דברים קטנים שלא מצדיקים ת'רד V7

[rc4991]

קרטיב לימון is the shit

מגיע לך באן רק על זה שאת קוראת לזה קרטיב ולא ארטיק

ארטיק זה חלבי, קרטיב זה קרח

פשוט די
שלא נדבר על טעם לימון

[felix_r]

קרטיב לימון is the shit

מגיע לך באן רק על זה שאת קוראת לזה קרטיב ולא ארטיק

ארטיק זה חלבי, קרטיב זה קרח

בשבילך שלגון וקרחון

השם העממי "ארטיק", המשמש בפי רבים כשם גנרי למוצר, הוא למעשה שמו של מפעל גלידה "ארטיק" שפעל בישראל ושיווק מותג שלגון נפוץ. את שמו קיבל המפעל הישראלי מן המפעל בבלגיה שממנו נרכש הידע. השם ארטיק עצמו הוא שיבוש דבור של המילה האנגלית arctic

[Holiday_Armadillo]

מה הקטע של דתיים עם אגוזי מלך? לא יכולים לעבור ליד אגוזי מלך בלי להסתכל ולבדוק

[felix_r]

[rc4991]

מה הקטע של דתיים עם אגוזי מלך? לא יכולים לעבור ליד אגוזי מלך בלי להסתכל ולבדוק

מה?

[MTA2311]

שמישהו ייתן לי נימוק שכלתני ללמה צריך צריך להיות לי אכפת יותר מניצול שואה מתחת לקו העוני מאשר מכל קשיש אחר באותו מצב.
תודה.

[yanay21]

שמישהו ייתן לי נימוק שכלתני ללמה צריך צריך להיות לי אכפת יותר מניצול שואה מתחת לקו העוני מאשר מכל קשיש אחר באותו מצב.
תודה.

אני לא בהכרח שולל טיעונים שגורסים שצריך להתייחס לכל קשיש עני במידה שווה.
אבל כל קשיש עני שאינו ניצול שואה, גם אם סבל מאנטישמיות, לא סוחב את הטראומות כמו שהם סוחבים. רק אפשר לדמיין כמה היה להם קשה לשקם את החיים, לצאת לעבודה(לא מעט ניצולים בכלל לא הצליחו להסתדר כלכלית כשהיו צעירים, כי היו כל כך מצולקים), ולבנות את מדינת ישראל הצעירה, תוך כדי שהם מתמודדים עם אלוהים יודע מה.
בעיניי זה שכלתני, כי אמנם זה רגש, אבל גם כשהרשויות בודקות זכאות לסיוע כלכלי, הן מתייחסות לנכויות נפשיות למיניהן.

ואם ללכת לכיוונים יותר כבדים:
1. אפשר לקשקש כמה שבא לנו על זה שהאו"ם פתאום השתכנע שהציונות היא רעיון יפהפה, או להבין שמדינת ישראל הוקמה בזכות ששת המיליונים שנספו, והמיליונים ששרדו.
2. במהלך שנות החמישים, מה שהוציא הלכה למעשה את ישראל ממדיניות הצנע היו כספי השילומים מגרמניה. ובכלל, עד היום מדינת ישראל מקבלת כסף בגין השואה(בנוסף לכסף שמגיע לניצולים, כלומר ,כנציגת העם היהודי).

נכון שזה ברמת המדינה, אבל כאזרחי מדינה יש לנו חוב כלפי הניצולים, אנחנו למעשה צריכים להודות להם בשם המדינה כולה.

[felix_r]

שמישהו ייתן לי נימוק שכלתני ללמה צריך צריך להיות לי אכפת יותר מניצול שואה מתחת לקו העוני מאשר מכל קשיש אחר באותו מצב.
תודה.

תשמע, מצד אחד באמת לא מובן למה ניצולי שואה צריכים עזרה מיוחדת אחרי 70 שנה. נכון, הם היו זקוקים לעזרה מיוחדת פעם, כשרק ניצלו, אבל למה עכשיו? רובם ככולם בנו מאז חיים שלמים וחיו אותם כמו כולם.

מצד שני בזמנו המדינה קיבלה הרבה כסף מגרמניה, כסף שהיה מיועד לניצולי שואה, אבל לא הגיע אליהם. אז המדינה כן צריכה לעזור לאותם ניצולי השואה שעדיין חיים, כי בזמנו המדינה "שדדה" אותם ולא העבירה אליהם את הכסף.

[MTA2311]

שמישהו ייתן לי נימוק שכלתני ללמה צריך צריך להיות לי אכפת יותר מניצול שואה מתחת לקו העוני מאשר מכל קשיש אחר באותו מצב.
תודה.

אני לא בהכרח שולל טיעונים שגורסים שצריך להתייחס לכל קשיש עני במידה שווה.
אבל כל קשיש עני שאינו ניצול שואה, גם אם סבל מאנטישמיות, לא סוחב את הטראומות כמו שהם סוחבים. רק אפשר לדמיין כמה היה להם קשה לשקם את החיים, לצאת לעבודה(לא מעט ניצולים בכלל לא הצליחו להסתדר כלכלית כשהיו צעירים, כי היו כל כך מצולקים), ולבנות את מדינת ישראל הצעירה, תוך כדי שהם מתמודדים עם אלוהים יודע מה.
בעיניי זה שכלתני, כי אמנם זה רגש, אבל גם כשהרשויות בודקות זכאות לסיוע כלכלי, הן מתייחסות לנכויות נפשיות למיניהן.

ואם ללכת לכיוונים יותר כבדים:
1. אפשר לקשקש כמה שבא לנו על זה שהאו"ם פתאום השתכנע שהציונות היא רעיון יפהפה, או להבין שמדינת ישראל הוקמה בזכות ששת המיליונים שנספו, והמיליונים ששרדו.
2. במהלך שנות החמישים, מה שהוציא הלכה למעשה את ישראל ממדיניות הצנע היו כספי השילומים מגרמניה. ובכלל, עד היום מדינת ישראל מקבלת כסף בגין השואה(בנוסף לכסף שמגיע לניצולים, כלומר ,כנציגת העם היהודי).

נכון שזה ברמת המדינה, אבל כאזרחי מדינה יש לנו חוב כלפי הניצולים, אנחנו למעשה צריכים להודות להם בשם המדינה כולה.

אז זה לא ממש שכלתני בעיני.
תראה לי קשיש בגילאים האלה שלא סבל רוב חייו. אם זה לא בפולין, אז זה בארצות ערב ואם לא שם, אתה מוזמן לשאול את פליקס כמה ההורים שלו נהנו ברוסיה הקומוניסטית.

[MTA2311]

שמישהו ייתן לי נימוק שכלתני ללמה צריך צריך להיות לי אכפת יותר מניצול שואה מתחת לקו העוני מאשר מכל קשיש אחר באותו מצב.
תודה.

תשמע, מצד אחד באמת לא מובן למה ניצולי שואה צריכים עזרה מיוחדת אחרי 70 שנה. נכון, הם היו זקוקים לעזרה מיוחדת פעם, כשרק ניצלו, אבל למה עכשיו? רובם ככולם בנו מאז חיים שלמים וחיו אותם כמו כולם.

מצד שני בזמנו המדינה קיבלה הרבה כסף מגרמניה, כסף שהיה מיועד לניצולי שואה, אבל לא הגיע אליהם. אז המדינה כן צריכה לעזור לאותם ניצולי השואה שעדיין חיים, כי בזמנו המדינה "שדדה" אותם ולא העבירה אליהם את הכסף.

זאת באמת הנקודה היחידה שאולי מצדיקה את זה. מודה שאני לא מספיק מכיר את נושאי השילומים, אבל עד כמה שאני יודע יש הפרדה בין הכסף שמדינת ישראל קיבלה מגרמניה כמדינה, לבין הכסף שהניצולים קיבלו ממנה (ועד היום מקבלים).

כמובן שאם יש כסף שיועד להם והם לא קיבלו, אז זה מאבק מוצדק ביותר.

[felix_r]

שמישהו ייתן לי נימוק שכלתני ללמה צריך צריך להיות לי אכפת יותר מניצול שואה מתחת לקו העוני מאשר מכל קשיש אחר באותו מצב.
תודה.

תשמע, מצד אחד באמת לא מובן למה ניצולי שואה צריכים עזרה מיוחדת אחרי 70 שנה. נכון, הם היו זקוקים לעזרה מיוחדת פעם, כשרק ניצלו, אבל למה עכשיו? רובם ככולם בנו מאז חיים שלמים וחיו אותם כמו כולם.

מצד שני בזמנו המדינה קיבלה הרבה כסף מגרמניה, כסף שהיה מיועד לניצולי שואה, אבל לא הגיע אליהם. אז המדינה כן צריכה לעזור לאותם ניצולי השואה שעדיין חיים, כי בזמנו המדינה "שדדה" אותם ולא העבירה אליהם את הכסף.

זאת באמת הנקודה היחידה שאולי מצדיקה את זה. מודה שאני לא מספיק מכיר את נושאי השילומים, אבל עד כמה שאני יודע יש הפרדה בין הכסף שמדינת ישראל קיבלה מגרמניה כמדינה, לבין הכסף שהניצולים קיבלו ממנה (ועד היום מקבלים).

כמובן שאם יש כסף שיועד להם והם לא קיבלו, אז זה מאבק מוצדק ביותר.

אני לא באמת זוכר את הפרטים המדויקים, אז אני יכול לטעות, אבל עד כמה שאני זוכר, בזמנו התשלומים של גרמניה היו באופן כוללני לישראל (שהיתה אמורה לחלק את הכסף למי שמגיע), ורק ב20-30 השנים האחרונות התאפשרו תביעות אישיות. משהו כזה.

[yanay21]

שמישהו ייתן לי נימוק שכלתני ללמה צריך צריך להיות לי אכפת יותר מניצול שואה מתחת לקו העוני מאשר מכל קשיש אחר באותו מצב.
תודה.

אני לא בהכרח שולל טיעונים שגורסים שצריך להתייחס לכל קשיש עני במידה שווה.
אבל כל קשיש עני שאינו ניצול שואה, גם אם סבל מאנטישמיות, לא סוחב את הטראומות כמו שהם סוחבים. רק אפשר לדמיין כמה היה להם קשה לשקם את החיים, לצאת לעבודה(לא מעט ניצולים בכלל לא הצליחו להסתדר כלכלית כשהיו צעירים, כי היו כל כך מצולקים), ולבנות את מדינת ישראל הצעירה, תוך כדי שהם מתמודדים עם אלוהים יודע מה.
בעיניי זה שכלתני, כי אמנם זה רגש, אבל גם כשהרשויות בודקות זכאות לסיוע כלכלי, הן מתייחסות לנכויות נפשיות למיניהן.

ואם ללכת לכיוונים יותר כבדים:
1. אפשר לקשקש כמה שבא לנו על זה שהאו"ם פתאום השתכנע שהציונות היא רעיון יפהפה, או להבין שמדינת ישראל הוקמה בזכות ששת המיליונים שנספו, והמיליונים ששרדו.
2. במהלך שנות החמישים, מה שהוציא הלכה למעשה את ישראל ממדיניות הצנע היו כספי השילומים מגרמניה. ובכלל, עד היום מדינת ישראל מקבלת כסף בגין השואה(בנוסף לכסף שמגיע לניצולים, כלומר ,כנציגת העם היהודי).

נכון שזה ברמת המדינה, אבל כאזרחי מדינה יש לנו חוב כלפי הניצולים, אנחנו למעשה צריכים להודות להם בשם המדינה כולה.

אז זה לא ממש שכלתני בעיני.
תראה לי קשיש בגילאים האלה שלא סבל רוב חייו. אם זה לא בפולין, אז זה בארצות ערב ואם לא שם, אתה מוזמן לשאול את פליקס כמה ההורים שלו נהנו ברוסיה הקומוניסטית.

שני הטיעונים שמיספרתי הם דווקא שכלתניים בעיניי.
אבל בכל מקרה:
הטיעון של "כולם סבלו" לא תופס בעיניי(ואגב, אני חצי תימני, מודע למה שעברו יהודי ארצות ערב). כי האם אפשר להשוות כל סבל להשמדה גזענית של מיליונים? לא מזלזל בסבל של אף אחד, אבל לא כל סוגי הסבל שווים, ממש ממש לא. שלא לדבר על העיקרון עצמו, שבברית המועצות, למרות שכן הייתה אנטישמיות חריפה, יהודים לא הושמדו מעצם היותם יהודים. מתו מיליונים, עשרות מיליונים, במהלך קיומה של ברית המועצות. אבל זה נבע בעיקר מרצון לייצב את המשטר או "לקדם" את המדינה.
ושוב, זה תלוי איך אתה תופס את הזהות שלך ,וזו לחלוטין זכותך לא להעדיף קשיש עני אחר על פני אחר. אין לי שום בעיה ואני לא מטיף לאף אחד. אבל אני מגדיר את עצמי ישראלי, ויהודי. וקיומה של השואה זו נקודה מכוננת. כמדינה יהודית יש לישראל מחוייבות היסטורית לניצולי שואה, שבלעדיה, כמו שציינתי, לא הייתה קיימת. אני מרגיש חלק מהמחוייבות הזו, וזה היה קיים מבחינתי גם לא הייתי דור שלישי.

ובכלל, אני לא חושב שההערכה שכל קשיש בגילאים האלו סבלו רוב חייו. אולי יש את הקושי בבדידות שבזקנה, אבל לפחות מהקשישים שאני מכיר, החיים לא רודפים אותם באופן קיומי. הרי בטוח שיש יהודים בברית המועצות שלא בהכרח סבלו תחת השלטון הקומוניסטי, אולי היו חלק מהשלטון, או לא יודע מה. אבל כן אפשר להגיד שכל מי שמוגדר כ"ניצול שואה" סבל.

[MTA2311]

עצם המהות של הדברים שלך הוא לא שכלתני.
סבל הוא סובייקטיבי, והויכוח הוא באמת לא על מי סבל יותר. זה כבר רגשי לחלוטין.

אני שואל ככה- האם השואה כשלעצמה צריכה להיות פאקטור בתמיכה כלכלית ממסדית?
עכשיו לדבר על שילומים מגרמניה שממשלות עבר העלימו כביכול זה שכלתני, להיכנס לדרגות של סבל זה לא.

קשישים הם נקודת התורפה הרגשית אצלי, וכשאני רואה אדם קשיש עני, לא מעניין אותי מאיפה הוא בא ומה היסטוריית הסבל שלו, אז בוודאי שאפשר לצפות מהממסד, שאמור להיות אובייקטיבי (ואולי גם קר) בהחלטות מהסוג הזה לנהוג בצורה דומה.

[yanay21]

עצם המהות של הדברים שלך הוא לא שכלתני.
סבל הוא סובייקטיבי, והויכוח הוא באמת לא על מי סבל יותר. זה כבר רגשי לחלוטין.

אני שואל ככה- האם השואה כשלעצמה צריכה להיות פאקטור בתמיכה כלכלית ממסדית?
עכשיו לדבר על שילומים מגרמניה שממשלות עבר העלימו כביכול זה שכלתני, להיכנס לדרגות של סבל זה לא.

קשישים הם נקודת התורפה הרגשית אצלי, וכשאני רואה אדם קשיש עני, לא מעניין אותי מאיפה הוא בא ומה היסטוריית הסבל שלו, אז בוודאי שאפשר לצפות מהממסד, שאמור להיות אובייקטיבי (ואולי גם קר) בהחלטות מהסוג הזה לנהוג בצורה דומה.

אז בוא נגיד ומתעלמים מהסבל, סבבה, מקבל את הטיעון.
אבל אני חוזר לטיעון אחר שכתבתי-מדינת ישראל פה בזכות השואה. יש אנשים שלא יהיו מוכנים לטיעון הזה, כי זה פוגע בתדמית הרומנטית של הציונות, אבל ככה זה.
אז אם מסתכלים על זה הכי אינטרסנטי, הכי "דאג לי ואדאג לך"-מדינת ישראל מחזירה להם כגמולם.

הרי כל זה קיים בכל מדינה. אפילו ארצות הברית, שאי אפשר להאשים אותה בסוציאליזם יפה נפש, הייתה מספקת בעבר דיור לחיילים משוחררים. כי הם נתנו לה משהו. נכון שהשואה היא לא שירות צבאי, ואף אחד לא התנדב "להשתתף". אבל המחיר שולם, לא מבחירה. שלא לדבר על התמיכה הצבאית שאנחנו מקבלים מגרמניה(צוללות בהנחה משמעותית). זה הכול קשור למירוק המצפון שלהם. נכון שיש להם יתרון אסטרטגי בקשר איתנו, אבל חלק לא קטן מזה נובע מהרצון לשלם חוב היסטורי, ככה שגם פה מרוויחים, בעקיפין, מהשואה. (הייתה התבטאות, לא זוכר מתי, של דוברת השגרירות הישראלית בגרמניה. את הציטוט המדוייק אינני זוכר, אבל היא אמרה שרגשות האשם משרתים את משרד החוץ הישראלי, ואין לישראל שום אינטרס לנורמליזציה של היחסים. לא הייתה צריכה להגיד את זה, אבל היא צודקת).

[felix_r]

בית משפט השלום בחיפה דן בתלונה שהגיש אדם נגד אלוהים, וביקש להוציא נגדו צו הרחקה בגלל "התנהגות חמורה ולא יפה".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/774/ ... =402&loc=8

[yanay21]

בית משפט השלום בחיפה דן בתלונה שהגיש אדם נגד אלוהים, וביקש להוציא נגדו צו הרחקה בגלל "התנהגות חמורה ולא יפה".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/774/ ... =402&loc=8

עמ;לק: התלונן נגד מייקל ג'ורדן.

[מכביסט24]

בית משפט השלום בחיפה דן בתלונה שהגיש אדם נגד אלוהים, וביקש להוציא נגדו צו הרחקה בגלל "התנהגות חמורה ולא יפה".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/774/ ... =402&loc=8

עמ;לק: התלונן נגד מייקל ג'ורדן.

חחחחחחח עמלק..

[MTA2311]

עצם המהות של הדברים שלך הוא לא שכלתני.
סבל הוא סובייקטיבי, והויכוח הוא באמת לא על מי סבל יותר. זה כבר רגשי לחלוטין.

אני שואל ככה- האם השואה כשלעצמה צריכה להיות פאקטור בתמיכה כלכלית ממסדית?
עכשיו לדבר על שילומים מגרמניה שממשלות עבר העלימו כביכול זה שכלתני, להיכנס לדרגות של סבל זה לא.

קשישים הם נקודת התורפה הרגשית אצלי, וכשאני רואה אדם קשיש עני, לא מעניין אותי מאיפה הוא בא ומה היסטוריית הסבל שלו, אז בוודאי שאפשר לצפות מהממסד, שאמור להיות אובייקטיבי (ואולי גם קר) בהחלטות מהסוג הזה לנהוג בצורה דומה.

אז בוא נגיד ומתעלמים מהסבל, סבבה, מקבל את הטיעון.
אבל אני חוזר לטיעון אחר שכתבתי-מדינת ישראל פה בזכות השואה. יש אנשים שלא יהיו מוכנים לטיעון הזה, כי זה פוגע בתדמית הרומנטית של הציונות, אבל ככה זה.
אז אם מסתכלים על זה הכי אינטרסנטי, הכי "דאג לי ואדאג לך"-מדינת ישראל מחזירה להם כגמולם.

הרי כל זה קיים בכל מדינה. אפילו ארצות הברית, שאי אפשר להאשים אותה בסוציאליזם יפה נפש, הייתה מספקת בעבר דיור לחיילים משוחררים. כי הם נתנו לה משהו. נכון שהשואה היא לא שירות צבאי, ואף אחד לא התנדב "להשתתף". אבל המחיר שולם, לא מבחירה. שלא לדבר על התמיכה הצבאית שאנחנו מקבלים מגרמניה(צוללות בהנחה משמעותית). זה הכול קשור למירוק המצפון שלהם. נכון שיש להם יתרון אסטרטגי בקשר איתנו, אבל חלק לא קטן מזה נובע מהרצון לשלם חוב היסטורי, ככה שגם פה מרוויחים, בעקיפין, מהשואה. (הייתה התבטאות, לא זוכר מתי, של דוברת השגרירות הישראלית בגרמניה. את הציטוט המדוייק אינני זוכר, אבל היא אמרה שרגשות האשם משרתים את משרד החוץ הישראלי, ואין לישראל שום אינטרס לנורמליזציה של היחסים. לא הייתה צריכה להגיד את זה, אבל היא צודקת).

אני מסכים איתך שהשואה היא גורם עיקרי בזה שאנחנו פה היום, פשוט לא הבנתי את הקפיצה הלוגית בין זה לבין הפיצויים.

על אותו עקרון היינו צריכים לתת פרס ישראל לאייכמן ולא להוציא אותו להורג.

[yanay21]

הקפיצה מתקיימת כתוצאה מזה שמדינת ישראל מקבלת כסף, נשק, ותמיכה דיפלומטית כתוצאה מכך.

כנראה פה הדיון לא ימשך, כי זה ממש ממש ממש לא אותו עיקרון. אפילו לא באופן היפותטי.

[MTA2311]

האמת שזאת קפיצה לוגית סבירה באותה מידה, אבל כן. הדיון מוצה.