https://sports.walla.co.il/item/3692220"ככל שנקפו השבועות והחודשים, המשבר רק החריף והתעצם, והוודאות הלכה והתרחקה. זה היה משבר ניהולי, משבר מקצועי ולא פחות מכך - משבר אמון."
"סאגת תמיר בלאט, יותר מכל אחת אחרת, הפכה לסמל של קיץ 2024. נקודת הפתיחה סימנה גם את תחילת סופו של המנהל המקצועי: במועדון זעמו על אבן בשל הקלות שבה התאפשר לרכז להשתחרר מחוזהו, וחלק מהבעלים מוכנים להישבע עד היום שקיומו של סעיף היציאה היה בניגוד לידיעתם (בעלים אחרים מתאמצים עדיין להכחיש זאת וממליצים "לצרוך תקשורת בחוכמה". אנו מצטרפים להמלצה). המשא ומתן היה ארוך ומייגע, עם דמיון מפליא בין מספר העליות לכמות הירידות בו. היו רגעים שבהם חשבו במכבי לוותר וללכת על ים מדר, הייתה נקודה שבה הכל כבר נסגר, ואז שוב נפתח ונפער, והפועל תל אביב נכנסה לתמונה, עד שיצא העשן הלבן. או הצהוב. או הכחול. ממש מופע פירוטכניקה.
וכשהתפזר העשן הזה, התברר שאלמלא התערבותו האישית והישירה של שמעון מזרחי במגעים - בניגוד למה שהיה אמור לקרות בשלב הזה של חייו - בלאט לא היה נשאר כנראה. עוד קודם לכן, היו"ר הוא זה שסגר עם רומן סורקין את הארכת חוזהו (כשגם כאן, סעיף היציאה שאיפשר לו לעזוב גם במקרה של חוזה דו כיווני ב-NBA הביא לבוסים את הסעיף), וניטרל את ההצעות הגרנדיוזיות שנשלחו אליו מעופר ינאי. ועוד לפני הקודם לכן, נדרשה התגייסות של חלקים שונים בהנהלה כדי לבצע את פניית הפרסה בפארסת ג'ייק כהן (שעלתה למועדון עוד 100 אלף דולר נטו), ומתחת לפני השטח נפתחו חוזיהם של ג'ון דיברתולומיאו וחסיאל ריברו.
בשלב הזה הבין אבן את גודל השבר ואת הצטברות המהלכים שבוצעו מעל ראשו ו/ואו מאחורי גבו, גם אם רצה מלכתחילה לשמור על אותם שחקנים. באותה נקודת זמן, גם הבעלים הבינו את גודל השבר מנקודת מבטם, ותפסו את הראש כשחישבו כמה עלה להם (בכסף, בזמן ובמאמץ) לשמור על השלד הישראלי, וסימנו את האשם. המנהל המקצועי הציע את התפטרותו. היא נדחתה, אבל לא לאורך זמן.
תסכול במכבי תל אביב היה כה גדול, משום שגזרת השחקנים המקומיים הייתה אמורה להיות המשימה הקלה, המהירה והמובנת מאליה בקיץ שבו עוזבים ארבעת הכוכבים האמריקאים. ביד אליהו ידעו מראש על הנטישה ההמונית שעומדת לפקוד אותם, ושיערו מראש כמה הם צפויים להתקשות בהנחתת זרים חדשים. בכל זאת, הם הצליחו למצוא עצמם מופתעים ולהיגרר עד עצם היום הזה במרדף אחרי סגירת הסגל.
זה התחיל כשג'וש ניבו עידכן עוד במהלך העונה שעברה על הצעת החוזה שקיבל מאולימפיה מילאנו, ולא זכה להצעה נגדית שאולי הייתה יכולה להשאיר אותו; זה נמשך במגעים שלא צלחו עם ג'ונתן מוטלי, עד לבוקר החתמתו בצד האדום של תל אביב; ובמובן מסוים זה הגיע לשיא (או לשפל, תלוי בעיני המתבונן) בישיבת ההנהלה ההיא, שבה הציג אבן את טייריק ג'ונס כמי שאמור להצטרף - בזמן שהיה בכלל סגור כבר בפרטיזן בלגרד."