jol9 כתב:
לא כ"כ הבנתי את המשפט הראשון.. את אומרת ש90% מהאופטומטריסטים לא רוצים לעסוק בזה? למה בעצם?
בפוסט הזה נשמע שבאמת הכיוון של שינוי קריירה זה משהו שיותר בוער בך. לא קלטתי את זה בפוסט המקורי.
מבחינה טכנית. לרוב האנשים הייתי תמיד ממליץ לעשות שינויים תוך כדי עבודה וממצב של כח, ולא ממצב של חולשה. לעבור לעבודה חדשה,
בידיעה שאת לא באמת רוצה את זה וגם הולכת לעבוד יותר שעות, לא נשמע לי כמו פתרון טוב, כי או שלא יהיה לך זמן להתעסק
בעצמך ובמה שאת רוצה, או שאת תקבלי החלטה ותעזבי מהר, מה שלא יוציא אותך טוב בעיניי המעסיק החדש (עד כמה שזה מפריע או לא
מפריע לך).
מה שהייתי עושה זה את הדברים הבאים:
- נשאר במקום הנוכחי ומבקש לשפר את השכר, בהתחשב שמה שאמרת, אין סיבה לא לעשות את זה.
- ברגע שיש לך סוג של שקט מבחינת מקום העבודה והשכר, הייתי עושה חשיבה עמוקה, עם עצמי, מה הייתי רוצה לעשות.
כולל התייעצות עם מעגל אנשים מצומצם קרוב ותומך. זה על מנת לבחון מה אפשר לעשות. זה צריך לבוא ממך, וממשהו שיש לך פאשן
אליו, ולא המלצות יבשות של חברות חיצוניות.
בגלל זה אמרתי גם מעגל אנשים מצומצם. חברה קרובה, אחות, אמא... כאלה שיבינו אותך, לא ישפטו אותך ויכולו לחשוב יחד איתך
מה כדאי לעשות.
- במידה ואת מצליחה לבחור תחום חדש, אז ללכת לכיוון הזה בזהירות, ותוך כדי שאת עדיין שומרת על העבודה שלך. יכול להיות שרק
ההתעסקות החדשה הזאת, תגרום לך לא לסבול בעבודה הנוכחית
- ברגע שאת מרגישה מוכנה (נפשית, כלכלית, ...) לעשות את הקפיצה למים ולנסות לעבור לתחום בכל הכח
זה נשמע לי כמו סדר דברים שגם ייתן לך ראש נקי לחשוב, להרהר ולבחון, וגם לא יסכן את הקריירה הנוכחית שלך.
לגבי השאלה הראשונה שלך, כי זה חרא של מקצוע וזה רחוק מלהיות מה שאתה חושב שזה בלימודים ורוב האנשים שלומדים את זה מגיעים לזה בטעות וכל מי ששואל אותי אם כדאי ללמוד אני מזהירה אותו שלא יחשוב על זה אפילו. כמעט כל מי שאני מכירה בתחום לא סובל את העבודה (אפילו הבוס שלי שהוא בעצמו בעל עסק )
העבודה החדשה היא לא בדיוק שיא השאיפות שלי אבל היא בסך הכל נשמעת כמו דרך יותר מהנה להעביר את הזמן הזה. ולגבי היותר שעות. זה נכון מצד אחד אבל מצד שני זה לא ברמה מטורפת. זה עדיין לא רוב האנשים שעובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה. מדובר בשעות סבירות מאוד וההבדל העיקרי הוא שהיום אני עובדת בעיקר במשמרות ערב מה שדווקא כן לוקח לי את רוב היום כי אני מרשה לעצמי לקום מאוחר, למרוח את הבוקר ולא לעשות הרבה עד שאני הולכת לעבודה ואז כשאני חוזרת כבר נגמר היום. דווקא העבודה החדשה היא רק במשמרות בוקר רגילות כך שבצהריים אני מסיימת ויש לי מספיק זמן לעשות עוד דברים (רק הקושי של להתרגל לקום מוקדם כל בוקר יקשה עליי בהתחלה )
הבעיה שלי עם הדרך שכתבת היא שזה הגיוני תיאורטית העניין הוא שאני מכירה את עצמי ובשביל שאני יעשה משהו ויזיז את עצמי ויעשה שינוי אני חייבת להיכנס למן משבר כזה כמו שאני חווה עכשיו שאני מרגישה שנמאס לי. כי אם אני אהיה במקום שנוח לי אני יישאר תקועה כמו שאני מרגישה היום ואז כלום לא ישתנה אצלי משום בחינה.
פעם שעברה שהיה לי כזה משבר עזבתי גם עבודה שסתם נוצלתי בה תמורת שכר עלוב, נסעתי לאיזה חודשיים לארצות הברית וכשחזרתי עברתי לתקופה לתל אביב. הבעיה היא שמאז חזרתי אחורה בהרבה בחינות ואני מרגישה באותו מקום שהייתי בו אז (למרות שהשכר יותר טוב כיום ).
אני חייבת לעשות משהו....
