על ידי החציל האצטקי » 01 דצמבר 2017, 02:24
אני אקח את המשחק הזה, העשירי שלנו העונה, כדי לחלק ציוני שליש (ביורוליג) לשחקני הקבוצה שלנו, ולהסתכל בפרספקטיבה קצת יותר רחבה לקראת ההמשך ולאן צריך ללכת.
נתחיל מלמטה.
כארם משעור ודני אבדיה- ללא ציון.
במהלך המשחקים נראים משועשעים למדי מאחורי הספסל, נשבע שראיתי אותם בסוג של קרב אגודלים היום. העיקר שהם עם חיוך.
יובל זוסמן- 1.
זוסמן הוא ילד נהדר, אבל היורוליג גדול עליו בשלב זה. העתיד של זוס כרגע לוט בערפל מבחינתי. מצד אחד, מאוד אהוב (ובזכות), מצד שני- מעט מדי תפוקה.
בוודאי ביורוליג. האם הילד הזה עושה נכון כשהוא משחק השנה במכבי? כנראה שכן, כיוון שהשיתוף שלו בליגה מאפשר לו להתאקלם לרמת בוגרים בצורה טובה.
האם הוא יוכל להפוך לשחקן תורם במכבי, ביורוליג, עוד העונה? די ברור שלא, ויותר מזה, ספק אם יהיה לו מקום בשנה הבאה. לטובתו כבר הייתי חושב על יעד להשאלה בעונה הבאה.
הוא צריך לגדול ואצלנו זה יהיה לא פשוט.
איתי שגב- 2.
איתי עושה עבודה סולידית בכל מה שנוגע להגנת פיק אנד רול. הוא שחקן חלש מאוד ברמת הכשרון הטהור ובגדול- לא צופה התקדמות שלו בעתיד.
הוא האיש הנכון לתפקיד הקפטן העונה, אבל האם הוא חלק מהעתיד של מכבי, ושל הכדורסל הישראלי? גם כאן עושה רושם שהתשובה שלילית.
מעט מדי כשרון, הרבה לב. זה יכול להחזיק גם כמה שנים, אבל בסה"כ- איתי הופך לסוג של בריאן סקלבריני. ברור שהוא שמח ואהוד פה, אבל בכדורסל הוא לא ישתפר במכבי.
ג'ייק כהן- 3.
עוד שחקן חלש שעושה עבודה חשובה בעיקר בזירה המקומית. כשרון גדול בהרבה משגב, אבל גם כן לא ממש שחקן לגיטימי ביורוליג.
בהיעדרן של אלטרנטיבות, יש לו כאן מקום. לא רואה סטרץ' ביג שיתאים יותר, ולכן במקרה של ג'ייק- ייתכן עתיד, קצר טווח לפחות.
העיניים נשואות לטי ג'יי ליף שכרגע לא נראה כמו שחקן NBA, ואולי יהיה שחקן משמעותי בהרבה בעתיד הרחוק יותר במכבי.
ג'ון דיברתולומאו- 4.
לא מפתיע שהישראלים מככבים בתחתית, אף שג'ון עושה עבודה נהדרת ביחס לקודמיו. בשונה מגל מקל או יוגב אוחיון, הנוכחות של דיברתולומאו על המגרש לא מעוררת אנטגוניזם.
יש לו בעיה חמורה של בטחון בהתקפה, ואני רוצה לקוות שהיא תיפתר עם הזמן ונוכל לראות אותו מצליח להיות יותר אפקטיבי, בעיקר בכל מה שנוגע לשלשות.
הגנתית הוא עדיין בסדר גמור, אבל ההתקפה שלו חייבת להגיע בשליש הבא של העונה. הוא חשוב למכבי מאוד ברמת הליגה וזה מאפשר לו להמשיך ולהתקדם.
בשונה מהאחרים, אין ספקות לגבי הישארות שלו בעתיד הקרוב.
ארט פרחוסקי- 4.
בעיניי, החוליה החלשה של מכבי, גם אחרי משחק סולידי מול ז'לגיריס. לא מספיק אפקטיבי בהתקפה, איטי להחריד, ורחוק מלהיות הפקטור הפיזי שהפריים שלו מציג.
כנראה שעדיין מוערך ואהוב על ידי חבריו לקבוצה שמתעקשים לשחק עליו לא מעט.
הגרזן מונף מעל הצוואר שלו מהרגע שחתם כאן, והוא עוד עשוי למצוא את עצמו מחוץ לקבוצה אם ימשיך בקו החלש שהציג עד עכשיו.
ארט הוכיח בעבר שהוא כן שחקן יורוליג לגיטימי, בוודאי בהתקפה, ולכן אפשר לקוות למצוא אותו מתקדם בשליש הבא של העונה. שליש שיכריע אם מקומו איתנו או במועדון אחר.
מיותר לציין שאני לא רואה אותו משחק במכבי תל אביב בעונה הבאה. פלסטר סביר לשנה אחת, אבל בוודאי לא שחקן ללכת איתו קדימה.
דיאנדרה קיין- 5.
כשהגיע הנה, האמנתי שדיאנדרה קיין בנוי להיות אקס פקטור בתוך קבוצה עם הרבה בלאגן ובעיות. בפועל, הוא עושה את זה בהצלחה יחסית, אף שקשה להגיד שהתרומה שלו יציבה או מספקת.
הציון של קיין גבוה כי הוא מצליח במידת מה למלא פונקציה הכרחית לקבוצת כדורסל- ולשמש כסוג של סווינגמן אול-אראונד הגנתי, שמסוגל להתמודד עם הבכירים שביריבי היבשת.
ההגנה של קיין הייתה משמעותית מאוד לאורך כל השליש הראשון של העונה, עם היכולת האמיתית לעמוד ולשמור יריבים דוגמת אלכסיי שבד או לוקה דונצ'יץ', אבל לא משהו שאפשר להסתמך עליו כבאנקר.
העובדה שהוא לא באמת רוצח הגנתי בDNA שלו, אלא סוג של סקורר-ברדקיסט נטול קליעה, הופכת אותו לאחד הסיפורים המעניינים בעונה של מכבי.
לקיין יש סיכוי לעשות התקדמות בסיבוב הבא עליו לטובה, אך אם לא תבוא כזאת, בעיקר בכל מה שנוגע לסקורינג בתוך שטף המשחק (שלשות, מעבר), גם כאן אפשר יהיה לסמן שחקן שלא ימשיך איתנו לעתיד.
אני חושש שהתקרה של הבחור נמוכה מדי, אבל הלוואי ואתבדה ונראה ממנו קצת יותר בהמשך.
ג'ונה בולדן- 6.
המנייה החמה של מכבי בחודש האחרון היא ללא ספק ג'ונה, שמתחיל להראות לנו את הפוטנציאל המרשים שהפך אותו לפרוספקט לגיטימי לNBA.
האנמיות ההתקפית שלו באה לידי ביטוי בכל משחק, כשברור שהוא עדיין לא מבין איך לנצל את הסיקלס והסייז המעולים שלו כדי לצבור נקודות קלות.
כן, יש לו קליעה סולידית מהשלוש, יש לו משחק הגנה משובח וסייז אדיר שהופך אותו לנכס סופר משמעותי עבור מכבי (ולקבוצת ריבאונד עילית), ובסה"כ, נראה שהעתיד שלו ורוד.
מאוד מקווה לראות אותו ממשיך ומתקדם, ומקווה שנזכה לראות אותו לאורך זמן.
פייר ג'קסון- 6.
ג'קסון רחוק מלהרשים בפתיחת העונה. נכון, הבחור הגיע עם תדמית של סקורר די ליג ובגדול נראה כמו... סקורר די-ליג, אבל התקווה הייתה לראות הרבה מעבר.
פייר מהווה סוג של גו טו גאי במאני טיים, סקורר אינסטנט מעמדת הגארד, ולרוב מספק את הסחורה בתפקיד הזה. בעצם, אפשר להגיד שהוא מתפקד כרכז המחליף של הקבוצה בצורה פנטסטית.
הבעיה היא שהוא הרכז הפותח. וככזה, הוא עושה עבודה לא מספיק טובה בכל מה שקשור לניהול המשחק, לקליעה מבחוץ, למשחק ההגנה (למרות חטיפות קלאץ' מסורתיות כמעט) ולדומיננטיות שאתה רוצה לראות מ"בעל בית".
אולי זה השחקן, ונגיד גם שחבלי הקליטה ביורוליג לא פשוטים, אבל רמת הכשרון שיש לג'קסון גבוהה מדי כדי שנסתפק בזה. הציפיה היא לראות אותו מעלה הילוך בהמשך העונה ומהווה גארד שסיוט להתמודד איתו עבור כל יריבה.
האם זה שחקן שאפשר ללכת איתו לעתיד? עושה רושם שכן, אבל אני לא יודע אם התוכניות של ג'קסון מתכנסות עם זה.
אלכס טיוס- 6.
טיוס עושה עבודה פנטסטית ביחס לעצמו, אבל ברור שהתקרה שלו מוגבלת ובסה"כ קשה לדמיין אותו מעלה הילוכים או יוצא מעורו בעתיד כדי להפוך את הקבוצה לטובה יותר.
מתנהל כמו וטרן, סופר משמעותי בהגנה ועל הקרשים והסנטר הדומיננטי במכבי. בקבוצה איכותית יותר היה פחות משמעותי, ונכון שיהיה פחות משמעותי, בוודאי ברמה ההתקפית.
ברור שאלכס הוא חלק מהעתיד הקרוב של מכבי, ברור שהוא יהיה משמעותי ביותר השנה, ובסה"כ נקודה חיובית בקבוצה.
הציון נמוך כי הוא לא מספיק איכותי כדי להיות סנטר מוביל של קבוצת פיינל פור. ואני לא יודע מה איתכם, אבל אני הייתי רוצה לראות את מכבי מכוונת לשם, אם לא היום, אז בשנה הבאה.
עצם זה שאני בכלל יכול להרשות לעצמי לדבר ככה היא כמובן נקודה חזקה מאוד לזכותו.
מייקל רול- 6.5.
האיש שאחראי לעיכול כמות בלתי נתפסת של כובעים. מייקל רול היה אחד השחקנים הכי חשובים בשליש הראשון של העונה, עם יכולת סקורינג מפתיעה וכדורסל אחראי ושקול משל היה וטרן יורוליג ולא רוקי.
קשה לי להגיד שקבוצה שמייקל רול הוא שחקן כל כך משמעותי בה יכולה ללכת רחוק, ולכן אני מתקשה לפרגן לבחור בלב שלם והרבה יותר שמח על התלות שפוחתת בו בתקופה האחרונה.
בתחושה שלי, רול לא באמת יכול להיות סווינגמן מוביל בקבוצת טופ יורוליג. הוא לא אתלטי, הוא לא פיזי, הוא לא מספיק משמעותי בריבאונד והאחד על אחד שלו לא באמת שווה את הטופ.
אם למכבי הייתה אלטרנטיבה בעמדות 2-3 כנראה שהיה מוצא את מקומו הטבעי על הספסל, אבל בינתיים המאמץ ההירואי שלו עוזר לקבוצה לעמוד בכבוד בליגה הקשוחה הזאת.
אני לא צופה התקדמות של רול בהמשך העונה אבל חייבים להגיד שמקומו מובטח בהיותו הקלעי הטבעי היחיד (נשים בצד את זוסמן) בסגל.
הייתי רוצה לראות את דיאנדרה קיין תופס נתח יותר משמעותי בהתקפה וגונב לו דקות. זה בסופו של דבר יטיב עם הקבוצה כי לקיין יש איכויות גבוהות בהרבה בכל הנוגע להגנה ואול-אראונד גיים.
דשון תומאס- 6.5.
שחקן סולידי מאוד שהתלות ההתקפית בו מוגזמת. בסה"כ עושה עבודה טובה מאוד באיסוף נקודות בתוך שטף המשחק. ברור שהמשחק שלו מול ריאל, ובכלל פתיחת העונה המוחצת, היו זמניים,
כיוון שכיום כל יריבה משכילה להעמיד מולו דמות פיזית מספיק כדי לנטרל את משחק האחד על אחד שלו במיד פוסט. עדיין שחקן התקפה אפקטיבי גם מול הגנות ראויות, פשוט לא מאוד אינטליגנטי.
הייתי רוצה לקוות שבולדן ימשיך להתקדם ולהפוך ל4 המשמעותי בקבוצה (המגמה בהחלט הולכת לשם), ואת תומאס מוצא לעצמו נישה חדשה בעמדה 3, מול מצ' אפים נחותים פיזית.
בכל מקרה מדובר במיס מצ' מהלך ואחד הנכסים המשמעותיים של הקבוצה. אם יגלה יציבות והתקדמות- יכול להיות לו גם עתיד בצהוב.
נוריס קול- 7.
מסתמן כרגע כבעל הבית של הקבוצה. שחקן ההגנה המשמעותי בקו האחורי, היוצר המוביל של הקבוצה, האיש שמנצח את המשחקים החשובים. המנוע.
נוריס הוא בהחלט האיש הראשון בקבוצה שאפשר לצאת איתו לקרב. יש לו את חבילת הניסיון הדרושה, יש לו את הכשרון ויש לו את הביצים, הרעב והתשוקה שאתה רוצה משחקן מכבי.
מדהים שזה מגיע משחקן שלאורך כל העונה עולה מהספסל (אפילו בליגה).
מרגיש שההתקדמות שלו בהמשך היא משהו שישפיע לחיוב על כל יתר החברים בהיותו הפליימייקר של הקבוצה.
אני במקום ספאחיה הייתי שוקל לשבור את הכלים ולהתחיל להריץ אותו בהרכב הפותח על חשבון ג'קסון. נכון שהעסק עובד, אבל הוא עובד טוב יותר עם נוריס על המגרש.
הכדורסל והאופי של קול הולכים יד ביד עם מכבי ועם המטרות שלה ולכן לא מפתיע לראות אותו פורח, השאלה כמה שחקן שנראה גמור (נטול ליפט, יש שיגידו) יכול להתפוצץ ביורוליג.
אני רואה אותו מסוגל להמשיך ולהתקדם כמעט בכל אספקט. מעודד מאוד, אבל מצריך אולי היערכות שונה מבחינה אסטרטגית. נקווה שספאחיה על זה.
אול אין אול, מכבי היא קבוצת כדורסל סולידית. רחוקה מלהיות מבריקה, רחוקה מלממש את הכשרון הטמון בה, רחוקה מלהיות מאיימת, אבל בהחלט סולידית.
קשה לי לדמיין את מכבי יוצאת מחודש האימים הבא עליה לטובה, עם חמישה משחקי יורוליג בדצמבר (ולנסיה בבית, צסק"א בחוץ, פאו בחוץ, פנרבחצ'ה בבית, מלאגה בבית)
עם מאזן חיובי, אבל אם נצליח לעשות 3-2 בהחלט אפשר להיות אופטימיים.
השליש הראשון של עונת היורוליג חשף בפנינו קבוצה עם פוטנציאל, שמשחקת בצורה מאומנת (לרוב) ומצליחה לגרד נצחונות הודות לכשרון האחד על אחד של כוכבים מזדמנים והגנה סולידית.
השליש הקרוב כבר יראה לנו לאיזה כיוון העונה הזאת הולכת: מאבקים בטופ? מלחמה על הפלייאוף? אולי פאקינג מלט-דאון מדכא?
עדיין אי אפשר ממש לדעת, אבל 6-4 חיובי הוא בסך הכל מאזן פנטסטי לקבוצה החדשה והחלשה (צריך להודות באמת) שהרכיבו כאן וויצ'יץ', ספאחיה ויתר השותפים.
בינתיים, אפשר לפרגן, ובהחלט צריך לראות איך ממנפים את המשך העונה הזאת כדי לייצר גרעין של קבוצה שתוכל להמשיך איתנו כמה שנים קדימה. זו המטרה האמיתית, כרגע.
זה יהיה קשה בהרבה אם נפסיק לנצח משחקים.