דני אבדיה והוושינגטון וויזארדס V4

[אחדשיודע]

לגבי העתודה, הטורנירים האלו פשוט לא שווים הרבה. בסוף, שחקנים עושים את קפיצת המדרגה (או אי הקפיצה) אחרי כמה עונות במקצוענים. טורניר עד גיל 22, למשל, יראה דברים הרבה יותר מדוייקים.
צרפת\ליטא\סרביה\ספרד ישלחו ל-NBA\יורוליג את רוב הסגלים שחטפו בראש מעילויים כמו עידן אלבר וגיל בני.

דווקא הטורנירים עד גיל 19 (אליפות העולם) ועד גיל 18 (אליפות אירופה) נותנים מדד טוב יותר מאשר אליפות אירופה עד גיל 20. ולמה? כי בגילאי עתודה כישרונות רבים פשוט כבר לא מגיעים, ומעדיפים לנסות את מזלם במחנות דראפט ובהכנה ל-NBA, או כאמור להשתתף באליפות העולם עד גיל 19 - שנערכת בצמוד.

לגבי ווסטברוק. לא צריך לנתח את זה יותר מידי. עובדתית שחקנים צעירים (ובעיקר רוקיז) פחות הצליחו להתפתח לצידו, ועשו את הפריצה שלהם רק לאחר מכן. במקרה של דני זו גם סיטואציה לא טובה וגם הרגל (שקיבל במכבי לעניות דעתי) לתפקד כשחקן משלים.

[מילוס]

שחר גורדון עשה קציצות מסקולה ודיוויד אנדרסון, משה מזרחי האכיל מרורים את דלפינו, הלפרין דפק הצגות של סטף קרי 2 אליפויות רצוף (אירופה ועולם), אורי יצחקי ואפיק ניסים היו סטארים באליפות העולם בסאיטמה. ואז בלאט, גיל בני, עידן אלבר ועשרות אחרים.. גמרים, זכיות, אליפות עולם.
שנתיים לתוך הקריירה האמיתית כבר היה די ברור שמאף אחד מהם לא יצא שחקן ששווה הרבה מחוץ לליגה המקומית (להוציא את הלפרין בלובליאנה, או על הספסל באולימפיאקוס, זה המקס'). לא רמת טופ יורוליג ובטח שלא NBA. אולי זה עניין ישראלי, אבל עובדתית, כשהתחילו החיים האמיתיים, הספיקו שנתיים כדי לדעת לאן הדברים הולכים.

[~Box & 1~]

לדעתי הדיבורים על גילאי טורנירים כאלה ואחרים פחות צריכים להיות רלוונטים. פוטנציאל זה משהו מאוד אינדבידואלי ותלוי טביעת עין. יש כשרונות צעירים שאתה רואה שיש להם את כל הפוטנציאל שבעולם ויש כאלה שדי ברור שלא ייצא מהם משהו מיוחד גם אם זכו בתארים. אבדיה כישרון גדול שיכול להגיע רחוק בזכות שילוב של נתונים פיזיים, טכניים והבנת משחק. הרקע שממנו בא זה רק בונוס.

ואני דווקא חושב שהוא בהחלט יכול להיות רכז בעתיד. אומנם אין לו שליטה בכדור של רכז נמוך אבל הוא חכם לא פחות (אפילו יותר) מהרבה מהם, ואנשים ממעיטים בערך של היתרון הפיזי העצום שיש לו, מה שמאפשר לשמור על הכדור עם הגוף ומאפשר לעבור שחקנים עם הצעדים הארוכים שלו. השאלה העיקרית מבחינתי היא לא האם הוא יכול להיות רכז אלא עד כמה הוא רוצה בזה. זה ידרוש ממנו אימונים אינטנסיביים וייעודיים של שני קייצים לפחות כדי ללטש דברים כמו שינויי כיוון, שינויי מהירות ויקנו לו את הביטחון הדרוש עם הכדור. אני יותר ויותר מרגיש שהבעיה הכי גדולה שלו היא ביטחון. לא מעט רוקיז וסופומורס שאין להם פוטנציאל גבוה משל דני מפציצים בלי הכרה וכתוצאה מכך נראים הרבה יותר טוב כרגע.

אני רוצה לראות קפיצת מדרגה אחת מרכזית מדני העונה: בכל פעם שיש חלון לקבל כדור (בריבאונד, במתפרצת או בהתקפה עומדת), רוצה ממנו שפת גוף של אחד שבא לדרוש את הכדור ולא אחד שעומד פסיבי בתקווה שמישהו אחר יקח אותו או אחד שעושה סימנים של 'רוצה כדור' בכאילו. זה הדבר שהכי חורה לי במשחק שלו כרגע והדבר שהכי מבליט את חוסר הביטחון שלו בעצמו.

[אחדשיודע]

שחר גורדון עשה קציצות מסקולה ודיוויד אנדרסון, משה מזרחי האכיל מרורים את דלפינו, הלפרין דפק הצגות של סטף קרי 2 אליפויות רצוף (אירופה ועולם), אורי יצחקי ואפיק ניסים היו סטארים באליפות העולם בסאיטמה. ואז בלאט, גיל בני, עידן אלבר ועשרות אחרים.. גמרים, זכיות, אליפות עולם.
שנתיים לתוך הקריירה האמיתית כבר היה די ברור שמאף אחד מהם לא יצא שחקן ששווה הרבה מחוץ לליגה המקומית (להוציא את הלפרין בלובליאנה, או על הספסל באולימפיאקוס, זה המקס'). לא רמת טופ יורוליג ובטח שלא NBA. אולי זה עניין ישראלי, אבל עובדתית, כשהתחילו החיים האמיתיים, הספיקו שנתיים כדי לדעת לאן הדברים הולכים.

על אותו משקל אתה יכול להגיד שיניב גרין ונבחרת ישראל ניצחו פעם את נבחרות ספרד וסרביה בבוגרים. זה לא קשור לנעשה בגיל עתודה, אלא ליום נתון ולסך הכישרונות הכולל שיש לך בשנתון מסוים בהשוואה לנבחרות אחרות. העתודה בדר״כ היא פחות מדד כי הכישרונות הגדולים כבר כמעט לא משחקים משחקים שם, אלא בגילאים צעירים יותר. כך זה בשנים האחרונות. לכן הזכיות האחרונות של ישראל בעתודה לא משקפות יותר מידי על האיכות של הכישרונות הישראליים - ועובדה שאותם חבר׳ה לא הצליחו בגילאים המוקדמים יותר. היוצא מן הכלל הוא אבדיה שהוקפץ לעתודה על אף גילו הצעיר ביחס לשאר השחקנים.

[אחדשיודע]

לדעתי הדיבורים על גילאי טורנירים כאלה ואחרים פחות צריכים להיות רלוונטים. פוטנציאל זה משהו מאוד אינדבידואלי ותלוי טביעת עין. יש כשרונות צעירים שאתה רואה שיש להם את כל הפוטנציאל שבעולם ויש כאלה שדי ברור שלא ייצא מהם משהו מיוחד גם אם זכו בתארים. אבדיה כישרון גדול שיכול להגיע רחוק בזכות שילוב של נתונים פיזיים, טכניים והבנת משחק. הרקע שממנו בא זה רק בונוס.

ואני דווקא חושב שהוא בהחלט יכול להיות רכז בעתיד. אומנם אין לו שליטה בכדור של רכז נמוך אבל הוא חכם לא פחות (אפילו יותר) מהרבה מהם, ואנשים ממעיטים בערך של היתרון הפיזי העצום שיש לו, מה שמאפשר לשמור על הכדור עם הגוף ומאפשר לעבור שחקנים עם הצעדים הארוכים שלו. השאלה העיקרית מבחינתי היא לא האם הוא יכול להיות רכז אלא עד כמה הוא רוצה בזה. זה ידרוש ממנו אימונים אינטנסיביים וייעודיים של שני קייצים לפחות כדי ללטש דברים כמו שינויי כיוון, שינויי מהירות ויקנו לו את הביטחון הדרוש עם הכדור. אני יותר ויותר מרגיש שהבעיה הכי גדולה שלו היא ביטחון. לא מעט רוקיז וסופומורס שאין להם פוטנציאל גבוה משל דני מפציצים בלי הכרה וכתוצאה מכך נראים הרבה יותר טוב כרגע.

אני רוצה לראות קפיצת מדרגה אחת מרכזית מדני העונה: בכל פעם שיש חלון לקבל כדור (בריבאונד, במתפרצת או בהתקפה עומדת), רוצה ממנו שפת גוף של אחד שבא לדרוש את הכדור ולא אחד שעומד פסיבי בתקווה שמישהו אחר יקח אותו או אחד שעושה סימנים של 'רוצה כדור' בכאילו. זה הדבר שהכי חורה לי במשחק שלו כרגע והדבר שהכי מבליט את חוסר הביטחון שלו בעצמו.

עזוב רכז או לא רכז. אינגלס רכז? לא. אבל הוא עדיין מרכז. צריך לשחרר כבר מההגדרות המובנות. אבדיה לא רכז וכנראה לא יהיה רכז במשרה מלאה אף פעם, אבל זאת גם לא הייתה הציפייה ממנו. הציפייה שיהיה מעורב בהתקפות ובניהולן, כי IQ כדורסל יש לו (יורשה לי לומר - יותר מאשר לרוב השחקנים בליגה הזאת).

[Shay_uzan]

הלילה ב2 בבוקר משחק נגד הפיסטונס...
משודר בערוץ סגור והעונה אין לי את הפאס (יש גבול ללילות הלבנים כסטודנט) ככה שזאת הפעם הראשונה שלא אראה משחק של דני בבוגרים לא בלייב

[מילוס]

על אותו משקל אתה יכול להגיד שיניב גרין ונבחרת ישראל ניצחו פעם את נבחרות ספרד וסרביה בבוגרים. זה לא קשור לנעשה בגיל עתודה, אלא ליום נתון ולסך הכישרונות הכולל שיש לך בשנתון מסוים בהשוואה לנבחרות אחרות. העתודה בדר״כ היא פחות מדד כי הכישרונות הגדולים כבר כמעט לא משחקים משחקים שם, אלא בגילאים צעירים יותר. כך זה בשנים האחרונות. לכן הזכיות האחרונות של ישראל בעתודה לא משקפות יותר מידי על האיכות של הכישרונות הישראליים - ועובדה שאותם חבר׳ה לא הצליחו בגילאים המוקדמים יותר.

זה נכון שלא כולם מגיעים, אבל להגיד שכל הכשרונות הגדולים לא שם זה טיפה מוגזם (ולכן הדוגמאות שקפצו לי לראש). הייז ומלדון (ואולי גארובה?) לדוגמא לא הגיעו ב-2019, אבל כמה כמותם נעדרו מהאליפות? בעיקר אלו שסומנו מיידית לדראפט, בודדים. מנסיון העבר, רוב מוחלט של הצרפתים (והליטאים, והספרדים, והסרבים) שהפסידו לישראל בשלושת האליפויות האחרונות - יגיע רחוק יותר (נבא, יורוליג) מאלו שניצחו אותם, ואת זה כבר אפשר לראות כיום.
מחמשת הגמרים שישראל הגיעה אליהם בשני העשורים האחרונים יצא ישראלי אחד ל-NBA - מול מאות שחקנים שיצאו מסגלי הנבחרות שנכון לגיל 20 היו נחותות ממנה. וזו שאלה מעניינת, בכל אופן. מה קורה אצלנו בתקופת המעבר הזו, מנוער לבוגרים.

[מילוס]

הלילה ב2 בבוקר משחק נגד הפיסטונס...
משודר בערוץ סגור והעונה אין לי את הפאס (יש גבול ללילות הלבנים כסטודנט) ככה שזאת הפעם הראשונה שלא אראה משחק של דני בבוגרים לא בלייב

אל ייאוש, אין צורך לבזבז את הפעם הראשונה.

https://streambible.org/matches/basketball/137246

פתח את זה שעה לפני.

[אחדשיודע]

על אותו משקל אתה יכול להגיד שיניב גרין ונבחרת ישראל ניצחו פעם את נבחרות ספרד וסרביה בבוגרים. זה לא קשור לנעשה בגיל עתודה, אלא ליום נתון ולסך הכישרונות הכולל שיש לך בשנתון מסוים בהשוואה לנבחרות אחרות. העתודה בדר״כ היא פחות מדד כי הכישרונות הגדולים כבר כמעט לא משחקים משחקים שם, אלא בגילאים צעירים יותר. כך זה בשנים האחרונות. לכן הזכיות האחרונות של ישראל בעתודה לא משקפות יותר מידי על האיכות של הכישרונות הישראליים - ועובדה שאותם חבר׳ה לא הצליחו בגילאים המוקדמים יותר.

זה נכון שלא כולם מגיעים, אבל להגיד שכל הכשרונות הגדולים לא שם זה טיפה מוגזם (ולכן הדוגמאות שקפצו לי לראש). הייז ומלדון (ואולי גארובה?) לדוגמא לא הגיעו ב-2019, אבל כמה כמותם נעדרו מהאליפות? בעיקר אלו שסומנו מיידית לדראפט, בודדים. מנסיון העבר, רוב מוחלט של הצרפתים (והליטאים, והספרדים, והסרבים) שהפסידו לישראל בשלושת האליפויות האחרונות - יגיע רחוק יותר (נבא, יורוליג) מאלו שניצחו אותם, ואת זה כבר אפשר לראות כיום.
מחמשת הגמרים שישראל הגיעה אליהם בשני העשורים האחרונים יצא ישראלי אחד ל-NBA - מול מאות שחקנים שיצאו מסגלי הנבחרות שנכון לגיל 20 היו נחותות ממנה. וזו שאלה מעניינת, בכל אופן. מה קורה אצלנו בתקופת המעבר הזו, מנוער לבוגרים.

זה לא מוגזם, כי זה מה שקורה היום. בשנים שאתה התייחסת אליהן (שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000), הייתה אליפות עולם לגילאי עתודה - על סמך ההישגים באליפות אירופה עד גיל 20. היום אין דבר כזה. ובכלל, זה היה אפיזודה חולפת (היו רק 4 טורנירי אליפות עולם עד גיל 21; בין 1993 ל-2005). מה שיש היום זה אליפות עולם עד גיל 19 ואליפות עולם עד גיל 17 (שזה חדש יחסית). והכישרונות הגדולים (אלו שהולכים לדראפט ומכוונים גבוה) בדר״כ נוטים לוותר על השתתפותם בגילאי עתודה באליפות אירופה ובוחרים להשתתף באליפות עולם (אם יש באותו קיץ והנבחרת שלהם משתתפת). או שהם פשוט מתכוננים ל-NBA (או כבר משחקים שם), וזה בערך הדבר האחרון שהם יבחרו להשתתף בו.

ולגבי ה-״הישגים״ שלנו בתחרויות האלה - עזוב שטויות, הכל חרטא. מה שמעניין את המאמנים הישראלים בנבחרות הצעירות, במיוחד בשנים האחרונות, זה להביא הישגים (בכל מחיר). פחות לפתח כישרונות. וזו אחת הסיבות שאתה רואה את ההצלחה היחסית בעתודה לעומת הבוגרים (מעבר לעובדה שהרבה כישרונות בנבחרות אחרות אינם מגיעים). אגב, אין לנו אפילו הישג אחד בטורניר עד גיל 18 (ובגיל 16 יש לך ארד איפשהו בסוף שנות ה-90). איך אתה מסביר את זה? אני אענה במקומך. כי שם באמת רואים את הכישרונות של המדינה ביחס למדינות האחרות. העתודה זה השקר הכי גדול של הכדורסל הישראלי.

[Shay_uzan]

הלילה ב2 בבוקר משחק נגד הפיסטונס...
משודר בערוץ סגור והעונה אין לי את הפאס (יש גבול ללילות הלבנים כסטודנט) ככה שזאת הפעם הראשונה שלא אראה משחק של דני בבוגרים לא בלייב

אל ייאוש, אין צורך לבזבז את הפעם הראשונה.

https://streambible.org/matches/basketball/137246

פתח את זה שעה לפני.

לא סומך על הקישור הזה יותר מידי

[felix_r]

אבדיה רק 2 נקודות. וושינגטון ניצחה בהארכה. ביל לא שיחק.

מי ראה? ספרו למה ולמה.

[מילוס]

אבוד בהתקפה, מבולבל בהגנה. קלע מקו השער, הכריח עוד 2 זריקות רעות שבקושי גירדו את הטבעת, ניסה להתחיל עוד שני מהלכים לכיוון הסל - והכדורים פשוט ברחו לו מהידיים. בשאר הזמן חזר להשקיף על המשחק מהפינה, כשלא רק שגם בלי ביל-האצ'ימורה שחקנים פשוט לא סופרים אותו, גם אנסלד הוריד אותו פעמיים אחרי 3 דקות. ובצדק.

זה לא זה. לא בשפת הגוף ולא ביכולות. נראה כמו אבדיה של גיל 17 שמשוטט כמו עב"מ על המגרש ביד אליהו.

[~Box & 1~]

הופעה עצובה שלו. וזה כשביל והאצ'ימורה בחוץ. עושה דברים הפוך על הפוך. רוב המשחק משמש כעציץ מוחלט למרות שהיו לו הזדמנויות לקחת על עצמו, ופתאום בסוף הרבע השלישי כשהמאמן כבר החליט שזה לא המשחק של דני, הוא מחליט לקחת שתי זריקות לא הכרחיות שהיה ברור שיגרמו למאמן להוציא אותו סופית מהמשחק. הוא מספיק מוכשר כדי להדיח את KCP מהחמישייה אבל מפגין ביטחון עצמי של השחקן האחרון ברוטציה. למה? הגיע הזמן שמישהו ישאל אותו. אין שום תירוצים לפסיביות שלו. לא החזרה מהפציעה (תשאלו את לאמלו בול איך חוזרים מפציעה ארוכה), ולא נעליים. אפס תירוצים.

אגב, אני חושב שחלק גדול מהבעיה טמון בזה שהוא נותן ה-כ-ל בהגנה ולא נשאר לו אוויר בצד ההתקפי. מישהו שם לב מי שחקני ההגנה הכי טובים בקבוצה היריבה? לא, זו ליגה שכל כך מקדשת התקפה (ראול נטו הבלתי נסבל הוא דוגמא מובהקת) שלא מעניין אף אחד איך אתה שומר כל עוד אתה עושה את הבסיס (שזה לעמוד מול השחקן שלך ולא ללכת לחיפויים מיותרים- נטייה בלתי מוסברת של דני). דני כל כך התקבע על לתת הכל בהגנה שהוא הזניח לחלוטין את הסיבה שבגללה מלכתחילה דיברו עליו כבחירת טופ 5 קואלטי. זה כאילו ספרופולוס עדיין יושב לו בראש והוא מסרב לשחרר. אתה בפאקינג אן בי איי בנאדם, ליגה שבה מדברים עליך רק על פי כמה קלעת ומסרת ולא על פי כמה פעמים עשית הלפ דיפנס.

[שמואל1]

חבל. קריירת NBA מפוספסת.

[מילוס]

במילים אחרות, הוא האיש ששומר, מחפה, עושה עבירות ומוסר - כדי שאחרים יוכלו להתמקד במספרים שיקפיצו להם את הקריירה (על חשבונו). הלילה הוא היה רע מאוד גם בזה. מבולבל ומפוזר.

אם הוא היה מגיב למשחק באותה מהירות וחדות שהוא רץ לחלק כיפים אחרי סל של הוויזארדס, מצבו היה קצת יותר טוב. הוא תמיד ראשון לכיף!
קורי קיספרט במשחק בכורה בליגה, אמנם 2 נק', אבל נראה שחקן עם מלא ביטחון, ועם הטיקט של הקליעה - שאלה של זמן (אפילו קצר) עד שהוא הופך רלבנטי יותר.

[שמואל1]

אחרי המשחק דני נשאר לשעות נוספות להתאמן על השלשות. מישהו צריך לספר לו שלא זאת הבעיה.

[~Box & 1~]

אם הוא היה מגיב למשחק באותה מהירות וחדות שהוא רץ לחלק כיפים אחרי סל של הוויזארדס, מצבו היה קצת יותר טוב.

אשכרה. זה אחד הדברים הכי מתסכלים לגביו. זה מרגיש שמהרגע הראשון שהוא נחת באן בי איי הוא הגיע כ'יס מן' מוחלט, שחקן שעושה הכל כדי לרצות את אלה שסביבו כדי שיאהבו אותו. משתינים שם עליו בקשת משחק אחרי משחק והוא פותח את הפה ושותה. בחיים לא חשבתי שאראה אותו כל כך מסורס ומפוחד בליגה הפרו-התקפה הזו. אתה רואה שחקנים מוגבלים כמו אלכסיי פוקושבסקי לוקחים למעלה מ10 זריקות בלי למצמץ, אתה רואה בכל משחק רוקי אחר שמזכיר לנו שלהיות חדש בליגה הזו זה לא אומר שצריך לפחד לזרוק, ואז פתאום מגיע דני, ההוא שיצא לו שם של אחד שלא סופר אף אחד, ודווקא הוא נראה כמו היס מן הכי גדול בליגה הזו. מת שמישהו יתן לו כאפה ויעורר אותו. זה ברור שהבעיה היא הרבה יותר מנטלית כרגע.

[~Box & 1~]

לו יכולתי להיות זבוב על הקיר:

https://twitter.com/NeilDalal96/status/ ... 1258310667

[שמואל1]

לו יכולתי להיות זבוב על הקיר:

https://twitter.com/NeilDalal96/status/ ... 1258310667

בואו, המועדון גם יכול לעשות יותר בשביל לתת לדני ביטחון.

[שמואל1]

איפה אפשר לראות את המשחק באורך מלא?