MTA2311 כתב:הוא לא יודע כמה הוא אוכל היום. יכול להיות שהוא לא בפלוס קלורי בכלל. פחות אוהב את הדיאטות שמתבססות על הנחות וניחושים. זה יכול לעבוד ממש טוב לטווח הקצר, פחות לאורך זמן (אני לא נתקלתי לפחות). מהנסיון שלי, חשוב מאוד לדעת בדיוק מה וכמה נכנס לך לפה כל הזמן, בטח בחיטוב.
לגבי האימונים, קיבלתי את הרושם שהריצה זה חלק מההתערבות, אז דיברתי בעיקר על זה. צריך לזכור גם שיש לו איזה עשרה ילדים, ככה שהוא לא מאוד פנוי. אם המטרות שלו הן לרדת במשקל, ולהשתפר בריצה, אימוני כוח פחות נחוצים.
אתה צודק, אבל בהנחה והוא לא משנה כלום בהרגלי התזונה שלו ומכניס פעילות גופנית כל שהיא, המאזן הקלורי שלו ישתנה והוא יתחיל לרדת במשקל.
לחתוך סוכרים ופחמימות עודפים כנראה לא יעשה נזק. (אלא אם הוא לא מכניס שום פחמימה לפה, מה שלא נראה לי סביר כשמתלוננים על כרס)
אתה מדבר פה על שיטה שעובדת מצויין עבורך.
אני לא אוהב להיות במעקב פנאטי על מה שנכנס לי לפה אלא פועל לפי קווים כלליים שמוכיחים את עצמם (הם בנויים עקרונות שנגזרו מהחישובים המדוייקים, מן הסתם)- חלק גדול מהמתאמנים המתמידים הם כאלה.
מה זה "ריצה"?
על איזה קצב אנחנו מדברים? 10? 12? 15 קמ"ש?
צריך להתחיל לאט לאט פה ולהרגיל את הלב והריאות לעבודה וגם את שרירי הרגליים, אם אתה רוצה שהוא ייכנס לזה ולא יפרוש מאוד מהר.
בסופו של דבר הסיפור הוא אורח חיים. מחוייבות לאורך זמן. לא יעזור שירוץ חודש ואח"כ יחזור לאכול פיצות וגלידה עם הילדים.
אם אתה באמת רציני תתחיל מלהרשם לחדר כושר ולפנות מקום בלו"ז ל-3 פעמים בשבוע שאתה מתאמן בהן במשך שעה וחצי, בעצימות לא גבוהה במיוחד, גם כוח וגם אירובי. לאט-לאט. ככה מתחילים.