אוקיי...
1. עצמאיים/פרילנסרים לא זכאים לדמי אבטלה זה ידוע. הם גם לא נחשבים כמפוטרים או בחל"ת, לכן כשדיברתי על דמי אבטלה דיברתי מן הסתם על אלה שכן זכאים.
יש עצמאיים שסובלים. אין ויכוח על זה. אבל לא מדובר על כל העצמאיים וגם לא על רובם. עצמאיים רבים מאוד עובדים כרגיל או כמעט כרגיל. אני מדבר על טכנאים למיניהם, פסיכולוגים, בעלי עסקים קטנים כמו חנויות וכד'. רבים מאוד קיבלו פיצוי. האם זה מספיק? כנראה שלא, אבל זה המצב.
גם אם היתה כאן רעידת אדמה או איזה אסון גרעיני כמו בפוקושימה, אנשים היו נפגעים, והמדינה לא תמיד יכולה לפצות את כולם.
בסופו של דבר, למעט מקרים מסויימים מאוד, שקשורים בעיקר לתחום הבידור, כל הרעש כאן הוא על סגר של חודש, ועוד כמה חודשים של עסקים חלשים, שגם עבורם ניתן פיצוי.
אין כאן עניין של חיים או מוות, אין כאן עניין של רעב, למעט מקרים מאוד נקודתיים ומסויימים. זה פשוט שקר.
2. לא ענית על זה:
כלכלת ישראל נפגעה הכי הרבה ביחס לשאר העולם
.
3. לגבי הכלכלנים הבכירים. כמו שאמרת - כלכלה זה מלל, לא בדיוק אבל נניח. יש כלכלנים שחושבים ככה, ויש אחרת. ההחלטות שהממשלה מקבלת בהקשרים הכלכליים, מתקבלות אחרי התייעצויות
עם כלכלנים בכירים, שמן הסתם תומכים בתכנית.
נכון, התכנית הזאת באמת שנויה במחלוקת, ויש הרבה התנגדויות אליה, כולל בכירים כמו נגיד בנק ישראל. אבל מכאן ועד האמירה שלך המרחק הוא רב.
כך הכלכלנים הבחירים בתחום פשוט דופקים את הראש בקיר בגלל מה שהממשלה הזאת עושה (אגב, כולם כולל כולם מתנגדים לתקציב חד שנתי)
אני כן מוכן להסכים שאפשר היה להתנהל טוב יותר, אבל אי אפשר לנתח את המצב כאילו אנחנו בואקום. מעבר לקורונה, עברנו גם משבר פוליטי שלא היה כמותו מעולם, מה שבוודאי משפיע על קבלת ההחלטות.
האם אותה קרנית פלוג היתה מובילה את המשק אחרת, אם היתה היום נניח שרת אוצר? אני לא בטוח, כי יש הבדל בין לנתח דברים באקדמיה, במנותק מהדברים האחרים, לבין המציאות.
על עניין התקציב החד-שנתי מול דו-שנתי לא דיברנו בכלל, ולא אמרתי את דעתי בעניין. גם כאן, יש כאלה שתומכים ויש כאלה שמתנגדים. כאן, אפילו יותר מהנקודה הקודמת, העניין הוא בעיקר פוליטי, ולא כלכלי.