אין מה להשוות בין הדת לצבא, שכן הדת (שדווקא כן מתיישרת מעט עם ההווה) על כל הגבלותיה והנוקשות שלה בסופו של דבר ניתנת לבחירה ע"י השומרים את מצוותיה - מי שלא מתאים לו, יכול פשוט לצאת ממנה ואף אחד לרוב לא יוכל למנוע זאת ממנו. לעומת זאת, הבחירה האם להיות חלק מהצבא איננה נתונה לשיקול דעתו של הפרט.
וגם אני לא חושב שיש מקום לרצונות, פחדים וכו' בצבא, אלא שאני מבין שבמצב הנוכחי אי אפשר להימנע מכך - חיילים חשופים לאינטרנט, למידע והאמון ב''מנהיגים'' ובקצינים פוחת ופוחת. אם אתה באמת לא רואה סיכוי למרד עתידי (גם אם לא של כולם), אז כנראה שאתה טומן את ראשך בחול.
ושנית, חיילים כיום ממש ממש לא מתגייסים באותה התלהבות כפי שהתגייסו בעבר, בדיוק כפי שהאמון במנהיגים הוא לא כבעבר, והאהבה למדינה היא לא כבעבר.