yiffy כתב:זה איזשהו מצ'יזמו ספרדי כזה של "להפסיד בכבוד" ותמיד לתת את הכל, כולל כשההכל הוא לא הרבה. יש לזה חסרונות, אבל מצד שני זה אנטי-תזה לגישה של נולה למשל, שפרש לא מעט פעמים אחרי שראה שהוא עומד להפסיד ושאין לו כוח להשקיע הרבה כדי להפוך את התוצאה. אני אישית מעדיף את הגישה של רפא.
חוץ מזה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שזה מרכיב בולט באופי הבלתי מתפשר שלו שסוחף מיליוני מעריצים ובעיקר את הגרעין הקשה שבהם. אז נכון, זה עולה להם מדי פעם בהפסד לאיזה דודיג אחד או במאזן שלילי מול דווידנקו, אבל נראה לי שהם לא היו רוצים נדאל אחר.
זה נכון, אבל הבעיה היא שנדאל הוא לא פרר, ולא ורדסקו. יש לו מטרות ומשימות שונות.
הוא לא יכול להקריב את הגוף שלו בשביל לנצח איזה טניסאי שתפס יום משוגע, בכל טורניר שהוא לא GS, וזה קורה.
אבל דווקא בהקשר של מה שאתה אומר - הרפא שאני רואה בחודשים האחרונים, ושוב - פרט לטורנירי הGS, זה רפא שלא ממש משחק בחדווה וברצון לנצח, אלא רפא
שמעביר את הזמן ולא באמת נהנה. אם כבר, אז זה אחד הדברים שהאוהדים שלו הכי אוהבים. להנות גם כשקשה, וזה מלווה את הטניס שלו כבר הרבה מאוד שנים, אבל הלך לאיבוד,
ככל שהעונה הזאת התקדמה.
מצד שני, מבחינה מנטלית, כל ההפסדים המביכים שלו לאחרונה - מאייר, מארי, דודיג, דג'וקוביץ' ופדרר היום, לא יוסיפו לו ביטחון לקראת תחילת העונה הבאה.
