על ידי jol9 » 01 ספטמבר 2020, 16:42
ראיתי שהיו כאן (ולא רק כאן) זעקות על התפטרותו של פקיד בכיר באוצר.
אז
א' - התפטרויות קורות היום, קרו בעבר ויקרו בעתיד. זה הגיוני כשאנשים באים לעבוד ביחד שלפעמים הם לא מסתדרים ומישהו עוזב למקום אחר. זה קצת הזוי שהנשיא ריבלין בוחר לצייץ את דעתו
בהקשר להתפטרות הזאת, כשהוא נמנע מלצייץ דברים אחרים וחשובים בהרבה.
ב' - ראיתי איפשהו ואני די מסכים עם זה, שבדר"כ אין אמת אחת מוחלטת בהחלטה במי לתמוך - בדרג הנבחר או בדרג המקצועי. אם הפקיד עושה את תפקידו על הצד הטוב ביותר, אז הגיוני
שהציבור יתמוך בו. היות שלאף אחד כאן, ולרוב הזועקים בתקשורת, אין באמת דרך לדעת האם שאול מרידור היה ממונה תקציב טוב או לא, אני מוצא את הביקורת על ההתפטרות שלו
כביקורת פוליטית, שבאה מנקודת השקפה פוליטית, ולחלוטין לא עניינית.
ג' - having said that, צריך גם להתייחס למקרה עצמו, או למה שאנחנו שומעים בהקשרים האלה. חובתו של הדרג המקצועי להשמיע את דעותיו בפני הדרג הנבחר, בדיונים הפנימיים שנעשים לפני קבלת החלטות ומדיניות. הוא יכול לשכנע, לצעוק, להתנגד ולנסות לטרפד את המהלכים בכל הדרכים החוקיות שיש לו.
אבל כשמתקבלת החלטת ממשלה, לפקיד יש שתי אפשרויות - לבצע את המדיניות, גם אם הוא נגדה, או להתפטר. האפשרות שבה בחר מרידור (לפחות על פי מה שאני מבין), היא להדליף ולדבר כנגד
הדרג הנבחר והחלטותיו, ואם זה אכן כך, אז הפיטורין שלו היו מוצדקים, וההתפטרות באה לפני שכץ יספיק לפטר אותו.
