roy1000 כתב:jol9 כתב:הבעיה בגישה של השמאל היא שההתרפסות מול הערבים לא עוזרת. שיחות שלום קורסות ומביאות למלחמות, הסכמים שחותמים מביאים לאלפי הרוגים ושטחים שמפונים מסכנים בין רגע מאות אלפי
אזרחים שגרים בסביבה.
הגישה של השמאל היא פשוט לא נכונה, היא קרסה פעם אחר פעם, וגם הימין שנגרר אל תוך זה הבין את זה.
בדיוק בגלל זה ישראל כן צריכה להתחמש, כי את איראן אפשר יהיה לעצור כנראה רק עם כח צבאי, ולא באמצעים דיפלומטיים רופסים.
בוז'י הוא לא ימין כלכלי. אל תגזים. הוא אולי לא סוציאליסט כמו שלי ורוב המפלגה שם, אבל ימין זה לא.
הם יאכלו אחד את השני על הנושאים האלה, ובשביל זה יהיה לבוז'י הרבה יותר נוח לוותר בנושאים הכלכליים לטובת הסוציאליסטים הלוחמניים שלו. את ציפי כלכלה ממילא לא מעניינת,
רק תן לה לנהל מו"מ עקר עם הערבים.
אני די בטוח שהולך להיות רע מאוד בקטע הכלכלי אם הם יעלו לשלטון (כחלון לא יהיה שר אוצר שם אם הוא בונה על זה).
אני לא יודע מה זה "התרפסות מול הערבים". אני לא חושב שליבני התרפסה מול אף אחד. למעשה, כל סיפור המו"מ של ליבני התנהל בשקט גמור. אני לא מבין למה אתה חושב ששיחות שלום שקורסות מביאות מלחמות? היו לנו אי פעם שיחות שלום עם החיזבאללה? זה מפריע להם לפתוח במלחמות? היו שיחות שלום עם החמאס? אין שום קשר בין שיחות שלום לבין מלחמות. ברור שאחרי מה שקרה בעזה, אין תיאבון בציבור לפינוי של עוד שטחים ואני לא חושב שזה ריאלי, גם אצל ציפי/בוז'י.
בלי קשר, צריך לדעת לשחק את המשחק ולשמור על המעמד הבינלאומי של המדינה. אני לא חושב שתקיפה באיראן היא משהו ריאלי מבחינת מדינת ישראל. איראן זו מדינה ענקית ורחוקה ואין לנו את המשאבים לנהל איתם מלחמת התשה. זה סתם מגלומניה לחשוב שאנחנו נתקוף שם. אם הייתה לנו את היכולת לעשות נזק אמיתי, אני משער שכבר היינו תוקפים. צריך להבין שאנחנו מדינה קטנה ולא אימפריה ויש גם מגבלות לכוח. הדרך היחידה שלנו להתמודד עם איראן זה בעזרת העולם, וחבל שביבי שרף את כל הגשרים בנושא הזה.
אני לא חושב שזה ריאלי שציפי/בוז'י יעלו לשלטון, אבל אני גם לא שותף להיסטריה סביב זה. טרכטנברג יהיה שר אוצר - האיש רציני, קטסטרופה הוא לא יביא. זו גם תהיה קואליציה מאוד רחבה עם לפיד וכחלון ששניהם מרכז-ימין כלכלי. הדבר היחידי שיקרה זה שבמקום כסף לבטחון ולהתנחלויות, הכסף ילך יותר לתקציבים האזרחיים. לא תהיה שום מהפכה סוציאליסטית. אפשר לראות את זה בברור מהתורמים של מפלגת העבודה.
בוא נבדוק רגע -
אוסלו הביאו לכאן אינטיפאדה חמושה, אוטובוסים מתפוצצים ומאות רבות של הרוגים.
אח"כ ברק ניהל עם ערפאת מו"מ בקמפ דייויד שכמעט והבשיללהסכם גדול. הפיצוץ בשיחות הצית מחדש את האינטיפאדה, ושוב אותו סרט
של אוטובוסים מתפוצצים ומאות הרוגים.
אח"כ היה את ההתנתקות של שרון, שהביאה בפועל לשלושת המבצעים שהיו מול החמאס.
אחרי המו"מ שאולמרט ניהל וכשל, היה את עופרת יצוקה וצוק איתן פרץ לא הרחק אחרי הכשלון של ציפקה.
למעשה רק המערכה מול החיזבאללה היתה מנותקת ממו"מ, אבל הם באמת לא קשורים לעניין.
המערכה הזאת ניצלה מקרה קיצוני שבו היה ראש ממשלה חדש, שר ביטחון חדש (ולא קשור למע' הביטחון) ורמטכ"ל חדש (שלא קשור ליחידות
השדה).
כך, שהאמירה שאין שום קשר בין מלחמות למו"מ היא מופרכת ולא קשורה למציאות, כי המציאות אומרת בבירור שכן.
לגבי יכולת השמאל להרכיב ממשלה, האמת שזה באמת מאוד מאתגר לראות את זה קורה. דבר אחד אני די בטוח בו, וזה שטרכטנברג
לא יהיה שר אוצר. יש 4 תפקידים בכירים על 4 אנשים - בוז'י, ציפקה, לפיד וכחלון.
בנוסף יצטרכו לשלם שוחד פוליטי גדול לש"ס, ככה שיש יותר סיכוי שבממשלת שמאל התקציבים של הישיבות יפרחו.
הדבר היחיד שכנראה באמת ייפגע זה מעמד הביניים (וכמובן גם תקציבי ההתנחלויות).
