roy1000 כתב:התנין כתב:ההבדל הוא מאוד פשוט - לדתיים יש מחסום אובייקטיבי, קרי ההלכה שמגביל אותם ומונע מהם לקנות במסעדות שפתוחות בשבת (דמיין שמולך עומדת חומה בצורה שאין לך סיכוי לעבור אותה). בעוד שלחילוניים, פרט למחסום סובייקטיבי שניתן להרימו בכל פעם שמתחשק, אין שום גורם שמונע מהם לאכול במסעדות שפתוחות שאינן פתוחות ביום שבת. הם לכל היותר מגבילים את עצמם ולא מוגבלים או תופסים עצמם כמוגבלים ע"י גורם שמיימי.
אותו כנ"ל לגביי אוכל כשר - העובדה שדתיים לא אוכלים במסעדות שמגישות שרימפסים וחזיר זהה לחילוני שיחרים מסעדה כי היא מוכרת רק אוכל כשר? הרי חילונים אוכלים הכל והעובדה שהאוכל כשר לא אמורה להפריע להם בכלל.
עם ההפגנות לסגירת עסקים בשבת אני לא מסכים בכלל, אבל זה כבר נושא אחר.
הכל ברור, אבל עובדתית, מרצ לקחו את עניין החילוניות והפכו אותו לסוג של דת קיצונית. מבחינתם, מי שסוגר עסק בשבת עובר על חוקי הדת שלהם. התנועה הזאתי (מרצ) עברה תהליך הקצנה במשך 20 הנשים האחרונות. תהליך להביא אותם למקום די סהרורי.
אני בדעה שלא צריכה להיות שום סובלנות לכפיה, לא של מרצ ולא של הדתיים.
כבר היה לי בעבר דיון עם אנשים אחרים פה על הגדרת המושג "דת". אני מוכן לקבל את ההגדרה שלך שמרצ נושאת בגאון את "דת החילוניות". ועדיין, זו דת שמבוססת על אידאולוגיה בלבד ולא מושתתת על ההנחה כי קיים גורם עליון שמגביל את הפרט ששייך ל"דת" זו לעשות ככל העולה על רוחו.
כמו כן, מעטים ביותר הם החילוניים (אם יש כאלה בכלל, אני לא ראיתי מעודי) שמיישמים את "האמונה" הזאת במלואה. הם יכולים אמנם להחרים את המסעדה הנדונה, אך שום דבר לא יפריע להם לאכול אוכל כשר באיזה דוכן שווארמה או פלאפל או לאכול באיזו מסעדה כשרה שמגישה קוסקוס. או סתם לאכול אצל חברים שכן שומרים על כשרות בבית. ויודע מה? בוא נרחיב את היריעה ונכלול גם חטיפים ומוצרים שקונים בסופר שרובם ככולם נושאים חותמת כשרות של רבנות כזו או אחרת. אצל דתיים זה כלל גורף - החל מהקפה שקונים ובסופר (והמהדרין אף מכלילים חומרי ניקיון!) וכלה בארוחת גורמה במסעדת יוקרה.
לעומת זאת, מה שכן מפריע לי זה ההפגנות.