jol9 כתב:הולוגרפיה זה תחום שבו יש שני תהליכים - רישום ושחזור.
כל התהליך מתבסס על דיפרקציה (התאבכות) של אור.
לצורך העניין - מצלמים איזשהי תמונה, שבמבט רגיל נראית כמו שום דבר, אבל כשמשחזרים
אותה בתצורה אופטית מסויימת, אפשר יהיה לראות את האובייקט שנרשם בצורה כזאת או אחרת.
ההולוגרפיות המוכרות ביותר הן מה שמשתמשים בהן בתארוכות, כשיש תמונה של קשקושים, ורואים בהן
איזשהי דמות אפילו בתלת מימד.
בגדול יש לזה כל מיני שימושים, והמוכרים ביותר הם לצורך אבטחה והגנה (כמו התמונות שיש על כרטיסי אשראי,
על שטרות וכד').
לגבי התזה, מדובר בעצם על נסיון להצפין מידע באמצעים אופטיים. כשמצפינים מידע, הדבר החשוב ביותר הוא
להקשות כמה שאפשר על פיצוח של המידע המוצפן. לצורך כך ממציאים כל מיני שיטות ותקנים, וכמובן שגם
המפצחים כל הזמן מתקדמים ומוצאים שיטות לפיצוח.
שיטות שקשה במיוחד לפצח הן שיטות לא לינאריות, כי לתהליכים כאלה קשה לבנות מערכת שתדמה
את מערכת ההצפנה המקורית, רק במהופך.
לצורך העניין, אם אני לוקח תמונה ומצפין אותה באמצעות מטריצה לינארית נניח, אז אם מישהו מצליח לשים
יד על המערכת (או לבנות מערכת דומה משלו), ולהעביר דרכה הלם, הוא יצליח למצוא את התגובה להלם של המצפין,
והתגובה להלם היא פונקציה חשובה כי איתה אפשר לקבל את המוצא של המערכת, עבור כל כניסה (בעזרת קונבולוציה).
באופן כזה, כשלמפצח יש את התגובה להלם, ויש את המוצא (שזה המידע המקודד), הוא יכול בעזרת היפוך
מטריצה די סטנדרטי, לקבל המבוא (שזה המידע שקודדנו).
היופי במערכת לא לינארית, הוא שהיפוך מטריציוני שכזה לא יעזור (כי מטריצה לא לינארית היא לא הופכית).
זה הרקע. הבדיקות שאנחנו עושים כרגע הן די חסויות, ככה שאני מעדיף לא לפרט יותר מדי, רק אציין שאופטיקה
מאפשרת לנו לקודד מידע באופן לא לינארי בצורה מאוד פשוטה. והאתגר של התזה הוא לבחון שהתליך השחזור
למידע שכזה גם הוא עובד.
זה קשור להצפנה באמצעות סיבים אופטיים?