חביב אורנג'ד כתב:א- לא אמרתי שצריך להעריך שחקן רק על-פי כמות התארים שיש לו (למרות שכאוהד NBA, אתה ודאי מודע לכמה הנושא הזה מרכזי שם). בסה"כ טענתי שכנראה יש משמעות מסויימת לעובדה שיש שחקנים שמביאים תארים לבין כאלו שנחשבים לטובים אבל לא לקחו תארים, בפרט כאלו שלא הצליחו אפילו להעפיל לשלבים מתקדמים יותר במפעל בו שואפים להצליח. אני זוכר איזה מישהו שאמר כאן בהקשר לשחקן ששיחק העונה במכבי משהו כמו "מה זה עוזר ששחקן קולע 30 נקודות במשחק אבל הקבוצה מפסידה?!?" - ארויו אמנם לא הצליח לקלוע 30 נקודות במשחק בודד במכבי, אבל הקבוצה שלו הפסידה... או הוווו כמה הפסידה...
בנוגע לזה ששחקן הצליח בNBA ואז עבר לאירופה, זה לא תמיד הצליחה ודוקא שמעתי כאן כמה מומחים שבעיניהם נסיון ברמת הגבוהות ביותר אירופה הוא יותר משמעותי.
כמו כן, אני גם חושב שאם כבר אתה פותח את הכיס ומביא שחקן בסכומים האילו, אולי באמת כדאי שהוא יהיה שחקן ששיחק ברמות הגבוהות ובמעמדים אליה הקבוצה שואפת להגיע.
מי שאגב היה המועמד המוביל לעמדת הרכז במכבי באותה עונה, היה וויל סולומון ששיחק במספר פיינל-פורים וזכה בכמה וכמה תארים. אגב 2, המועמד השני לתפקיד היה בובי בראון שהיה שחקן זול בהרבה מסולומון והנה לך עוד דוגמא שהאופציה השניה יכולה להיות זולה בהרבה מן האופציה הראשונה.
בכל אופן, העניין כאן הוא לא ארויו ולא בראון ולא סולומון. הביקורת כאן היא לא עליהם ולמעשה, אין כאן בכלל ביקורות. יש כאן ציון עובדה - בשנים האחרונות, כאשר מכבי פתחה עמוק את הכיס היא לא נטתה להצליח וזה מה שגרם לגרעון. ספציפית בעונת ארויו, היתה תחושה שמכבי פיזרה כספים לכל עבר - 3.4 מליון דולר ברוטו על ארויו, 1.3 מליון ברוטו על בורשטיין, 1.2 מליון דולר ברוטו על רודני וויט,1.1 מליון דולר ברוטו על מרכוס בראון וכמובן קצת יותר ממליון ברוטו על יניב גרין. לכל אילו אתה יכול לצרף עוד כמות בלתי מבוטלת של כסף שנשפכה על אלטו בראון, מגי ומרכוס ופייזר, הביי-אאוט על שרון דרוקר וכמובן, המשכורות של רועי חגאי ואפי בירנבאום שישבו בבית יותר מחצי עונה.
מכבי השקיעה את כל הכסף הזה במטרה שאיכשהו ההשקעה "תחזיר את עצמה" אבל זה לא רק שזה לא קרה, אלא מכבי בכלל לא העפילה לשלב ההצלבה, דבר שגרם להפסד גדול של כסף (אולי מאות אלפי דולרים) וככה בדיוק נוצר הגרעון.
דבר דומה קרה גם בעונת 11/12 - סגל מנופח, משכורות גבוהות לשחקן כמו סופו שבקושי סחב חצי עונה, עוד סכום יפה על טל בורשטיין שבקושי היה מסוגל לזוז, חצי מליון דולר שהלכו על פחאלוקאס שאותו המאמן רצה לזרוק כבר בתחילת העונה, עוד 200K נטו שהלכו על שייר (אם כי כאן באמת מדובר בסכום יחסית נמוך) וכמובן מליון דולר וחצי שהולכים על ליאור אליהו שאותם הוא בפירוש לא היה שווה (למרות שאני מחזיק ממנו שחקן טוב). לכל אילו תוסיף את זה שעוזר המאמן השני של מכבי, היה חתום על תנאים של שחקן ולקח משהו כמו חצי מליון דולר הביתה ותוסיף לכך את כל השינויים שהיו במהלך העונה כמו החוזה של פארמר, ההחתמה של מאלט+הביי אאוט לשרלרואה וגם את החוזה של לגנפורד (אותו הוא דוקא כן היה שווה). שוב, גם כאן מכבי שפכה הרבה כסף במטרה שהוא יחזור בצורת השג משמעותי (שכמובן, מתורגם גם בכסף), זה כמובן לא קרה ושוב נוצר בור בתקציב.
אחרי עונות כאלו + עונה בה בפיני גרשון יושב בבית ומקבל מליון דולר על כך + העונה האחרונה בה גם היו שינויים וחריגות+ כסף שמכבי תשלם בעונה הבאה על קיינר מדלי ופלניניץ' (עליו כמדמוני, מכבי משלמת עוד ביי-אווט בתשלומים), לא צריכים להתפלא שנוצר גרעון. מכבי של היום סובלת בגלל טעויות תקציב שנעשו בשנים הקודמות במיוחד בעונות בהן כן נשפך כסף רב.
ב- כל הזמן מדברים כן מוכחות ועל כך שאסור להמר וקושרים את זה לסכומים מנופחים ולשמות גדולים. כנראה שלא כך הם הדברים.
ג- לא בדיוק מבין מה כתבת, אבל אסכם זאת כך. כאשר מכבי שפכה יותר מ3 מליון דולר נטו על שני גארדים זרים היא סיימה את הסיפור בטופ 16. כאשר צמד הגארדים עלה 850K, היא סיימה את העונה ברבע הגמר וכאשר הוא עלה 600K, היא סיימה כסגנית אלופת אירופה.
אתה קורא לזה שטות, אני קורא לזה עובדה. ניתן ליחס לה משמעות וניתן שלא.
ד- בנוגע להצהרות, דוקא זה לא הייתי אני שהתחלתי כאן עם השואות לסיינה וקאחה לבורל. בעבר עשו זאת כאן אחרים ונטען כאן שהניהול של קבוצות אילו הוא נכון יותר וטוב יותר משל מכבי, בין השאר בגלל שמדובר בקבוצות עם תקציב קצת יותר גדול, עם שמות גדוליםיותר ועם נטיה להמשכיות ושימור הסגל. זה שפתאום לא מחזיקים כאן מן הקבוצות האילו, זה לא באשמתי.
אתה מסביר לי איך נוצר הגירעון... סבבה. מה תגיד הנהלת פאו שבעונת 09-10 לא עברה את הטופ 16, למרות סגל של מליונים? האם הם התחילו לספר לאוהדים שלהם על גירעונות, לספור
את החוזים שהיה עליהם לשאת בהם, לספר לכולם עד כמה עדיף להעיף את דיאמנטידיס ולהביא כמה אמריקאים זולים ב300K?
לא - הם המשיכו לעבוד, עשו כמה שינויים וזכו ביורוליג עונה לאחר מכן.
מה איכפת לי עכשיו שפיני גרשון קיבל מליון דולר לפני שלוש או ארבע שנים? מה זה מעניין אותי? ומה איכפת לי מזה שהוציאו הרבה כסף על כל מיני מאלטים ותומאסים ופלאניניצ'ים?
זאת בדיוק הבעיה, שההנהלה הנוכחית מנסה להפוך את מכבי לעסק רווחי, כזה שמכסה את הגרעונות של עצמו וכזה שבשלב מסויים מתחיל להכניס כסף לבעלים.
זה מצויין ונכון לכל עסק, אבל זה לא המודל העיסקי המקובל בעולם הספורט. המודל הזה מחייב את ההנהלה לקצץ את תקציב השחקנים באופן משמעותי בשנים האחרונות.
ואז אתה מתחיל לספר לנו שבכלל מדובר בהחלטות מקצועיות, ושזה בעצם מצויין שמכבי מביאה לכאן שחקנים זולים יותר כי הם בהכרח יצליחו יותר מהיקרים יותר
"נראה שההבדל הוא שעם היקר יותר נהיה מרוצים ועם הזול יותר נתבאס ונאשים את ההנהלה על זה שהיא קמצנית,
למרות שעם הזול יותר נגיע להשג טוב יותר" זה ציטוט שלך... האמנם, עם הזול
יותר נגיע להישג טוב יותר? ד"א לציטוט הזה התייחסתי כשטות, כי עם צמד גארדים שעלה למעלה מ-2 מליון דולר לקחנו שני תארי יורוליג.
לגבי ההצהרות - אכן היו דיבורים בעבר על ההתנהלות של סיינה ושל קאחה (לא מלאגה) שההתנהלות שלהן מצאה חן בעיניי חלק מהגולשים, וזה למרות שמקצועית הן הצליחו פחות ממכבי.
אבל נראה שדווקא אחרי שהם אימצו את השיטה והסגנון של מכבי (הימורים כמעט על כל הסגל) הן יירדו די חזק ובשנים האחרונות פחות מהוות פקטור.
אתה צריך להבין שאין חוקיות ברורה ומחלטת בדרך הנכונה לבנות קבוצה.
מילאנו למשל הביאה המון שחקנים מצויינים בפני עצמם, שלא הצליחו להתחבר לקבוצה וכשלו מקצועית. מנגד אפשר לציין כל מיני קבוצות שהגיעו משום מקום עם שחקנים משום מקום,
ונתנו עונות מקצועיות טובות, כמו מכבי בעונת פארגו-פרקינס, פרטיזן בעונה שלפני ועוד כמה וכמה דוגמאות.
העניין הוא שמכבי זה מועדון שלא אמור לפעול בשיטות של פרטיזן, לובליאנה או קאנטו, אלא זה מועדון שאמור לנסות ולהבטיח את ההצלחה שלו ע"י בניית קבוצה עם מזעור של הימורים
ומיקסום ההמשכיות בסגל של שחקנים טובים שהצליחו כבר בקבוצה.
הרי לא תראה את מנצ'סטר יונייטד פתאום מוותרת על כל הכוכבים שלה, ומעלה שחקנים אלמוניים להרכב הפותח שלה, ומחליפה 60% מהסגל כל עונה.
ועוד מילה אחת לגבי הכשלונות שעליהם אתה מדבר. שמתי לב, שמרבית הכשלונות המקצועיים הזכורים ביותר, הם שחקנים שנמצאים ברמת שכר שהיא בין חצי מליון למליון.
די בראון למשל הרוויח פרוטות, ואף אחד לא זוכר אותו, כי זה לא כאב במיוחד, כנ"ל יירטין, מאלט, גיינס ושחקנים זולים אחרים שעברו כאן ולא עלו הרבה.
שחקנים כמו מדלי, שרמדיני, לאמפה, יניב גרין, פאפאלוקאס ואחרים שהזכרת יהיו זכורים יותר כי הם יקרים בהרבה.
מנגד, אם תבדוק שחקנים שהם מעל למליון דולר, כמעט ולא תמצא כשלונות, והאמת אין הרבה שחקנים כאלה בשנים האחרונות.
אז אולי הדבר הנכון לעשות הוא ללכת על שני הקצוות - במקום להביא את שחקני הביניים האלה, שיש סיכוי לא קטן ליפול איתם, ייבנו את הקבוצה סביב 2-3 שחקנים טובים
ויקרים, וישלימו אותם בשחקנים זולים, צעירים ובעלי כשרון ופוטנציאל לפרוץ.
אם זה יהיה המודל, אני בטוח שלא רבים בפורום יתלוננו.
לאיזה מצב הגענו???
