.png){kind=logo}
הפועל חיפה נגד מכבי Playtika ת"א, 18 באפריל, חמישי, 20:45
נתחיל בהיכרות עם תרשים הסגל של כל קבוצה, ובהמשך אצרף גם את הניתוח שלי וקצת תחזיות, מדוייקות או פסאודו-מדוייקות, תלוי את מי שואלים.
הסימנים: בירוק - שחקנים על סף סיכום שטרם הצטרפו באופן רשמי, באדום - שחקנים שצפויים או עשויים לעזוב, בכתום (לא עלינו) - שחקנים פצועים.
קחו את הזמן, הקיץ הזה הולך להיות ארוך. השרשור יתעדכן מדי כמה ימים; ממליץ לכם לשוב ולהציץ מדי פעם
אנאדולו אפס איסטנבול
5: טיבור פלייס, סרטאק סאנלי
4: בריאנט דאנסטון, אדריאן מוארמן, ברוק מוטום, יגיטקאן סייביר
3: ג'יימס אנדרסון, בירקאן באטוק, מטקאן בירסן
2: רודריג בובואה, קרונוסלב סימון, אחמט טונצ'ר, אונוראלפ ביטים
1: שיין לארקין, ואסיליה מיצ'יץ', דואוש בלבאי
מאמן: ארגין עתאמן (עונה שנייה)
2017/18 לא הייתה השנה של אנאדולו אפס. מקום 16 ביורוליג עם 7 נצחונות דחוקים, הדחה בחצי גמר הפלייאוף הטורקי מול טופאש בורסה הצנועה וגביע טורקי לנחמה גרמו למקבלי ההחלטות בקבוצה לפתוח את הארנק ולשלוח את הקבוצה לרענון קיץ אגרסיבי. שיין לארקין הוא הרכש הנוצץ והמרכזי, כאשר חבר אליו שותפו הותיק רודריג בובואה הצרפתי, בתקווה לשחזר את הישגיו של הקו האחורי המצויין שהרכיבו לפני שנתיים בבאסקוניה. גם ג׳יימס אנדרסון, ששוחרר מחימקי מצטרף, ומעמיד על הנייר קו אחורי גדוש בכוח אש.
בקו הקדמי ממשיכים ללכת עם העוגן ההגנתי בריאנט דאנסטון הנהדר, שהתחיל בשנה שעברה לזרוק שלשות לעת זקנה. כאשר מצרפים אליו את התמנון הגרמני טיבור פלייס והסנטר המקומי המוכשר סרטאק סאנלי, ניתן לצפות שגם העונה נראה לא מעט דקות של האמריקאי הותיק בעמדה מספר 4. אדריאן מוארמן גם הוא הצטרף, ויחד עם ברוק מוטום שממשיך בקבוצה תהיה לארגין עתאמן האופציה להעמיד הרכבים גמישים ומעניינים.
ואסיליה מיצ׳יץ׳ עושה גם הוא את המעבר, ויספק לטורקים פליימייקר גבוה וטבעי שיחפה על חסרון הסנטימטרים של צמד הננסים המוכשרים שצפויים לפתוח בחמישייה. גם קרונוסלאב סימון הותיק, יחד עם בירקאן באטוק ודואוש בלבאי, ממשיכים לעונה נוספת.
כשעתאמן על הקווים ובלי רכש בולט במיוחד קשה לראות את אנאדולו קופצת היישר למאבקי הפלייאוף, אבל על הנייר הסגל שלה נראה מאוזן, עמוק ואיכותי- כמו שסגל יורוליג צריך להראות. הסיכוי שנראה אותם עמוק בחודש אפריל נמוך לדעתי, אבל בהחלט עומדת כאן קבוצה מוכשרת, כשהרבה יקום ויפול על הדינמיקה של לארקין עם המאמן ויתר חבריו לקבוצה.
שיין לארקין נראה בבאסקוניה כמו הרכז הכי מבטיח באירופה. האם זה יספיק כדי להוציא את אנאדולו מהבוץ?
AX ארמאני אקסצ'יינג' אולימפיה מילאנו
5: קיילב טרזוצקי, ארתוראס גודאיטיס
4: מינדאוגאס קוזמינסקאס, ג'ף ברוקס, כריסטיאן בארנס
3: ולדימיר מיצוב, דייריס ברטאנס, סימונה פונטצ'יו
2: נמאניה נדוביץ', אמדאו דלה וולה
1: מייק ג'יימס, קרטיס ג'רלס, אנדראה צ'ינצ'יאריני
מאמן: סימונה פיאניג'יאני (עונה שנייה)
קיץ מרשים במחלקת הרכש של ג׳ורג׳יו ארמאני. נמאניה נדוביץ׳ וג׳ף ברוקס ערקו עוד לפני סוף העונה שעברה, מייק ג׳יימס הצטרף מעט אחריהם, כשגם אמדאו דלה וולה המוכשר מקבל הזדמנות ראשונה ביורוליג. נוסיף עליהם את כריס בארנס, המתאזרח האיטלקי שכיכב בעבר גם על הפארקט בנתניה. כמו אנאדולו אפס, גם למילאנו 2017/18 תהיה עונה שיעדיפו לשכוח.
סימונה פיאניג׳יאני ידע להנחית את מינדאוגאס קוזמינסקאס כבר בינואר, ואיתו הקבוצה נראתה כבר טוב בהרבה, מה שלא הספיק לשום דבר באירופה, אבל לפחות הספיק לאליפות מקומית.
השנה, עם הקו האחורי הנוצץ והגדוש בכשרון, מילאנו כבר תשאף לטפס לפלייאוף, אבל סימני השאלה סביב הדינמיקה של צמד הקומבו-גארדים יכריעו כמה רחוק היא מסוגלת ללכת. ג׳יימס ונדוביץ׳ הוכיחו את עצמם כסקוררים סופר-מוכשרים ברמה האירופאית, אבל אף אחד מהם לא נדרש להחזיק בעמדת הרכז במשרה מלאה כפי שיידרש מהם כאן. הצמד הזה אמור להיות מסוגל לקלוע מעל 30 נקודות יחד בכל ערב נתון- אבל האם יתר החברים לקבוצה יצליחו להשתלב במאמץ?
פיאניג׳יאני הראה, לפחות בשלולית המקומית, שהוא מסתדר טוב עם צמד גאנרים בקו האחורי, כך שנותר לשאול האם הצוות המסייע של מילאנו איכותי מספיק. מיצוב הקשיש יסייע בכל הנוגע לספייסינג וקבלת החלטות, טרזוצקי וגודאיטיס יביאו את הכוח והאגרסיביות מתחת לסלים, וברוקס הראה במלאגה שהוא יופי של גבוה יורוליג.
מפה לשם, חזרנו לקוזמינסקאס. התפוקה של הליטאי בעונה שעברה הייתה צנועה למדי והסתכמה ב10.9 נקודות ו2.4 ריבאונדים למשחק, עם תרומה הגנתית שולית למדי. אם פיאניג׳יאני ימצא את הדרך להבליט את האיכויות הגבוהות של שחקן הכנף המוביל שלו- בין אם מעמדה 3 ובין אם מעמדת הסטרץ׳ 4- מילאנו תהיה בעמדה חזקה משמעותית לעשות הישגים העונה.
ההערכה שלי היא שלא מדובר בקבוצת פלייאוף, אבל הכשרונות כאן ברמה אחרת ממה שראינו ממילאנו בשנים האחרונות, וזו תהיה השנה בה היא תברח מהתחתית השוממת.
קוזמינסקאס. בזמן שההגנות יתמקדו בג׳יימס ובנדוביץ׳, לליטאי יש צ׳אנס להיות האקס פאקטור האמיתי.
בודוצ'נוסט וולי פודגוריצה
5: זוראן ניקוליץ', אלן אומיץ׳, פיליפ בארוביץ'
4: ארל קלארק, דנילו ניקוליץ', אלכסה איליץ'
3: סואד סחוביץ', קוטי קלארק, מיליץ' סטרובלה
2: אדווין ג'קסון, נמאניה גורדיץ', סיאד סחוביץ'
1: ארון קראפט, ניקולה איבנוביץ', פטאר פופוביץ'
מאמן: אלכסנדר דז'יקיץ' (עונה שנייה)
אלופת הליגה האדריאטית תשחק השנה לראשונה ביורוליג, והרי לכם המועמדת הבכירה להציל את מילאנו ואנאדולו מהתחתית. המועדון המונטנגרי הצנוע התחמש משמעותית (ביחס לעצמו, כמובן) עם צירוף רכש זרים מאסיבי, ויהיה מעניין לראות כמה רחוק הם יהיו מסוגלים לקחת את הקבוצה בעונת הבכורה במפעל.
ארון קראפט מגיע לראשונה ליורוליג ויהיה מרתק לראות מה הפלור-ג׳נרל מאוהיו סטייט מסוגל לעשות נגד הגנות ברמות שהיורוליג תעמיד מולו. הרכז הנמוך והלבן הזה לא תואם לפרופיל הפוינט גארד של קבוצה קטנה, בהיותו סקורר חלש וקלעי מפוקפק למדי, אבל מה שיש לו אי אפשר לקחת ממנו. קראפט הוא מאמן על המגרש, שחקן הגנה יוצא מן הכלל ובעל בית אמיתי, כשהמונטנגרים יקוו שלא יקרוס תחת הציפיות הגבוהות ממנו.
אדווין ג׳קסון המוכשר מצטרף אליו בקו אחורי מעניין, כאשר נטל הסקורינג יהווה משימה שהצרפתי ישמח לקחת על עצמו. ג׳קסון לא באמת הראה שהוא בשל לרמת יורוליג בשנותיו הקודמות במפעל, אבל עונה מצויינת באסטודיאנטס לפני שנתיים, בה סיים כמלך הסלים בליגה הספרדית, אומרת שכנראה שהפעם זה ייראה טוב בהרבה.
ֿגם לארל קלארק הותיק תהיה זו שנה ראשונה ביורוליג, ולאוהדי מכבי תהיה הזדמנות ראשונה לצפות מקרוב במלפפון החביב שכבר ״חתם״ כאן עשרות אם לא מאות פעמים (סתם, לא היו דברים מעולם).
קוטי קלארק אמור לצרף את העומק בעמדות הפורוורד, כאשר גם האחים סחוביץ׳ הותיקים והטובים צפויים להמשיך ולהכתיב את הטון ולספק מנהיגות.
גם צמד הניקוליצ׳ים (כאן כבר לא מדובר באחים) מציגים פוטנציאל מעניין, ויחד עם נמאניה גורדיץ׳ וניקולה איבאנוביץ׳ ישלימו גרעין ותיק שכבר הוכיח שהוא מסוגל לנצח יחד בעבר.
הצירוף האחרון של אלן אומיץ׳ אמור להוסיף עוד עומק וניסיון יורוליג לחבורה הצעירה הזו, כשאומיץ׳ עצמו יקווה להראות שהוא עדיין שווה על הבמה הגדולה.
עם כל הכבוד לפוטנציאל ולנסיונות ההשתלבות ביורוליג, לבודוצ׳נוסט תהיה עונה קשה וליריבות שלה יהיה נחמד לגלות מתי הן פוגשות אותה ביומן. נאחל לה בהצלחה.
ארון קראפט. מספרים נמוכים, תרומה משמעותית.
צסק"א מוסקבה
5: קייל היינס, אותלו האנטר, ג'ואל בולומבוי
4: אלק פיטרס, אנדריי ורונטסביץ', סמן אנטונוב
3: וויל קלייבורן, ניקיטה קורבנוב
2: ננדו דה קולו, קורי היגינס, מיכאיל קולאגין
1: סרחיו רודריגז, דניאל האקט, איוון אוחוב
מאמן: דימיטריס איטודיס (עונה חמישית)
קיץ מוזר עבר על צסק״א מוסקבה עם החתמות לא אופייניות בעליל.
צסק״א החתימה הקיץ, במודע, שחקנים טעוני הוכחה שמתחת לרמתה. אם נצא מנקודת ההנחה שכמות הכשרון שכבר יש בקבוצה אמורה להספיק לפיינל פור, אפשר רק להאמין שאיטודיס החליט לנסות ולצאת מהקונספט של להחתים כל כוכב שזז- והעדיף ללכת על חבר׳ה רעבים יותר, שאשכרה צריכים להוכיח את עצמם- במטרה לדחוף את הקבוצה לטופ. קונספט הגיוני שקורה בכל קבוצה באירופה, אבל לא בדיוק בצסק״א.
השם המסקרן בחבורה הזאת הוא זה של אלק פיטרס, ששיחק בשנה שעברה בפיניקס ובליגת הפיתוח. פיטרס הוא סטרץ׳ פור לא גבוה במיוחד (2.04), לא אתלט גדול ולא שומר ענק בהגנה. אממה- לקלוע שלשות הוא יודע. הוא גם ריבאונדר לא רע בכלל. ובסה״כ- שחקן קבוצתי יעיל ומסוכן. איטודיס יקווה שפיטרס יהיה הריאן אנדרסון שלו בצסק״א- גבוה סטרץ׳ אימתני שמסוגל לפתוח את ההגנות ולאפשר מרחב פעולה גדול לניצול היכולות האישיות הפנומנליות של דה קולו וקלייברן, ולהקשות על היריבות להתמודד עם הפיק אנד רול הרצחני של רודריגז.
ג׳ואל בולומבוי האוקראיני-אמריקאי גם הוא רכש מסקרן, כאשר מדובר בסנטר אגרסיבי, גם אם מעט נמוך, שאמור להוסיף עומק לעמדה 5 המזדקנת של הרוסים.
דניאל האקט הוא ללא ספק הרכש התמוה ביותר בקיץ הזה, כאשר האמריקאי-איטלקי הותיק מגיע מעונה בינונית למדי בבאמברג. בהתחשב בזה שאיטודיס ירצה ממנו בעיקר סייז והגנה, האקט אמור לספק את הסחורה, ואולי ההזדמנות לחזור שוב למאבקים בצמרת תוציא ממנו אקסטרות שכבר שכחנו שהיו לו בעבר.
בסופו של דבר זו תמשיך להיות הקבוצה של דה-קולו וקייל היינס המפלצתי, כאשר וויל קלייברן נראה כמו המועמד המוביל להשלים אותם כטריו רצחני במיוחד. קלייברן עשה את המעבר לצסק״א בצורה מרשימה ביותר, ונראה ששידרג משמעותית את עקב האכילס במשחק שלו- הקליעה משלוש. עם קרוב ל39% משלוש ביורוליג ו44% בVTB, קלייברן הפך לאחד שאתה לא רוצה לפגוש מחוץ לקשת. אם איטודיס ייתן לו, הוא ישמח לקחת, ונראה שבחבורה המזדקנת של צסק״א- זו העת של קלייברן להמשיך ולפרוח.
בסופו של דבר, צסק״א תמיד נמצאת שם במאני טיים, ופחות מפיינל פור יהיה עבורם קטסטרופה. הכשרון שם, הניסיון גם, המאמן מצויין- אז אפשר להתחיל להתכונן למאי.
מתחת לרמה, אלק.
דרושפאקה איסטנבול
5: מייקל אריק, פורקאן אלדמיר, אוגוז סבאש, אמירקאן קושוט
4: ג׳רמי אוואנס, סטאנטון קיד, ברק דמיר
3: זאניס פיינרס, ג׳ון דיבלר, אוקבן אולובאי
2: מרקל בראון, מוחמד בייגול
1: ריי מקאלום, קרטאל אוזמיזראק, דואוש אוזדמירוגלו
מאמן: אחמט צ'אקי (עונה ראשונה)
דרושפאקה, שהפכה לסוג של נמסיס עבור מכבי בעידן דייויד בלאט, חוזרת ליורוליג, והפעם נראה שהיחסים דווקא חמימים הרבה יותר. היא פחות עשירה, פחות מאיימת, והנכסים העיקריים שלה כבר מזמן הלכו לכסף הגדול, כך שעכשיו אפשר להגיד שמדובר ביריבה נוחה שרוב קבוצות היורוליג ישמחו לפגוש.
הנכסים המרכזיים שנותרו מאליפות היורוקאפ הם מייקל אריק וסטאנטון קיד, כאשר המחליפים שהצטרפו לשחקני המפתח הם שמות צנועים בהרבה ממה שהתרגלנו לראות בעידן דואוש.
הסנטר הניגרי הוא מועמד פוטנציאלי לפריצה, כשזו עונה ראשונה עבורו ביורוליג והוא נראה כעת, בגיל 30 ואחרי שנתיים בליגות המובילות באירופה, כמו סנטר יורוליג לא רע בכלל.
משחק ההתקפה שלו לא מלוטש במיוחד והוא רחוק מלהיות קלעי יציב (37% מהעונשין ביורוקאפ אשתקד), אבל הנוכחות הפיזית-אתלטית שלו תורגש היטב על הקרשים ובהעדר ג׳יי-ג׳יי ג׳ונסון שיקח על עצמו את מרבית ההתקפה, נראה שיש כאן פוטנציאל לדומיננטיות מצדו בשני צדי המגרש.
מי שאמור להפעיל את המערכת הוא ריי מקאלום החביב שמגיע ממלאגה והספיק לנצח את מכבי פעמיים, כולל הצגות קלאץ׳ בהיכל. עונת ההסתגלות שלו ליורוליג הייתה קשה, אבל אפשר לצפות ממנו לשדרוג משמעותי העונה.
מרקל בראון וג׳רמי אוואנס גם הם שני שחקני רכש שלא בדיוק הבריקו באפיזודה האירופית שלהם, כאשר שיחקו לפני שנתיים בחימקי בלי להותיר רושם מיוחד.
שניהם מגיעים מעונה טובה בג׳י-ליג ואמורים, על הנייר, לספק אתלטיות וכשרון בשני צדי המגרש.
זאניס פיינרס הלטבי הוא גם כן שם מעניין שנתוודע אליו לראשונה ביורוליג העונה. שחקן כנף בגובה 2.05 מ׳ עם יכולות חוץ מגוונות שצבר קילומטרז׳ נאה בלטביה, יוון וליטא.
ג׳ון דיבלר יגבה אותו מהספסל ויביא את ידית הנפץ שלו בחזרה ליורוליג, אם כי במקרה שלו ברור שזה בערך הדבר היחיד שהוא מביא.
הגבוהים הטורקים ימשיכו לתת בשר ואגרסיביות מתחת לסלים, מוחמד בייגול ימשיך לנעוץ שלשות פנויות, אבל קשה להאמין שאחמט צ׳אקי הצעיר יצליח להכנס לנעליים הענקיות שהותיר לו הקואץ׳ בלאט. אם זה יתקרב לשם, דרושפאקה תהיה יריבה מעצבנת שתפריע ליריבות במירוץ לפלייאוף. אם זה ייכשל- אפשר לצפות לראות אותה בתחתית הטבלה.
מייקל אריק. חפשו אותו באוויר.
FC ברצלונה לאסה
5: ארטם פוסטובוי, אנטה טומיץ', קווין סראפין
4: כריס סינגלטון, ויקטור קלאבר, פייר אוריולה
3: אדם האנגה, רונלדס סמיתס
2: קייל קיוריק, יאקה בלאזיץ', פאו ריבאס
1: קווין פאנגוס, תומא הרטל
מאמן: סבטיסלב פשיץ' (עונה שנייה)
עוד קיץ בומבסטי של מחלקת הרכש בקטלוניה. אחרי עונה נוספת שהסתיימה במפח נפש במקום ה13 ביורוליג, החליטו שגם הקיץ פותחים את הארנק בגדול ומכניסים פריש מיש למערכת העייפה שבנו שם.
זה נראה מבטיח למדי, כשהמפתחות לקבוצה יונחו בידיים של קווין פאנגוס הנהדר שסחף את ז׳לגיריס לעונה מהאגדות. ספק אם פאנגוס הלבן והרזה הוא באמת רכז העל שהיה תחת השרביט של שאראס, אבל אי אפשר יהיה לקחת ממנו את חכמת המשחק, כשרון הקליעה וההתלהבות ההגנתית שהוא מביא למגרש- והוא בהחלט ״מנוע״ נהדר לכל קבוצה.
כמובן שהעובדה שצירפו אליו ביג מן עוצמתי כמו כריס סינגלטון לא תזיק, כאשר זה הראה בשנה האחרונה שהוא מעדיף להשליך שלשות יותר מכל דבר אחר- ועושה את זה מצויין (46% משלוש עם 1.7 שלשות למשחק, יותר זריקות ל-3 מאשר ל-2). על ההגנה שלו, יספר לנו ארז אדלשטיין- כל מילה מיותרת.
אם אמרנו הגנה- אמרנו אדם האנגה. ההונגרי אמנם מגיע מעונה חלשה בהשוואה לזו שקדמה לה, אבל בסה״כ מדובר באחד מהסווינגמנים המוכשרים והמגוונים באירופה, גם אם בצד ההתקפי מעולם לא יהיה כוח שובר שיוויון.
מי שאמור לסייע לצמד הזה בהתקפה הוא הצלף המחונן קייל קיוריק, שאחרי 4 שנים נהדרות ביורוקאפ ו-6 שנים בליגות הבכירות באירופה, סוף סוף מגיע למפעל.
קיוריק אמור להיות הדבר הכי דומה לג׳ייסי קארול בשיאו. קלעי חוץ אימתני שזורק המון וקולע באחוזים גבוהים, ואחד שאין לו בעיה לעשות את זה גם מהספסל.
יאקה בלאזיץ׳ ופאו ריבאס הותיקים צפויים לעזור לו להחזיק עמדה 2 מגוונת ואגרסיבית, כשבהיעדר ״לה בומבה״ אמורה לספק בומבות על בסיס קבוע בלי הרבה בעיות.
טומיץ׳, סראפין, אוריולה, קלאבר, הרטל וסמיתס (שחוזר מהשאלה) אמורים לספק לבארסה ספסל עמוק ואיכותי במיוחד, כאשר אני חוזה את מקומו של ארטם פוסטוביי האוקראיני בחמישייה.
פוסטוביי בן ה26 הוא קצת לייט-בלומר, אבל בארסה זיהו את הכשרון שלו בזמן והחליטו לשלם עליו מה שדרוש כדי להביא אותו לעונת בכורה ביורוליג.
מדובר בסנטר ארוך ורזה אבל מוכשר כהוגן. מצד אחד- חוסם פנטסטי שיגן על הטבעת, ומהצד השני- כשרון התקפי מרשים, עם יכולות פנים לסל וידיים ארוכות לסיום לובים ודאנקים קלילים מתחת לטבעת.
אם פאנגוס יצליח לנתב את הכדורים נכון, לבארסה יש כשרון ועומק ששווים פיינל פור. יש לה גם מאמן ותיק ומנוסה שאמור להצליח לקחת אותה לשם. פחות מפלייאוף יהיה כבר קטסטרופה.
פוסטוביי, יחד עם סינגלטון, אמורים להוות יחד צמד מגני הטבעת המוביל במפעל.
FC באיירן מינכן
5: דווין בוקר, לאון רדושביץ'
4: דנילו בארת'ל, דרק וויליאמס, מילאן מצ'באן
3: ולדימיר לוצ'יץ', נמאניה דנגוביץ׳, אלכס קינג
2: פטרי קופונן, ניהאד נדוביץ', רובין אמאיזה
1: סטפן יוביץ', מאודו לו, בריידון הובס
מאמן: דיאן ראדוניץ' (עונה שנייה)
לא יודייע. אני לא מתלהב מהקיץ של באיירן.
מצד אחד- שמרו על הגרעין האיכותי שלהם, שהספיק לקחת אותם לזכייה בליגה הגרמנית ועמוק לתוך חצי גמר היורוקאפ. מצד שני- לא שדרגו אותו כמעט בכלל, וספק אם זה יספיק כדי לעשות משהו במפעל של הגדולים.
עמדת הרכז של באיירן צנועה למדי, עם סטפן יוביץ׳ כאוחז ההגה ובריידון הובס (מתחרה לגיטימי על תפקיד השחקן המכוער ביורוליג)- שמביאים בעיקר גובה ושכל.
עמדה 2 נראית עוד פחות טוב, כאשר בה עשו במינכן את הרכש המרכזי והצליחו להנחית את... פטרי קופונן ומאודו לו. לא בדיוק משהו לרשום עליו הביתה.
בעמדה 3 נזכה לראות את הקאמבק של ולדימיר לוצ׳יץ׳ ליורוליג- אחרי שהתחיל את הקריירה שלו במפעל בפרטיזן הצנועה ובגיל 29 נראה כמו השחקן הכי אטרקטיבי בקו האחורי הצנוע של הגרמנים.
גם ניהאד נ(ג׳)דוביץ׳ ימשיך כאן, וגם נמאניה דנגוביץ׳ שמאחד כוחות עם מאמנו ב״כוכב״, כאשר בסה״כ מדובר בקו אחורי מוכר היטב, שדי ברור מה כל אחד מסוגל (ובעיקר, לא מסוגל) לעשות.
הקו הקדמי של באיירן כבר יותר מעניין. דנילו בארת׳ל בן ה-26 היה בזמנו הפרטנר של יוהאנס פויטמן לקו קדמי נוטף כשרון בפרנקפורט, ואחרי שנתיים חביבות ביורוקאפ זוהי העונה שבה הוא אמור לעשות עוד צעד קדימה.
מדובר בסטרץ׳ פור אתלטי שעושה עבודה לא רעה בכלל גם בצד ההגנתי, ומשלים נהדר את הכוכב הגדול של הקבוצה- דווין בוקר.
בוקר הוא המנייה הכי בטוחה בסגל של הגרמנים, כאשר מדובר בסנטר נמוך אבל חזק, אתלטי וטכני למדי, שמצטיין במשחק הפיק אנד רול אבל מסוגל לייצר התקפה במגוון גדול של צורות.
הגנתית לא מדובר בשוס גדול, ואם נתחשב בעובדה שהמחליף שלו הוא לאון ראדושביץ הרכרוכי וגם מילאן מצ׳באן רחוק מלהיות שומר גדול (* ובינתיים הוא גם הספיק להפצע בברך), נקבל כאן קו קדמי פרוץ לרווחה.
הצירוף האחרון של דריק וויליאמס המוכשר אמור להוסיף כוח אש משמעותי לקו הקדמי האפרורי של באיירן, אם כי מדובר בשחקן שמתרכז בעיקר בסקורינג ומהלכי היילייטס, וספק אם בנוי לאינטנסיביות התחרותית של היורוליג.
במקרה של באיירן- לא הייתי צופה הרבה בעיות. זו קבוצה חלשה ונטולת יומרות, שנראה שבאה לקבל כאן מדליה על ההשתתפות.
אמנם המאמן שלה הוא חתיכת קוץ בתחת, וסביר להניח שהוא יוציא ממנה 150%, אבל פלייאוף אמור להיות בגדר פנטזיה ומכאן שמדובר בסה״כ באחת היריבות הנוחות במפעל.
בארת׳ל. הזמן שלו לקחת צעד קדימה.
פנרבחצ'ה איסטנבול
5: ז'ופרה לוברן, אחמט דובריוגלו
4: יאן וסלי, ניקולו מלי, באריס הרסק, אחמט דוראן
3: ניקולה קאליניץ', לואיג'י דאטומה, אגהאן ארנא, אפה ארגי טירפאנצ׳י
2: מרקו גודוריץ', מליח מחמטוגלו, סינאן גולר
1: טיילר אניס, קוסטאס סלוקאס, בובי דיקסון
מאמן: ז'לימיר אובראדוביץ' (עונה שישית)
קיץ קשוח עבר על פנרבחצ׳ה, שנראה שזמנה בטופ עשוי להסתיים בקרוב. עזיבת הספונסר דואוש והקשיים הכלכליים שפוקדים את הממלכה העותמאנית לא פסחו גם על פנר, אבל לאובראדוביץ׳ זה לא אמור להפריע לעשות את העבודה שלו- לפחות השנה.
הרכש אמנם צנוע מתמיד, עם טיילר אניס בעמדת הרכז וז׳ופרה לוברן בעמדת הסנטר, אבל חוץ מהם- נראה שפנרבחצ׳ה בסה״כ מודה לאל על כך שאף אחד עדיין לא ברח משם.
את רוב הפרצופים אתם כבר צריכים להכיר מצויין. סלוקאס ודיקסון ימשיכו לנהל את ההתקפות ולנעוץ שלשות, דאטומה וקאליניץ׳ ימשיכו לשלוח מרפקים ולמלא את הכנף, ניקולו מלי ישמור ויקלע כמו בספר ויאן וסלי ימשיך להתעופף ולהטריל את אוהדי היריבות גם השנה.
מרקו גודוריץ׳, שחזיתי עונת פריצה שלו בעונה שעברה, וזו בוששה לבוא, אמור להמשיך לקבל את הקרדיט מז׳לקו בעמדה מספר 2 ואולי הפעם נבין מדוע בסרביה מדברים עליו כיורש של בוגדן האיום.
אניס הוא רכז מוכשר למדי, שאמור לספק יכולת הגנתית לא רעה וגם כשרון טבעי לפיק אנד רול- דבר שאובראדוביץ׳ בוודאי יידע לנצל מצויין, אבל הסיפור המרכזי הוא לוברן.
הסנטר הצרפתי הוא בדיוק מה שהיה חסר לפנרבחצ׳ה ליד וסלי ומלי. מצד אחד- פועל שחור שלא דורש יותר מדי כדורים ותשומת לב ממובילי הכדור. מצד שני- כשרון טבעי מרשים, רגליים מהירות וIQ כדורסל מצויין, שז׳לקו ישמח למקסם את הפוטנציאל שלו.
לוברן, בשונה מג׳ייסון תומפסון העייף שמילא את התפקיד בשנה שעברה, הוא גבוה נייד מאוד ואחד שיהיה קשה מאוד לכסות את התנועה שלו בהתקפה. הוא ארוך, זריז ויש לו טווח קליעה לא רע בכלל, שיאפשר לפנרבחצ׳ה לשחק עם 5 קלעים על המגרש בהרכב מאיים ומסוכן במיוחד.
הגיבוי הטורקי דובריוגלו נראה גם הוא כמו מועמד לפריצה קדימה, אחרי עונה מוצלחת למדי בשנה שעברה בליגה הטורקית, ונראה שלפנרבחצ׳ה דרך סלולה אל מקומה המוכר בפיינל פור.
האם הדבר הזה ייפול? קשה לי לראות את זה קורה, אבל הכל אפשרי ביורוליג. קשה להמר נגד אובראדוביץ׳, כך שהתחזית שלי היא שהשנה העסק עוד יצליח, אבל בשנה הבאה- אלוהים גדול.
ז׳ופרה לוברן. התוספת המדוייקת לקו הקדמי הסופר מוכשר של פנרבחצ׳ה.
הרבלייף גראן קנאריה
5: אונדריי באלבין, אנזייס פשצ'ניקס, לוק פישר
4: כריס אוואנס, קים טילי, יוליס באאז
3: אוריול פאולי, צ'אבי רבאסדה
2: מרכוס אריקסון, די ג'יי סטרוברי
1: קלבין האנה, לוק נלסון, אלברט אוליבר
מאמן: סלבה מלדונדו (עונה ראשונה)
גראן קנאריה מדגדגת את היורוליג כבר לא מעט שנים, ואחרי עונה חלשה של מלאגה ו-ולנסיה נוצרה עבורה הזדמנות חד פעמית לקחת חלק במפעל הראשי של אירופה.
הטיסה ללאס פאלמס כנראה הולכת להיות קשה עבור רוב היריבות, כאשר מדובר באי שקרוב יותר לדרום מרוקו או למדבר סהרה, אבל סביר להניח שמרבית קבוצות היורוליג דווקא יהנו מהטיול הארוך הזה.
מדובר בקבוצת אמצע טבלה ספרדית עמוקה ו״קלאסית״ בהיבט שמורכבת מרוטציה רחבה שמפצה על דלות בכשרון.
השם הבולט מעל כולם יהיה זה של אונדריי באלבין הצ׳כי, סנטר בן 25 בגובה 216 ס״מ שפרץ בעונה שעברה אחרי שנים ארוכות כ״הבטחה״ לא ממומשת.
לבאלבין נוכחות פיזית מרשימה ויכולות התקפיות והגנתיות יעילות במשחק הפיק אנד רול. הוא פינישר מצויין שמשתמש באורך וקלילות הרגליים שלו בצורה יעילה, ומסוגל גם למסור. אם יראה שהוא מסוגל לתרום בעקביות העונה בליגה של הגדולים- סביר להניח שזו תהיה השנה שתרוויח לו את החוזה הגדול.
מחליפו, אנזייס פשצ׳ניקס הצעיר, הוא שרוך בעל מאפיינים דומים, שנהנה גם מטווח קליעה משופר. ניתן לצפות שהשניים האלו יהיו הכוח המרכזי של הקנארים העונה, כשמעטות הקבוצות שמסוגלות להתמודד עם שני שרוכים מוכשרים ואתלטיים ברמה הזאת.
יצטרפו אליהם שמות מוכרים כמו כריס אוואנס ודי. ג׳יי. סטרוברי, שלבשו בעבר את מדי הפועל- ת״א וירושלים בהתאמה,
ועוד שורה של וטרנים בדמות אלברט אוליבר הקשיש, יוליס באאז, קים טילי וקלבין האנה, כשגם צ׳אבי רבאסדה (פעם נער פוסטר בברצלונה)- כבר נכנס לרשימה.
אבל גראן קנאריה נחשבה תמיד לחממה איכותית לשחקנים צעירים, כשהמסקרנים שבהם הם מרכוס אריקסון- הצלף השוודי שגדל בברצלונה, ואוריול פאולי- סמול פורוורד אתלטי שהתחיל להראות ניצוצות במהלך השנה שעברה.
בסופו של דבר מדובר ביריבה נוחה שלא צפוייה לאיים על הפלייאוף, אבל בהחלט מסוגלת לייצר ליורוליג כמה שמות חדשים שאלמלא ההזדמנות, ספק אם היו עושים את דרכם למפעל.
אונדריי באלבין. הגבוהים של גראן קנאריה יהיו המטרד העיקרי של מאמני היריבות.
חימקי מוסקבה
5: ג'ורדן מיקי, מלקולם תומאס, פטר גובאנוב
4: אנתוני גיל, סרגיי מוניה, אנדריי זובקוב
3: קייסי פריית'ר, טוני קרוקר
2: צ'ארלס ג'נקינס, איגור ויאלצב
1: אלכסיי שבד, די בוסט, סטפן מרקוביץ', ויאצ'סלב זייצב
מאמן: יורגוס ברצוקאס (עונה שנייה)
חימקי מוסקבה שוב איתנו, והפעם מרגיש לי שזה הזמן שלה לעשות את הצעד קדימה.
נתחיל מהכוכב הבלתי מעורער שלה, אלכסיי שבד; הפנומן הרוסי הוביל את היורוליג בנקודות עם פער של יותר מ-5 נק׳ מהמקום השני, ו21.8 בממוצע לערב. תוסיפו לזה 5.2 אסיסטים, ונקבל כאן מפלצת ששייכת למחוזות אחרים.
בחימקי פתחו את הקיץ עם המחשבה לצרף למפלצת הזו סייד-קיק איכותי בעמדה 1, כששמו הצעה כספית אסטרונומית על השולחן של ניק קלאת׳ס.
היווני התחבט עם עצמו, אבל בסופו של דבר ויתר על מיליוני דולרים ונשאר נאמן למועדון הבית שלו- פנאתינייקוס.
חימקי, להערכתי- הולכת להרוויח בגדול מהסיפור הזה, אם תדע לנצל נכון את הסגל הכשרוני שהלחימה.
קשה להסתכל על די בוסט או סטפן מרקוביץ׳ ברצינות בתור הרכזים שאמורים לסייע לשבד להוביל את חימקי קדימה. שניהם כבר שיחקו ביורוליג ולא הותירו רושם יוצא דופן.
ֿאבל אם ברצוקאס ישכיל למקם את שבד בעמדה מספר 1- ובעיקר יידע איך לנתב את הכשרון המטורף שלו ליצירת מצבים לטובת הקבוצה כולה- יש לחימקי מספיק כלים כדי להצליח בגדול.
קייסי פריית׳ר הוא רכש מסקרן מאוד שנוחת לראשונה ביורוליג אחרי מספר שנים באוסטרליה וגיחות קצרות לגרמניה וליוון.
מדובר בסווינגמן סופר-אתלטי שכיכב לצד סקוטי ווילבקין ופטריק יאנג באוניברסיטת פלורידה היוקרתית, ועשה התקדמות מרשימה בכל הנוגע לקליעה מבחוץ- שהיוותה עקב האכילס שלו בדרך לקריירה מקצוענית ברמות הגבוהות.
מי שקלע 10 שלשות בכל 4 שנותיו במכללות כבר ירה 44 כאלה בעונה שעברה ב36%, ואם נצרף לזה את היכולות שלו בהגנה ובסקורינג ללא כדור- נקבל כאן פיט נהדר לשבד שישמח למזמז את הכדור ככל שרק יוכל.
גם צ׳ארלס ג׳נקינס הותיק הוכיח את עצמו כפיט מצויין ליד שבד, כאשר הוא מתרכז בעיקר בהגנה ומשחק בצורה אינטנסיבית בכל רגע שלו על הפארקט.
נוסיף עליהם את אנתוני גיל שסיפק עונת רוקי פנטסטית לכל הדעות וצפוי רק להמשיך ולהשתפר, ואת הרכש החדש ג׳ורדן מיקי הנהדר- עליו כנראה כבר קראתם יותר מדי הקיץ, ותקבלו קבוצה מאוד מוכשרת שמתאימה מאוד לסופרסטאר שמוביל אותה.
עם הרבה אתלטיות, הרבה הגנה, שחקנים שאמורים להסתדר גם עם נתח התקפי צנוע, ושבד אחד במרכז שסוחב את העגלה- לחימקי יש מקום בפלייאוף היורוליג גם השנה.
יורגוס ברצוקאס כבר הוריד את הקוף הקטאלוני מהגב, והוא לגמרי פנוי בלהפוך את הקבוצה הזאת למנצחת.
מכאן- הרבה יקום ויפול על היכולת של שבד, פוטנציאל הMVP המוביל במפעל. אם זה יצליח- זה יכול ללכת הכי רחוק שאפשר. אם זה ייכשל- נו, זו בסך הכל חימקי מוסקבה...
קייסי פריית׳ר. פיט אידיאלי לשבד.
קירולבט באסקוניה ויטוריה גסטאיז
5: ואנסה פואריה, יוהאנס פויטמן, אילימאנה דיופ
4: טורניקה שנגליה, איידין פנאבה
3: דארן היליארד, פטריסיו גארינו, טאדטס סדקרסקיס
2: שבון שילדס, מאט ג'נינג
1: ג'ייסון גריינג'ר, מרסליניו הוארטס, לוקה וילדוזה
מאמן: פדרו מרטינז (עונה שנייה)
הבאסקים שריינו את המקום השביעי בפלייאוף בשנתיים האחרונות, ונראה שהם לא מתכוונים לעזוב בקרוב.
ההתנהלות של המועדון הזה פשוט מעוררת קנאה, כשמדי שנה מצליחים שם לזהות ולפתח כשרונות בצורה מעוררת כבוד.
זה מתחיל מטוקו שנגליה האדיר, שהאריך את חוזהו ונכנס בגדול לתפקיד הפרנצ׳ייז פלייר, ונראה כרגע כמו ה-4 הכי טוב באירופה.
יכולות פנים, יכולות חוץ, אתלטיות ופיזיות- שנגליה מביא את כל מה שצריך מפאוור פורוורד ביורוליג ועושה את זה הכי טוב שיש.
השידוך עם ואנסה פוארייה נראה נהדר בשנה שעברה, כאשר יוהאנס פויטמן מעט נפגע ממנו ונראה שלקח צעד קטן לאחור- למרות שברור שמדובר בסנטר יורוליג משובח. גם אילימאנה דיופ כבר צבר קילומטרז׳ ראוי, והרכש החדש איידין פנאבה נראה כמו הגניבה החדשה מבית באסקוניה, כשמדובר במלך החסימות של הNCAA ופוטנציאל סטרץ׳ פור מסקרן ביותר.
הקו הקדמי המצויין של באסקוניה ייתמך ברכישות נהדרות בכנף- כשלפטריסיו גארינו ומאט ג׳נינג החביבים מצטרפים השנה גם דארן היליארד ושבון שילדס.
היליארד היה פשוט פנטסטי בשנה האחרונה בג׳י-ליג, כשסחב את קבוצת הבת של הספרס לתואר בקלילות מרשימה, ושילדס התפוצץ בסיום העונה עם הצגות קליעה מדהימות בפלייאוף האיטלקי.
שניהם קלעים נהדרים שמסוגלים לתת אימפקט לא רע גם בכל הנוגע לריבאונדים ואסיסטים, ובסה״כ מרכיבים בבאסקוניה קבוצה מגוונת ומסקרנת ביותר.
עקב האכילס של הבאסקים היה ונותר מבחינתי עמדת הרכז. מרסיליניו הוארטס הוא פליימייקר מחונן אבל שיאו נמצא הרחק מאחוריו, וג׳ייסון גריינג׳ר תמיד עשה עליי רושם של שחקן ״פרווה״- לא יציב, לא יעיל ולא אחד שיכול לקחת את כמות הכשרון שיש בקבוצה הזאת לרמה הבאה.
אז הם לגמרי ראויים לפלייאוף, אבל הרבה יקום ויפול על היכולת של היליארד ושילדס להשתלב במפעל, והיכולת (או האי-יכולת) של הרכזים לנהל את העסק הזה.
בסופו של דבר, באסקוניה תמיד מהווה יריבה עיקשת, אבל אני מתקשה לראות אותה סוחבת עד הסוף. היא תצטרך הרבה מזל ומאמץ כדי להתקדם, שלא נאמר לשמור על הישגי השנים הקודמות.
טוקו שנגליה. הפנים של הפרנצ׳ייז.
מכבי FOX תל אביב
5: טאריק בלאק, אלכס טיוס
4: ג'וני אובריאנט, אנג'לו קלוירו, ג'ייק כהן, נמרוד לוי
3: יובל זוסמן, דני אבדיה
2: דיאנדרה קיין, מייקל רול, ג'ון דיברתולומאו
1: סקוטי ווילבקין, ג'רמי פארגו, קנדריק ריי
מאמן: נבן ספאחיה (עונה שנייה)
הגענו לקבוצה שלנו, וכאן תמיד קשה לתת תחזית. גם כי ברור שאני לא אובייקטיבי, וגם כי מדי שנה, מכבי מצליחה לבנות את הקבוצה בצורה כל כך מוזרה, שלך תדע איך זה נראה על הפארקט בהשוואה לנייר.
יש כמה סימני שאלה גדולים בסגל הזה. נתחיל מאי הבהירות בכל מה שקורה בעמדות הכנף. מכבי הצהירה ברייש גלי על ההחלטה לשמור על מייקל רול ודיאנדרה קיין בקבוצה כבר בשלב מאוד מוקדם של ההכנות לעונה. צמד הסווינגמנים החביבים לא בלטו בצורה יוצאת דופן, אבל נראה היה שנבן ספאחיה נותן בהם אמון רב במהלך השנה כשקיין מהווה האס ההגנתי המרכזי בקבוצה, ורול מספק שקט תעשייתי בכל הנוגע להנעת הכדור וצליפה מרחוק.
צמד הרכישות הראשונות של הקיץ- אנג׳לו קלוירו וקנדריק ריי- מצטרפים לשניים האלה כשהראשון אמור לספק איכויות דומות לאלה שמביא רול מעמדה מספר 4, וריי הוא הג׳וקר של הקיץ- כשעדיין לא ברור מה מסוגל להביא לפארקט ברמת היורוליג, אחרי עונת MVP מהספסל של נימבורק הצ׳כית.
נצרף אליהם את ג׳וני אובריאנט, שנראה לפחות כרגע כמנייה החלשה בסגל, על אף כשרון התקפי מעניין, ואת צמד הילדודס זוסמן את אבדיה, ונקבל כאן עמדות 2-4 מלאות בבלאגן, שספאחיה יצטרך להשתלט עליו מהר מאוד כדי לנצח.
למזלו הרב, יש למכבי השנה צמד רכזים ברמה הגבוהה באירופה. סקוטי ווילבקין נראה בעונה שעברה כמו הדבר הכי דומה לסטף קארי באירופה, עם יכולת פנומנלית להרים זריקה מכל בלטה במגרש ושליטה נהדרת בכדור שהופכת אותו לפליימייקר מסוכן ביותר. העובדה שג׳רמי פארגו תמיד יהיה שם ברקע לגיבוי הופכת את עמדת הרכז של מכבי לעמוקה ומסוכנת במיוחד, כשסביר להניח שנראה את השניים האלו משתפים פעולה לא מעט.
טאריק בלאק נראה כמו עוגן פנטסטי בעמדת הסנטר, ויחד עם אלכס טיוס יהיה למכבי כוח רציני מתחת, ובעיקר- מעל- הטבעות.
אם שיתוף הפעולה בין ווילבקין לבלאק יעבוד, וספאחיה ימצא את הדרך להרכיב סביבם את הקומבינציה הנכונה בעמדות הכנף- למכבי יש את הפוטנציאל להרחיק עד השלבים המכריעים במפעל.
בשונה מבעבר, אני באמת מעריך שמכבי שווה פלייאוף השנה. אני מאמין במה שיש לנו בעמדות 1 ו-5, ואני מאמין שמשהו מתוך הבלאגן בעמדות 2-4 יצליח להתחבר.
אם אצטרך להמר, אסמן את אנג׳לו קלוירו כאקס פקטור רציני, כיוון שהיכולת שלו לרווח את המגרש, למסור ולייצר פוזשנים קלים מחטיפות היא קריטית לצד הדואו הדינמי שלנו בעמדות 1 ו5.
דיאנדרה קיין גם הוא שחקן מפתח, בהיותו הלוקדאון דיפנדר המרכזי בקו האחורי, כך שבעצם- מה שנשאר לנו הוא לקבל *משהו* מעמדה מספר 2, ויש מספיק מועמדים שישמחו לעשות את זה.
מפה לשם, אי אפשר שלא לצנן את ההתלהבות. מכבי עדיין בנתה סגל מבולגן, היא רחוקה פציעה אחת מלהפוך לקבוצת תחתית, ואם ספאחיה לא יידע למקסם את הכשרון שלו לאורך כל העונה- זה עלול להגמר רע וכואב. אבל לא ביקשנו הרבה- מקום שמיני לגמרי יספיק, וכל דבר מעבר יהיה רק מבורך. שיהיה לנו בהצלחה!
סקוטי ווילבקין. כשהכדור בידיים שלו- אפשר להיות אופטימיים.
אולימפיאקוס פיראוס
5: ניקולה מילוטינוב, זאק לידיי, דימיטריוס אגרבאניס, יורגוס בוגריס
4: יורגוס פרינטזיס, סשה וזנקוב
3: יאניס טימה, קוסטאס פאפאניקולאו
2: ואסיליס ספאנוליס, אקסל טופאן
1: נייג'ל וויליאמס-גוס, יאניס שטרלנייקס, ונג'ליס מנצאריס, ואסיליס טוליופולוס
מאמן: דייויד בלאט (עונה ראשונה)
דייויד שוב חזר, ואני פשוט לא מסוגל להמר נגדו.
הייתי רוצה. נשבע לכם. הייתי רוצה לכתוב כמה ספאנוליס זקן, כמה הרכש אפרורי וצנוע, כמה אולימפיאקוס גמרה את הסוס...
אבל אני לא מסוגל.
אני מעריץ את בלאט ואת האופן שבו הוא בונה קבוצות, והעובדה שהנחית פה כמה פייבוריטים אישיים שלי מאלצת אותי ללכת עם אולימפיאקוס רחוק מאוד.
ואסיליס לגמרי זקן, ״קיל ביל״ כבר בן 36, הרבה פחות יעיל ומדוייק מבעבר, ובטח לא שומר, אבל נייג׳ל וויליאמס-גוס הוא סייד-קיק מושלם לידו, שיוכל לרשת אותו בבוא היום המתקרב.
אקסל טופאן ויאניס טימה לא באמת הפציצו בעונת היורוליג האחרונה, אבל יש להם כשרון שרק מחכה למאמן כמו בלאט שיסחט אותו.
קוסטאס פאפאניקולאו נראה כמו גופה בשנתיים האחרונות, אבל בתכל׳ס- גם הוא אמור להיות כרגע בשיאו.
יורגוס פרינטזיס וניקולה מילוטינוב הם צמד חוטבי עצים יעיל וטוב שבלאט ישמח להוציא ממנו את מלוא הפוטנציאל, כשזאק לידיי נראה כמו גיבוי פנטסטי מהספסל.
יאניס שטרלנייקס יבוא מהספסל וינעץ שלשות כמו מנ-מניאק, ונג׳ליס מנצאריס יתן הגנה, וסשה וזנקוב יראה שהוא יותר מסתם פוטנציאל לא ממומש.
ועד כאן לתחזית האופטימית.
בתכל׳ס? אולימפיאקוס היא לא קבוצה מבריקה. בלאט לקח הימורים כמעט בכל רכש, ואם זה לא יתחבר- זו עשויה להיות נפילה כואבת.
כי עם כל הכבוד לוויליאמס-גוס, אולימפיאקוס זו לא פרטיזן בלגרד- והוא לא יוכל לזרוק מתי שהוא רוצה, וייתקל בשומרים קשוחים בהרבה.
כי יאניס טימה נראה רע מאוד בבאסקוניה, ואקסל טופאן התקשה מאוד למצוא את הטבעת בז׳לגיריס.
כי פרינטזיס וספאנוליס בצד היורד של הקריירה, וכמה כוח כבר יישאר לשני הגלדיאטורים האלה להלחם?
כי מילוטינוב, גם אם יוצא מעצמו את כל הפוטנציאל, הוא בסך הכל סנטר מוגבל, שלא נאמר ״נגר״.
אלמלא היה דייויד בלאט עומד בראש המועדון הזה- הייתי אומר שאולימפיאקוס הולכת להדחק גם מחוץ לפלייאוף השנה. אבל איתו על הקווים, אני יכול לראות אותם גם מניפים גביע בטעות.
העבר מפואר, העתיד ורוד- אבל ההווה בסימן שאלה גדול. יהיה מרתק לצפות באולימפיאקוס מהצד, ולראות עד כמה קסם נשאר בשרביט של בלאט, שנראה שפשוט לעולם לא נגמר.
נייג׳ל וויליאמס-גוס. יתחיל בתור רובין. יסיים בתור באטמן?
פנאתינייקוס אתונה
5: יורגוס פאפאיאניס, סטפון לאזמה, יאן וויוקאס
4: ג'יימס גיסט, דשון תומאס, קוסטאס מיטוגלו
3: ת'נאסיס אנטטקומפו, יאניס פאפאפטרו, מאט לוג'סקי
2: קית' לנגפורד, ניקוס פאפאס, ונג'ליס סקלאריו
1: ניק קלאת'ס, לוקאס לקביצ'יוס, יורגוס קלאיצקיס
מאמן: צ'אבי פסקוואל (עונה שלישית)
פאו ניגשה לקיץ כשהיא בעמדה מסוכנת, כששני הכוכבים הגדולים שלה מסיימים חוזה וחרב אי הודאות מונפת מעל צווארה.
בסופו של יום, הירוקים, שעוד איימו לערוק למפעלי פיב״א בשלהי העונה שעברה, נותרו איתנו, ועשו את המוטל עליהם בהשארת לבה הפועם של הקבוצה: ניק קלאת׳ס.
היווני-אמריקאי ויתר על הצעה חסרת תקדים: 9 מיליון יורו ל-3 שנים בחימקי מוסקבה, וגילה נאמנות יוצאת דופן כשהסכים לוותר על 2.5 מיליון יורו כדי להשאר ירוק.
מי שלא ממש שש להשאר באתונה הוא כריס סינגלטון, אבידה משמעותית בכוחות של פסקואל, שספק אם ניתן למלא את חסרונה.
סטפון לאזמה הותיק והטוב חוזר לסיבוב נוסף בפאו, כאשר גם דשון תומאס יחבור אליו, בתקווה שההגנה של הראשון וההתקפה של השני יצליחו להשלים את החלל.
התוספת המסקרנת באמת בקו הקדמי של פאו היא זו של יורגוס פאפאיאניס הצעיר, שלא ממש הצליח להציג את כישוריו באמריקה, אבל יקבל קרקע נוחה יותר במועדון נעוריו.
מי שאמור לתת תרומה מיידית בפנאתינייקוס הוא קית׳ לנגפורד, שעוד הספיק לכדרר אצלנו בראשון לציון בעונה שעברה.
בגיל 35, לנגפורד עדיין מהווה סופר-סקורר ברמה האירופית, ובתוך הקו הקדמי העני-התקפית של פאו תהיה לו חשיבות מכרעת- בעיקר בטור הנקודות.
ספק אם לנגפורד מסוגל לעשות כעת את מה שלא הצליח לעשות בימי הזוהר שלו ולהצעיד קבוצה לצמרת- אבל אין ספק שהשילוב שלו עם קלאת׳ס יהיה מסוכן לכל יריבה.
פאו חתמה את מסע הרכש הצנוע שלה בהחתמתו של יואניס פאפאפטרו החביב, שיתחרה עם תנאסיס אנטטקומפו על עמדה 3 גדושה בפוטנציאל ומלאה בסימני שאלה.
בסיכומו של יום, קשה להתלהב מהסגל האפרורי-משהו שמעמידה פנאתינייקוס לעונה הקרובה.
נראה שיש שם מספיק כשרון כדי לנסות ולהלחם על הפלייאוף, ויש שם גרעין ותיק וחזק שסוחב את העגלה כבר תקופה לא מבוטלת, אבל נראה שהיא מעט תקועה בין העבר לעתיד.
קשה להמר נגדם, ובסופו של דבר כדורסל לא מנצחים ״על הנייר״, אבל כבר ראינו סגלים טובים בהרבה מהירוקים בעבר.
פאפאיאניס. הדבר הגדול הבא?
ריאל מדריד
5: גוסטאבו איון, וולטבר טאבארס, אוניין קוזמיץ'
4: טריי תומפקינס, פליפה רייס, אנתוני רנדולף
3: גבריאל דק, רודי פרננדז, ג'פרי טיילור, סנטי יוסטה
2: פביאן קוזר, קלמן פרפליץ', ג'ייסי קארול
1: סרחיו יול, פקונדו קמפאצו
מאמן: פאבלו לאסו (עונה שביעית)
אלופת היורוליג העבירה את העונה האחרונה בסימן הפיכתו של לוקה דונצ׳יץ׳ לאלוהי הכדורסל האירופי, וקל לשכוח שהגרעין שלה לבדו אמור להספיק כדי לקחת אותה לפיינל פור גם בלעדיו.
ריאל לא הרבתה בשינויים, כאשר הרכש המרכזי שלה הוא גבי דק המסקרן שמגיע מסן לורנזו הארגנטינאית.
לא מדובר בפוינט-פורוורד מבריק או בקוסם שמלהטט בכדור כמו הסלובני, אלא בסוג של פועל שחור ואגרסיבי שמזכיר יותר את אנדרס נוצ׳יוני שזכור לטובה במדים הלבנים.
ארגנטינאי חם מזג, אתלטי ואגרסיבי, שמסוגל לנוע בין שתי עמדות הפורוורד ומשחק בהילוך גבוה- אחד שיכניס חיות ואנרגיות לסיסטמה המעט שחוקה שמריץ פבלו לאסו במדריד.
גם קלמן פרפרליץ׳, איתו פלרטטה ריאל גם בקיץ שעבר, עשה את הדרך לאלופה, כשמדובר למעשה בצלף שאמור לרשת את מקומו של ג׳ייסי קארול המזדקן בבוא היום.
מפה לשם, את יתר החברים אתם כבר מכירים היטב.
סרחיו יול ינסה לחזור למוטב ולהראות שהפציעה מאחוריו, גוסטאבו איון ו-וולטר טאבארס ימשיכו לשלוט ברחבות, רודי וקמפאצו ימשיכו לקרקס ולהתקרקס, תומפקינס ורייס יעבדו על הקרשים, ואנתוני רנדולף אחד ינסה להראות שהוא חיית משחק ולא רק קוץ בתחת.
הכשרון בריאל בלתי נגמר, השילוב בין צעירים לותיקים נראה מוצלח על הנייר, ואם לא יהיו הפתעות אנחנו צפויים לפגוש אותם שוב באירוע ההוא שבו מניפים בסוף גביע.
גבריאל דק. אל תזכירו את דונצ׳יץ׳.
ז'לגיריס קובנה
5: ברנדון דייויס, אנטנאס קבליאוסקאס, לאורינאס בירוטיס
4: פאוליוס ינקונאס, ארון ווייט, גיטיס מסיוליס
3: אדגראס אולנובאס, ארתוראס מילאקניס
2: תומאס וולקאפ, מריוס גריגוניס, דונאטאס סבצ'קיס
1: נייט וולטרס, לאו ווסטרמן, פאוליוס ולניסקאס
מאמן: שרונאס יסיקביצ'יוס (עונה רביעית)
נחתום את התחזיות עם יקיר המערכת שאראס והסוס השחור של העונה שעברה- ז׳לגיריס.
אין ספק שהיה כיף לצפות בירוקים בעונה שעברה, ונראה היה ששאראס סוף סוף זוכה להכרה הראויה לו כמאמן מהשורה הראשונה באירופה.
אך כמו אצל כל אנדרדוג שקופץ מעל הפופיק, המבחן האמיתי של שאראס יהיה העונה- כשחלק ניכר מהחברים שסחבו אותו לצמרת כבר בחוץ- ועכשיו צריך להתחיל הכל מחדש.
נתחיל דווקא ממי שנשאר.
ברנדון דייויס הראה בעונה האחרונה עקומת שיפור פנטסטית, כשהוא חותם את העונה בתור אחד הגבוהים הדומיננטיים באירופה, אחרי עונת ככה-ככה.
הסנטר מBYU נראה מלא בטחון בשלבים המכריעים של הפלייאוף כמו גם בזירה המקומית, ונראה שהשנה הציפיות ממנו יהיו גבוהות בהרבה- כשמעניין לראות כיצד יעמוד בהן.
חבריו לקו הקדמי נותרו לצדו, כאשר פאוליוס ינקונאס (בעונה נפלאה משל עצמו, ובכלל בשיאו בשנים האחרונות, כשהגיל מתקרב לפרישה), ארון ווייט ואנטנאס קבליאוסקאס נשארו במערכת.
אדגראס אולאנובאס וארתוראס מילאקניס גם הם בתמונה, ולמעשה אפשר להגיד שהקו הקדמי של ז׳לגיריס נותר כמעט ללא שינוי.
אבל אצל שאראס הכל תמיד קם ונפל על הרכזים. מקבלי ההחלטות. אלו שידעו להוריד לפארקט את המוח הנהדר שעומד לצדם על הקווים. וכאן מתחילות השאלות.
נייט וולטרס מוכר לנו כבר כמה שנים כפליימייקר מסקרן. על הנייר- חבילה כמעט שלמה. גובה, קליעה, כדרור, מסירה, קצת חטיפות, קצת ריבאונדים.
לפני שנתיים כשנחת בכוכב האדום, הייתה לי התחושה ש״הנה, זה קורה, הוא סוף סוף הולך להתפוצץ על אירופה״- אבל זה פשוט לא קרה.
עונה פושרת לחלוטין שלחה אותו לחשב מסלול מחדש, ואיכשהו- הייתה זו יוטה ג׳אז שהחליטה לתת לו את ההזדמנות לחזור לNBA, עם חוזה דו-כיווני.
הג׳אז הבינו די מהר ש-וולטרס לא באמת שם, וחתכו אותו כבר בדצמבר, ואת העונה הוא סיים בהצלחה לא רעה בשאלון הצרפתית.
אם שאראס יידע להוציא מוולטרס את מה שהוציא מדייויס, עוד שחקן שהסתובב על תפר הNBA וקבוצות הביניים באירופה במשך תקופה לא קצרה, יש כאן פוטנציאל להצלחה נהדרת.
מי שאמורים לסייע לוולטרס הם מריוס גריגוניס המקומי, סווינגמן אול-אראונד מוכשר שפרץ בעונה שעברה באלבה ברלין, אחרי גלות לא קצרה, ובגיל 24 נראה בשל לתרום למועדון בו גדל,
ותומאס וולקאפ, עוד גארד שמגיע מהליגה הגרמנית (לודוויגסבורג), ומסוגל לשמש כמוביל כדור שני נהדר שתורם כמעט בכל אספקט בדף הסטטיסטיקה.
אבל בז׳לגיריס הסיפור היה ונותר שאראס. מה הוא מסוגל להוציא מהחבורה דלת הכשרון הזאת? אין לדעת.
ההימור היבש יגיד שמקומם לא בפלייאוף, אבל אם הקסם יתחבר כמו בעונה שעברה- השמיים הם הגבול.
היכולת של שאראס למקסם את התרומה של שחקנים אפרוריים מייחדת אותו מיתר המאמנים באירופה, וקשה לי לחרוץ את דינו כבר בשלב מוקדם כל כך.
התחושה שלי נכון לרגע זה שמה שיש שם לא מספיק- וזו תהיה גם העונה האחרונה של שאראס בחממה שכל כך אוהבת אותו, רגע לפני שהוא עושה את המעבר לבמה הגדולה באמת.
נייט וולטרס. הכשרון שם, המאמן שם, העבר מספר שזו השנה שלו.
עד כאן חברים, זו התחזית הצנועה שלי.
מוזמנים להסכים, לחלוק, להתווכח ולפטפט. העיקר שהיורוליג אוטוטו אצלנו...
שתהיה לכולנו שנה טובה, ועונה מוצלחת
