יש הבדל בין קובי ושחקנים כמוהו לסקוררים אחרים. זה לא מספר הזריקות, כבר אמרתי את זה. זה היחס לקבוצה ולשחקנים האחרים. אתה מתעקש לראות רק את הנתונים היבשים ולא את מה שמסביב. הלייקרס לא היו מוותרים על קובי גם בעד שחקנים אחרים. הוא מותג ששווה להם המון, מעבר לאיכויות כשחקן. זה מקרה די מינורי שלא שווה עתיד של שחקן בקבוצה.
בתקשורת בארה"ב יצאו נגד זה, בתקשורת בארץ גם. לאחרונה זה קרה שוב עם הווארד וקראתי שוב על כמה זה לא בסדר. אם אתה מתעקש שבעיניך זה לגיטימי, סבבה. בעיני זה לא.
אתה מתייחס רק לעובדות יבשות. אתה בחיים לא תמצא ציטוט של אדם שאומר "אכפת לי רק מעצמי", הגישה של קובי מראה את זה. אתה מתעקש להיות עיוור למציאות, כולם יודעים שקובי חושב כמעט רק על עצמו, ואני לא צריך הוכחות יבשות לזה. רק עכשיו מרפרוף על כתבות על האולסטאר ראיתי משפטים כמו "קובי, שחקן שבמצבים כאלה סומך רק על עצמו" "קשה לו כשלוקחים לו את אור הזרקורים" "היה חייב להעביר את הפוקוס אליו". זה לא משהו רע, אני פשוט מעדיפים שחקנים שחושבים אחרת.
אז מה הנקודה שלך בעצם? שקובי ביקש טריידים וחיזוקים, רק בשביל התחת שלו? לא הבנתי אותך. היחס שלו לקבוצה ולשחקנים הוא מצוין, לא צריך לחפש את הרע בכוח.
בעניי זה לגיטימי, כל עוד זה למען הקבוצה, והאיום הוא פיקטיבי, כמו במקרה של קובי. האווארד זה מקרה אחר, כי הוא כן צפוי לעוף מאורלנדו שנה הבאה. קובי חושב אך ורק על הקבוצה, ועובדה שהוא משחק שם כל הקיירה שלו. לא חסרות קבוצות שהיו מוכנות להציע לו הרים וגבעות.
שוב, אני לא מבין, מה זה "גישה"? גם אני יכול להגיד שיש לו גישה מושלמת, והוא אדם טהור. באמת... גישה של מה? שהוא מדבר בתקשורת? שהוא צועק על שחקנים? שהוא לא מוסר? מה זה?
אני לא "עיוור למציאות", אני פשוט מסתכל על המציאות, ולא מנסה לעגל פינות כדי להצדיק את הטענה שלי. אם תביא לי דוגמאות או הוכחות, שה"גישה" של קובי היא אגואיסטית או מה שזה לא יהיה, סבבה. אבל אין. ואל תתרץ את זה ב"לא צריך הוכחות יבשות"
אם תשים לב, כל הציטוטים האלה הם של פרשנים. לא דברים שהוא אמר או עשה.
בסופו של דבר, הוא סקורר. וכמו כל סקורר בעולם, הוא זורק הרבה. הרבה מאוד. אבל מפה ועד לאגואיסט ולאישיות מגעילה? הדרך עוד ארוכה.
אפשר לומר את אותו דבר בדיוק על מייקל. ובכל זאת, הוא נחשב אל. למרות שגם הוא זרק הרבה, וגם הוא התרכז הרבה בעצמו. אבל כמו קובי, הוא דאג לקבוצה, שיחק רק בקבוצה אחת (בלי להחשיב את וושינגטון בסוף הקריירה אחרי החזרות מהפרישות וכל זה), והכי חשוב, הביא תארים.
אבל זאת זכותך לא לאהוב אותו. אתה יכול פשוט להגיד את זה. לא צריך לחפש תירוצים כאלה כמו "כולם יודעים שהוא חושב רק על עצמו", או "אתה מתעקש לראות נתונים יבשים"....[/quote]
אוי נו... אל תשחק אותה ראש קטן. אם כולם אומרים את זה עליו כנראה שאתה זה שטועה ולא כולם.
בעיניך זה לגיטימי לאיים על הקבוצה, בעיני ובעיני פרשני כדורסל לא.
אתה עיוור למציאות כי אתה מבקש הוכחות חותכות, כשברור שזאת בקשה הזויה. תוכיח לי שלאנדרסון יש חרא אישיות? שיוגב נחמד לכולם? אי אפשר. אבל זה דברים שיודעים כי זו הגישה הכללית. אתה מצפה שהוא יעמוד מול המצלמות ויגיד "אכפת לי רק מעצמי"?! נו באמת.
asafb96 כתב:LIAV10 כתב:asafb96 כתב:LIAV10 כתב:מה הקשר?!?!
דיברנו על אישיות, אתה סתם דחפת את לברון כדי להעביר אליו את האש..
יכולת לדבר על האישיות של קובי גם בלי להביא לדוגמא שחקן אחר..
שנינו יודעים איך בנאדם צריך להתנהג ואיך לו, שנינו יודעים את ההבדל בין חרא אופי לאופי טוב..
מצטער, אם אתה מכחיש את זה שלקובי יש אופי חרא אתה פשוט עובד על עצמך..
אתה יכול לספר עד מחר שיש לו אופי טוב בשנים האחרונות, אבל כולנו יודעים שהוא לא בדיוק בטופ 10 של שחקנים עם אופי טוב בליגה (בלשון המעטה)
(אני בניגוד לזה מודע לאופי של לברון ולא עובד על עצמי)
קודם כל, תרגע קצת.
דבר שני, אם לא ממש הבנת מהאלף פעמים שכתבתי, אני ממש לא "עובד על עצמי". אמרתי ואני אומר. קובי הוא לא ילד טוב ותמים. הוא גם שחקן שאוהב את הכדור, כמו סקורר. אבל אופי חרא אין לו! אתה יודע מה זה אופי חרא? הד קייס סטייל אנדרסון או קינטל וודס.
איפה אנדרסון ואיפה זה?\
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2784896,00.html
וזה מה שיפה (למרות שזה לא יפה לאנוס כמובן, כן...
). הוא עבר סוג של שינוי תדמיתי. הוא רחוק מלהיות האדם של אז.
חוץ מזה, הדיבור פה הוא מקצועי. על האגואסיטיות שלו, והיחס שלו רק כלפי עצמו בלי לחשוב על הקבוצה. לטעמי הוא ממש לא חריג בקטע הזה. הוא לא סוליסט שחושב רק על התחת שלו ולא מעניין אותו כלום. הוא אדם ווינר ותחרותי. אולי את ועידו לא אוהבים את זה, אני אישית אוהב אנשים כאלה. גם אם זה אומר "לאיים" בעזיבה, אם לא יחזקו את הקבוצה
זאת בדיוק הנקודה. אני לא אומר שבצורה אובייקטיבית הוא דפוק. הוא מסוג האנשים שיש כאלו שיאהבו את היחס שלהם לאחרים ויש כאלה שלא. אני לא אוהב, אתה אוהב.
אני אוהב את ה"מלאכים" כהגדרתך. ניקולה, שארפ, נאש, אידסון... כאלה שאף פעם לא יגידו דבר רע על שחקן אחר. אני לא מצפה מכל השחקנים להיות כאלה, אבל זה הסוג האהוב עלי.