Rampel כתב:למרות שהצעות השינויים שלך לפחות הופכות את השיטה ליותר הוגנת לקבוצות שסיימו את העונה הסדירה עם המקומות לפלייאוף, לטעמי שיטת הגביע הייתה פותרת את הבעיה גם בצורה טובה יותר וגם הרבה יותר ספורטיבית, מבלי לערב קבוצות שהגיעו לפלייאוף.
השיטה גם לא תרמה יותר מדי מבחינת הטאנקינג, כשעדיין היו 6 קבוצות שעשו טאנקינג ואורלנדו אף הגדילה לעשות ודפקה מכירת חיסול, כשבפועל היא הייתה במרחק של 2-3 משחקים אז מהוויזארדס שסיימו במקום השמיני.
בקיצור, נסכים שלא להסכים
השיטה תרמה גם מבחינת טנקינג וגם מבחינת מאבק על הפלייאוף. ברור שעל האחרונות בכל קונפרנס זה פחות משפיע, אבל זה השאיר את הקבוצות שממוקמות 9-12 בעניינים עד הישורת האחרונה. להבדיל מהרבה שנים אחרות. וושינגטון לצורך הדוגמה, בלי הפליי-אין, הייתה מאבדת עניין בעונה הזאת מוקדם מאוד. אבל בגלל שהם ראו את המקום ה-10 בתור אפשרות, אז הם נלחמו עד הסוף (והצליחו איכשהו להגיע למקום ה-8 במשחק האחרון).
Rampel כתב:לגבי ההפרש בין הווריורס לגריזליס, הגריזליס ניצחו את הספרס שמלכתחילה נכנסו לטורניר מכורח השיטה ולחלוטין שייכים לחלק התחתון של המערב. באותו הערב הווריורס נלחמו בלייקרס שלדעת רבים עדיין מועמדת לגיטימית לזכייה העונה. וככה המאזן התאזן לו. להסתכל על המאזן לאחר הפליי אין כשמכורח השיטה, קבוצה אחת משחקת מול קבוצה שלא הייתה צריכה להיות במעמד והשנייה מול קונטנדרית זה עיוות המציאות.
אז אמרתי, אפשר להוריד את המשחקים מול הלייקרס וסן אנטוניו, ועדיין - לממפיס יש מאזן טוב יותר (39 ניצחונות לכל אחת, כשלמפפיס יש מאזן פנימי טוב יותר). הפליי-אין לא נוצר במהלך העונה כמו שעושים במנהלת הליגה הישראלית. הוא היה מובנה מלכתחילה. הקבוצות ידעו את החוקים וידעו שהפליי-אין הוא חלק מהעונה. וככזה, הגיוני לשקלל את תוצאות העונה הסדירה ביחד עם הפליי-אין. וזה שגולדן סטייט נחנקה, זה בעיה שלה. פצועים או לא פצועים, זה חלק מהסיפור (ועם כל הכבוד לוייסמן... הוא עוד לא דמות מרכזית). אם כבר, זה שהפליי-אין מביא יתרון לקבוצה שנמצאת בכושר הכי טוב - זה דווקא משהו חיובי. אתה רוצה בפלייאוף את הקבוצות בכושר הטוב ביותר.
Rampel כתב:אגב, לברון ג'יימס שחוזר מפציעה ו-AD בעונת פציעות היו רחוקים 2 סלים מפוטנציאל לעוף מהפלייאוף, אם הלייקרס יזכו במקרה באליפות העונה, השיטה הזו צריכה למות מאוד מהר..
בשורה התחתונה, קבוצה אחת סיימה עם 39 ניצחונות והיא מחוץ לפלייאוף וקבוצה אחרת עם 38 ניצחונות והיא בפנים. במזרח הצדק נעשה ובמערב לגיטימית תהייה הביקורת שתשווה את המצב הזה לימים שבהם אלופת מחוז הייתה משוריינת בפלייאוף תוך התעלמות ממאזנים.
גם אם הלייקרס היו עפים, השיטה לא הייתה צריכה למות. ומסיבה אחת - אף קבוצה שמדורגת 7 ומטה, לא לקחה אליפות בעידן המודרני. אז גם אם היו עפים בפליי-אין (ועובדה שזה לא קרה), זה כאמור חלק מהסיפור. ההידרדרות שלהם למקום ה-7 היא לא באשמת אף אחד.
לגבי השורה התחתונה - ממש לא מסכים. אם קבוצה שסיימה את העונה הסדירה במקום ה-8 חייבת להיות בפלייאוף ע״ח הקבוצה ה-9, אז בוא נבטל גם את הפלייאוף. לא רק את הפליי-אין. נעניק את האליפות לקבוצה שסיימה ראשונה בעונה הסדירה וזהו. כל הרעיון הוא המאני-טיים. והפליי-אין הוא חלק מהמאני-טיים כמו שהפלייאוף הוא חלק מהמאני-טיים. הרעיון הוא לא לסיים את העונה הסדירה במקום הגבוה ביותר, אלא לסיים את העונה במקום הגבוה ביותר. מאותה סיבה, כתבתי בת׳רד של וושינגטון שעדיף להם להגיע במצב גופני טוב לפליי-אין מאשר לסיים במקום גבוה יותר את העונה הסדירה (8, 9 או 10).
האוהדים האובייקטיביים (לא אוהדי הלייקרס/גולדן סטייט) מרוצים מהשיטה הזאת, והליגה בוודאות.
הלוואי שביורוליג יאמצו שיטה דומה. שם בכלל... יותר משליש מהליגה מאבדת מגע מהפלייאוף בשלב מוקדם מידי.