לימודים, בחירת קריירה ופסיכומטרי

[jol9]

בן,
אני חייב להגיד שאתה פשוט ילד מתוק, אבל עוד הרבה יותר מזה, ילד אמיץ ואמיתי.

הכנות שלך והנכונות לפתוח דברים אישיים ואינטימיים היא מדהימה בעיניי.

שתדע לך שזה דבר נדיר, ובחיים הבוגרים (אם תשמור על זה), זה יבדיל אותך מאחרים, ויעזור
לך להגיע רחוק (בעיניי).

אני מפציר בך לדבר ולהתייעץ עם אנשים כאן, כי כמו שאני תמיד אומר, יש לך אפשרות לקבל כאן חוות
דעת אובייקטיבית מאנשים שכבר היו בהתלבטויות שאתה עובר, ואולי תוכל לקחת מכאן דבר או שניים.

ויחד עם זה, אני גם אומר לך, שבסוף כל החלטה שתקבל, היא החלטה שלך, ואתה צריך לקבל את ההחלטות
הכי טובות בשבילך.

הדעה שלי היא הרבה יותר קרובה לזו של כרמל. זה ברור לי, שאתה לא מחפש להשתמט (אחרת בכלל
לא היית מעלה את זה כאן), ואנשים שיש להם בעיות אמיתיות, צריכים לקבל פתרונות הולמים. בשביל זה
יש בצבא מערכות שמחליטות.
האם זה יפגע בך? לא יודע. אני מניח שאדם עם קשיים, שהולך לצבא, שהיא מערכת קשה ולחוצה, ונשבר שם,
וחלילה עושה לעצמו (או לאחרים) משהו, ייפגע יותר, מאשר אם לא היה הולך לצבא.
לא כל אחד מסוגל לשאת את המערכת הזאת.

יש לי חבר טוב, שהיה עתודאי, ויצא מהצבא על פרופיל נפשי (לצורך העניין לאו דווקא מוצדק).
היום הוא מנהל קבוצה בחברת הייטק, מסתובב בעולם, נשוי עם ילד וחי מצויין.
כלומר, עליו זה לא השפיע.
אני מניח שיש גם סיפורים הפוכים.

אבל זה לא מה שצריך להניע אותך לקבל את ההחלטות החשובות האלה.
הרבה יותר משמעותי כרגע זאת הבריאות הנפשית והחוסן הנפשי להתמודד עם המערכת הזאת.

[איתי-שגב]

בן,
אני חייב להגיד שאתה פשוט ילד מתוק, אבל עוד הרבה יותר מזה, ילד אמיץ ואמיתי.

הכנות שלך והנכונות לפתוח דברים אישיים ואינטימיים היא מדהימה בעיניי.

שתדע לך שזה דבר נדיר, ובחיים הבוגרים (אם תשמור על זה), זה יבדיל אותך מאחרים, ויעזור
לך להגיע רחוק (בעיניי).

אני מפציר בך לדבר ולהתייעץ עם אנשים כאן, כי כמו שאני תמיד אומר, יש לך אפשרות לקבל כאן חוות
דעת אובייקטיבית מאנשים שכבר היו בהתלבטויות שאתה עובר, ואולי תוכל לקחת מכאן דבר או שניים.

ויחד עם זה, אני גם אומר לך, שבסוף כל החלטה שתקבל, היא החלטה שלך, ואתה צריך לקבל את ההחלטות
הכי טובות בשבילך.

הדעה שלי היא הרבה יותר קרובה לזו של כרמל. זה ברור לי, שאתה לא מחפש להשתמט (אחרת בכלל
לא היית מעלה את זה כאן), ואנשים שיש להם בעיות אמיתיות, צריכים לקבל פתרונות הולמים. בשביל זה
יש בצבא מערכות שמחליטות.
האם זה יפגע בך? לא יודע. אני מניח שאדם עם קשיים, שהולך לצבא, שהיא מערכת קשה ולחוצה, ונשבר שם,
וחלילה עושה לעצמו (או לאחרים) משהו, ייפגע יותר, מאשר אם לא היה הולך לצבא.
לא כל אחד מסוגל לשאת את המערכת הזאת.

יש לי חבר טוב, שהיה עתודאי, ויצא מהצבא על פרופיל נפשי (לצורך העניין לאו דווקא מוצדק).
היום הוא מנהל קבוצה בחברת הייטק, מסתובב בעולם, נשוי עם ילד וחי מצויין.
כלומר, עליו זה לא השפיע.
אני מניח שיש גם סיפורים הפוכים.

אבל זה לא מה שצריך להניע אותך לקבל את ההחלטות החשובות האלה.
הרבה יותר משמעותי כרגע זאת הבריאות הנפשית והחוסן הנפשי להתמודד עם המערכת הזאת.

תודה רבה יוני.
אף פעם לא היה לי בעיה של לפתוח. אם אני אשאיר הכול ולא אביא לאחרים גם לעזור וגם לייעץ לא אוכל להתקדם בחיים.
אני לא אופתע אגב אם ההחלטה שאני אקח לא תהיה שלי.
אמא שלי אומרת לאחותי שאין שום סיכוי שהיא מתגייסת והיא תהיה בת שירות או איך שלא קוראים לזה. יש מצב שהיא גם תתערב בזה ולא יהיה לי יותר מדי מה לעשות.

[החציל האצטקי]

באמת חמוד אתה.
"אני לא אופתע אגב אם ההחלטה שאני אקח לא תהיה שלי" = זו החלטה. גם לקחת החלטה להתנער מאחריות ולתת אותה לאמא שלך או למישהו אחר זו החלטה.

ברגע שתחשוב על הכל טוב טוב, ותיקח אתה את ההחלטה שהכי טובה לך, תוכל לחיות עם כל החלטה בשלום.

[Holiday_Armadillo]

בן,
אני חייב להגיד שאתה פשוט ילד מתוק, אבל עוד הרבה יותר מזה, ילד אמיץ ואמיתי.

הכנות שלך והנכונות לפתוח דברים אישיים ואינטימיים היא מדהימה בעיניי.

שתדע לך שזה דבר נדיר, ובחיים הבוגרים (אם תשמור על זה), זה יבדיל אותך מאחרים, ויעזור
לך להגיע רחוק (בעיניי).

אני מפציר בך לדבר ולהתייעץ עם אנשים כאן, כי כמו שאני תמיד אומר, יש לך אפשרות לקבל כאן חוות
דעת אובייקטיבית מאנשים שכבר היו בהתלבטויות שאתה עובר, ואולי תוכל לקחת מכאן דבר או שניים.

ויחד עם זה, אני גם אומר לך, שבסוף כל החלטה שתקבל, היא החלטה שלך, ואתה צריך לקבל את ההחלטות
הכי טובות בשבילך.

הדעה שלי היא הרבה יותר קרובה לזו של כרמל. זה ברור לי, שאתה לא מחפש להשתמט (אחרת בכלל
לא היית מעלה את זה כאן), ואנשים שיש להם בעיות אמיתיות, צריכים לקבל פתרונות הולמים. בשביל זה
יש בצבא מערכות שמחליטות.
האם זה יפגע בך? לא יודע. אני מניח שאדם עם קשיים, שהולך לצבא, שהיא מערכת קשה ולחוצה, ונשבר שם,
וחלילה עושה לעצמו (או לאחרים) משהו, ייפגע יותר, מאשר אם לא היה הולך לצבא.
לא כל אחד מסוגל לשאת את המערכת הזאת.

יש לי חבר טוב, שהיה עתודאי, ויצא מהצבא על פרופיל נפשי (לצורך העניין לאו דווקא מוצדק).
היום הוא מנהל קבוצה בחברת הייטק, מסתובב בעולם, נשוי עם ילד וחי מצויין.
כלומר, עליו זה לא השפיע.
אני מניח שיש גם סיפורים הפוכים.

אבל זה לא מה שצריך להניע אותך לקבל את ההחלטות החשובות האלה.
הרבה יותר משמעותי כרגע זאת הבריאות הנפשית והחוסן הנפשי להתמודד עם המערכת הזאת.

תודה רבה יוני.
אף פעם לא היה לי בעיה של לפתוח. אם אני אשאיר הכול ולא אביא לאחרים גם לעזור וגם לייעץ לא אוכל להתקדם בחיים.
אני לא אופתע אגב אם ההחלטה שאני אקח לא תהיה שלי.
אמא שלי אומרת לאחותי שאין שום סיכוי שהיא מתגייסת והיא תהיה בת שירות או איך שלא קוראים לזה. יש מצב שהיא גם תתערב בזה ולא יהיה לי יותר מדי מה לעשות.

היא לא יכולה להתערב, אין לה זכות
ורציני, אמא שלך חייבת לשחרר ומהר

[איתי-שגב]

באמת חמוד אתה.
"אני לא אופתע אגב אם ההחלטה שאני אקח לא תהיה שלי" = זו החלטה. גם לקחת החלטה להתנער מאחריות ולתת אותה לאמא שלך או למישהו אחר זו החלטה.

ברגע שתחשוב על הכל טוב טוב, ותיקח אתה את ההחלטה שהכי טובה לך, תוכל לחיות עם כל החלטה בשלום.

לא אתנער מאחריות. אני לא אוכל ממש להגיד לה לא, אלא אם אני מתכנן לחיות את החיים שלי על איזה ספסל.

[החציל האצטקי]

לא אתנער מאחריות. אני לא אוכל ממש להגיד לה לא, אלא אם אני מתכנן לחיות את החיים שלי על איזה ספסל.

ניסית פעם?

אולי כדאי שגם תתחיל לעבוד ולחסוך כסף כדי לא לגמור על הספסל הזה?

[איתי-שגב]

בן,
אני חייב להגיד שאתה פשוט ילד מתוק, אבל עוד הרבה יותר מזה, ילד אמיץ ואמיתי.

הכנות שלך והנכונות לפתוח דברים אישיים ואינטימיים היא מדהימה בעיניי.

שתדע לך שזה דבר נדיר, ובחיים הבוגרים (אם תשמור על זה), זה יבדיל אותך מאחרים, ויעזור
לך להגיע רחוק (בעיניי).

אני מפציר בך לדבר ולהתייעץ עם אנשים כאן, כי כמו שאני תמיד אומר, יש לך אפשרות לקבל כאן חוות
דעת אובייקטיבית מאנשים שכבר היו בהתלבטויות שאתה עובר, ואולי תוכל לקחת מכאן דבר או שניים.

ויחד עם זה, אני גם אומר לך, שבסוף כל החלטה שתקבל, היא החלטה שלך, ואתה צריך לקבל את ההחלטות
הכי טובות בשבילך.

הדעה שלי היא הרבה יותר קרובה לזו של כרמל. זה ברור לי, שאתה לא מחפש להשתמט (אחרת בכלל
לא היית מעלה את זה כאן), ואנשים שיש להם בעיות אמיתיות, צריכים לקבל פתרונות הולמים. בשביל זה
יש בצבא מערכות שמחליטות.
האם זה יפגע בך? לא יודע. אני מניח שאדם עם קשיים, שהולך לצבא, שהיא מערכת קשה ולחוצה, ונשבר שם,
וחלילה עושה לעצמו (או לאחרים) משהו, ייפגע יותר, מאשר אם לא היה הולך לצבא.
לא כל אחד מסוגל לשאת את המערכת הזאת.

יש לי חבר טוב, שהיה עתודאי, ויצא מהצבא על פרופיל נפשי (לצורך העניין לאו דווקא מוצדק).
היום הוא מנהל קבוצה בחברת הייטק, מסתובב בעולם, נשוי עם ילד וחי מצויין.
כלומר, עליו זה לא השפיע.
אני מניח שיש גם סיפורים הפוכים.

אבל זה לא מה שצריך להניע אותך לקבל את ההחלטות החשובות האלה.
הרבה יותר משמעותי כרגע זאת הבריאות הנפשית והחוסן הנפשי להתמודד עם המערכת הזאת.

תודה רבה יוני.
אף פעם לא היה לי בעיה של לפתוח. אם אני אשאיר הכול ולא אביא לאחרים גם לעזור וגם לייעץ לא אוכל להתקדם בחיים.
אני לא אופתע אגב אם ההחלטה שאני אקח לא תהיה שלי.
אמא שלי אומרת לאחותי שאין שום סיכוי שהיא מתגייסת והיא תהיה בת שירות או איך שלא קוראים לזה. יש מצב שהיא גם תתערב בזה ולא יהיה לי יותר מדי מה לעשות.

היא לא יכולה להתערב, אין לה זכות
ורציני, אמא שלך חייבת לשחרר ומהר

כמה פסיכולוגים ניסו. פסיכיאטר אחד מהטובים בישראל (ולבטח אחד היקרים בישראל) ניסה. לא, זה לא יצליח. ממה שהיא אמרה לי גם המשטרה.
אולי הצבא דווקא יוכל לעזור לי בזה.

[איתי-שגב]

לא אתנער מאחריות. אני לא אוכל ממש להגיד לה לא, אלא אם אני מתכנן לחיות את החיים שלי על איזה ספסל.

ניסית פעם?

אולי כדאי שגם תתחיל לעבוד ולחסוך כסף כדי לא לגמור על הספסל הזה?

פעם ? אולי 100. קשה לה לסמוך על מישהו שהיא לא היא. אבל חיים עם זה.

[החציל האצטקי]

לא אתנער מאחריות. אני לא אוכל ממש להגיד לה לא, אלא אם אני מתכנן לחיות את החיים שלי על איזה ספסל.

ניסית פעם?

אולי כדאי שגם תתחיל לעבוד ולחסוך כסף כדי לא לגמור על הספסל הזה?

פעם ? אולי 100. קשה לה לסמוך על מישהו שהיא לא היא. אבל חיים עם זה.

תתחיל לעבוד על העצמאות שלך.
תרוויח כסף, תסתדר איפה שאתה רק יכול בלי לדבר ובלי להעזר בהורים.
הסיטואציה שאתה מתאר בוודאי לא בריאה. נשמע אגב שדווקא ריחוק מהבית ושירות בבסיס סגור יכול לעשות לך הרבה טוב.

[Holiday_Armadillo]

בן,
אני חייב להגיד שאתה פשוט ילד מתוק, אבל עוד הרבה יותר מזה, ילד אמיץ ואמיתי.

הכנות שלך והנכונות לפתוח דברים אישיים ואינטימיים היא מדהימה בעיניי.

שתדע לך שזה דבר נדיר, ובחיים הבוגרים (אם תשמור על זה), זה יבדיל אותך מאחרים, ויעזור
לך להגיע רחוק (בעיניי).

אני מפציר בך לדבר ולהתייעץ עם אנשים כאן, כי כמו שאני תמיד אומר, יש לך אפשרות לקבל כאן חוות
דעת אובייקטיבית מאנשים שכבר היו בהתלבטויות שאתה עובר, ואולי תוכל לקחת מכאן דבר או שניים.

ויחד עם זה, אני גם אומר לך, שבסוף כל החלטה שתקבל, היא החלטה שלך, ואתה צריך לקבל את ההחלטות
הכי טובות בשבילך.

הדעה שלי היא הרבה יותר קרובה לזו של כרמל. זה ברור לי, שאתה לא מחפש להשתמט (אחרת בכלל
לא היית מעלה את זה כאן), ואנשים שיש להם בעיות אמיתיות, צריכים לקבל פתרונות הולמים. בשביל זה
יש בצבא מערכות שמחליטות.
האם זה יפגע בך? לא יודע. אני מניח שאדם עם קשיים, שהולך לצבא, שהיא מערכת קשה ולחוצה, ונשבר שם,
וחלילה עושה לעצמו (או לאחרים) משהו, ייפגע יותר, מאשר אם לא היה הולך לצבא.
לא כל אחד מסוגל לשאת את המערכת הזאת.

יש לי חבר טוב, שהיה עתודאי, ויצא מהצבא על פרופיל נפשי (לצורך העניין לאו דווקא מוצדק).
היום הוא מנהל קבוצה בחברת הייטק, מסתובב בעולם, נשוי עם ילד וחי מצויין.
כלומר, עליו זה לא השפיע.
אני מניח שיש גם סיפורים הפוכים.

אבל זה לא מה שצריך להניע אותך לקבל את ההחלטות החשובות האלה.
הרבה יותר משמעותי כרגע זאת הבריאות הנפשית והחוסן הנפשי להתמודד עם המערכת הזאת.

תודה רבה יוני.
אף פעם לא היה לי בעיה של לפתוח. אם אני אשאיר הכול ולא אביא לאחרים גם לעזור וגם לייעץ לא אוכל להתקדם בחיים.
אני לא אופתע אגב אם ההחלטה שאני אקח לא תהיה שלי.
אמא שלי אומרת לאחותי שאין שום סיכוי שהיא מתגייסת והיא תהיה בת שירות או איך שלא קוראים לזה. יש מצב שהיא גם תתערב בזה ולא יהיה לי יותר מדי מה לעשות.

היא לא יכולה להתערב, אין לה זכות
ורציני, אמא שלך חייבת לשחרר ומהר

כמה פסיכולוגים ניסו. פסיכיאטר אחד מהטובים בישראל (ולבטח אחד היקרים בישראל) ניסה. לא, זה לא יצליח. ממה שהיא אמרה לי גם המשטרה.
אולי הצבא דווקא יוכל לעזור לי בזה.

חציל צודק, אתה צריך להתחיל לעבוד ולהתנתק
אוי ואבוי אם האחיזה הזאת תימשך כל החיים שלך

[איתי-שגב]

יכול להיות.
להרוויח כסף זה פחות אופציה. רוצה לנצל את הזמן כרגע ללימודים. לא חושב שזה יגיע למצב שאני אחיה על ספסל, אמרתי את זה בהגזמה..
אני אנסה פשוט ללכת לצו הראשון עם אבא שלי. הוא ללא ספק יביא לי להחליט מה שאני רוצה.

[החציל האצטקי]

יכול להיות.
להרוויח כסף זה פחות אופציה. רוצה לנצל את הזמן כרגע ללימודים. לא חושב שזה יגיע למצב שאני אחיה על ספסל, אמרתי את זה בהגזמה..
אני אנסה פשוט ללכת לצו הראשון עם אבא שלי. הוא ללא ספק יביא לי להחליט מה שאני רוצה.

יופי, זה כיוון קצת יותר טוב.
אתה לא חייב להרוויח כסף עכשיו, אבל שישב לך בראש. תחשוב מה אתה כן יכול להרוויח שישרת אותך בחיים הבוגרים ותשקיע בו. זה יכול להיות גם חברים במחששה לפעמים.

תחשוב חיובי, תחשוב איך אתה יכול לעשות את מה שאתה רוצה ולהשיג את מה שאתה רוצה.
אנחנו פה כדי לעזור לך להגיע להחלטות האלה, אף על פי שרובנו מטומטמים...

[שועל]

בן, כאחד שעשה שינוי גדול בחייו, וגם הפסיד מזה לא מעט (גם כספית), אני חושב שאין דבר יותר תורם לחיים ולאישיות של בן האדם מהיכולת שלו להיות הבעלים על החיים שלו ולקבל את ההחלטות כפי שהוא מאמין שהם נכונות עבורו. גם אם זה כרוך במאמץ גדול, אתה תודה לעצמך על זה. ואולי דווקא בגלל הקושי שלך לעשות את זה, תחושת הסיפוק שלך אחרי שתבנה את עצמך בידי עצמך תהיה עצומה.

[איתי-שגב]

ממש לא. ההיענות הזו מפתיעה ומשמחת. מודה לכולכם.

[jol9]

תהיה חזק בן... לא תישאר בן 16 לנצח. באיזשהו שלב תתחיל לקבל את ההחלטות בעצמך.

[shayD]

אני אישית חושב שההתפתחות שלך מגיל 16 עד גיל גיוס היא מאוד משמעותית ומה שאתה חושב עכשיו לא בהכרח תחשוב בעוד שנתיים.

לגבי ה׳התלבטות שלך׳ אם להתגייס או לא- סלח לי, אבל לא שואלים אותך .
יש בצבא מערכת משומנת שמחליטה מי כן ומי לא. (כן, כל מערכת טועה פה ושם).

השירות הוא שירות חובה ,כשמו כן הוא ומאוד בצדק.

מאידך, אני חושב שהצבא יכול לתרום לך בתור אדם הרבה יותר משתוכל לדמיין (אחריות אישית, קבלת החלטות , עצמאות , התמודדןת עם סיטואציות שונות ומשונות ).

ובשורה התחתונה , החיים אחרי הצבא לא יותר קלים מהצבא ובמקום מסויים אפילו קשים יותר , ואני מנחש שאתה לא רואה את עצמך לא כשיר אליהם נכון?.

עלה והצלח ילד.

[rc4991]

בן, נראה לי שהדבר הכי חשוב עבורך כרגע הוא פשוט להוריד לחץ
אתה סתם מלחיץ את עצמך עם דברים שיש עוד זמן עד שיקרו
אתה בסך הכל ילד (לא שאני יוני) שצריך להנות מההווה ולא לדאוג עכשיו לעוד כמה שנים

[Mitelka]

אני אגיד משהו על הצבא שהוא בכלל לא קשור למדינה ולפטריוטיות. הצבא יכול להיות כלי עצום לחיים. ראיתי לא מעט אנשים שעשו שירות משמעותי (לאו דווקא קרבי ולא בהכרח סיירת מטכ"ל) לעומת כאלה שהשתמטו כל אחד מסיבותיו. היכולת של אנשים שעשו שירות משמעותי - להסתגל טוב יותר לחיים האמיתיים, להיות עצמאיים, "ללכת בכוחות עצמם" הוא גדול מאוד לעומת אלה שנשארים תחת מטרית אמאאבא, עם הפינוקים והתפנוקים. ואז במשבר הראשון בחיים שאין את אמא ואבא - נשברים.

הצבא יכול לעזור לאנשים לא פחות ממה שאנשים עוזרים לו. נכון, יש כאלה שזה ביזבוז זמן אטומי - אבל יש לא מעט תפקידים שיכולים ללמד אותך הרבה לחיים. בין עם זה ערבות הדדית, הסתדרות עם טיפוסים שונים ומשונים, אחראיות עצומה (קצין\קצינה במשרד קישור, אחראים על לפעמים 1000 חיילי מילואים - וזה כולה קצין קישור לא קומנדו. באיזה מקום באזרחות מישהו בגיל 20 אחראי על כאלה כמויות של אנשים על כל המשתמע מכך?). אני בכלל לא מדבר על שירות קרבי, שאז (זו רק דעתי האישית) מתחשלים והופכים לאנשים הרבה יותר עצמאים וחזקים.

בקיצור, לא רק לקחת את "אני תורם לצבא 3 שנים מהחיים ולא מקבל כלום". זו גישה עקומה.
זו דעתי.

[MTA2311]

מאוד לא אוהב את הדיון הזה האמת.

מדובר בילד בן 16,ואנחנו בסך הכל קהילה אינטרנטית שלא מכירה את התמונה המלאה והנסיבות המלאות. אף אחד פה לא בעמדה לתת לילד בן 16 עצה שמנוגדת להחלטה של ההורים שלו. זה חסר אחריות.

קח הכל בערבון מוגבל בן.

[roy1000]

אני גם חושב שאנשים פה לא מכירים מספיק טוב את המקרה הספציפי בשביל לייעץ ללכת נגד הדעה של ההורים.

אני חושב שבדור שלי, לא להתגייס היה הרבה פחות אופציה ממש שזה היום. במשפחה שלי אבא שלי כולם היו קרביים ולא היו ממש ברירות. העולם היום שונה. אפשר להתסדר גם בלי שירות צבאי. בסופו של דבר זה שאלה של מה אתה רוצה? וזו לא שאלה שהפורום יכול לענות עליה.