יורוליג מחזור 4

[roy1000]

מצטער, אבל הרמה אז הייתה נמוכה להחריד, חוץ מרמת הקליעה זה לגמרי קט-סל.

איכות הצילום משפיעה עליך. תראה ב- 3:41 את ג'מצ'י הולך לסל. 1.98 עם אתלטיות. איפה יש לך שחקן כזה היום? אתה משווה למקל?

[LIAV10]

מצטער, אבל הרמה אז הייתה נמוכה להחריד, חוץ מרמת הקליעה זה לגמרי קט-סל.

איכות הצילום משפיעה עליך. תראה ב- 3:41 את ג'מצ'י הולך לסל. 1.98 עם אתלטיות. איפה יש לך שחקן כזה היום? אתה משווה למקל?

לא יודע, הכדרור ביד אחת, החוסר במהירות, נראים הרבה פחות אתלטים

[jol9]

אני זוכר שהיה מדובר בשתים מהקבוצות הטובות באירופה.

ליאב, הרמה היא לא ברת השוואה באופן אבסולוטי. המשחק השתנה וגם הסגנון, אבל כמה מהשחקנים
האלה שראית על הפרקט, שיחק גם בעידן המודרני יותר (נניח אמצע שנות ה-90), והיה מעולה.

למשל - ג'מצ'י, סבוניס וקורטינייטיס.
זה אומר שהשחקנים לכשעצמם, היו שחקנים מצויינים, שפשוט שיחקו סגנון מיושן של אז, אבל הם ממש לא
פחות טובים מהשחקנים של היום.
קח את סבוניס - הוא טוב יותר מכל סנטר שמשחק היום באירופה, ולא במעט.
קח את ג'מצ'י - למעט קארול, לא חושב שיש קלעים ברמה שלו באירופה.

נראה לך שהלפרין או אוחיון, בכלל יכולים לעמוד ליד ג'מצ'י, מבחינת הרמה שלהם?

ג׳מצי הוא אחד השחקנים שהכי מסקרנים אותי, חבל לי שלא יצא לי לראות אותו בשיאו

אני חושב שג'מצ'י היה קצת אנדרייטד פה בישראל.
בגלל שלא היתה לו אישיות צבעונית, ובגלל שהוא לא זיין את השכל בתקשורת כל יומיים, הוא כאילו
קצת התפספס.

מה שאני אומר זה שהוא שחקן הרבה יותר גדול בקנה מידה אירופאי וישראלי, ממה שההיסטוריה המקומית
זוכרת.
ההיסטוריה המקומית למשל תדבר שעות על עדי גורדון ומשחק ה36 נקודות שלו מול נבחרת יוון, בזמן
שג'מצ'י היה מגיע לכל משחק בנבחרת, מול כל נבחרת אחרת, ועושה את הסקור שלו (20 ומעלה),
ומאפשר לנבחרת שלנו להיות נבחרת טובה ובאופן קבוע, ולא כמו היום.

אני חושב שג'מצ'י ומיקי הם שני השחקנים היחידים בהיסטוריה של הכדורסל שלנו, שכל אחד מהם,
היה יכול למצוא את עצמו בחמישייה הפותחת של כל קבוצה אחרת באירופה בשיאם, ואז הכדורסל האירופאי
היה יותר חזק מהיום.

[jol9]

מצטער, אבל הרמה אז הייתה נמוכה להחריד, חוץ מרמת הקליעה זה לגמרי קט-סל.

איכות הצילום משפיעה עליך. תראה ב- 3:41 את ג'מצ'י הולך לסל. 1.98 עם אתלטיות. איפה יש לך שחקן כזה היום? אתה משווה למקל?

אם רגע מדברים עלזה דוגרי ובלי להתייפייף בפטריוטיות מזוייפת,
השחקן הישראלי היחיד שיכול להיות שחקן טוב ביורוליג היום הוא עמרי כספי.

כל השאר יכולים להיות לכל היותר שחקני ספסל זוטרים.

הכדורסל שלנו הלך המון אחורה בשני העשורים האחרונים.

[roy1000]

לא יודע, הכדרור ביד אחת, החוסר במהירות, נראים הרבה פחות אתלטים

אין אמריקאים כמעט, אבל האירופאים היו לא פחות אתלטיים. בטח שהישראלים.

[roy1000]

אם רגע מדברים עלזה דוגרי ובלי להתייפייף בפטריוטיות מזוייפת,
השחקן הישראלי היחיד שיכול להיות שחקן טוב ביורוליג היום הוא עמרי כספי.

כל השאר יכולים להיות לכל היותר שחקני ספסל זוטרים.

הכדורסל שלנו הלך המון אחורה בשני העשורים האחרונים.

אין ספק. אין לך אף שחקן ברמה גבוהה.

[yanay21]

מצטער, אבל הרמה אז הייתה נמוכה להחריד, חוץ מרמת הקליעה זה לגמרי קט-סל.

איכות הצילום משפיעה עליך. תראה ב- 3:41 את ג'מצ'י הולך לסל. 1.98 עם אתלטיות. איפה יש לך שחקן כזה היום? אתה משווה למקל?

אם רגע מדברים עלזה דוגרי ובלי להתייפייף בפטריוטיות מזוייפת,
השחקן הישראלי היחיד שיכול להיות שחקן טוב ביורוליג היום הוא עמרי כספי.

כל השאר יכולים להיות לכל היותר שחקני ספסל זוטרים.

הכדורסל שלנו הלך המון אחורה בשני העשורים האחרונים.

לשחקנים הישראלים לרוב יש מעט כישרון טבעי, במילים אחרות, היעדר אתלטיות. אז כדי להיות שחקן טוב, צריך לעבוד קשה. וזה בדיוק מה שהם לוקים בו באופי. ואם כבר יש כישרון, הוא נשאר מנוון עקב היעדר העבודה הקשה(ליאור ויותם זו דוגמה עצובה). ובכלל, למה להתאמץ כשיש חוק רוסי שמבטיח לך מקום for life?

[MTA2311]

מצטער, אבל הרמה אז הייתה נמוכה להחריד, חוץ מרמת הקליעה זה לגמרי קט-סל.

איכות הצילום משפיעה עליך. תראה ב- 3:41 את ג'מצ'י הולך לסל. 1.98 עם אתלטיות. איפה יש לך שחקן כזה היום? אתה משווה למקל?

אם רגע מדברים עלזה דוגרי ובלי להתייפייף בפטריוטיות מזוייפת,
השחקן הישראלי היחיד שיכול להיות שחקן טוב ביורוליג היום הוא עמרי כספי.

כל השאר יכולים להיות לכל היותר שחקני ספסל זוטרים.

הכדורסל שלנו הלך המון אחורה בשני העשורים האחרונים.

לגמרי

[החציל האצטקי]

הדיון על הישראלים הוא דיון מעניין מאוד, והאמת שאני אשמח להתניע אותו ברמה קצת יותר מעמיקה.

נסקור את הישראלים המובילים לפני עמדות. אנסה לגייס 5 שראויים לדיון לפחות, בכל עמדה. אם מבחינת יכולת, ניסיון או רק פוטנציאל:
5: אלכס טיוס, ד'אור פישר, ג'ייק כהן, אלכס צ'וברביץ', איתי שגב
4: ליאור אליהו, גיא פניני, ג'ו אלכסנדר, כארם משעור, תומר גינת
3: עומרי כספי, סילבן לנדסברג, עוז בלייזר, עמית שמחון, אור סולומון
2: דגן יבזורי, יותם הלפרין, רביב לימונד, ליאו ווסטרמן, שון דאוסון
1: גל מקל, יוגב אוחיון, בר טימור, טיילור רוצ'סטי, ג'ורדן פארמר, יפתח זיו

בעמדה 5, הייתי אומר שרק טיוס ופישר באמת מסוגלים להיות רול פליירס, שמספקים נקודות באחוזים גבוהים (מטווחים שונים) ואימפקט בהגנה על הטבעת ובריבאונד. סנטרים שיכולים להשתלב כחלק מרוטציה של 5 גבוהים ביורוליג. איתי שגב הוא אחד שעם ים אופטימיות ועבודה קשה יהיה אפשר לכוון להיות בייבי-טיוס. סנטר שלישי לכל היותר, לדקות חד ספרתיות. שגב כאן כדי להשאר, מה שהופך את היתר ללא-רלוונטיים.

ב-4 אין שחקן אחד שמסוגל לשחק הגנת יורוליג. אליהו עדיין מוכשר התקפית כדי לשחק יורוליג אבל אין מה לדבר עליו ועל מכבי. היתר פשוט לא שחקנים טובים ומכבי תקועה עם שניים מהם בלית ברירה. בעצם, בעמדה הזאת, אין אף שחקן שבאמת ראוי להכנס לסגל של מכבי בטווח הנראה לעין.

ב-3 יש פוטנציאל לרול פליירס סבירים. אם זה סילבן או בלייזר (שיכול לתפקד מעט כסטרץ' 4 נמוך מאוד) עם ידיות נחמדות מבחוץ ופיזיות ראויה, סולומון שמביא ריבאונד ברמה לא רעה (אבל כלום מעבר), ושמחון שהוא בסה"כ סוג של לנדסברג לעניים. השניים האחרונים לא ראויים אפילו ליורוקאפ. השלישי יוכל להתפתח יום אחד לשחקן מחליף סביר, אם יכייל את הקליעה לכיוון ה-50% משלוש. עוד רחוק משם מאוד. על כספי אין באמת מה לדבר.

ב-2, הלפרין ולימונד שרופים, אף שיותם זה שחקן שכן יכול לתרום בקליעה ובמסירה כחלק מרוטציה רחבה ביורוליג. יבזורי לא שווה דקות אפילו בליגה, לצערו הרב, ווסטרמן הוא קומבו-גארד שאיטי מדי לעמדה 1 ועדיין לא שווה דקות בקבוצה כמו מכבי, והיחיד שבאמת יש לו עתיד הוא דאוסון- שמשלב אתלטיות ומשחק אול-אראונד משובח שיאפשר לו להתפתח לשחקן יורוליג. הבעייתיות הענקית איתו היא שמדובר בבחור עם ביטחון עצמי פריך, ולקויות גדולות בנקודות שמאמנים אוהבים לכסח עליהן, קרי הגנה והבנת משחק. רול פלייר הוא לא יכול להיות כי אין לו אף תכונה מובהקת שהוא מביא איתו למגרש, ובעצם- מדובר בשחקן שחייב להיות משמעותי בכל קבוצה שישחק בה, אחרת לא יצליח. סיטואציה מורכבת מאוד מבחינת מכבי, והנכון יהיה לחתום איתו על חוזה ארוך טווח ולבנות אותו בחממה אירופית אחרת. זה תסריט דמיוני מאוד, וחבל. רק עונת התפוצצות פסיכית בראשון תביא אותו למעמד של חמישייה במכבי, או אולי בכלל לNBA.

עמדה מס' 1 היא המשופעת ביותר בשחקני יורוליג פוטנציאליים, ודווקא כאן מכבי לאו דווקא מחזיקה את הטובים ביותר. מקל למשל הוא פשוט לא אחד גדול. לא מתאים לרמה באף אספקט של המשחק, ולא מסוגל לתפקד כרול פלייר. השידוך הזה נראה כרגע כמו כשלון חרוץ, אלא אם איכשהו הבחור ימציא את עצמו מחדש. אוחיון הוא דווקא כן שחקן נישה שיכול לתפוס 5-15 דק' כרכז שלישי שמספק הגנה ואגרסיביות ברמה לא רעה. הוא אישיות חשובה בתוך המארג הקבוצתי ואלוף אירופה, שלא הייתי מוותר על שירותיו בלי מחשבה. טימור לדעתי יושב על משבצת מקל. פשוט לא מספיק טוב, ולא מספיק יעיל כרכז מחליף. רוצ'סטי ופארמר הם דווקא שניים שכן מביאים יכולת (התקפית בלבד) שמצדיקה מעמד של רכז מחליף ביורוליג. משהו כמו 15-20 דק' אפילו. אבל לצערם הם חזירים שיעדיפו לשחק תמורת כסף גדול יותר בקבוצות קטנות יותר, וספק אם האגו הגדול שלהם יאפשר להם לאמץ מעמד כזה בכלל. המעמד שלהם במכבי, בכל פנים, הוא של "פני הכשלון", ולכן אף אחד לא יחזיר אותם לכאן, אף שהם טובים יותר ממי שנשארו. זיו הוא תקווה גדולה בעיניי, אף שלא ראיתי אותו מספיק. מהפלאשים שראיתי ממנו מדובר ברכז עם פיזיות ואתלטיות ברמה עילית לישראלי. העונה הזאת אצל טפירו תהיה עונת מעקב אחריו. כרגע יש לו 45% ל-3, יותר מ-2 חטיפות למשחק ו-5 אסיסטים לערב. גם נצחון ליגה שרשום על שמו יש, וזה לא רע לילד בגיל הזה (21). אם יראה פוטנציאל 3&D, ויצליח לשמור ולחטוף הרבה ולשמור על יציבות בקליעה משלוש- הוא יוכל להיות היורש של יוגב.

עוד שחקן שחייבים לשים לב אליו זה איגור קולשוב, שמצטייר כפרוספקט מאוד מעניין בעמדה מספר 3, אף שלא שיחק עדיין במקצוענים.
רומן סורקין שמשחק באורגון נראה הרבה פחות מבטיח מבחינה פיזית. דווקא החבר פבל ספירידונוב (aka דניאל רום) נראה במסלול המראה, אבל נעלם מהמפה בעונה שעברה ביינסיי (נפצע? פליקס?), ובכל מקרה נמצא בסיטואציה בעייתית עם כל עניין הירידה מהארץ.
מעבר לזה, אין לישראלים שום נישה. רול פליירס בעמדה מס' 1 לדקות קצובות, רול פליירס בעמדה 5, אולי קצת קליעה והגנה מהכנפיים. דאוסון הוא הפוטנציאל היחיד שבאמת יכול להתפוצץ מעל כולם כרגע, אבל הראש שלו בכלל לא בכיוון הזה, השעון דופק והוא כבר מזדקן (כבר 23) והאפסייד מתמסמס.

בכל מקרה, ראוי יהיה לעשות לתקשורת הספורט בארץ תיאום ציפיות עם רמת הכדורסל והתרומה של השחקנים הישראלים ברמות האלה. אולי גם לשחקנים עצמם. היה לי לא נעים לראות את יוגב מגמגם מול המצלמה אתמול. מסכן. סביר מאוד שהוא, ומקל, ויבזורי, ופניני, נותנים את ה100% וזה לא מספיק. יש להם מקום של כבוד בליגה ובחדר ההלבשה- וזה גם משהו. צריך פשוט להפנים שמקצועית, המקום שלהם בתוך סיסטם של קבוצת יורוליג מצליחה, הוא קטן עד אפסי.

[איתי-שגב]

סיכמת את זה יפה מאוד חציל.
לפני שאני אעיר על משהו, גילוי נאות, איתי שגב זה אני, לדעתי שגב יכול להיות יותר מאחד לדקות חד ספרתיות. הוא יותר קרוב ל21 מ22, והוא כבר מראה יכולות אתלטיות מעולות, יכולות הגנה סבירות+ ולדעתי יותר מהכול הוא מראה שהוא רוצה להצליח.
הפציעה זה משהו שבאמת יכול לעצור לו את ההתקדמות או להרוס אותו - אבל נקודה למחשבה. יכול להיות שבזמן הזה, חוץ מלזרוק לסל הוא לא יכול לעשות הרבה ככה שיש סיכוי שהוא עובד על זה עכשיו, ואני לא אבטל את האופציה שהוא עובד עם מילר שאולי יכול לצאת משהו מזה.

[החציל האצטקי]

סיכמת את זה יפה מאוד חציל.
לפני שאני אעיר על משהו, גילוי נאות, איתי שגב זה אני, לדעתי שגב יכול להיות יותר מאחד לדקות חד ספרתיות. הוא יותר קרוב ל21 מ22, והוא כבר מראה יכולות אתלטיות מעולות, יכולות הגנה סבירות+ ולדעתי יותר מהכול הוא מראה שהוא רוצה להצליח.
הפציעה זה משהו שבאמת יכול לעצור לו את ההתקדמות או להרוס אותו - אבל נקודה למחשבה. יכול להיות שבזמן הזה, חוץ מלזרוק לסל הוא לא יכול לעשות הרבה ככה שיש סיכוי שהוא עובד על זה עכשיו, ואני לא אבטל את האופציה שהוא עובד עם מילר שאולי יכול לצאת משהו מזה.

אתה מבין שגם שחקן כמו טיוס, שהוא אתלט-על, הוא בסך הכל רול פלייר שביורוליג הזה לא שווה יותר מ10-15 דקות בקבוצה רצינית (רבאק, קולטון ניקנק אותו!)?
איתי, גם אם יוציא מעצמו 300%, לא יהיה שחקן של יותר מ12-15 דקות. פשוט נטול כל כשרון ויכולת התקפית. לצערו ולצערנו, כי הוא באמת בחור אדיר.

[MTA2311]

שגב לא שווה דקת יורוליג ובקצב הזה לעולם לא יהיה שווה.

טיוס לעומת זאת, היה שחקן מפתח בקבוצה שהביאה גביע.

לא כל כך ברורה לי ההשוואה.

[החציל האצטקי]

שגב לא שווה דקת יורוליג ובקצב הזה לעולם לא יהיה שווה.

טיוס לעומת זאת, היה שחקן מפתח בקבוצה שהביאה גביע.

לא כל כך ברורה לי ההשוואה.

כשכל קבוצה שניה מזיינת אותך עם מצ'באן או מוארמן ב-5, לשגב יש מקום לתפוס את ה5-10 דקות שלו. הוא עשה התקדמות יפה בשנה שעברה ומסיים פיק אנד רול טוב ואגרסיבי (היכולת ההתקפית היחידה שקיימת אצל טיוס, שמבצע אותה ברמה שקרובה לשלמות- וזה המקור היחיד להשוואה).
טיוס היה. היום הוא חי על אדי האגו והפציעות המדומות כמחליף אוברפייד אצל כל טורקייה שרמוטה. אם היה מעוניין בלשחק ולקחת תארים, היה שחקן של מכבי לדורות. שגב לפחות רוצה להיות כזה.

[argof]

ניהול אסטרטגיית הישראלים ברוסטר היא קריטית, ובמידה רבה, למרות שבעליל הם הכינורות השניים של הסגל, ההרכבה שלהם היא המפתח להצלחה או כישלון בעונה נתונה.
הנה הקונפליקט הבסיסי: מאחר שמוסכם שאין מספיק ישראלים ברמת יורוליג (שחקן חמישייה אחד בפוטנציה - עמרי כספי הלא רלבנטי, ואולי דאוסון בעוד עונה או שתיים), מרכז הכובד של התקציב של מי ששם את הפוקוס על היורוליג צריכה להיות על הזרים. מנגד: כאשר אתה לא מרכז אצלך את הישראלים הכי טובים, אז הכוח הכלכלי של ירושלים פלוס חוקי הליגה, המטופשים בחלקם, קולעים אותך למצוקה אמיתית בהתמודדות על התואר המקומי.
את הקונפליקט הבסיסי הזה מכבי מתקשה לפתור כבר כמה שנים. שמה הרבה כסף מיותר על ישראלים בינוניים, מפסידה ישראלים עדיפים ברמה המקומית לירושלים, לראשון ולהפועל, ונתקעת ׳בין לבין׳, עם אי הצלחה בשתי המסגרות.
העונה הנוכחית מסמנת, לדעתי, שינוי כיוון. היורוליג המתכונת החדשה נראית כמו סיפור הצלחה. ממש הרגשה של נבא לעניים מבחינת עושר האירועים, התהפוכות והביצועים ההתקפיים עד כה. היורוליג בדרך להפוך את הליגות המקומיות לסרח עודף (אולי קצת פחות בליגות הממש חזקות של ספרד וטורקיה).
זה אומר שמרכז הכובד צריך לעבור לזרים, וההגעה של ווימס, מילר וגאודלוק לפה היא צעד חשוב בכיוון.

מה זה אומר לגבי הישראלים?
בעיניי, רוסטר של 7-8 זרים ו-7 ישראלים. סגל הוא כבר לא של 12, אלא של 14-15 שחקנים. אי אפשר פחות.
ישראלים בכירים - בעיניי, ברמת השחקן הישראלי היום, לא יותר מארבעה. אוחיון/מקל (הייתי מעדיף אוחיון, אבל מגבלות חוזיות אולי יאלצו שדווקא מקל), דאוסון, לנדסברג וטיוס. כל השאר לא שווים את ההשקעה הכספית עם המיסוי הישראלי, שהופך כל אחד מהם לשחקן של החל ממיליון דולר ברוטו.
לצידם שלושה צעירים, שתפקידם יהיה לשחק בליגה, ולמלא חורים ביורוליג במקרה של פציעות. ככה יימנע האבסורד שמכבי עולה עם סגל 10 או 11 למשחק ליגה כי אין לה מספיק שחקנים שעומדים בחוקים. 3 הצעירים שהייתי רוצה - תמיר בלאט, איתי שגב ופרוספקט מכללות תורן. טי ג׳יי ליף לצורך הסימולציה.

זה יגרום לזה שאלכסנדר, ג׳ייק כהן, פניני, אוחיון וכו׳ אולי יזלגו לירושלים ושות׳. שיהיה להם לבריאות. אנחנו בליגה אחרת. ממילא אליפות שתוכרע במשחק אחד שואפת ל50:50 בסיכויים שלה בהגדרה. לא שווה את המגבלות העצומות שהיא משיתה בשאר הזירות.

[צ'שר]

הדיון על הישראלים הוא דיון מעניין מאוד, והאמת שאני אשמח להתניע אותו ברמה קצת יותר מעמיקה.

נסקור את הישראלים המובילים לפני עמדות. אנסה לגייס 5 שראויים לדיון לפחות, בכל עמדה. אם מבחינת יכולת, ניסיון או רק פוטנציאל:
5: אלכס טיוס, ד'אור פישר, ג'ייק כהן, אלכס צ'וברביץ', איתי שגב
4: ליאור אליהו, גיא פניני, ג'ו אלכסנדר, כארם משעור, תומר גינת
3: עומרי כספי, סילבן לנדסברג, עוז בלייזר, עמית שמחון, אור סולומון
2: דגן יבזורי, יותם הלפרין, רביב לימונד, ליאו ווסטרמן, שון דאוסון
1: גל מקל, יוגב אוחיון, בר טימור, טיילור רוצ'סטי, ג'ורדן פארמר, יפתח זיו

בעמדה 5, הייתי אומר שרק טיוס ופישר באמת מסוגלים להיות רול פליירס, שמספקים נקודות באחוזים גבוהים (מטווחים שונים) ואימפקט בהגנה על הטבעת ובריבאונד. סנטרים שיכולים להשתלב כחלק מרוטציה של 5 גבוהים ביורוליג. איתי שגב הוא אחד שעם ים אופטימיות ועבודה קשה יהיה אפשר לכוון להיות בייבי-טיוס. סנטר שלישי לכל היותר, לדקות חד ספרתיות. שגב כאן כדי להשאר, מה שהופך את היתר ללא-רלוונטיים.

ב-4 אין שחקן אחד שמסוגל לשחק הגנת יורוליג. אליהו עדיין מוכשר התקפית כדי לשחק יורוליג אבל אין מה לדבר עליו ועל מכבי. היתר פשוט לא שחקנים טובים ומכבי תקועה עם שניים מהם בלית ברירה. בעצם, בעמדה הזאת, אין אף שחקן שבאמת ראוי להכנס לסגל של מכבי בטווח הנראה לעין.

ב-3 יש פוטנציאל לרול פליירס סבירים. אם זה סילבן או בלייזר (שיכול לתפקד מעט כסטרץ' 4 נמוך מאוד) עם ידיות נחמדות מבחוץ ופיזיות ראויה, סולומון שמביא ריבאונד ברמה לא רעה (אבל כלום מעבר), ושמחון שהוא בסה"כ סוג של לנדסברג לעניים. השניים האחרונים לא ראויים אפילו ליורוקאפ. השלישי יוכל להתפתח יום אחד לשחקן מחליף סביר, אם יכייל את הקליעה לכיוון ה-50% משלוש. עוד רחוק משם מאוד. על כספי אין באמת מה לדבר.

ב-2, הלפרין ולימונד שרופים, אף שיותם זה שחקן שכן יכול לתרום בקליעה ובמסירה כחלק מרוטציה רחבה ביורוליג. יבזורי לא שווה דקות אפילו בליגה, לצערו הרב, ווסטרמן הוא קומבו-גארד שאיטי מדי לעמדה 1 ועדיין לא שווה דקות בקבוצה כמו מכבי, והיחיד שבאמת יש לו עתיד הוא דאוסון- שמשלב אתלטיות ומשחק אול-אראונד משובח שיאפשר לו להתפתח לשחקן יורוליג. הבעייתיות הענקית איתו היא שמדובר בבחור עם ביטחון עצמי פריך, ולקויות גדולות בנקודות שמאמנים אוהבים לכסח עליהן, קרי הגנה והבנת משחק. רול פלייר הוא לא יכול להיות כי אין לו אף תכונה מובהקת שהוא מביא איתו למגרש, ובעצם- מדובר בשחקן שחייב להיות משמעותי בכל קבוצה שישחק בה, אחרת לא יצליח. סיטואציה מורכבת מאוד מבחינת מכבי, והנכון יהיה לחתום איתו על חוזה ארוך טווח ולבנות אותו בחממה אירופית אחרת. זה תסריט דמיוני מאוד, וחבל. רק עונת התפוצצות פסיכית בראשון תביא אותו למעמד של חמישייה במכבי, או אולי בכלל לNBA.

עמדה מס' 1 היא המשופעת ביותר בשחקני יורוליג פוטנציאליים, ודווקא כאן מכבי לאו דווקא מחזיקה את הטובים ביותר. מקל למשל הוא פשוט לא אחד גדול. לא מתאים לרמה באף אספקט של המשחק, ולא מסוגל לתפקד כרול פלייר. השידוך הזה נראה כרגע כמו כשלון חרוץ, אלא אם איכשהו הבחור ימציא את עצמו מחדש. אוחיון הוא דווקא כן שחקן נישה שיכול לתפוס 5-15 דק' כרכז שלישי שמספק הגנה ואגרסיביות ברמה לא רעה. הוא אישיות חשובה בתוך המארג הקבוצתי ואלוף אירופה, שלא הייתי מוותר על שירותיו בלי מחשבה. טימור לדעתי יושב על משבצת מקל. פשוט לא מספיק טוב, ולא מספיק יעיל כרכז מחליף. רוצ'סטי ופארמר הם דווקא שניים שכן מביאים יכולת (התקפית בלבד) שמצדיקה מעמד של רכז מחליף ביורוליג. משהו כמו 15-20 דק' אפילו. אבל לצערם הם חזירים שיעדיפו לשחק תמורת כסף גדול יותר בקבוצות קטנות יותר, וספק אם האגו הגדול שלהם יאפשר להם לאמץ מעמד כזה בכלל. המעמד שלהם במכבי, בכל פנים, הוא של "פני הכשלון", ולכן אף אחד לא יחזיר אותם לכאן, אף שהם טובים יותר ממי שנשארו. זיו הוא תקווה גדולה בעיניי, אף שלא ראיתי אותו מספיק. מהפלאשים שראיתי ממנו מדובר ברכז עם פיזיות ואתלטיות ברמה עילית לישראלי. העונה הזאת אצל טפירו תהיה עונת מעקב אחריו. כרגע יש לו 45% ל-3, יותר מ-2 חטיפות למשחק ו-5 אסיסטים לערב. גם נצחון ליגה שרשום על שמו יש, וזה לא רע לילד בגיל הזה (21). אם יראה פוטנציאל 3&D, ויצליח לשמור ולחטוף הרבה ולשמור על יציבות בקליעה משלוש- הוא יוכל להיות היורש של יוגב.

עוד שחקן שחייבים לשים לב אליו זה איגור קולשוב, שמצטייר כפרוספקט מאוד מעניין בעמדה מספר 3, אף שלא שיחק עדיין במקצוענים.
רומן סורקין שמשחק באורגון נראה הרבה פחות מבטיח מבחינה פיזית. דווקא החבר פבל ספירידונוב (aka דניאל רום) נראה במסלול המראה, אבל נעלם מהמפה בעונה שעברה ביינסיי (נפצע? פליקס?), ובכל מקרה נמצא בסיטואציה בעייתית עם כל עניין הירידה מהארץ.
מעבר לזה, אין לישראלים שום נישה. רול פליירס בעמדה מס' 1 לדקות קצובות, רול פליירס בעמדה 5, אולי קצת קליעה והגנה מהכנפיים. דאוסון הוא הפוטנציאל היחיד שבאמת יכול להתפוצץ מעל כולם כרגע, אבל הראש שלו בכלל לא בכיוון הזה, השעון דופק והוא כבר מזדקן (כבר 23) והאפסייד מתמסמס.

בכל מקרה, ראוי יהיה לעשות לתקשורת הספורט בארץ תיאום ציפיות עם רמת הכדורסל והתרומה של השחקנים הישראלים ברמות האלה. אולי גם לשחקנים עצמם. היה לי לא נעים לראות את יוגב מגמגם מול המצלמה אתמול. מסכן. סביר מאוד שהוא, ומקל, ויבזורי, ופניני, נותנים את ה100% וזה לא מספיק. יש להם מקום של כבוד בליגה ובחדר ההלבשה- וזה גם משהו. צריך פשוט להפנים שמקצועית, המקום שלהם בתוך סיסטם של קבוצת יורוליג מצליחה, הוא קטן עד אפסי.

מסכים ב-100%. תמיד טענתי שהבעיה המובנת של מכבי ביורוליג היא ממש לא התקציב הנמוך משל האחרות, אלא היותה קבוצה מישראל. הרמה שמכבי מתחרה בה ברמת הקבוצות גבוהה בלפחות לבל אחד או שניים מהרמה שבה נבחרת ישראל, או השחקן הישראלי, מסוגלים להתחרות בשנים האחרונות. בכל טורניר של משחקי כדור יש מתאם לא רע עד טוב מאוד (ככל שאני זוכר ויודע) בין רמת הנבחרת הלאומית לאורך זמן לבין רמת היכולת של הקבוצות מהמדינה להתחרות ברמות הגבוהות. אני חושב שגם אם נסתכל על אליפות אירופה שהתקיימה בטווח השנים בהן מכבי באמת הייתה דומיננטית ולא לוקחת אליפות פוקס, הנבחרת הישראלית הייתה בפורמה טובה עם מקום 7 בטורניר ואחלה טורניר של בורשטיין. וגם אז למכבי היו סופר זרים...

בוודאי שלכל כלל יש שיוצא ממנו, וברור שניתן לרקוח תמהיל מדוייק שיחפה על האפסיות של הישראלים עם זרים מדהימים וחיבור מדהים ונדיר. אבל זו משימה שגדולה בכמה מספרים על השכונה שמנהלת לנו את המועדון....

[אחדשיודע]

אם כבר מדברים על ישראלים, לקראת העונה הבאה לפחות, אסור לשכוח שמות של מתאזרחים פוטנציאליים כמו ריצ'ארד הוואל (שייתכן גם שישחק בנבחרת בקיץ, אם יקבל אזרחות), אדריאן בנקס ואולי אפילו פול דילייני שהתגייר. לא כל כך יצא לראות אותו משחק, אבל יש גם את אלכס פרז ממכבי חיפה.

[אחדשיודע]

המשחק מול ברצלונה הוא סוג של מאסט ווין הרבה יותר מאתמול כי זה מול יריבה ישירה על מקום בהצלבה. ראוי לציין שבהכנה ניצחנו אותם בלי גאודלוק ו-ווימס.
לטייריס אין מחליף שם כרגע והמשחק בהיכל.

זה משחק שצריך לנצח, בטח בהתחשב בכושר הנוכחי שלהם ובסגל החסר.

זה נכון שטומיץ' נפצע אתמול?

סובב את הברך. זה היה נראה רע בהתחלה, אבל אחרי זה ירד לספסל בעצמו. לא חזר מאז.

לא פציעה חמורה לפי ברצוקאס (שעל הדרך התבכיין על העומס):

I am happy because we didn’t have an other injury today and Ante Tomic despite being hurt, has nothing serious. We have lost Pau Ribas probably for many months, so we need to have player. I have the greatest of respect for Euroleague CEO Jordi Bertomeu, but with so many games we are becoming like the NBA, without having the means of an NBA team. Here the pressure if different, every defeat is like a funeral. The game is getting away from the hands of coaches. You need to be a psychologist more than a coach, there’s no time to practice and get better, just to prepare mentally for each game”.

[החציל האצטקי]

אם כבר מדברים על ישראלים, לקראת העונה הבאה לפחות, אור לשכוח שמות של מתאזרחים פוטנציאליים כמו ריצ'ארד הוואל (שייתכן גם שישחק בנבחרת בקיץ, אם יקבל אזרחות), אדריאן בנקס ואולי אפילו פול דילייני שהתגייר. לא כל כך יצא לראות אותו משחק, אבל יש את אלכס פרז ממכבי חיפה.

דילייני התגייר? הקליעה שלו אמנם חושך מצרים, אבל הוא דווקא שחקן שיכול להיות רול פלייר לא רע בכלל כסלאשר וסטופר הגנתי, גם ברמות יורוליג.

[אחדשיודע]

אם כבר מדברים על ישראלים, לקראת העונה הבאה לפחות, אור לשכוח שמות של מתאזרחים פוטנציאליים כמו ריצ'ארד הוואל (שייתכן גם שישחק בנבחרת בקיץ, אם יקבל אזרחות), אדריאן בנקס ואולי אפילו פול דילייני שהתגייר. לא כל כך יצא לראות אותו משחק, אבל יש את אלכס פרז ממכבי חיפה.

דילייני התגייר? הקליעה שלו אמנם חושך מצרים, אבל הוא דווקא שחקן שיכול להיות רול פלייר לא רע בכלל כסלאשר וסטופר הגנתי, גם ברמות יורוליג.

התגייר בארה"ב.

[MTA2311]

ככל שעובר הזמן, מה שבעיקר ברור זה שאין מה לבזבז עשרות פוסטים ואלפי מילים על הישראלים. חלאס.

צריך למצוא איזה ישראלי אחד או שניים שהם שוברי שוויון ברמת הליגה (סילבן הוא אחד מהם לדוגמה) והשאר צריכים להיות זולים ומודעים לעצמם.