שם אסף
גיל 38
עיסוק מהנדס פלסטיקה
קצת על עצמי נשוי ואב לבן 3 ובת 7 חודשים. חולה על כדורסל ועל סטטיסטיקות, אימנתי ילדים בעברי הרחוק ואפילו שיחקתי תקופה קצרה בליגה ב' (היה לי יופי של ג'אמפ שוט ויכולת מסירה אבל אני אתלטי וזריז כמו גיא פניני ביום רע). מלבד מכבי אוהב גם NBA (היום בעיקר רואה תקצירים וקורא על הליגה וכמעט ולא רואה משחקים, לא משתגע על השחקנים של היום ועדיין עורג לתקופה של שחקנים כמו בירד ובארקלי אהובי), בעל עשרות ספרי כדורסל (כל הסדרה של מנחם לס ואפילו הספר של מליניאק המעפן וגם לא מעט ספרים אמריקאים), בעבר הייתי רואה כל שידור כדורסל שהיה זמין בטלוויזיה (כולל הליגה ההונגרית עם רוברט גוליאש האיום ששודרה מדי פעם בהוט) אבל כיום אין לי זמן לראות שום דבר חוץ ממשחקי היורוליג ומדי פעם ליגה.
הקשר שלי לפורום צהבת? כותב כבר שנים בפורום סלניוז אבל הרוב שם אוהדי י-ם וסתם שונאי מכבי אז חסר לי קצת דיוני מכבי בלי הצקות.
למה אני אוהב מכבי ת"א? גדלתי במשפחה שממש לא מתעניינת בספורט ובגיל 10 עזבנו את חולון לכפר (מזכרת בתיה) ומכבי היתה שם בימי חמישי לעזור לי עם הבדידות רחוק מכל החברים (קיו לכינורות
)... פספסתי את שנות ה-80 העליזות של מגי וכל השאר ישר לשנות ה-90 המבאסות. אני זוכר שהתחלתי לאהוד אותם בעונה של דונלד רויאל (האמת שאני לא זוכר בכלל איך הוא היה כשחקן ולא הייתי מזהה את הזר השני אד הורטון גם אם היו מצמידים לי אקדח לרקה) ולמרות האפרוריות של הקבוצה תמיד אהבתי את הישראלים ששיחקו בה - ג'מצי, גודס, הנפלד, דניאל ולבן מרסר האליל.
פרט מעניין שלא יודעים עליי בכל בשנים הייתי מנוי רק בעונה אחת - ניחשתם נכון, עונת הזכייה האחרונה ב-2014
הייתי ממש קרוב לקום וללכת ברבע הרביעי של נס ז'לגיריס. ראיתי את המשחק אצל חבר וכשנראה שהעונה של מכבי הולכת לפח פתחתי במניפסט של "איזה קבוצה של אפסים שלא יודעים לנצל הזדמנויות והלוואי שיעיפו את כולם" וראיתי את כל הדקות האחרונות בעמידה מוכן ללכת עד שהגיע הסל של שארפ.