד 8 חדשים נוספים, ולייצר את אחד הרוסטרים הכי פקוקים ביורוליג.
חוץ מגאודלוק, הקבוצה הזו הולכת להיות מולכת בידי הסנסציה מטורקיה- ג'ורדן תיאודור. הגארד קטן המימדים עשה שמות מול כל קבוצות היורוליג והוכיח שהוא סקורר לגיטימי למרות יכולת קליעה מפוקפקת.
גאודלוק אמור להשלים אותו היטב בתחום הזה, כאשר את ההגנה אמור לתחזק אוודו עבאס הצעיר והמגה-אתלטי, יחד עם דראגיץ' וקלנייטיס. דייריס ברטאנס יגיח מהספסל בימים שהידית של דרו לא תעבוד, אם יהיו כאלה.
בעמדות הפורוורד, מילאנו הלכה על מיצוב הותיק שיוכל לתרום הרבה חכמת משחק ויכולת קליעה ומסירה, ככל הנראה דווקא מהספסל.
מי שיחזיקו את הקו הקדמי הם אמאת' אמבאי, עוד כוכב עולה שפרץ השנה משום-מקום וסובב לא מעט ראשים ברחבי איטליה ואירופה בכלל. מדובר בפורוורד אתלטי עם יכולת קליעה נהדרת שמשחק בעיקר עם הפנים לסל.
קורי ג'פרסון, מקל הפוגו האנושי, ופטריק יאנג (שלא ממש הצליח להשתקם בשנה שעברה באולימפיאקוס- ולפי הדיווחים האחרונים מבלה ארוכות אצל רופאי הקבוצה) אמורים לסייע באטימת הצבע וחיפוי על הגארדים הרכים יחסית.
קיילב טרזוצקי, דוידה פסקולו והמצטרף החדש מרקו קוסין ימשיכו לתת רוח לחימה מהספסל. אם כל זה לא מספיק, הכוכב הליטאי ארטוראס גודאיטיס גם הוא יצטרף לקבוצה- בתקווה לפרוץ בגדול השנה בבמה הגדולה.
האם העונה של מילאנו תיראה טוב יותר מזו שקדמה לה? בהחלט סביר להניח שכן. האם זה יספיק לפלייאוף? קשה לי לראות את זה קורה, אבל לכו תדעו.
הרבה יקום ויפול על היכולת של הפורוורדים והביג-מנים לספק את האגרסיביות שתמיד חסרה לקבוצה הזאת. אם פטריק יאנג פתאום יתגלה כשחקן האימתני שהיה לפני שריסק לעצמו את הברכיים, זו בהחלט יכולה להיות קבוצה מסוכנת.
אם לא? כנראה שתמשיך לגרד את תחתית הטבלה, אבל בצורה מציקה הרבה יותר.
אוודו עבאס. מנקודות האור הבודדות של מילאנו בשנה שעברה. ימשיך להתקדם קדימה?
באסקוניה ויטוריה גסטאיז:
5: אילימאנה ג'ופ, ואנסה פוארייה, ניקולה דה יונג
4: טורניקה שנגליה, יוהאנס פויטמן, דניאל בורדיניון
3: יאניס טימה, פטריסיו גארינו, מיגל גונזלס
2: ג'ייסון גריינג'ר, מאט ג'נינג, קרלוס דלפינו, ג'ורדן מקריי
1: מרסליניו הוארטס, רודריג בובואה, לוקה וילדוזה
מאמן: פאבלו פריג'יוני (עונה ראשונה)
עונת הבכורה של פאבלו פריג'יוני על הקווים הולכת להיות מסקרנת ביותר. הארגנטינאי נחשב במשך שנים לאחד הרכזים החכמים והאמינים באירופה, ואחרי שלמד מהטובים ביותר בNBA, נותר רק לראות מה הוא מסוגל להביא לשולחן.
הסגל של הבאסקים לא נוצץ במיוחד. אחרי שבשנה שעברה שיין לארקין היה בעל הבית הבלעדי, לא בטוח שהשנה יש לבאסקוניה את הגו-טו-גאי שיוכל להחזיק את הקבוצה כולה על הגב.
יוהאנס פוטמן וטוקו שנגליה הוכיחו את עצמם כגבוהים נהדרים, כשאני צופה התקדמות של שניהם בעונה הקרובה. ואנסה פוארייה, גבוה צרפתי מוכשר, אמור לעבות את הקו הקדמי ולהוסיף להם מעט מאסה ואגרסיביות של ביג מן אמיתי.
החתמה נוספת צפוייה להגיע בעמדת ה-4 המחליף, כאשר קים טילי פינה את מקומו ועדיין לא נמצא לו יורש.
הקו האחורי? מיקסד באג, כמו שאומרים. שני שחקני כנף שחביבים עליי במיוחד יחזקו את באסקוניה: יאניס טימה הלטבי, וג'ורדן מקריי ה-כמעט צהוב (שכבר הספיק לפרוק את הכתף במשחקי ההכנה).
כוח האש שהשניים האלה מחזיקים הוא עצום, כאשר שניהם אתלטיים מאוד, בעלי יד מצויינת מכל הטווחים ומסוגלים לספק גם משחק אול אראונד והגנה איכותית.
מהספסל יעלה פטריסיו גארינו, בן ארצו של פריג'יוני, אקס אורלנדו מג'יק, שיהווה מחליף נהדר בשתי העמדות.
הספקות שלי נמצאות דווקא במי שאמורים להפעיל את השניים האלה, כאשר הצמד הדרום אמריקאי, מרסליניו הוארטס-את-ג'ייסון גריינג'ר, מהווים שנמוך ענק ללארקין.
הוארטס כבר בן 34, ומעולם לא היה שומר או סקורר ענק. גריינג'ר דווקא מוכח יותר הגנתית, אבל מעולם לא הוכיח שהוא מסוגל לסחוב קבוצה על הגב.
יחד עם בובואה, שחקן 3&D חביב כשלעצמו אבל לא הרבה מעבר, קשה לי להתלהב משלישיית מוליכי הכדור שאמורה להוביל את הבאסקים לטופ.
נחבר את אלו לחוסר הניסיון של פריג'יוני, וזה כבר מתחיל להוות סימן לדאגה.
אני חושש שהבאסקים עלולים למצוא את עצמם בעונה קשה, ואולי גם מחוץ לפלייאוף. לא יפתיע אותי לראות אותם מבצעים רכש משמעותי בעמדות הגארד בשלב מתקדם יותר של העונה.
אם הוארטס יתגלה פתאום כעוף החול, אתם יכולים למחוק את כל מה שכתבתי. כי מעמדה 2 ומעלה, מדובר בקבוצה סופר מוכשרת ואיכותית, שמלאה בנשקים שיכולים להתפוצץ בכל יום נתון.
הרבה בהצלחה מולם, לכל היריבות.
לא ברור כמה דלק נשאר לו במיכל. האם העונה של באסקוניה הולכת לקום וליפול על כך?
ברוזה באמברג:
5: לאון ראדושביץ', אוגוסטין רוביט, אליאס האריס
4: לוקה מיטרוביץ', קווינסי מילר?, לואיס אולינדה
3: ברייס טיילור, פטריק הקמן
2: דניאל האקט, ריקי היקמן, לוקה שטייגר
1: מאודו לו, ניקוס זיסיס, אלכסיי ניקוליץ'
מאמן: אנדראה טרינקיירי (עונה רביעית)
כן, היא הולכת להמשיך להיות מעצבנת גם השנה. כן, היא לא הולכת להגיע לכלום, גם השנה. כן, תמשיכו להשתפך על הכדורסל הגאוני של טרינקיירי, והוא ימשיך להפסיד משחקים במאני טיים.
פריק סיטי היא תמיד יריבה מעצבנת, ואנדראה טרינקיירי תמיד יודע לאתר שחקני רכש במעמד שביר ולהוציא מהם את המיטב.
את חלקם אתם כבר מכירים מצויין. קווינסי מילר וריקי היקמן הולכים להיות שחקני מפתח בקבוצה המתגבשת כאן, וכשהלחץ מהספסל והיציע הרבה יותר קטן, סביר להניח שגם נראה אותם ממקסמים את היכולות שלהם.
בנוסף להם, האיטלקי צירף את דניאל האקט, המוכר ממילאנו ואולימפיאקוס, שצפוי לטעמי להפוך לבורג משמעותי מאוד בעונה הקרובה.
בגיל 29, ואחרי כמה שנים פחות מוצלחות, זה הצ'אנס האחרון של האקט להוכיח שהוא שחקן שיכול להוביל ביורוליג, ואני מאמין שהחיבור הטבעי שלו עם המאמן יעשה לשניהם הרבה טוב.
גם ברייס טיילור הותיק, קפטן באיירן לשעבר, ואוגוסטין רוביט, פורוורד-סנטר קפיצי שמסוגל גם לאיים בקליעה מאולם, אמורים להשתלב כרול פליירס מוצלחים בהיררכיה.
האס מהספסל צפוי להיות לוקה מיטרוביץ', הפורוורד הסרבי שמגיע מהכוכב האדום, שמתאים מאוד לטייפקאסט החביב על טרינקיירי. אם מילר יגלה סימני שבירות מוקדמים, צפו לעונה חזקה מצד הבחור המוכשר הזה.
בין השאר ימשיכו לצבות ולנשוך לאון ראדושביץ', ניקוס זיסיס הותיק והטוב, מאודו לו, לוקה שטייגר ואליאס האריס, שהוכיחו את עצמם כשחקני יורוליג לא רעים בכלל.
בהתאם לפתיח, באמברג תמשיך להיות באמברג. היא יופי של קבוצה, אבל ביורוליג לא בטוח שזה יספיק.
מצד שני, ההגנה שלה מהודקת יותר, הפוטניאל של השחקנים שלה להתפוצץ קיים, ויכול להיות שנראה אותה ממשיכה באותו הקו בדיוק, במקום או שניים למעלה.
אוגוסטין רוביט. לא הסנטר הקלאסי שרגילים לראות. מה נראה ממנו בבאמברג?
הכוכב האדום בלגרד:
5: מתיאס לסור, פרו אנטיץ', סטפן ינקוביץ'
4: מילקו בייליצה, ניקולה יובנוביץ', בוריסה סימאניץ'
3: נמאניה דאנגוביץ', מרקו קסלי, אוניין דובריץ', רנקו סימוביץ'
2: ג'יימס פלדין, בראנקו לאזיץ', סטפן לאזארביץ'
1: טיילור רוצ'סטי, ניקולה ראדיצ'ביץ'
מאמן: דושאן אלימפייביץ' (עונה ראשונה)
"הכוכב" נפרדו מהאיש שעשה שם קסמים, קואץ' ראדוניץ', וכמו תמיד, מהרבה מאוד כישרונות. אבל גם השנה, נראה שהסגל שמתגבש יתאים לרוח המועדון והולך להיות מעניין בבלגרד.
השם המעניין לטעמי הוא זה של מתיאס לסור. סנטר מעט נמוך (2.07 מ'), אבל מגה-יעיל, בשני צדי המגרש. מספרי הפר-40 שלו בנאנטר נעו סביב ה-18 נקודות, 12 ריבאונדים ו-2 חסימות, ואפשר רק לדמיין מה סיסטמה סרבית תצליח להוציא ממנו.
לסור לוקה בקליעה, אותה הולכים לספק שני יוצאי הדי-ליג מהבלקן, יובנוביץ' וינקוביץ'. שניהם קולעים לא רע מבחוץ ומסוגלים להשלים את הצרפתי בצורה טובה, כאשר עמדה 4 פתוחה לרווחה לטוב מביניהם.
מילקו בייליצה הותיק ימשיך להיות ברירת מחדל טובה, ויספק את הניסיון שדרוש כדי לסייע לחבר'ה הללו לנצח משחקי יורוליג.
במהלך של הרגע האחרון, הכוכב הצליחה לשים יד גם על פרו אנטיץ' הותיק (35), שגם בגילו אמור לספק לה סקורינג והגנה ברמה גבוהה. בהחלט קו קדמי מרשים ביחס למידותיה הצנועות.
גם ג'יימס פלדין מפנאתנייקוס יצטרף לחבורה הזאת, ואמור לתרום מנהיגות וסקורינג שיחסרו אחרי עזיבתו של צ'ארלס ג'נקינס הנהדר. מרקו קסלי גם הוא וטרן שראה דבר או שניים, אף שמגיע מעונה מזעזעת באוסטנד.
ניקולה ראדיצ'ביץ' יהיה הרכז הסרבי התורן שאמור לעשות את ההתקדמות במדי הכוכב. הרכז בן ה23 מגיע מבטיס של ז'אן טבק, בה הפך העונה לרכז הפותח אחרי 5 שנים בקבוצה.
הסייז המצויין, הקליעה המפוקפקת ויכולת השליטה בקצב המשחק שלו מזכירות לא מעט את אלו של סטפן יוביץ' שעזב, וראדיצ'ביץ', שלו אספירציות NBA, ירצה לנסות להאפיל על קודמו.
בראנקו לאזיץ' יגבה אותו, כשיספק הגנה ואינטנסיביות מהספסל. גם טיילור רוצ'סטי הצטרף, ויסייע בעיקר בקליעה מבחוץ, בתקווה לדמות לשחקן שהרוויח חוזה עתק במכבי.
בתוך כל השמות החדשים וחסרי הניסיון האלה, דווקא נמאניה דאנגוביץ' הוא זה שלטעמי יכול לעשות את הצעד קדימה ולהפוך לכוכב של האדומים.
הסווינגמן בן ה-24 מביא חבילה מרשימה של אתלטיות וסייז לצד יכולת קליעה משופרת, ועכשיו זה הזמן שלו להוכיח שהוא גם מסוגל לספק נקודות באמינות עבור הקבוצה שלו.
העובדה שהוא מסיים את החוזה שלו בתום השנה אמורה להיות אינדיקטור טוב מספיק לעונת פריצה מצדו, ואני מאמין שגם נראה אותה השנה.
בשקט, בלי שאף אחד יישמע? נדמה לי שהגיע הזמן שהכוכב יחזרו למקום הראוי להם בתחתית. הם ימשיכו להרוג יריבות בפיוניר או בבלגרד ארנה, אבל אני מסופק אם יש שם מספיק כדי לשחזר את ההישגים המעולים מהשנים האחרונות.
הם כן צפויים לעשות רכש נוסף בשלב מתקדם יותר של האוף-סיזן, ואולי אתן איווליואציה מחודשת אם יחתימו מישהו שיעשה את ההבדל.
מתיאס לסור במדי הסיקסרס בליגת הקיץ. ינסה להמשיך את ההתקדמות בבלגרד.
צסק"א מוסקבה:
5: קייל היינס, אות'לו האנטר, אלן מקייב
4: אנדריי ורונטסביץ', סמן אנטונוב, פבל קורובקוב
3: וויל קלייברן, ניקיטה קורבנוב, ויקטור חריאפה
2: ננדו דה קולו, קורי היגינס, ויטלי פרידזון, מיכאיל קולאגין
1: סרחיו רודריגז, ליאו ווסטרמן
מאמן: דימיטריס איטודיס (עונה רביעית)
חחחחח. צסק"א בלי מילוש. מה תגידו על זה?
הרכז שהיה הפנים של המועדון העדיף (ובצדק) להעיף אלי-הופים לבלייק גריפין ודיאנדרה ג'ורדן, אבל בצסק"א היו נחושים להחתים לו מחליף ראוי ושמו את סרחיו רודריגז במקומו.
האם רודריגז, בן ה-31, יהיה הMVP שהיה בריאל מדריד? אני חושש שלא. אבל צסק"א לא צריכה אחד כזה.
מה שהיא כן צריכה הוא להמשיך לתת את הבמה למפלצת שהפך להיות ננדו דה-קולו. מספרי היעילות שלו בקליעה בעונה שעברה היו פשוט מטורפים, עם 55% ל-2, 43% ל-3 ו-96% מהקו.
פשוט תנו לו את הכדור והוא כבר ימצא את הדרך לשים אותו בפנים.
החיזוק הנהדר בדמות וויל קלייברן גם הוא במקום, כשלצסק"א ואיטודיס סוף סוף יהיה ווינגמן אמיתי שמסוגל להיות אופציה התקפית והגנתית אמיתית בתוך המערכת.
גם אות'לו האנטר הוא רכש טוב, שיספק לצסק"א 40 דקות איכותיות של הגנה ואתלטיות בעמדה מספר 5.
צרפו לחבורה הזו את הנכסים הותיקים והטובים: ורונטסביץ', קורבנוב, אנטונוב, חריאפה, היגינס, פרידזון והרכש החדש מצרפת- ווסטרמן, ותקבלו כאן רוסטר משובח שאמור להמשיך ולכוון הכי גבוה שאפשר.
צסק"א צפוייה להיות שם כמו תמיד, והרבה יקום וייפול דווקא על היכולות של קלייבורן לטעמי. אם הגאנר מחולון יוכיח שהוא הדבר האמיתי, החבר'ה האלה מציגים כאן סגל מאוזן יותר מאי פעם.
גם אם לא, צסק"א תמיד תהיה ה-Team To Beat בדרך לתואר היורוליג, ולא בטוח שיש שם מישהו שיכול לאיים עליה. ניפגש במאי.
קלייבורן. כמה הוא גדול?
FC ברצלונה לאסה:
5: קווין סראפין, אנטה טומיץ', פייר אוריולה
4: אדריאן מוארמן, ויקטור קלאבר, אלכסנדר וזנקוב
3: אדם האנגה, ראקים סאנדרס, סרג'י מרטינז
2: פאו ריבאס, פטרי קופונן, חואן קרלוס נבארו, מארק גארסיה
1: תומא הרטל, פיל פרסי, לודה האקאנסון
מאמן: סיטו אלונסו (עונה ראשונה)
מכירים את זה שהקבוצה שלכם חווה עונה מהג'הנם, ואתם רק רוצים לראות את כל הסגל מתחלף, וחוזר לטופ בסטייל?
אז בארסה עשו את זה לא רע. קווין סראפין ואדם האנגה הם שתיים מההעברות הכי טובות באירופה הקיץ לטעמי, כשברצלונה מרכיבה קבוצה חזקה בהרבה מזו שהייתה לה בעונה שעברה.
סראפין כבר שנים מתקשקש על חזרה לאירופה, והעוג הצרפתי הזה הולך לחזור השנה בגדול. עם פריים שגורם לקייל היינס להראות קטן, ועם אנטה טומיץ' ופייר אוריולה המצויין מולנסיה, לבארסה יש את עמדה 5 הכי מסוכנת ביבשת.
גם הפאוור-פורוורדים של הקטאלונים משלימים אותו היטב, כשקלאבר יכול וצריך לעשות צעד קדימה ולהראות את היכולות שבזכותן חזר לספרד. אם לא, אדריאן מוארמן וסשה וזנקוב תמיד יחכו כדי להרביץ ולתפור את השלשות שלהם מהספסל.
גם עמדה 3 נראית נהדר, כשהאנגה וחוזה 7 מיליון המרשרשים שלו הולך להיות הדיפנסיב סטופר הקטלני שהוא, וראקים סאנדרס מספק אופצייה התקפית נהדרת מהספסל, עשויים לשחק לא מעט דקות זה לצד זה.
מכאן העסק מתדרדר. בארסה אמנם צירפה שני רכזים טבעיים טובים בדמות הרטל הותיק ופיל פרסי הדינמי (אקס בוסטון וסנטה-קרוז מהדי-ליג), אבל אני לא רואה את החבר'ה מסביבם כאלה שאפשר לצאת איתם למלחמה.
קופונן ימשיך לצלוף אבל רך כחמאה, ריבאס מגוון אבל לא מספיק דומיננטי, ומנבארו נשאר בעיקר השם.
ועדיין, יש שם כשרון. אם האנגה יצליח להחליק לעמדה מספר 2 לדקות משמעותיות (דבר שעשה בהצלחה יחסית אצל מאמנו הנוכחי בבאסקוניה), אני בהחלט רואה את ההרכב של הרטל, האנגה, סאנדרס, קלאבר וסראפין כאחד מהמפלצתיים ביותר שקיימים היום במפעל.
השמיים הם הגבול עבור בארסה, ואני בהחלט רואה אותם חוזרים לפלייאוף ונאבקים על הפיינל פור. האם הם יצליחו לקפוץ מעומק הביצה עד לאוויר הפסגות? לא יודע, אבל בהחלט יהיה מעניין לעקוב.
קווין סראפין. ברוך שובך.
פנרבחצ'ה דואוש איסטנבול:
5: ג'ייסון תומפסון, יאן וסלי, אחמט דוברוגלו
4: ניקולו מלי, ניקולה קאליניץ', באריס הרסק
3: לואיג'י דאטומה, ג'יימס נאנלי, אגהאן ארנה
2: מרקו גודוריץ', סינאן גולר, מליח מחמטוגלו
1: בראד וונאמייקר, קוסטאס סלוקאס, בובי דיקסון, ברק אורוגלו
מאמן: ז'לימיר אובראדוביץ' (עונה חמישית)
דה צ'אמפס אר היר, אווריבאדי. ז'לקו עשה את זה שוב. פנרבחצ'ה נראית טוב למרות שאיבדה שתי חתיכות סופר משמעותיות בסגל שלה- בוגדן בוגדנוביץ' ואפיי אודו.
התחליפים בקו הקדמי נראים נהדר, כשמלי מגיע מעונה פנטסטית בבאמברג ואמור להתאים לשחק ליד וסלי האיום, וג'ייסון תומפסון מגיע מעונה סולידית בCBA ובכל מקרה יהווה וטרן מוכשר שתורם בשני הצדדים.
בוגדן בוגדנוביץ' אמנם היה ה-איש של הקבוצה בקו האחורי, אבל בזמן הפציעות של הקיץ הצליחו הטורקים למשוך אליהם מחליף מאיים לא פחות בדמותו של בראדלי וונאמייקר.
וונאמייקר אמנם נמוך מבוגדנוביץ' ב5-6 סנטימטרים, אבל סט הכישורים של השניים בהחלט דומה ויהיה מרתק לראות איך האמריקאי משתלב ונכנס לנעליים הגדולות של בוגדן האיום.
סימן שאלה מגיע מהכיוון של מרקו גודוריץ'. הMVP של אליפות הU-20 ב-2014 נתן כמה הצגות מרשימות בעונה החולפת, אבל לא ברור לאיזה מעמד נכנס כעת בקבוצה, ודאי לאור ההצטרפות של וונאמייקר.
רק 7.8 נקודות, 2.1 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים למשחק היו מנת חלקו בכוכב האדום, ובהתחשב בכך שעל הספסל יחכו גם סינאן גולר הותיק (אוטוטו 34), שבא מהעונה הכי טובה בקריירה הארוכה שלו בגלאטסריי, ומליח מחמטוגלו (מאליפות אירופה מוצלחת)- גודוריץ' יצטרך לעבוד קשה מאוד כדי להרוויח לעצמו מעמד בקבוצה.
האם החבר'ה האלה כבר שבעו וזה הזמן שלהם לפנות את הבמה לסינדרלה אחרת? אני מאמין שכן, אבל הם לא הולכים להעלם מהטופ.
הקבוצה שנושאת בשמה את ספונסר היורוליג וכמה מהפרצופים המזוהים ביותר עם המפעל תמשיך להיות קונטנדרית, אבל היא תצטרך הרבה מזל כדי לשחזר את ההישג הנפלא שלה מאשתקד.
אני מאמין שכן נראה אותם בפיינל פור, אבל בהחלט רואה תסריט שבו היא מועדת כבר בהצלבה מול יריבה עקשנית עם מסורת (לא חסרות כאלה).
בכל מקרה, תמיד כיף לראות את הכדורסל של אובראדוביץ', וההצגה תמשיך להיות מעניינת גם העונה.
מרקו גודוריץ'. הפרוספקט הבא מבית היוצר של אובראדוביץ'. נכנס לסיטואציה מסובכת- איך ייצא ממנה?
חימקי מוסקבה
5: מלקולם תומאס, תומאס רובינסון, מרקו טודורוביץ', דימטרי סוקולוב, רוסלאן פטייב
4: אנתוני גיל, סרגיי מוניה, אנדריי זובקוב
3: ג'יימס אנדרסון, טיילר האניקט, איוון ויקטורוב
2: צ'ארלס ג'נקינס, איגור ויאלצב, ויאצ'סלב זייצב
1: אלכסיי שבד, סטפן מרקוביץ'
מאמן: יורגוס ברצוקאס (עונה ראשונה)
למי שהתגעגע לכסף ולקור הרוסי (אני לא ממש), אז היי, הנה חימקי.
זו הקבוצה של אלכסיי שבד. יש פה עוד כמה שחקנים שעוטפים אותו, ומאמן שחווה טראומה קשה ומת להראות שהוא לא כזה פרייאר. אבל בעיקר, זו חימקי.
המועדון נטול הנשמה הזה ממשיך לעשות רכש מפוצץ ולמלא את הכיסים של לא מעט משחקני דרג הביניים באירופה.
השנה הנהנים העיקריים הם סטפן מרקוביץ' וטיילר האניקט. מרקוביץ' מגיע מעונה נהדרת בזניט, בה הראה שהוא גם מסוגל לקלוע כשצריך ולא רק מפטם את החברים.
השילוב שלו עם שבד, מוביל כדור דומיננטי מאוד וסקורר חסר מצפון, הולך להיות המפתח העיקרי להצלחה של הקבוצה הזאת. אם שבד יבין שהוא צריך לתת לסרבי להוביל ולהפעיל את כל השאר, יכול להיות שהחבר'ה האלה גם ינצחו משחקים.
האניקט עשה עונה לא רעה בכלל באפס ומכיר מצויין את האולם במוסקבה, והוא בהחלט שחקן דבק טוב שלא ידרוש יותר מדי תשומת לב בתוך השיר של אש וקרח שקורה שם למטה (על מי אני עובד? רק קרח וקרח).
גם ג'יימס אנדרסון וצ'ארלס ג'נקינס ישמחו לתרום לבלאגן. שניהם סקוררים מצויינים שגם מסוגלים לתת אימפקט הגנתי טוב, ויהיה מעניין לראות את ההשתלבות שלהם בתוך ההיררכיה המורכבת הזאת.
בקו הקדמי לחימקי יש אופציות מעניינות בדמות אנתוני גיל ומלקולם תומאס.
גיל הוא סקורר פנים-חוץ מוכשר שהיה שותפו של דריון אטקינס לקו קדמי מאוד יעיל בורג'יניה ומגיע מעונה סולידית בטורקיה (14.4 ו-6.9 למשחק), ותומאס הוא מעופף קלאסי שפיתח בשנים האחרונות גם טווח קליעה לשלוש, אבל נותר שחקן עם IQ כדורסל מוגבל ומעט מדי מאסה.
יהיה מעניין לראות איך השניים האלה משתלבים בקבוצה, כשלמעשה מדובר בשני הימורים לא קטנים בכלל. האניקט ומוניה הותיקים כבר הוכיחו שהם מסוגלים לתפקד היטב בעמדה הזאת בעצמם, כך שלברצוקאס יש לא מעט ברירות בדרך למציאת ההרכב המושלם.
הסנטר של חימקי, טודורוביץ', הוא כבר מזמן לא הפרוספקט המבטיח שהיה כשהגיע מספרד, אלא בעיקר אנדראצ'יבר רכרוכי למדי- מבוא לבלוף. הוא עדיין ריבאונדר התקפה סולידי ובעל טכניקה סבירה באיזור הצבע, אבל אל תתפלאו אם תראו את חימקי הולכת לסמול בול בשלב מאוד מוקדם של העונה.
פטייב וסוקולוב הם שני חוטבי עצים מהזן המוכר והטוב, כאלה שישמחו לגנוב מהמונטנגרי את מעט הדקות שכבר קיבל בשנה שעברה.
עדכון: חימקי כנראה הבינה שטודורוביץ' זה לא, והלכה על מהלך ענק עם תומאס רובינסון. הסנטר הקפיצי אמור לשלוט בריבאונד ולתת נוכחות אתלטית אימתנית שתהפוך את הרוסים לקבוצה שאף אחד לא רוצה לפגוש.
הסיפור פה עכשיו הוא ברצוקאס.
אם החבר'ה האלה יסכימו להתיישר למרות של מי שנחשב עד לא מזמן לאחד מהמוחות המבריקים ביורוליג, יש מצב שתהיה כאן קבוצה קשוחה שיהיה סיוט להלחם מולה.
אם היווני ימשיך את המומנטום המחריד שלו מברצלונה, זה עשוי להיות אקורד הסיום שלו ברמות הגבוהות לפחות לתקופה הקרובה, ועוד עונה טיפוסית של שפיכת מזומנים למועדון.
אלכסיי שבד. חיית משחק. בוגר מספיק כדי להוביל את הקבוצה שלו לטופ?
מכבי פוקס תל אביב:
5: ארט פרחוסקי, אלכס טיוס, ג'ייק כהן
4: ג'ונה בולדן, דשון תומאס, איתי שגב
3: מייקל רול, יובל זוסמן, כארם משעור
2: דיאנדרה קיין, ג'ון דיברתולומאו, דני אבדיה
1: פייר ג'קסון, נוריס קול
מאמן: נבן ספאחיה (עונה ראשונה)
זוכרים את ההקדמה על בארסה? אז, טוב... זה לא בדיוק המצב פה.
כולכם עוקבים אחרי הקיץ בשקיקה בדיוק כמוני, אבל הגיע הזמן להודות באמת: הקבוצה הזאת ממש נראית רע, לפחות בהשוואה ליריבות שלה במפעל.
מכבי עשתה הפיכה מוחלטת וזרקה את כל מי שלא צריך להיות פה וטוב שכך. הקבוצה משנה את פניה לחלוטין ונראה שספאחיה ו-וויצ'יץ' בעיקר עסקו בלאסוף כשרונות ולקוות שמשהו ייפגע.
יש כאן כמה מועמדים פוטנציאליים להפוך לפרצוף של המועדון. פייר ג'קסון הוא הראשון ברשימה, כשמדובר באחד הגארדים הכי אקספלוסיבים שידרוך על פארקט השנה ביורוליג.
הננס הזה עשה דברים יפים מאוד ברמות נמוכות יותר, וזה הצ'אנס האמיתי הראשון שלו להראות מה הוא שווה על הבמה הגדולה.
העונה תקום ותיפול במידה רבה על היכולות שלו לתרגם את הכשרון ההתקפי שלו לנצחונות, אבל העבר שלו לא מבטיח במיוחד.
מי שאמור לעזור לג'קסון הוא נוריס קול, עוד רכז, שהראה במיאמי יכולת לשחק גם אוף-דה-בול ולדעת הצוות המקצועי יוכל לשחק לצדו גם בעמדה מספר 2.
ההימור הזה על בק קורט ננסי מזכיר קצת את מה שעשתה מכבי ב2014. אז זה הלך לא רע, אבל הדרך הייתה רצופת מהמורות ואין ספק שגם השנה יהיו לא מעט כאלה.
גם במקרה האוטופי בו קול וג'קסון יצליחו לשחק זה לצד זה, מלאכת יצירת ההיררכיה הקבוצתית נראית כמו מטלה מהגהנום.
במיוחד כשמסביב לשני אלה נמצאים גם דיאנדרה קיין ומייקל רול. מצד אחד, שניהם מסוגלים לתרום בכל עמדות הקו האחורי ומציגים סייז וסט כישורים משביע רצון.
מצד שני, ממש לא ברור איך זה הולך לקרות ואיך ספאחיה מתכוון לתת את הבמה לכל אחד בצורה שתגרום למכבי לנצח משחקים.
על ה-3&D החדש, בעל הפוטנציאל להפוך לfan-favourite, דיברתולומאו, עדיין לא זרקתי מילה, והוא בכלל עשוי להפוך לשחקן משמעותי בתוך כל הקלחת הרותחת הזאת.
גם בקו הקדמי לא חסרים סימני שאלה. ג'ונה בולדן נראה כמו הדבר האמיתי, אבל בגיל 21 יהיה קשה לצפות ממנו לגדולות.
מצד שני, במכבי כמו במכבי, ידרשו מבולדן להפוך לסופרסטאר מday 1, ואם הוא לא יספק את הסחורה זה הולך להיות מחזה כואב במיוחד.
אני דווקא כן רואה את האוסטרלי מצליח, ומאמין שעדר הגארדים שעוטף אותו ישמח להרים אותו לאוויר למפגני הטבעות מרשימים.
אם בולדן יצליח גם להביא למגרש יכולת אחד על אחד משופרת ואפקטיביות במיד-פוסט (כי קליעה נקייה משלוש כבר יש לו בארסנל) ובהגנה, יש מצב שנחייך באזור ינואר.
דשון תומאס אמור להיות בק-אפ סולידי בשתי עמדות הפורוורד ולהביא למכבי אופציית סקורינג מעניינת בהרכבים "גדולים" או "קטנים" מעמדה 3 ו-4 בהתאמה.
תומאס הראה במכללות את היכולת להיות סקורר אמין מאוד, משהו שלא בדיוק הצליח לתרגם לכדורסל האירופי, ויהיה מעניין לראות מה הוא מסוגל לתרום במכבי.
בעמדה 5 העניינים תלויים במידה רבה בשרירי החשק המפוקפקים של אלכס טיוס.
הסנטר הישראלי הגיע השנה ממעמד של וטרן יורוליג ובכיר המשתכרים בקבוצה, אולי מתוך מחשבה לייצר קבוצה מהירה שתמקסם גם את האיכויות האישיות שלו.
טיוס היה בעונה החולפת חלק מהקבוצה המזעזעת של גלאטסריי, אבל סיפק את העונה האישית הטובה ביותר בקריירה, ומה שטוב בעניינו הוא שדי ברור מה מביא ומה לא מביא לפרקט.
החיזוק האחרון של הקבוצה שיגבה אותו, ארט פרחוסקי, הוא סיפור מעניין לא פחות, וביחד עם טיוס מדובר בשניים משלושת החוסמים הטובים ביורוליג אשתקד.
פרחוסקי יביא לקבוצה נפח שבהחלט חסר לה ויכולת להתמודד פיזית עם כל גבוה ביבשת. בשונה מטיוס, פרחוסקי כבר סיפק עונה מוצלחת יותר ביורוליג, אבל בדומה לו מדובר בסנטר יעיל ביותר.
נכון, שניהם לא יקלעו משלוש או ימסרו מההיי פוסט, אבל בסה"כ מדובר בבאנקרים שיתנו את מה שהם יודעים לתת, ואם הגארדים הרבים בקבוצה ישכילו לפטם אותם - גם הרבה מעבר.
בין לבין, מי שאמורים להדביק את העסק הם יובל זוסמן וכארם משעור. שניהם רוקיז, שניהם בעלי פוטנציאל, ומכבי תקווה שמשניהם יצא לה לפחות שחקן תורם אחד להיררכיה.
ההתבטאויות של הצוות המקצועי סביב הצעיר מבין השניים מעידות אולי על תפקיד נרחב מהצפוי ברוטציה, ואל תתפלאו אם תראו אותו עולה בחמישייה גם ביורוליג ומקבל במה אמיתית לשחק.
הסגל שמכבי בנתה כאן דומה הרבה יותר לסגלים שראינו בעבר מקבוצות כמו ז'לגיריס או הכוכב האדום. המון הימורים, כמה וטרנים, וילדים מוכשרים שצריכים דחיפה מהבית.
השניים האלה הולכים לקבל אותה, ויהיה מעניין לראות מי מהם יצליח לקחת אותה בשתי ידיים.
פייר ג'קסון. הפנים של המועדון או עוד פלופ לרשימה?
אולימפיאקוס פיראוס:
5: ניקולה מילוטינוב, יורגוס בוגריס, ג'מאל מקלין
4: יורגוס פרינטזיס, קים טילי, דימיטריוס אגראבניס
3: קוסטאס פאפאניקולאו, הוליס תומפסון, יואניס פאפאפטרו
2: ואסיליס ספאנוליס, בריאן רוברטס
1: ונג'ליס מנצאריס, יאניס סטרלניקס, ואסיליס טוליופולוס
מאמן: יאניס ספרופולוס (עונה רביעית)
אחרי שהפסידה את התואר ביוון ואוהדיה גילו למי שלא זכר את פרצופם כחוליגנים מהגהנום, אולימפיאקוס תשמח לשוב למקומה בטופ של הטופ היווני והאירופי גם יחד.
בסך הכל, קל לראות את זה קורה שוב. ספאנוליס עדיין שם, ספרופולוס עדיין שם, ועם כמה חיזוקים נקודתיים אין סיבה שלא נראה כאן קונטנדרית.
יאניס סטרלניקס הוא אחד השמות הפחות מדוברים בתוך ההצלחה היחסית של באמברג, ולא בצדק, כיוון שמדובר באחד מהקלעים המסוכנים באירופה מעמדת הרכז, ואשף פיק אנד רול אמיתי.
בריאן רוברטס חוזר ליורוליג אחרי סיבוב בן חמש שנים בליגה הטובה בעולם ובגיל 31 הוא אמור עדיין להיות אופציית 3&D מצויינת עבור היוונים.
אם כבר מדברים על 3&D, גם הוליס תומפסון- זה שהחליף את כספי אחרי שחירבן לעצמו את השנה בניו אורלינס- אמור להוות חיזוק מצויין עם סייז וקליעה שעשויים להקפיץ אותו לחמישייה, או לפחות לדרבן את פאפאניקולאו לחזור לעניינים.
גם קים טילי מבאסקוניה הוא שחקן עם אוריינטציה דומה, שבהחלט מתיישב עם סגנון המשחק של האדומים.
את מקומו של קהם בירץ' לא ימלא רכש מבחוץ אלא אחד מבית, ניקולה מילוטינוב הסרבי, שבמועדון יקוו לראות ממשיך ומתקדם. למילוטינוב יש את הסייז והאתלטיות להפוך לשחקן משמעותי באולימפיאקוס ואם זה לא יקרה השנה קשה לראות את זה קורה בכלל.
גם אם לא יצליח, הגיבוי בדמויות ג'מאל מקלין ויורגוס בוגריס (מרכיב חשוב בעונה המוצלחת של טנריפה בספרד) נראה בהחלט הולם בשביל להשאיר את אולימפיאקוס בצמרת.
את אולימפיאקוס אנחנו הולכים לראות גם בחודש אפריל, אבל לא בטוח שהרגליים של ספאנוליס מספיק חזקות בשביל לסחוב אותה עמוק לחודש מאי. אם זה יקרה שוב, באמת שייגמרו המילים על הפנומן הזה.
ניקולה מילוטינוב. זו השנה שלו?
פנאתינייקוס אתונה:
5: כריס סינגלטון, זאק אוגוסט, יאן וויוקאס
4: ג'יימס גיסט, קני גבריאל, קונסטנטינוס מיטוגולו
3: תנאסיס אנטטקומפו, מאט לוג'סקי
2: קיי. סי. ריברס, ניקוס פאפאס, אלפטריוס בוכורידיס
1: ניק קלאת'ס, מרכוס דנמון, לוקאס לקביצ'יוס
מאמן: צ'אבי פסקוואל (עונה שנייה)
פאו של צ'אבי פסקוואל היא אחלה של קבוצה. בסוף 2016, בזמן שמכבי התבחבשה עם עצמה, החבר'ה האלה החליטו שהם לוקחים את עצמם בידיים וסיימו עם תואר אליפות מקומי ומקום רביעי בעונה הסדירה.
לצערם, הם נתקלו באובראדוביץ', והסוף ברור.
אבל, למה שפנאתינייקוס לא תחזור לצמרת גם השנה? היא שמרה על השחקן הכי חשוב בסגל שלה- כריס סינגלטון המעולה (למרות הצעות ביי-אאוט מטורפות מכל רחבי היבשת), על בעל הבית- קלאת'ס, ובעצם האובדן המרכזי שלה היה של הסקורר היצירתי שלה מייק ג'יימס, ומעט החמצן שנותר מיאניס בורוסיס.
כדי למלא את החלל שהותירו ג'יימס (ובעצם גם ג'יימס פלדין, הפחות משמעותי), פאו הנחיתה שני גארדים מעניינים: לקביצ'יוס הליטאי ומרכוס דנמון.
הליטאי הצעיר חווה עונת פריצה אצל שאראס בז'לגיריס, והוא נראה כמו אחד שאמור לספק את המהירות האדירה שהייתה לג'יימס ואפשרה לפנאתינייקוס להפעיל את צי המעופפים המרשים שלה בקו הקדמי.
דנמון הוא קומבו גארד יותר מגוון שנתן עונה מצויינת בגזיאנטפ הטורקית (16, 4 ו4 למשחק) עם יד נהדרת לשלוש ויכולת לשחק לצד קלאת'ס לדקות משמעותיות.
לא בטוח שזה יספיק, אבל בהחלט מעניין לראות מה השניים האלה יצליחו לעשות כדי להשכיח את ההיעדרות של הכוכב העולה של פיניקס.
גם מאט לוג'סקי שחצה את הכביש יכול לעזור לספק מנהיגות ויכולת קליעה בקלאץ', ויחד עם KC ריברס מעמיד לפנאתינייקוס את הקליעה שנדרשת ליד שוטר מפוקפק כמו קלאת'ס.
האח הצעיר של יאניס אמור להיות המרענן החדש בהרכב של פאו, כשמדובר באתלט ושומר אדיר אבל לא ברור מה מעבר לזה.
המצטרף הטרי זאק אוגוסט (יווני-אמריקאי שמגיע מאושק ספורטיף) הוא סנטר פיק-אנד-רול פנטסטי שאמור להיות עוד תוספת כוח מעניינת לקו הקדמי המוכשר גם ככה של פאו.
את העסק הזה סוגר יאן וויוקאס, אחד שכבר זכה ביורוליג עם פאו וישמח לעזור לירוקים גם בדקות קצובות על הפרקט.
אני בהחלט רואה את פנאתינייקוס כקבוצת פלייאוף לגיטימית וכל דבר פחות מזה יהווה כשלון. יותר מזה, כמות הכשרונות שהקבוצה הזאת אספה ועדיין לא פרצו מבטיחה עונה מעניינת מצדם, אז בהחלט יהיה שווה לעקוב ולראות.
מרכוס דנמון. נכנס לנעליים גדולות.
ריאל מדריד:
5: גוסטבו איון, אוניין קוזמיץ'
4: אנתוני רנדולף, טריי תומפקינס, פליפה רייס
3: לוקה דונצ'יץ', יונאס מאצ'וליס, ג'פרי טיילור, דינו רדונצ'יץ', סנטיאגו יוסטה
2: פביאן קוזר, רודי פרננדז, ג'ייסי קארול
1: פקונדו קמפאצו, צ'ייסון רנדל סרחיו יול
מאמן: פבלו לאסו (עונה שישית)
סיפור העונה ביורוליג יהיה ריאל מדריד בלי סרחיו יול. כמה משמעותי היה הגארד האדיר הזה עבור הבלאנקוס? ככה כואבת יכולה להיות השנה שלהם.
ריאל בלי יול היא קבוצה שתצטרך להלחם על הפלייאוף. עד כדי כך.
עם כל הכבוד לרנדולף, איון, רודי והחברים, האיש הזה היה המנוע והלב של כל המערכת.
אבל כמו בכל סיפור קורע לב של שחקן שנפצע, תמיד יש מישהו שאמור למלא את המקום שלו, ובריאל מדריד נראה שזה יהיה לוקה דונצ'יץ'.
כבר שמעתם וראיתם את הילד הזה מכל כיוון, וברור שהוא הדבר האמיתי. האם הוא חיית משחק ברמות של יול? לא, אבל הוא משהו אחר לחלוטין, ואנחנו הולכים להבין מה בדיוק השנה.
בתחילת העונה, אולי בעקבות היורובאסקט החזק שנתן, לאסו מריץ את דונצ'יץ' דווקא כפוינט פורוורד מעמדה 3. יהיה מעניין לראות את הסוויץ' הזה וההשפעה שלו על המשחק של הילד ושל ריאל.
הרכישות של ריאל צנועות, כיאה לקבוצה המצויינת שבלאו הכי הרכיבו שם כבר מזמן.
קוזמיץ' מהכוכב יספק את המרפקים, קוזר מבאמברג יעלה לעזור בהולכת הכדור ולהעיף כמה שלשות, ונראה שגם קמפאצו הולך לחזור ולהטריף את אירופה עם היילייטס מהאגדות.
גם הקומבו גארד החביב צ'ייסון רנדל יצטרף כדי להוריד מהעומס על מובילי הכדור, כשריאל תקווה שהסיבוב הקצר בNBA ובג'י-ליג בו הוסט לעמדת הרכז יניב עבורה פירות.
אבל ריאל זה יול, ויול זה ריאל. זו וואחד מכה למועדון הזה, ונראה שנבין עד כמה רק כשהעונה תיפתח.
בכל מקרה, לא הייתי מספיד אותם. יש מי שיתעלה, וברור שכולם מבינים שכשהאריה נופל עדיין צריכים להמשיך לטרוף.
אני פשוט לא רואה אותם עושים את זה בקטלניות שעשו זאת בלעדיו, אבל לכו תדעו, אולי בכלל נראה אותם בסוף מרימים גביע.
סרחיו יול. הפרנצ'ייז.
אוניקאחה מלאגה:
5: ג'ף ברוקס, גיורגי שרמאדיני, ג'יימס אוגוסטין, ויני אוקואו, דז'אן מוסלי?
4: קרלוס סוארז, דני דיאז
3: דראגן מילוסבלייביץ', אדם ואצ'ינסקי
2: סאשו סאלין, נמאניה נדוביץ', מוראיו סולואדה
1: ריי מקאלום, אלברטו דיאז
מאמן: ז'ואן פלאסה (עונה חמישית)
למלאגה דווקא כן התגעגעתי במידה מסויימת. אין כמו מכונה משומנת, בה כל שחקן משחק 18 דקות, יורד לספסל ומוחא כפיים. סתם. לא התגעגעתי.
ועדיין, הם לקחו את היורוקאפ, אז כנראה שלשיט של פלאסה עדיין יש מקום ביורוליג.
יש פה כמה חבר'ה חביבים שמוכרים למערכת. בעצם, כמעט כולם כבר מוכרים לאוהד הכדורסל הישראלי המצוי.
ועדיין, אם נפנה זרקור למישהו בקבוצה האפורה הזאת, זה לריי מקאלום המוכשר מדטרויט. הרכז בן ה-26 מגיע מעונת די-ליג מוצלחת, בה העמיד 17.6 נקודות למשחק יחד עם 7 אסיסטים, 5.8 ריבאונדים ו-2 חטיפות לערב.
אין לו גובה מרשים או מוטת ידיים מטורפת, אבל בסך הכל מדובר בבחור חכם ומוכשר שממלא את דפי הסטטיסטיקה מדי ערב, ויכול להתגלות כשחקן יורוליג פנטסטי בכסף ממש קטן.
גם אם לא, נמאניה נדוביץ' עשה התקדמות משמעותית בשנה שעברה והוא בהחלט יכול להעלות הילוך נוסף העונה. השילוב של השניים האלה בעמדות 1 ו-2 יכול לעבוד מצויין ולהפוך את מלאגה לקבוצה שכיף לראות וקשה לנצח.
הבעיות שלה הן בכלל בתוך הבית, עם מאמן כסיל ושיטת משחק תמוהה, שלרוב מביאה אותם לפיק מוקדם מדי במהלך העונה ולא לישורת האחרונה.
לא רואה אותם עושים פלייאוף, אבל כן רואה את מכבי מפסידה להם פעמיים בקלות.
נמאניה נדוביץ'. פלאסה ישחרר רסן בשבילו?
ולנסיה באסקט:
5: בוז'אן דובלביץ', טיבור פלייס, לטביוס וויליאמס
4: וויל תומאס, ארון דורנקאמפ
3: חואן סאסטרה, פרננדו סאן אמטריו
2: אריק גרין, רפא מרטינז, אלברטו ארבלדה
1: סם ואן רוסום, אנטואן דיו, גיים ויבס, אנדרס ריקו
מאמן: צ'וס וידורטה (עונה ראשונה)
קבלו את אלופת ספרד הטרייה, מאץ' ריספקט. אחת הקבוצות הכי מגניבות שיש, שתמיד מכדררת בין היורוליג ליורוקאפ, ואותה, לשם שינוי, אני באמת שמח לראות שוב.
המון פרצופים מוכרים בולנסיה, בהובלת בוז'אן דובלביץ' האדיר, כאשר באמת יהיה מסקרן להבין האם הקבוצה הזאת מספיק טובה (או מספיק רוצה) להיות דומיננטית ביורוליג.
הרכש לא מלהיב במיוחד. טיבור פלייס מגלאטסריי יספק סנטימטרים, לטביוס וויליאמס יספק את האתלטיות והעוצמה בריבאונד, וארון דורנקאמפ יהיה ה-4 התורן שיורה מבחוץ ומוסר פנימה.
מי שכן מביא את הפוטנציאל להיות משמעותי בקבוצה הזאת הוא אריק גרין, הקומבו גארד הדינמי מאולימפיאקוס. גרין עשה עבודה טובה בתור המחליף של ספאנוליס ונמאס לו לשבת כל כך הרבה על הספסל.
כשרון הסקורינג שלו לא מוטל בספק ויהיה מעניין מאוד לראות איך הוא ישתלב בתוך המערכת של ולנסיה, שבסה"כ נראה שתואמת היטב למידותיו.
אנטואן דיו ימשיך להוביל את החבורה, כאשר חואן סאסטרה המצויין ישלים בק-קורט שקט אבל יעיל, מגובה בשני הגנרלים הותיקים סאן-אמטריו ו-ומרטינז.
בקו הקדמי, וויל תומאס ודובלביץ' מספקים מאסה, קליעה וריבאונד ברמה גבוהה מאוד, ונראה שלולנסיה יש כלים להיות סיוט מץ' אפ לכל קבוצה ביורוליג.
הם מעט לוקים באתלטיות, וראוי להזכיר שהמאמן שהוביל אותה לאליפות- פדרו מרטינז- כבר לא נמצא שם, אבל ולנסיה תמיד תהיה יריבה עיקשת, גם אם לא תצליח להשתחל לפלייאוף.
בוז'אן דובלביץ'. לוחם אדיר. איך הקבוצה שלו תיראה העונה?
ז'לגיריס קובנה:
5: ברנדון דייויס, אנטנאס קבליאוסקאס
4: פאוליוס ינקונאס, ארון ווייט, אייזאה הרטנשטיין
3: אדגראס אולנובאס, ויטניס ליפקביצ'יוס
2: ארטוראס מילאקניס, אקסל טופאן, פאוליוס ואלינסקאס, מרטינאס ורנאס
1: קווין פאנגוס, די בוסט, ואסיליה מיצ'יץ'
מאמן: שרונאס יסיקביצ'וס (עונה שלישית)
יסלחו לי כל שונאיו, אבל אני מחזיק בדעה ששאראס הוא מאמן מצויין. ואני חושב שהקבוצה שהוא בנה בז'לגיריס השנה עשויה להראות עד כמה.
זה קל לבוא מנמוך, בלי ציפיות, ולתת בראש. אף אחד לא יקטול את שאראס אם הקבוצה הזאת תסיים גם במקום ה-16. אבל משהו באופי שלו ושל המועדון שלו, ואפילו של העם שלו, לא ממש מאפשר את זה.
אם בשנה שעברה זה היה גימיק חביב, אני חושב שהשנה המגמה תתחזק וז'לגיריס תהיה קבוצה חזקה אפילו יותר.
נתחיל מהרכז שלה, די בוסט. לא איזה שם מפוצץ, אבל זה בחור שמסתובב באירופה כבר כמה עונות ועושה אחלה עבודה- לאט ובשקט. גארד אתלטי, שומר טוב שהצליח לשדרג את הקליעה שלו מבחוץ ועשה שנה יפה עם מונאקו.
נמשיך עם ואסה מיצ'יץ', גארד סרבי גדול מימדים שנחשב לפרוספקט ענק אבל פשוט לא הצליח לממש גרם ממנו, והולך לקבל כאן עוד צ'אנס (זוכרים איפה משחק השנה לאו ווסטרמן?).
זה אקסל טופאן שבא מאלופת הדי-ליג אחרי שלא קיבל אף פעם ריספקט בצרפת, או ארון וויט שהיה שחקן משלים טוב בעונה טובה של זניט.
אבל הרכש שאני הכי אוהב בז'לגיריס הוא ברנדון דייויס. עוד אחד שבא ממונאקו, וימשיך את שיתוף הפעולה המוצלח שלו עם בוסט גם כאן.
הסנטר הזה היה הסייד קיק של ג'ימר פרדט בזמנו במכללות, ותמיד לא הבנתי למה הוא מדשדש. הוא מביא למגרש חבילה מעניינת של סייז (2.08 על 2.15, 110 ק"ג), סקילס ואתלטיות, ונראה לי כמו אחד שיתאים כמו כפפה למאמן החדש שלו.
סביר להניח שלא יצליחו להגיע לפלייאוף, אבל ימשיכו לנסות ולמקסם את הכשרון שטמון בקבוצה, ויכול להיות שזה יספיק כדי לשפר את המיקום בטבלה.
ברנדון דייויס. העוגן החדש של ז'לגיריס.
